גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אבד בתרגום: מה הבינו בעיתוני העולם על הרפורמה המשפטית בישראל, ומה פספסו

מאמר המערכת של העיתון "וול סטריט ג'ורנל", שהביע תמיכה בשינוי המשפטי הדרמטי שמובילה הממשלה, עורר עניין רב בישראל ● קריאה מדוקדקת בו מגלה כמה נקודות ששווה להתעכב עליהן ● וגם: למה ב"ניו יורק טיימס" טענו שנתניהו קיבל פחות מ־50% מהקולות?

בנימין נתניהו, הליכוד / צילום: איל יצהר
בנימין נתניהו, הליכוד / צילום: איל יצהר

מאמר המערכת של אחד העיתונים החשובים בעולם, ה"וול סטריט ג'ורנל", הוקדש השבוע לרפורמה המשפטית הדרמטית שמתכננת הממשלה להעביר בישראל בתוך זמן קצר. לאור העובדה שכאן אצלנו בכירים רבים בתחומי הכלכלה, המשפט ועוד מזהירים מפני ההשלכות החמורות שעלולות להיות לרפורמה, ביניהן גם פגיעה קשה בכלכלה המקומית, היה מפתיע לגלות כי טור המערכת של העיתון הכלכלי החשוב דווקא מגבה אותה. לא מעט כלי תקשורת בישראל פרסמו ידיעות על מאמר המערכת הזה וציטטו חלקים מתוכו, וכאן בגלובס המאמר תורגם במלואו ופורסם באתר (לגלובס יש הסכם תוכן עם העיתון האמריקאי).

אבל עד כמה מבינים בכלי התקשורת מעבר לים - ב"וול סטריט ג'ורנל" ובעיתונים אחרים - את נבכי השיטה המשפטית הישראלית ואת השינויים המתוכננים בה כעת? בבדיקות רבות של "המשרוקית" אנחנו בוחנים התבטאויות של פוליטיקאים ישראלים שמשווים את מצבנו לעולם בתחומים שונים, ומגלים כי ההשוואות הללו לא תמיד משקפות הבנה אמיתית של מה שקורה מעבר לים. הפעם החלטנו לעשות בדיקה דומה - אבל מהכיוון ההפוך.

ההסבר על הסבירות

הטענה הראשונה שניגע בה במאמר המערכת של "וול סטריט ג'ורנל" זהה לטענה שהפרכנו רק לפני זמן קצר, כשבדקנו התבטאויות של פוליטיקאים מקומיים לגבי הרפורמה. כשהשר מיקי זוהר מהליכוד הגן על השינויים שאמורים להתבצע כעת, הוא השווה את המצב בישראל לדמוקרטיות אחרות וטען כי אומנם גם בהן פוסלים לעתים חוקים, אבל שם אין "פסילה סדרתית משיקולי עילת הסבירות".

במאמר של ה"וול סטריט ג'ורנל" חזרו גם הם על הטענה: "בית המשפט העליון בישראל פוסל חוקים שנראים לו 'לא סבירים', מושג שיכול לכלול למעשה הכול". אלא שכפי שהסברנו אז, בג"ץ פסל בסך-הכול 22 חוקים, ובכל המקרים למעט אחד עשה זאת על בסיס העובדה שהם סתרו - על-פי הפרשנות שלו - חוקי יסוד שהתקבלו בכנסת (גם המקרה הנוסף אינו קשור ל"עילת הסבירות"). כלומר, ישראל אינה נתונה כיום בסיטואציה שבה "מושג שיכול לכלול למעשה הכול", מאפשר לשופטי העליון לבטל בהינף יד חוקים של הכנסת.

אז ממה נובע הבלבול? בג"ץ אומנם לא פוסל חוקים באמצעות "עילת הסבירות", אך הוא כן עושה בה שימוש כדי לבחון - ולפסול במידת הצורך - החלטות של הממשלה ושל גופים שלטוניים נוספים. מי שמגנים על בית המשפט יזכירו בדרך-כלל כי לא מדובר בהמצאה ישראלית, וכי עילת הסבירות הגיעה אלינו מהמשפט האנגלי, ונפוצה גם בשיטות משפט אחרות. זה כמובן נכון, אך נדמה כי יש הסכמה על כך שמאז שנות ה-80, ובמיוחד לאחר פסק הדין המכונה "דפי זהב", חל שינוי במאפייני עילת הסבירות - וזו הורחבה, ונעשה בה שימוש תדיר יותר.

"עילת הסבירות" היא גם זאת שבאמצעותה פסלו לאחרונה רוב שופטי העליון את ההחלטה למנות את אריה דרעי לשר (חלק מהשופטים פסלו את המינוי מנימוקים אחרים). ושוב, גם כאן הצעד הזה של בג"ץ הופנה כלפי הממשלה, ומי שעומד בראשה, שביצע, על-פי השופטים, מהלך שחורג בצורה קיצונית מ"מתחם הסבירות" - ולא כלפי החלטה של הכנסת.

בין חוקי יסוד לחוקה

נקודה נוספת במאמר המערכת של ה"וול סטריט ג'ורנל" משקפת בעינינו באופן מעניין את הפערים בין המבנה החוקתי של ארה"ב - מולדת האיזונים והבלמים - לבין המבנה הרעוע בהרבה שקיים בישראל. "לאחרונה", נכתב במאמר, "הכנסת תיקנה את החוק (שעלול היה למנוע מדרעי לכהן כשר), כך שייגע רק למי שריצו מאסר בפועל. פסילת המינוי למרות זאת מהווה התערבות של בית המשפט בכוח העם לבחור את מנהיגיו, באמצעות מחוקקים שקובעים את החוק ואנשי ביצוע בממשלה".

אז מה הטעות? אין כאן ממש אחת כזאת, אבל אם כבר מסבירים את הסיטואציה הזאת לקורא האמריקאי, ייתכן שיש דרך מוצלחת יותר לעשות זאת. מה עשתה הקואליציה כדי לאפשר לנתניהו למנות את דרעי לשר? היא שינתה חוק יסוד כך שיו"ר ועדת הבחירות לא יידרש לקבוע האם להרשעתו של יו"ר ש"ס מתלווה גם קלון. חוק יסוד הוא כידוע הדבר הקרוב ביותר לחוקה שיש בישראל.

במילים אחרות, ניתן לטעון כי אם "העם האמריקאי" היה רוצה לבצע מהלך דומה, היו נדרשים לו רוב של שני שלישים בכל אחד משני בתי הקונגרס, ולאחר מכן אשרור על-ידי בתי המחוקקים של שלושה רבעים מהמדינות. בישראל מספיק רוב של 61 חברי כנסת בלבד לשם כך, ולכן ההתערבות של בית המשפט ב"הכרעת העם" בעניין זה עשויה להיראות פחות מופרכת (בפועל, כפי שכבר ציינו, השופטים דווקא לא נדרשו לעניין שינוי חוק היסוד כדי לפסול את דרעי, אם כי השופט יוסף אלרון כן קבע כי השינוי לא אמור לחול על יו"ר ש"ס).

מה נכתב ב"מאמר המכונן"?

מאמר המערכת שהכה גלים בישראל זכה לאזכור גם של ראש הממשלה עצמו. בכינוס שנערך השבוע בכנסת פנה בנימין נתניהו לתומכיו ואמר: "אם אתם צופים ב'ערוצי התעמולה', הם לא יגידו לכם מה שאמר העיתון 'וול סטריט ג'ורנל' במאמר מכונן... שבעצם בישראל קיים דבר שלא קיים באף דמוקרטיה, אין חוסר איזון כזה באף דמוקרטיה".

לא ברור אם נתניהו התבלבל בעצמו או רק בלבל את קהל שומעיו, אך מעצם הניסוח של הדברים ("מה שאמר העיתון 'וול סטריט ג'ורנל'") ניתן היה להבין כי הכוונה היא למאמר המערכת המדובר. אלא שבאותו מאמר לא מופיעה כל קביעה כזאת. טענה שלפיה חוסר האיזון בישראל לטובת בית המשפט הוא חריג בהשוואה לכל דמוקרטיה אחרת, ניתן למצוא דווקא בטור דעה אחר שפורסם בעיתון האמריקאי. מי שחתום עליו הוא פרופ' יוג'ין קונטורוביץ', משפטן החבר בהנהלת פורום קהלת.

האם לנתניהו אין מנדט?

גם בעיתונות הליברלית בחו"ל, שם מטבע הדברים יוצאים נגד הרפורמה, מצאנו אי-דיוקים. ברט סטיבנס, בעל טור בכיר ב"ניו יורק טיימס", תקף השבוע את נתניהו וטען כי אין לו לגיטימציה להעביר את המהלכים המתוכננים במערכת המשפט. בין היתר הסביר סטיבנס כי נתניהו משתמש לשם כך "ברוב של ארבעה מושבים בפרלמנט, שהושג באמצעות פחות מ־50% מהקולות בבחירות". זאת אולי הערה שאינה שגויה עובדתית - סך הקולות שקיבלו ארבע המפלגות שמרכיבות את הקואליציה מהווה 48.3% מסך הקולות הכשרים - אך ספק אם זו דרך נכונה או הוגנת לבטא את תוצאות הבחירות בישראל.

כידוע, בשל אחוז החסימה המונהג בישראל, ובמדינות אחרות שבהן השיטה דומה, עשרות ואף מאות אלפי קולות יורדים מדי בחירות לטמיון משום שהם ניתנו למפלגות שלא עברו את הרף. כך קרה, למשל, בבחירות אפריל 2019, כשכ-140 אלף קולות של מצביעי ה"ימין החדש", נמחקו והביאו לכך שבכנסת היו לגוש נתניהו רק 60 מנדטים, למרות שהתמיכה הציבורית בו הייתה גדולה יותר.

דוגמה מפורסמת נוספת ל"עיוות" הזה ניתן למצוא בבחירות 1992, בהן השיגה העבודה בראשות יצחק רבין גוש חוסם של 61 מנדטים, למרות שבשקלול כלל קולות המצביעים, כולל קולות מפלגת "התחייה" שירדו לטמיון ומפלגות נוספות, זכה גוש הימין (כולל ש"ס) ליותר קולות.

אגב, בדקנו לאחרונה טענה דומה לגבי הבחירות האחרונות, על-ידי שקלול הקולות של כלל המפלגות שקיבלו יותר מ־1% בבחירות (כלומר בתוספת מרצ, בל"ד והבית היהודי שלא עברו את אחוז החסימה), וגילינו כי גם במקרה כזה היה נהנה גוש נתניהו מיתרון קל בסך הקולות (50.3% מול 49.7%) וגם בחלוקת המנדטים (61 כולל הבית היהודי מול 59).

לקריאה נוספת: 
מאמר המערכת של "וול סטריט ג'ורנל"
● המאמר של פרופ' קונטורוביץ' ב"וול סטריט ג'ורנל"
המאמר של ברט סטיבנס ב"ניו יורק טיימס"
כתבת המשרוקית: הרפורמה המשפטית במבחן העובדות

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה אדומה בתל אביב; מדד הבנקים ירד בכ-1.5%

ת"א 35 ירד ב-1% ות"א 90 השיל מערכו 0.2% ● בעקבות וול סטריט, מניות הקנאביס זינקו ● חגי שלום, בעל השליטה בטיב טעם, מוכר חלק ממניותיו, המניה זינקה בכ-7% ● גב ים: ירידה של כ-20% ברווח הנקי ● הפד צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, מיטב: "הפד יעביר מסר ניצי שיגרום לעליית התשואות, וכך, ירסן את התנאים הפיננסיים" ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

מוצרי תנובה בסופרמרקט / צילום: טלי בוגדנובסקי

מסנפרוסט ועד מאמא עוף: תנובה מעלה מחירים של עשרות מוצרים

מוצרי החלב המפוקחים של חברת המזון הגדולה בישראל יתייקרו החל ממחר בשיעור של 4.48% ● בנוסף, תנובה הודיעה גם על העלאת מחירים של מוצרי החלב הלא מפוקחים וכן מוצרי סנפרוסט, מעדנות, מאמא עוף וטירת צבי בשיעור של עד 9.8% החל מ-16 במאי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

רפיח או עסקה? כלכלנים מעריכים איך יגיבו הבורסה והשקל לתרחישי המלחמה

ישראל נמצאת בפני צומת אסטרטגי, כששתי אופציות מרכזיות על השולחן ● הראשונה היא עסקה שכוללת החזרת חטופים לצד הפסקה זמנית של הלחימה ● השנייה היא ככל הנראה פעולה נרחבת של צה"ל ברפיח ● שלושה כלכלנים בכירים מנתחים את השפעתם של התרחישים השונים על השקל, הבורסה והגירעון התקציבי

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

בהרב-מיארה שלחה מכתב חריף למזכיר הממשלה, בו נכתב כי בהתנהלות בעניין גיוס בני הישיבות "יש משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה ולעקוף אותו" ● בתוך כך, היועמ"שית הגישה תשובה משלימה לבג"ץ בעניין חוק הגיוס, בה צוין כי במהלך דצמבר 2023 החלו במשרד הביטחון ובצה"ל בגיבוש תוכנית לגיוס בני החברה החרדית

מוחים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה משתלטים על בניין המילטון שבתוך הקמפוס / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

רימוני הלם ומעצרים: המשטרה פינתה את המפגינים באוניברסיטת קולומביה

לבקשת ההנהלה, שוטרים פינו את ההיכל שבו התבצרו המפגינים ואת המאהל שהוקם על המדשאה • כ-100 מהמפגינים נעצרו בעימותים והמשטרה השתמשה ברימוני הלם כדי לפזר את המוחים • ההנהלה ביקשה מהמשטרה להישאר בקמפוס בשבועיים הקרובים

מנכ''ל SMCI, צ'ארלס ליאנג, מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מנכ''לית AMD, ליסה סו / צילומים: רויטרס - Jonathan Ernst, Mark Lennihan ,AP, Chiang Ying-ying

דוחות חברות השבבים חושפים את האתגר הגדול של הסקטור הלוהט בוול סטריט

השבוע פרסמו שתי חברות שבבים גדולות, AMD ו-SMCI, את התוצאות הכספיות שלהן ואיכזבו את המשקיעים ● בתגובה לדוחות, מניות שתי החברות צוללות בחדות במסחר בוול סטריט יחד עם אנבידיה שנסחרת בירידות ● מומחים מסבירים: "יש ביקוש והשקעות של חברות גדולות, אבל ההכנסות לא מתרוממות"

הרמטכ''ל הרצי הלוי / צילום: חדשות 12

הרמטכ"ל: המתקפה בעזה תלך חזק, מכינים גם מתקפה בצפון

הרמטכ"ל קיים הערכת מצב בגבול לבנון יחד עם מפקד פיקוד צפון • שני בתים נפגעו ישירות מנ"ט בשתולה שבגליל המערבי, נזק כבד נגרם • ישראל פתחה מחדש את מעבר ארז להעברת סיוע הומניטרי, 30 משאיות הוכנסו לצפון הרצועה • שר הביטחון גלנט נפגש עם שר החוץ האמריקני בלינקן בכרם שלום: "מחויבים לשחרור החטופים, ונערכים לפעולה ברפיח" • עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: shutterstock

הירידות בשווקים באפריל חתכו את התשואות בגמל ובפנסיה. איזה מסלול מנייתי נפגע פחות?

על פי תחזית מיטב, בחודש אפריל נרשמו תשואות שליליות של 1.6% במסלולים הכלליים ו-3.2% במנייתיים • התחזקות הדולר מול השקל הביאה את מסלולי ה-S&P 500 לרדת ב-2.5% בלבד, כשהם עדיין מציגים תשואה של יותר מ-9% מתחילת השנה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'ט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

איורים: גיל ג'יבלי

הכירו את המנכ"ל שהרוויח השנה 50 מיליון דולר, במזומן

שמונה מנכ"לים ישראלים בחברות הנסחרות בוול סטריט קיבלו אשתקד תגמול של מעל 10 מיליון דולר ולעתים הרבה יותר ● מי המנכ"ל שקיבל כ־50 מיליון דולר במזומן, מדוע אחר העדיף לקבל הכול במניות, ולמה עלות העסקתו של אמנון שעשוע במובילאיי נחתכה דרמטית?

גלנט, נתניהו והלוי / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמוס בן גרשום-לע''מ, AP

צווי מעצר בינלאומיים לראש הממשלה והרמטכ"ל: האם התרחיש הזה אפשרי ומה המשמעויות

בישראל מביעים חשש שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג יוציא צווי מעצר נגד בכירים בשלטון הישראלי, ובראשם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ● מהן הסכנות שבהוצאת צווים כאלה, באילו מדינות הם עלולים להיעצר, ומי ההרכב שיקבל את ההחלטה ● גלובס עושה סדר

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

גורם בענף הבנייה: 8,000 פועלים פלסטינים כבר נמצאים בישראל; במנהל האזרחי מכחישים

הגורם טוען כי מדובר בפועלים שכבר עבדו בעבר בארץ, וקיבלו לאחרונה אשרות חדשות מהשב"כ ● במנהל האזרחי מתעקשים: "אין כרגע אישור להכנסת פועלי בניין לישראל"

סניף של שופרסל / צילום: Shutterstock

רגע אחרי הפסח: שופרסל שלחה לכמאה עובדים מכתבי פיטורים

לא מדובר בהפתעה מבחינת העובדים, שלא מעט מהם תיארו בתקופה האחרונה כי הם חוששים למשרותיהם ● רק אתמול הודיע המשנה למנכ"ל ניצן גולדברג על עזיבתו את החברה

משפחות החטופים חוסמות כרגע את איילון דרום וקוראות: ''למה הם עדיין בעזה ?!'' על רקע העסקה המתגבשת / צילום: אדר אייל Adar Eyal

משפחות חטופים חסמו את איילון, אישה שזרקה עליהם ביצים נעצרה

לפיד לשר החוץ האמירתי: "הדבר החשוב ביותר - השבת החטופים הביתה" • בזמן שבישראל ממתינים לתשובת חמאס: באל-מיאדין מדווחים על מתווה העסקה שהוצגה • מקורות פלסטינים: מחבל מרכזי בגדוד טולכרם נורה למוות בידי המנגנונים של הרשות • הרמטכ"ל קיים הערכת מצב בגבול לבנון יחד עם מפקד פיקוד צפון • שני בתים נפגעו ישירות מנ"ט בשתולה שבגליל המערבי, נזק כבד נגרם • עדכונים בולטים

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות חברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

סופרמרקט. ''המאבקים קורים מאחורי הקלעים'' / צילום: Shutterstock

האם שתיקת קמעונאיות המזון סוללת את הדרך להמשך העלאות מחירים?

החל מהשבוע יועלו המחירים של עשרות מוצרי מזון וטואלטיקה - חוליה נוספת בשרשרת העלאות מחירים בצל המלחמה ● בניגוד לעבר, לא צפויים כיפופי ידיים גלויים בין הרשתות הגדולות לספקים ● בכירה בענף: "אף אחד לא רוצה לריב עכשיו, כשלא יודעים מה יתפתח"

משרדי אאורה בגבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

החברה שמוכרת חלומות לדירות בגבעתיים, אבל בעירייה לא מכירים

בדיווח לבורסה כללה חברת אאורה פרטים על יחידות הדיור שתקים בפרויקט התחדשות עירונית ברחוב כצנלסון בגבעתיים ● בעירייה אומרים: "הנתונים אינם תואמים את המציאות", ומצביעים על מקרה דומה שקרה עמה בעבר

בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית / צילום: רפי קוץ

האם מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל בגלל המצב הגיאופוליטי?

שר האוצר טוען שהורדת דירוג האשראי נובעת מגאופוליטיקה. זו אחת הסיבות ● המשרוקית של גלובס

רחפן של חברת DJI הסינית / צילום: ap, Shizuo Kambayashi

אחרי טיקטוק, ארה"ב בדרך לחסום את פעילות ענקית הרחפנים הסינית

הצעת חוק חדשה קוראת לחסום את הגישה של חברת DJI הסינית לתשתיות התקשורת בארה"ב, מחשש לריגול ● הערכה: המהלך יקפיץ את מחירי הרחפנים בארה"ב, המשמשים בעיקר חקלאים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: עומר וידר, כדיה לוי

התקדים של רשות התחרות: הציטוטים שסיבכו את אייל רביד, ומי עשויים להיות הבאים בתור?

שנתיים לאחר שנחשפה פרשת תיאום המחירים, רשות התחרות החליטה לזמן את אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי, לשימוע לפני הגשת כתב אישום ● לראשונה ובאופן תקדימי, קמעונאי מועמד לדין על בסיס התבטאויות בתקשורת ● בשבועות הבאים צפויות להתקבל החלטות לגבי עוד בכירים