גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אבד בתרגום: מה הבינו בעיתוני העולם על הרפורמה המשפטית בישראל, ומה פספסו

מאמר המערכת של העיתון "וול סטריט ג'ורנל", שהביע תמיכה בשינוי המשפטי הדרמטי שמובילה הממשלה, עורר עניין רב בישראל ● קריאה מדוקדקת בו מגלה כמה נקודות ששווה להתעכב עליהן ● וגם: למה ב"ניו יורק טיימס" טענו שנתניהו קיבל פחות מ־50% מהקולות?

בנימין נתניהו, הליכוד / צילום: איל יצהר
בנימין נתניהו, הליכוד / צילום: איל יצהר

מאמר המערכת של אחד העיתונים החשובים בעולם, ה"וול סטריט ג'ורנל", הוקדש השבוע לרפורמה המשפטית הדרמטית שמתכננת הממשלה להעביר בישראל בתוך זמן קצר. לאור העובדה שכאן אצלנו בכירים רבים בתחומי הכלכלה, המשפט ועוד מזהירים מפני ההשלכות החמורות שעלולות להיות לרפורמה, ביניהן גם פגיעה קשה בכלכלה המקומית, היה מפתיע לגלות כי טור המערכת של העיתון הכלכלי החשוב דווקא מגבה אותה. לא מעט כלי תקשורת בישראל פרסמו ידיעות על מאמר המערכת הזה וציטטו חלקים מתוכו, וכאן בגלובס המאמר תורגם במלואו ופורסם באתר (לגלובס יש הסכם תוכן עם העיתון האמריקאי).

אבל עד כמה מבינים בכלי התקשורת מעבר לים - ב"וול סטריט ג'ורנל" ובעיתונים אחרים - את נבכי השיטה המשפטית הישראלית ואת השינויים המתוכננים בה כעת? בבדיקות רבות של "המשרוקית" אנחנו בוחנים התבטאויות של פוליטיקאים ישראלים שמשווים את מצבנו לעולם בתחומים שונים, ומגלים כי ההשוואות הללו לא תמיד משקפות הבנה אמיתית של מה שקורה מעבר לים. הפעם החלטנו לעשות בדיקה דומה - אבל מהכיוון ההפוך.

ההסבר על הסבירות

הטענה הראשונה שניגע בה במאמר המערכת של "וול סטריט ג'ורנל" זהה לטענה שהפרכנו רק לפני זמן קצר, כשבדקנו התבטאויות של פוליטיקאים מקומיים לגבי הרפורמה. כשהשר מיקי זוהר מהליכוד הגן על השינויים שאמורים להתבצע כעת, הוא השווה את המצב בישראל לדמוקרטיות אחרות וטען כי אומנם גם בהן פוסלים לעתים חוקים, אבל שם אין "פסילה סדרתית משיקולי עילת הסבירות".

במאמר של ה"וול סטריט ג'ורנל" חזרו גם הם על הטענה: "בית המשפט העליון בישראל פוסל חוקים שנראים לו 'לא סבירים', מושג שיכול לכלול למעשה הכול". אלא שכפי שהסברנו אז, בג"ץ פסל בסך-הכול 22 חוקים, ובכל המקרים למעט אחד עשה זאת על בסיס העובדה שהם סתרו - על-פי הפרשנות שלו - חוקי יסוד שהתקבלו בכנסת (גם המקרה הנוסף אינו קשור ל"עילת הסבירות"). כלומר, ישראל אינה נתונה כיום בסיטואציה שבה "מושג שיכול לכלול למעשה הכול", מאפשר לשופטי העליון לבטל בהינף יד חוקים של הכנסת.

אז ממה נובע הבלבול? בג"ץ אומנם לא פוסל חוקים באמצעות "עילת הסבירות", אך הוא כן עושה בה שימוש כדי לבחון - ולפסול במידת הצורך - החלטות של הממשלה ושל גופים שלטוניים נוספים. מי שמגנים על בית המשפט יזכירו בדרך-כלל כי לא מדובר בהמצאה ישראלית, וכי עילת הסבירות הגיעה אלינו מהמשפט האנגלי, ונפוצה גם בשיטות משפט אחרות. זה כמובן נכון, אך נדמה כי יש הסכמה על כך שמאז שנות ה-80, ובמיוחד לאחר פסק הדין המכונה "דפי זהב", חל שינוי במאפייני עילת הסבירות - וזו הורחבה, ונעשה בה שימוש תדיר יותר.

"עילת הסבירות" היא גם זאת שבאמצעותה פסלו לאחרונה רוב שופטי העליון את ההחלטה למנות את אריה דרעי לשר (חלק מהשופטים פסלו את המינוי מנימוקים אחרים). ושוב, גם כאן הצעד הזה של בג"ץ הופנה כלפי הממשלה, ומי שעומד בראשה, שביצע, על-פי השופטים, מהלך שחורג בצורה קיצונית מ"מתחם הסבירות" - ולא כלפי החלטה של הכנסת.

בין חוקי יסוד לחוקה

נקודה נוספת במאמר המערכת של ה"וול סטריט ג'ורנל" משקפת בעינינו באופן מעניין את הפערים בין המבנה החוקתי של ארה"ב - מולדת האיזונים והבלמים - לבין המבנה הרעוע בהרבה שקיים בישראל. "לאחרונה", נכתב במאמר, "הכנסת תיקנה את החוק (שעלול היה למנוע מדרעי לכהן כשר), כך שייגע רק למי שריצו מאסר בפועל. פסילת המינוי למרות זאת מהווה התערבות של בית המשפט בכוח העם לבחור את מנהיגיו, באמצעות מחוקקים שקובעים את החוק ואנשי ביצוע בממשלה".

אז מה הטעות? אין כאן ממש אחת כזאת, אבל אם כבר מסבירים את הסיטואציה הזאת לקורא האמריקאי, ייתכן שיש דרך מוצלחת יותר לעשות זאת. מה עשתה הקואליציה כדי לאפשר לנתניהו למנות את דרעי לשר? היא שינתה חוק יסוד כך שיו"ר ועדת הבחירות לא יידרש לקבוע האם להרשעתו של יו"ר ש"ס מתלווה גם קלון. חוק יסוד הוא כידוע הדבר הקרוב ביותר לחוקה שיש בישראל.

במילים אחרות, ניתן לטעון כי אם "העם האמריקאי" היה רוצה לבצע מהלך דומה, היו נדרשים לו רוב של שני שלישים בכל אחד משני בתי הקונגרס, ולאחר מכן אשרור על-ידי בתי המחוקקים של שלושה רבעים מהמדינות. בישראל מספיק רוב של 61 חברי כנסת בלבד לשם כך, ולכן ההתערבות של בית המשפט ב"הכרעת העם" בעניין זה עשויה להיראות פחות מופרכת (בפועל, כפי שכבר ציינו, השופטים דווקא לא נדרשו לעניין שינוי חוק היסוד כדי לפסול את דרעי, אם כי השופט יוסף אלרון כן קבע כי השינוי לא אמור לחול על יו"ר ש"ס).

מה נכתב ב"מאמר המכונן"?

מאמר המערכת שהכה גלים בישראל זכה לאזכור גם של ראש הממשלה עצמו. בכינוס שנערך השבוע בכנסת פנה בנימין נתניהו לתומכיו ואמר: "אם אתם צופים ב'ערוצי התעמולה', הם לא יגידו לכם מה שאמר העיתון 'וול סטריט ג'ורנל' במאמר מכונן... שבעצם בישראל קיים דבר שלא קיים באף דמוקרטיה, אין חוסר איזון כזה באף דמוקרטיה".

לא ברור אם נתניהו התבלבל בעצמו או רק בלבל את קהל שומעיו, אך מעצם הניסוח של הדברים ("מה שאמר העיתון 'וול סטריט ג'ורנל'") ניתן היה להבין כי הכוונה היא למאמר המערכת המדובר. אלא שבאותו מאמר לא מופיעה כל קביעה כזאת. טענה שלפיה חוסר האיזון בישראל לטובת בית המשפט הוא חריג בהשוואה לכל דמוקרטיה אחרת, ניתן למצוא דווקא בטור דעה אחר שפורסם בעיתון האמריקאי. מי שחתום עליו הוא פרופ' יוג'ין קונטורוביץ', משפטן החבר בהנהלת פורום קהלת.

האם לנתניהו אין מנדט?

גם בעיתונות הליברלית בחו"ל, שם מטבע הדברים יוצאים נגד הרפורמה, מצאנו אי-דיוקים. ברט סטיבנס, בעל טור בכיר ב"ניו יורק טיימס", תקף השבוע את נתניהו וטען כי אין לו לגיטימציה להעביר את המהלכים המתוכננים במערכת המשפט. בין היתר הסביר סטיבנס כי נתניהו משתמש לשם כך "ברוב של ארבעה מושבים בפרלמנט, שהושג באמצעות פחות מ־50% מהקולות בבחירות". זאת אולי הערה שאינה שגויה עובדתית - סך הקולות שקיבלו ארבע המפלגות שמרכיבות את הקואליציה מהווה 48.3% מסך הקולות הכשרים - אך ספק אם זו דרך נכונה או הוגנת לבטא את תוצאות הבחירות בישראל.

כידוע, בשל אחוז החסימה המונהג בישראל, ובמדינות אחרות שבהן השיטה דומה, עשרות ואף מאות אלפי קולות יורדים מדי בחירות לטמיון משום שהם ניתנו למפלגות שלא עברו את הרף. כך קרה, למשל, בבחירות אפריל 2019, כשכ-140 אלף קולות של מצביעי ה"ימין החדש", נמחקו והביאו לכך שבכנסת היו לגוש נתניהו רק 60 מנדטים, למרות שהתמיכה הציבורית בו הייתה גדולה יותר.

דוגמה מפורסמת נוספת ל"עיוות" הזה ניתן למצוא בבחירות 1992, בהן השיגה העבודה בראשות יצחק רבין גוש חוסם של 61 מנדטים, למרות שבשקלול כלל קולות המצביעים, כולל קולות מפלגת "התחייה" שירדו לטמיון ומפלגות נוספות, זכה גוש הימין (כולל ש"ס) ליותר קולות.

אגב, בדקנו לאחרונה טענה דומה לגבי הבחירות האחרונות, על-ידי שקלול הקולות של כלל המפלגות שקיבלו יותר מ־1% בבחירות (כלומר בתוספת מרצ, בל"ד והבית היהודי שלא עברו את אחוז החסימה), וגילינו כי גם במקרה כזה היה נהנה גוש נתניהו מיתרון קל בסך הקולות (50.3% מול 49.7%) וגם בחלוקת המנדטים (61 כולל הבית היהודי מול 59).

לקריאה נוספת:
מאמר המערכת של "וול סטריט ג'ורנל"
המאמר של פרופ' קונטורוביץ' ב"וול סטריט ג'ורנל"
המאמר של ברט סטיבנס ב"ניו יורק טיימס"
כתבת המשרוקית: הרפורמה המשפטית במבחן העובדות

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר