גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אבד בתרגום: מה הבינו בעיתוני העולם על הרפורמה המשפטית בישראל, ומה פספסו

מאמר המערכת של העיתון "וול סטריט ג'ורנל", שהביע תמיכה בשינוי המשפטי הדרמטי שמובילה הממשלה, עורר עניין רב בישראל ● קריאה מדוקדקת בו מגלה כמה נקודות ששווה להתעכב עליהן ● וגם: למה ב"ניו יורק טיימס" טענו שנתניהו קיבל פחות מ־50% מהקולות?

בנימין נתניהו, הליכוד / צילום: איל יצהר
בנימין נתניהו, הליכוד / צילום: איל יצהר

מאמר המערכת של אחד העיתונים החשובים בעולם, ה"וול סטריט ג'ורנל", הוקדש השבוע לרפורמה המשפטית הדרמטית שמתכננת הממשלה להעביר בישראל בתוך זמן קצר. לאור העובדה שכאן אצלנו בכירים רבים בתחומי הכלכלה, המשפט ועוד מזהירים מפני ההשלכות החמורות שעלולות להיות לרפורמה, ביניהן גם פגיעה קשה בכלכלה המקומית, היה מפתיע לגלות כי טור המערכת של העיתון הכלכלי החשוב דווקא מגבה אותה. לא מעט כלי תקשורת בישראל פרסמו ידיעות על מאמר המערכת הזה וציטטו חלקים מתוכו, וכאן בגלובס המאמר תורגם במלואו ופורסם באתר (לגלובס יש הסכם תוכן עם העיתון האמריקאי).

אבל עד כמה מבינים בכלי התקשורת מעבר לים - ב"וול סטריט ג'ורנל" ובעיתונים אחרים - את נבכי השיטה המשפטית הישראלית ואת השינויים המתוכננים בה כעת? בבדיקות רבות של "המשרוקית" אנחנו בוחנים התבטאויות של פוליטיקאים ישראלים שמשווים את מצבנו לעולם בתחומים שונים, ומגלים כי ההשוואות הללו לא תמיד משקפות הבנה אמיתית של מה שקורה מעבר לים. הפעם החלטנו לעשות בדיקה דומה - אבל מהכיוון ההפוך.

ההסבר על הסבירות

הטענה הראשונה שניגע בה במאמר המערכת של "וול סטריט ג'ורנל" זהה לטענה שהפרכנו רק לפני זמן קצר, כשבדקנו התבטאויות של פוליטיקאים מקומיים לגבי הרפורמה. כשהשר מיקי זוהר מהליכוד הגן על השינויים שאמורים להתבצע כעת, הוא השווה את המצב בישראל לדמוקרטיות אחרות וטען כי אומנם גם בהן פוסלים לעתים חוקים, אבל שם אין "פסילה סדרתית משיקולי עילת הסבירות".

במאמר של ה"וול סטריט ג'ורנל" חזרו גם הם על הטענה: "בית המשפט העליון בישראל פוסל חוקים שנראים לו 'לא סבירים', מושג שיכול לכלול למעשה הכול". אלא שכפי שהסברנו אז, בג"ץ פסל בסך-הכול 22 חוקים, ובכל המקרים למעט אחד עשה זאת על בסיס העובדה שהם סתרו - על-פי הפרשנות שלו - חוקי יסוד שהתקבלו בכנסת (גם המקרה הנוסף אינו קשור ל"עילת הסבירות"). כלומר, ישראל אינה נתונה כיום בסיטואציה שבה "מושג שיכול לכלול למעשה הכול", מאפשר לשופטי העליון לבטל בהינף יד חוקים של הכנסת.

אז ממה נובע הבלבול? בג"ץ אומנם לא פוסל חוקים באמצעות "עילת הסבירות", אך הוא כן עושה בה שימוש כדי לבחון - ולפסול במידת הצורך - החלטות של הממשלה ושל גופים שלטוניים נוספים. מי שמגנים על בית המשפט יזכירו בדרך-כלל כי לא מדובר בהמצאה ישראלית, וכי עילת הסבירות הגיעה אלינו מהמשפט האנגלי, ונפוצה גם בשיטות משפט אחרות. זה כמובן נכון, אך נדמה כי יש הסכמה על כך שמאז שנות ה-80, ובמיוחד לאחר פסק הדין המכונה "דפי זהב", חל שינוי במאפייני עילת הסבירות - וזו הורחבה, ונעשה בה שימוש תדיר יותר.

"עילת הסבירות" היא גם זאת שבאמצעותה פסלו לאחרונה רוב שופטי העליון את ההחלטה למנות את אריה דרעי לשר (חלק מהשופטים פסלו את המינוי מנימוקים אחרים). ושוב, גם כאן הצעד הזה של בג"ץ הופנה כלפי הממשלה, ומי שעומד בראשה, שביצע, על-פי השופטים, מהלך שחורג בצורה קיצונית מ"מתחם הסבירות" - ולא כלפי החלטה של הכנסת.

בין חוקי יסוד לחוקה

נקודה נוספת במאמר המערכת של ה"וול סטריט ג'ורנל" משקפת בעינינו באופן מעניין את הפערים בין המבנה החוקתי של ארה"ב - מולדת האיזונים והבלמים - לבין המבנה הרעוע בהרבה שקיים בישראל. "לאחרונה", נכתב במאמר, "הכנסת תיקנה את החוק (שעלול היה למנוע מדרעי לכהן כשר), כך שייגע רק למי שריצו מאסר בפועל. פסילת המינוי למרות זאת מהווה התערבות של בית המשפט בכוח העם לבחור את מנהיגיו, באמצעות מחוקקים שקובעים את החוק ואנשי ביצוע בממשלה".

אז מה הטעות? אין כאן ממש אחת כזאת, אבל אם כבר מסבירים את הסיטואציה הזאת לקורא האמריקאי, ייתכן שיש דרך מוצלחת יותר לעשות זאת. מה עשתה הקואליציה כדי לאפשר לנתניהו למנות את דרעי לשר? היא שינתה חוק יסוד כך שיו"ר ועדת הבחירות לא יידרש לקבוע האם להרשעתו של יו"ר ש"ס מתלווה גם קלון. חוק יסוד הוא כידוע הדבר הקרוב ביותר לחוקה שיש בישראל.

במילים אחרות, ניתן לטעון כי אם "העם האמריקאי" היה רוצה לבצע מהלך דומה, היו נדרשים לו רוב של שני שלישים בכל אחד משני בתי הקונגרס, ולאחר מכן אשרור על-ידי בתי המחוקקים של שלושה רבעים מהמדינות. בישראל מספיק רוב של 61 חברי כנסת בלבד לשם כך, ולכן ההתערבות של בית המשפט ב"הכרעת העם" בעניין זה עשויה להיראות פחות מופרכת (בפועל, כפי שכבר ציינו, השופטים דווקא לא נדרשו לעניין שינוי חוק היסוד כדי לפסול את דרעי, אם כי השופט יוסף אלרון כן קבע כי השינוי לא אמור לחול על יו"ר ש"ס).

מה נכתב ב"מאמר המכונן"?

מאמר המערכת שהכה גלים בישראל זכה לאזכור גם של ראש הממשלה עצמו. בכינוס שנערך השבוע בכנסת פנה בנימין נתניהו לתומכיו ואמר: "אם אתם צופים ב'ערוצי התעמולה', הם לא יגידו לכם מה שאמר העיתון 'וול סטריט ג'ורנל' במאמר מכונן... שבעצם בישראל קיים דבר שלא קיים באף דמוקרטיה, אין חוסר איזון כזה באף דמוקרטיה".

לא ברור אם נתניהו התבלבל בעצמו או רק בלבל את קהל שומעיו, אך מעצם הניסוח של הדברים ("מה שאמר העיתון 'וול סטריט ג'ורנל'") ניתן היה להבין כי הכוונה היא למאמר המערכת המדובר. אלא שבאותו מאמר לא מופיעה כל קביעה כזאת. טענה שלפיה חוסר האיזון בישראל לטובת בית המשפט הוא חריג בהשוואה לכל דמוקרטיה אחרת, ניתן למצוא דווקא בטור דעה אחר שפורסם בעיתון האמריקאי. מי שחתום עליו הוא פרופ' יוג'ין קונטורוביץ', משפטן החבר בהנהלת פורום קהלת.

האם לנתניהו אין מנדט?

גם בעיתונות הליברלית בחו"ל, שם מטבע הדברים יוצאים נגד הרפורמה, מצאנו אי-דיוקים. ברט סטיבנס, בעל טור בכיר ב"ניו יורק טיימס", תקף השבוע את נתניהו וטען כי אין לו לגיטימציה להעביר את המהלכים המתוכננים במערכת המשפט. בין היתר הסביר סטיבנס כי נתניהו משתמש לשם כך "ברוב של ארבעה מושבים בפרלמנט, שהושג באמצעות פחות מ־50% מהקולות בבחירות". זאת אולי הערה שאינה שגויה עובדתית - סך הקולות שקיבלו ארבע המפלגות שמרכיבות את הקואליציה מהווה 48.3% מסך הקולות הכשרים - אך ספק אם זו דרך נכונה או הוגנת לבטא את תוצאות הבחירות בישראל.

כידוע, בשל אחוז החסימה המונהג בישראל, ובמדינות אחרות שבהן השיטה דומה, עשרות ואף מאות אלפי קולות יורדים מדי בחירות לטמיון משום שהם ניתנו למפלגות שלא עברו את הרף. כך קרה, למשל, בבחירות אפריל 2019, כשכ-140 אלף קולות של מצביעי ה"ימין החדש", נמחקו והביאו לכך שבכנסת היו לגוש נתניהו רק 60 מנדטים, למרות שהתמיכה הציבורית בו הייתה גדולה יותר.

דוגמה מפורסמת נוספת ל"עיוות" הזה ניתן למצוא בבחירות 1992, בהן השיגה העבודה בראשות יצחק רבין גוש חוסם של 61 מנדטים, למרות שבשקלול כלל קולות המצביעים, כולל קולות מפלגת "התחייה" שירדו לטמיון ומפלגות נוספות, זכה גוש הימין (כולל ש"ס) ליותר קולות.

אגב, בדקנו לאחרונה טענה דומה לגבי הבחירות האחרונות, על-ידי שקלול הקולות של כלל המפלגות שקיבלו יותר מ־1% בבחירות (כלומר בתוספת מרצ, בל"ד והבית היהודי שלא עברו את אחוז החסימה), וגילינו כי גם במקרה כזה היה נהנה גוש נתניהו מיתרון קל בסך הקולות (50.3% מול 49.7%) וגם בחלוקת המנדטים (61 כולל הבית היהודי מול 59).

לקריאה נוספת:
מאמר המערכת של "וול סטריט ג'ורנל"
המאמר של פרופ' קונטורוביץ' ב"וול סטריט ג'ורנל"
המאמר של ברט סטיבנס ב"ניו יורק טיימס"
כתבת המשרוקית: הרפורמה המשפטית במבחן העובדות

עוד כתבות

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

נייס עקפה את התחזיות ומזנקת בת"א ובמסחר המוקדם בוול סטריט

חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן, מעט טוב יותר מאשר בשנה שהסתיימה ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

הבעיה של טראמפ: איך מנצחים אויב שמודד ניצחון בהישרדות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

"הרבעון החזק ביותר בתולדות למונייד": המניה מזנקת ב-12% אחרי הדוחות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ●אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוז לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית