גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוא חי, הוא מתרבה והוא מפנה אשפה: הכירו את הרובוט שנוצר מצפרדע

הקסנובוטים, יצורים שהורכבו במעבדה מתאי צפרדע ותוכנתו לבצע פעולות מסוימות, ישנו בעתיד את עולם הרפואה וינקו את הים. כך לפחות מקווים החוקרים שבנו אותם ראשונים ● בראיון לגלובס, הם מספרים איך נולד הרעיון ומה המחקר שלהם אומר על האפשרות לבנות מתאי אדם יצור חי אחר

צפרדע מסוג Xenopus / צילום: Shutterstock
צפרדע מסוג Xenopus / צילום: Shutterstock

מה היה קורה אם בני האדם היו מהנדסים יצור חי מתאים בודדים? יצור חדש, שאיננו זהה לשום יצור אחר שהטבע ברא. ומה אם היינו אומרים לכם שיצורים חיים כאלה כבר קיימים במעבדה בארה"ב, והם גם יודעים לבנות עוד יצורים בדיוק כמוהם, אם נותנים להם את אבני הבניין הנכונות? נעים להכיר, קסנובוטים.

בעודנו מטרידים את עצמנו בשאלה אם בינה מלאכותית עלולה להפוך בעתיד לתודעה חיה, שאלת גבולות החיים מאותגרת מכיוון אחר. כמה תאים שהורכבו יחדיו על ידי בן אנוש ופינצטה ממש קטנה מציגים יכולות שאנחנו בדרך כלל מזהים עם חיים, כמו תנועה, ריפוי עצמי ו(סוג של) התרבות. הם עושים זאת במשך כמה שבועות, בעודם מעכלים את המזון שצרכו, וכאשר הם מסיימים לעכל אותו, הם מתים. אם נותנים להם עוד מזון, הם יכולים לחיות כמה חודשים.

"אני לא יכול לחשוב על שום הגדרה של חיים שהם לא עונים עליה", אומר פרופ' מייק לוין מאוניברסיטת טאפטס בארה"ב, אחד מארבעת החוקרים שהיו החלוצים בתכנות ובבנייה של הקסנובוטים. "כשאני מראה לחוקרים אחרים את הקסנובוטים בסרטון, הם בטוחים שזה אורגניזם שאספתי באגם כלשהו. הם בהלם כשהם מגלים שאלה תאים שהרכבנו במעבדה".

הצפרדע שהתחילה הכול

מקור התאים האלה הוא צפרדע מסוג Xenopus, ומכאן גם השם של הקסנובוטים, אבל לא מזיק שזהו שם שמרמז גם על היותם יצורים זרים ומוזרים.

החוקרים נוטלים את התאים מהצפרדע, מגדלים אותם במבנה אחר לגמרי מזה של צפרדע, ומעניקים להם תכונות גנטיות והנדסיות כך שיוכלו לבצע פונקציה מסוימת. כך, קסנובוטים הם בו זמנית רובוטים ותאים חיים. ואולי הם בעצם יצורים חיים, אבל מלאכותיים.

הדמיה של קסנובוט / צילום: מתוך האתר של דאגלס בלקיסטון

עד היום הצליחו החוקרים לתכנן קסנובוטים שיכולים לזוז באמצעות מנגנון דומה לזה שבו פועם הלב. הפעימות שלהם מניידות אותם ממקום למקום, והחוקרים יכולים לתכנן במידת מה את מסלול התנועה שלהם. קסנובוטים אחרים תוכננו כך שיגדלו שערות - תנועת השערות במים מאפשרת להם לזוז. אפשר גם לתכנן אותם כך שיזוזו ויסחבו דברים, ינקו משטח ויערמו את הלכלוך לערימות מסודרות.

לצד לוין, צוות החוקרים החלוצים כולל את ד"ר דאגלס בלקיסטון, גם הוא מטאפטס, פרופ' סם קריגמן מאוניברסיטת נורת'ווסטרן ופרופ' ג'וש בונגרד מאוניברסיטת ורמונט. בראיון שנעשה במייל, הם מספרים כיצד יצרו את הקסנובוטים ומה עשויה להיות התרומה המדעית שלהם.

השראה מזחלים ופרפרים

איך בכלל נולד הרעיון לבנות קסנובוט? בלקסיטון, חוקר בעלי חיים, מספר: "בדוקטורט שלי התמקצעתי בזחלים ובפרפרים. הבנתי שהזיכרון של הזחל שורד גם כשהוא מתפרק לגמרי ומארגן את עצמו מחדש כדי להפוך לפרפר. אחר כך, בפוסט-דוקטורט שלי, השתלנו תאי גזע בצפרדעים והחזרנו להם את הראייה.

ד''ר דאגלס בלקיסטון / צילום: תמונה פרטית

"שני הניסיונות האלה הובילו אותי לשאלה: אם אפשר לפרק ולהרכיב מערכות חיות, ולשמור על הפונקציונליות שלהן, האם גם אפשר להרכיב מערכות חיות מן היסוד? אם כן, בוודאי נוכל לפצח כמה סודות של מערכות חיות, שיעזרו לנו בריפוי ובשחזור יכולות של בני אדם ובעלי חיים. ובינתיים, עד שנייצר מערכות חיות של ממש, נוכל אולי לגרום לתאים 'לעבוד' בשבילנו ולפתור כל מיני בעיות שהעולם סובל מהן".

הקסנובוטים הם למעשה תאי צפרדע שבתוך צלחת פטרי מורכבים ידנית באמצעות פינצטה, או מרכיבים את עצמם, לאיבר רב־תאי עם פונקציונליות מסוימת, אבל הוא לא דומה בשום צורה לצפרדע.

יש בכך משהו מטריד, או מגמיש מחשבה, תלוי באופן שבוחרים להסתכל על זה, כפי שכתב פיליפ בול באתר Aeon בעקבות החשיפה שלו לקסנובוטים. הרי לכל תאי הצפרדע יש DNA של צפרדע, וכפי שהתרגלנו לחשוב, יש להם תוכנית גנטית שיכולה להפוך אותם אך ורק לצפרדע. אבל אולי לא? נראה שהתוכנית הגנטית שאיתה הצפרדעים באות לעולם יכולה להתממש בכל מיני דרכים, בהתאם לממשק שלה עם הסביבה. ואם כך, האם גם בני אדם הם רק דרך אחת שבה יכולים להתארגן התאים שלהם? האם בעתיד יוכלו להפוך תאים של בני אנוש ליצורים אחרים?

למעשה, אומרים החוקרים, היינו אמורים לחשוב על זה כבר מזמן. הרי גם זחלים ופרפרים הם מורפולוגיות שונות לגמרי של אותה גנטיקה של פרפר. גם ראשנים וצפרדעים הם מורפולוגיות שונות של אותה גנטיקה של צפרדע. אז מדוע שלא יהיו מורפולוגיות נוספות לאותה תוכנית גנטית? יכול להיות שהסביבה פשוט עדיין לא הצדיקה את היווצרותן.

בעתיד, ייתכן שנוכל להשתמש בקסנובוטים כדי להבין טוב יותר כיצד האבולוציה פועל­ת. לדוגמה, אם נבין איך מגנטיקה דומה מתפתחים יצורים שנראים אחרת לגמרי אלה מאלה, אולי גם נבין איך ייתכן שאנחנו חולקים המון גנים עם יצורים שונים מאיתנו, ואיך הסביבה משפיעה על ההתפתחות הזאת.

פרופ' ג'וש בונגרד / צילום: ויקיפדיה

"אנחנו מתחילים פה מההתחלה, מתאים ספורים, ויש לנו היתרון של הבינה המלאכותית, שיכולה ליצור תהליך התפתחותי מואץ בסביבה מבוקרת", מסביר בונגרד. "האם בתנאים כאלה היצורים יתפתחו כפי שהאבולוציה שאנחנו מכירים היום מנבאת? אנחנו מאוד סקרנים לראות".

התאים כקוביות לגו

הקסנובוטים שנבנו עד היום הם בגודל של פחות ממילימטר והם כוללים כמה אלפי תאים. בדרך כלל, הם מורכבים מתאי גזע של צפרדע שמוינו לתאי עור, לתאים שיכולים להצמיח שערות ולתא שריר לב, שהוא בעל יכולת התנועה. לפעמים מוסיפים להם גם מולקולת RNA, שניתן לתכנן אותה כך שתגיב לסביבה. לדוגמה, אפשר לבנות קסנובוט שזוהר או זז בתגובה לחשיפה לאור בתדר מסוים. בניסויים המתקדמים ביותר, הוסיפו להם גם תאים המאפשרים חישה.

 

"כשאני בונה קסנובוט", אומר בלקיסטון, "אני חושב על התאים השונים כאילו הם קוביות לגו. אנחנו משתמשים תחילה במעין סימולטור שיכול לבדוק מה יקרה אם נשלב אותם - האם הם יוכלו לבצע פעולות מסוימות כמו לנוע בקו ישר או לפנות אשפה".

המודל הממוחשב מנסה להביא בחשבון את כל התכונות של התא, את כל התכונות של הסביבה ואת כל הממשקים ביניהם. "אנחנו משלבים במעבדה את התאים בהתאם למודל מהמחשב, בתהליך שמאפשר לנו שליטה בגודל, בסוג התאים ובצורה שלהם. כשאנחנו מייצרים את הבוט, אנחנו רואים אם הוא באמת עושה את מה שהאלגוריתם שלנו ניבא שהוא יעשה. אם לא, צריך לעשות שינויים באלגוריתם. אבל רוב מה שאנחנו עושים במעבדה פועל! התאים מתנהגים בדיוק כפי שהמודל ניבא".

בונגרד מספר שבלקיסטון התחיל את הפרויקט כאשר הראה שהוא יכול לשנות את מיקום התאים החיים של עובר צפרדע בכל מיני דרכים, ועדיין לקבל צפרדע בוגרת עם מגוון היכולות הדרושות כדי להיות צפרדע. זה גרם לקבוצה לשאול: מה יקרה אם נוסיף לתהליך הזה בינה מלאכותית, וננסה לנבא איך שינויים שונים שנעשה בתאי הצפרדע ישפיעו על הפונקציונליות שלה, ואז נבדוק זאת מול המציאות?"

לדבריו, קבוצת החוקרים הגיעה היום למצב שבו הבינה המלאכותית מתכנתת את הקסנובוטים, אבל לא באמצעות שינוי הגנום שלהם, כפי שעושות קבוצות חוקרים אחרות בתחום הביולוגיה הסינתטית, אלא באמצעות שינוי המבנה המרחבי שלהם.

נחילים שינקו את הגוף

בעבר ראינו הדגמות של תאי שריר לב אנושיים, שפועמים בתוך צלוחית ואפילו זזים, אבל נראה שהקסנובוטים עלו שלב. "לבבות פועמים בצלוחית נוצרו בדרך כלל על גבי פיגום לא אורגני, בעוד שקסנובוטים יכולים גם לבנות את עצמם", אומר לוין. "הם אינם מקבלים אנרגיה מבחוץ כדי לנוע. הם מניעים את עצמם ושולטים בעצמם".

התאים מכלים את מצבור השומנים והחלבונים שלהם. כשהמאגרים אוזלים, התאים מתים ומתפרקים. "ברור לחלוטין שהקסנובוטים חיים כי ברור לחלוטין מתי הם מתים", הוא אומר. אם לא מאכילים אותם, הם יכולים לשרוד כמה שבועות. אם שמים בסביבתם חומרי הזנה, הם יכולים לשרוד עד כמה חודשים.

בלקיסטון מציין הבדל נוסף בין אותם תאי שריר בצלוחית לקסנובוטים: "ה־RNA מאפשר לנו עקרונית לשנות את התנהגות התאים בלי לשנות את הגנטיקה שלהם. אנחנו כרגע לא מומחים ב־RNA, אבל אנחנו מתכננים להשתלב בתחום הביולוגיה הסינתטית, שבו מדענים מייצרים גנטיקה מאוד מורכבת שיכולה לבצע ממש פעילות חישובית". כך, התאים הללו יכולים בעתיד להפוך למעין מחשבים ביולוגיים.

מהם השימושים העתידיים האפשריים בקסנובוטים?
בלקיסטון: "בתור התחלה, אנחנו לומדים אילו תאים יכולים לתקשר עם תאים שכנים, ואילו אינם יכולים לעשות זאת. כבר אמרנו שהמודלים שלנו יכולים לנבא את התנהגות הקסנובוטים לא רע. אבל לפעמים הם מתנהגים בצורה לא צפויה, וזה עוזר לנו להבין מה השתבש בתקשורת שלהם, ואיך התקשורת מושפעת מהאופן שבו בנינו אותם. אולי זה יעזור לנו להבין מחלות של בני אדם, המושפעות מכך שתאים אינם זזים למקום הנכון בתהליך התפתחותם".

בונגרד: "ניקוי של רכיבים מיקרו־פלסטיים ממקורות מים זו אפשרות אחת. בעתיד אנחנו מדברים על נחילים של קסנובוטים שיוכלו לעבוד בשיתוף פעולה. זו טכנולוגיה שאינה מוסיפה זיהום חדש לים, כי בעצם מדובר בתא צפרדע שמתכלה לגמרי אחרי השימוש.

"באותה מידה אפשר לחשוב על ניקוי של מצבורי שומן החוסמים כלי דם. התאים הם קטנים מספיק, מתכלים מספיק, ויעילותם בהזזת חומרים ממקום למקום כבר הוכחה". במקרה כזה יהיה צורך לייצר אותם מתאי אדם ולא מתאי צפרדע, ואולי מהתאים של כל אחד מאיתנו, כדי לא לעורר תגובה חיסונית".

אפשר לדמיין עתיד שבו כולנו נעבור מעת לעת ביופסיית עור, ומהתאים שלנו יוכנו המוני קסנובוטים קטנטנים, שיוכלו לשמש לניקוי חלקים שונים בגוף (אם אפשר לנקות את העורקים, אז מדוע לא את השיניים?), ואולי גם להולכת תרופות, תיקון רקמות פגועות, סילוק גורמי דלקת מיותרים או לוחמה בפולשים.

מהו בעל חיים

בעתיד הרחוק יותר, אומר בלקיסטון, "החלומות שלי עבור הקסנובוטים ממוקדים בעיקר באופן שבו הם ילמדו אותנו על בינה מלאכותית. לדוגמה, בעוד שנים לא רבות כבר נוכל כנראה לבנות איברים חדשים להשתלה מתאי ג זע. מה היה קורה אם היינו יכולים להשתמש בבינה מלאכותית כדי לקחת את כל הנתונים על המטופל ולבנות לב שמתאים לו אפילו יותר מהמקור? ואז עולות השאלות: האם נרגיש בנוח עם שיפור כזה של גוף האדם? מיהם האנשים שתהיה להם גישה לטכנולוגיה הזאת? האם היא תיצור פערים ענקיים בין עשירים לעניים?".

החלומות של בונגרד נמצאים במקום אחר. "אני מקווה שמחקר כזה ייתן לאנשים אופטימיות לגבי העתיד", הוא אומר. "באיזה מובן? במובן שרוב הבעיות החברתיות שלנו מגיעות מכך שאנחנו חושבים שאין לנו אפשרות לשנות יחידים או חברות. אבל כל דבר חי מסוגל לשינוי יוצא דופן, והקסנובוטים מזכירים לנו שאפשר לשנות ולהשתנות באופנים עמוקים ומפתיעים".

בסופו של דבר, האם אתם מרגישים שיצרתם כאן חיים?
בלקיסטון: "אפילו תא יחיד הוא חי, ולכן השאלה אינה האם הקסנובוטים הם חיים, אלא האם הם בעל חיים.

"כרגע אני חושב שלא. הם פשוט תאים, כמו תאי ביופסיה. אבל אני חושב שכשמתחילים להתעסק בתאי מוח עם יכולות כאלה, התשובה כבר פחות ברורה, ויש חוקרים שעושים את זה. אני בטוח שהשאלות 'מהו בעל חיים' ו'מאיזה רגע יש לתאי מוח תודעה' יגיעו לשיח הציבורי בשנים הקרובות מאוד".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב״ם מתוצרת איראן

הפעולה ההגנתית המוצלחת של ישראל המחישה עד כמה הכטב"מים מתוצרת איראן אינם קטלניים מול מערכות מערביות באיכות גבוהה ● אולם, מי שבוחר באמצעים מתוצרת איראן אינו רוכש אותם בשל איכותם, אלא מחירם ● ומי המדינה הקטנה שמקבלת מקורות פרנסה לאזרחיה העניים באמצעות מתקן ייצור מל"טים איראני?

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

שכונת גליל ים, הרצליה / צילום: המרכז למיפוי ישראל

הנוף לים בנתניה, המיקום המנצח בתל אביב: השכונות שעברו מהפכה

צילומי אוויר מראים את השינוי הגדול שהתרחש ב־20 השנים האחרונות באזורים מרכזיים ברחבי הארץ: את השדות החליפו בנייני מגורים, כבישים ופארקים ● איך אפשר היה לתכנן את השכונות החדשות טוב יותר ● צילומי אוויר: המרכז למיפוי ישראל ● פרויקט מיוחד

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe FireFly)

מחקרים מגלים: המאבק בדמנציה מתחיל בשנות ה-40 שלכם

נקיטת פעולה לשיפור בריאות המוח בשלב מוקדם עשויה לעזור לכם להישאר חדים עם תהליך ההזדקנות ● "המאמצים להתמקד בדמנציה בקרב אנשים מבוגרים כשלו במידה רבה", אומר פרופסור לפסיכולוגיה ומדעי המוח מאוניברסיטת דיוק, ומוסיף כי בשל כך המדענים מחפשים רמזים במוח בשלבי חיים מוקדמים יותר

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?