נשיא המדינה, יצחק הרצוג / צילום: תמר מצפי
נשיא המדינה יצחק הרצוג הביע אמש (א') דאגה אמיתית ורצון עז לפשר בין הממשלה המבקשת לשנות סדרי עולם בהיבט החוקתי לבין המתנגדים לה. "אנחנו בעיצומם של ימים הרי-גורל. אני מתחנן בפני כל אחת ואחד מכם - אחיי ואחיותיי הישראלים - האיומים מבחוץ גדולים דיים".
● "רגע לפני התנגשות": הנשיא הרצוג הציג מתווה פשרה לרפורמה המשפטית
● גם בעולם מדווחים: "התערבות נדירה של הנשיא הישראלי"
● סקר גלובס: אלה השינויים שהציבור רוצה לראות במערכת המשפט
● אפשר להגיע לפשרה? ארבעה מומחי משפט מכל הצדדים מדברים על הרפורמה | האזינו
חלק מהצעתו של הרצוג מרעננת ואף מתחייבת. הוא נגע בחלק מהבעיות הקשות של המערכת, שהטיפול בהן נעדר מהרפורמה המוצעת של הממשלה: העומס על מערכת המשפט ואמון הציבור הנשחק בשל עינוי דין.
הרצוג מציע לבנות תוכנית שתסייע להתייעלות ותשים סוף לעינויי הדין והסחבת. עם זאת, בכל הנוגע לחלק השנוי במחלוקת והחשוב ביותר לקואליציה - הביקורת השיפוטית על הרשות המבצעת - ההצעה של הרצוג לא מספקת פתרון הוליסטי שישמור על איזונים ובלמים.
החוק שיקבע את כללי המשחק
אחת ההצעות החשובות שבלב הצעת הפשרה של הנשיא היא חקיקת חוק יסוד: החקיקה.
ניסיון כזה היה בכנסת הקודמת. שר המשפטים לשעבר גדעון סער הקים ועדה שכללה נציגים ממרץ ועד ימינה. הוועדה ניסתה להגיע להסכמות, ללא הצלחה.
השלב החשוב ביותר אותו מציע הרצוג הוא לחוקק את הכללים לחקיקת חוקים בישראל ואיך מחוקקים חוק יסוד. "לא עוד חוקי יסוד שצצים כפטריות אחרי הגשם; חוק יסוד ייכנס לספר החוקים ככזה רק לאחר שהכנסת הצביעה בעדו בהסכמה רחבה ובתהליך שיכלול ארבע קריאות, בתנאים שיסוכמו בהדברות".
אך מהי אותה הסכמה רחבה? באיזה רוב יחוקק חוק יסוד? פה טמון המוקש שהצדדים יתקשו להסכים עליו. במצב של הסכמה רחבה, הרצוג מציע שלא תהיה ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. הצעה כזו - גם נשיאת העליון אסתר חיות תוכל להסכים איתה.
הצעה זו נדרשת כי עד היום הפוליטיקאים עשו שימוש בחוקי היסוד לצורכיהם הפוליטיים - כך היה בממשלת החילופים של גנץ ונתניהו ששינתה את סדרי השלטון, וכך קורה עכשיו בניסיון המתמשך למנות את אריה דרעי לשר.
פסקת התגברות: לא ברור באיזה רוב
בכל הנוגע למחלוקת העזה, לב-ליבו של העניין שמטריד את הממשלה - החלשת כוחו של בג"ץ להתערב בחקיקה - הרצוג לא מציע הצעות קונקרטיות. באיזה רוב ניתן יהיה לפסול חוקים? "הרכב ורוב שייקבעו בהסכמה". באיזה רוב ניתן יהיה להתגבר על פסילת חוקי יסוד? "רוב והליך שייקבעו בהידברות ובהסכמה".
הפער בין הרצון של הממשלה לרוב של 61 חברי כנסת, כך שיוכלו להתגבר על כל חוק שייפסל - אל מול ההצעה לפסקת התגברות ברוב של 70 חברי כנסת, שבהכרח ידרוש הסכמה של חלק מחברי האופוזיציה - נותר בעינו.
הוועדה לבחירת שופטים: שני נציגי ציבור שימונו בהסכמה
בנוגע להרכב הוועדה לבחירת שופטים, הרצוג הציע לשנותו כך שהוועדה תשקף "איזון ושוויון ראוי והגון בין הרשויות, ולא יתאפשר רוב מובנה לאף אחת מהמערכות, הממשלתית והמשפטית כאחד. לכל אחת מהרשויות יהיה ייצוג שווה בוועדה".
הבעיה היא לא בכך שבהצעה אין איזון לרשויות, אלא בכך שבהצעה הנוכחית של הממשלה יש הטיה ברורה לטובת הקואליציה - בשל רוב של שרים וחברי כנסת. הרצוג לא מתייחס לכך. לצד זאת, הוא מציע כי ימונו נציגי ציבור שימונו בתיאום והסכמה בין שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון. אלה יכולים לאזן את הרוב של הקואליציה. שאלה חושבת נוספת היא באיזה רוב ימונו שופטים - סוגיה עליה יצטרכו הצדדים להסכים.
עילת הסבירות: מאמץ את רוב גישת הממשלה
לגבי עילת הסבירות, הרצוג נצמד להצעה הנוכחית של הממשלה. "יש מקום לשימוש בעילת הסבירות, שהיום מוגבלת ממילא למקרים של חוסר סבירות קיצוני, תוך תיחום והבחנה של דרג נבחר ודרג ממונה", אמר. כלומר - הוא תומך בנוסח העומד בפני ועדת החוקה להגביל את השימוש בעילת הסבירות על דרג נבחר.
ביטול עילת הסבירות לגבי החלטות של נבחרי ציבור מצמצם משמעותית את היכולת של בית המשפט לפקח על הממשלה במקרים החריגים בהם ההחלטה התקבלה בחוסר סבירות, למשל כמו במקרה של מינוי יו"ר ש"ס דרעי לשר, שנפסל על-ידי בג"ץ.
במקביל, הרצוג מציע להגיע לוועדת החוקה באופן תקדימי וחריג כדי להציג את העקרונות המוצעים של מתווה הפשרה שלו. "אני מוכן לעשות הכול - אני שב ואומר: הכול! - כדי שנצלח את המחלוקת הקשה הזאת", הדגיש. לא נותר אלא לקוות שהוא יצליח להביא את הפתרון המיוחל.