גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדריך לפשרה: איך נראה מתווה הרצוג ביחס להצעות מהעבר, ומה זה מלמד על הרפורמה הנוכחית?

לקחנו ארבעה סעיפים מהתוכנית המשפטית של הממשלה, והשווינו אותם למה שהוצע ע"י שרי משפטים בעבר ולפשרה שמציע כעת הנשיא ● ההשוואה ההיסטורית מראה כיצד הדרישה לרוב מיוחד של ח"כים בחקיקת חוקי יסוד הלכה ונעלמה עם השנים ● מתווה הנשיא יוצא נגד רוב לקואליציה בוועדה למינוי שופטים, אך לא מביע עמדה בעניין הדרישה החריגה מבחינה היסטורית ל־12 ו־15 שופטים לפסילת חוק של הכנסת

נשיא המדינה, יצחק הרצוג (נאום בבית הנשיא, 12.2.23) / צילום: רפי קוץ
נשיא המדינה, יצחק הרצוג (נאום בבית הנשיא, 12.2.23) / צילום: רפי קוץ

מתווה הפשרה שהציג נשיא המדינה יצחק הרצוג מתנפץ בינתיים על סלעי הפרוצדורה, ונכון לשעת כתיבת השורות הללו הצדדים טרם הגיעו להסכמות לגבי הדרך לדון בו. אבל מה הם יגלו אם וכאשר יגיעו לדיון במהות ובפרטי הפשרה?

בשורות הבאות ניסינו להניח את ההצעות שהעלה הנשיא לגבי כל אחד מהסעיפים שבמחלוקת על ציר הזמן, ולבחון כיצד הן נראות בהשוואה להצעות שהועלו בעבר. ציר הזמן הזה מכניס להקשר גם את התוכנית האגרסיבית שמציעה כעת הקואליציה באמצעות השר יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן; וגם מאפשר, לפחות בחלק מהמקרים, למקם את ההצעה הנוכחית של הנשיא ולהבין איך ישתנו יחסי הכוחות בין הרשויות בישראל אם זאת אכן תתקבל.

מעמד חוקי היסוד: הרפורמה מנסה ליהנות משני העולמות

מה המצב כיום? חוקי היסוד שמחוקקת הכנסת נועדו כדי לייצר חוקה שנבנית בהדרגה, לאחר שחוקה כזאת לא כוננה עם הקמת המדינה. לאחר "המהפכה המשפטית" של שנות ה־90 ושני חוקי היסוד שעברו אז, החל בית המשפט העליון לפסול חוקים של הכנסת על סמך חוקי יסוד. אלא שלאורך השנים לא הוגדר בדיוק במה אמור לעסוק חוק יסוד, וגם לא נקבע רוב מיוחד שבו החוקים הללו אמורים להתקבל.

את הבעיה הזאת ניסו לפתור מאז שנות ה־70 באמצעות הצעות שונות של שרי משפטים, ועדת החוקה וחברי כנסת מן השורה. בחינת ההצעות מצביעה על מגמה ברורה של הורדה בכמות חברי הכנסת הדרושים כדי לחוקק חוק יסוד. אם בשנות ה־90 ההצעות דיברו על צורך ב־80 חברי כנסת - בעשור הבא הציעה ועדת נאמן, למשל, שיידרש רוב של 70 חברי כנסת; ובעשור האחרון ההצעות כבר מדברות על 65 ואף 61 חברי כנסת בלבד.

מה רוצה הממשלה? מהבחינה הזאת, הרפורמה שמציעה הממשלה נאחזת מצד אחד בכוח הגדול של חוקי היסוד, וקובעת כי בג"ץ לא יכול לדון בהם ולפסול אותם,; אך מצד שני היא לא מגדירה הליך מיוחד שבו הם יחוקקו, וניתן יהיה לחוקק אותם כמו היום בכל נושא, ולהעביר אותם בכל רוב.

מה מציע מתווה הנשיא? ההצעה של הרצוג מיישרת במובן מסוים קו עם הצעת לוין ורוטמן, בכך שגם לפיה בג"ץ לא יוכל לדון בחוקי יסוד של הכנסת. אך מצד שני, נקבע בה כי הליך חקיקה של חוק יסוד יהיה הליך מיוחד שיכלול ארבע קריאות וגם רוב מיוחד. בהצעה לא מצוין מה יהיה הרוב הזה.

פסקת ההתגברות: הרף הלך וירד עם השנים, הנשיא נשאר על הגדר

מה המצב כיום? בחוק הישראלי ישנה פסקת התגברות אחת ויחידה - בימין אוהבים להזכיר שמי שחוקקה אותה היא ממשלת רבין השנייה - שהוכנסה לחוק יסוד: חופש העיסוק. מדובר בפסקה קונקרטית ומוגבלת מאוד שמאפשרת לכנסת לחוקק חוק שמנוגד לחוק היסוד ברוב של 61 חברי כנסת לתקופה של ארבע שנים, ובתנאי שבחוק ייכתב במפורש שהוא סותר את חוק היסוד.

זה כמובן שונה מאוד מהדרישה שאנחנו מכירים כיום לפסקת התגברות. במשך השנים הוצע להחיל אפשרות דומה על כל החוקים, בלי קשר לשאלה איזה חוק יסוד הם סותרים. בשנות ה־90 ההצעות קבעו כי לשם פסקת התגברות כזאת יידרש רוב גדול מאוד, בדומה לרוב שנדרש כדי לחוקק חוק יסוד. דן מרידור כשר המשפטים הציע שיידרשו לצורך כך 80 חברי כנסת, וועדת נאמן הציעה 70 חברי כנסת (בכך הדבר מזכיר את המודל הפיני - אחת המדינות היחידות שבהן ישנה פסקת התגברות - שבו ניתן להתגבר על החוקה באותו רוב שנדרש לתיקון חוקתי).

בדומה למגמה שראינו בסעיף הקודם, עם השנים ההצעות הלכו והורידו את הרף שנדרש מהכנסת כדי להתגבר על פסיקה של בג"ץ. פרופ' דניאל פרידמן, שכיהן כשר משפטים החל מ־2007, הציע פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, אך כן הגביל חוק כזה לחמש שנים בלבד (לאחר מכן בג"ץ יכול לדון שוב בחוק ולפסול אותו שוב). גם יריב לוין (כחבר כנסת בקואליציה) ואיילת שקד כשרת המשפטים הציעו מתווים דומים. בהמשך לוין אף הציע שניתן יהיה להתגבר על פסיקה של בג"ץ ברוב רגיל.

מה רוצה הממשלה? המתווים של לוין ורוטמן מציעים פסקת התגברות כוללת שניתן יהיה לחוקק ברוב של 61 חברי הכנסת. ההצעה של לוין כן מפרטת בהקשר זה כי במקרה שבו הכנסת תתגבר על פסיקה של בג"ץ, החוק יוכל להגיע שוב לדיון בבית המשפט בחלוף ארבע שנים, או שנה אחרי השבעת כנסת חדשה (המאוחר מביניהם). אם הכנסת תבחר לחוקק שוב את החוק, הוא יהפוך לקבוע, ובג"ץ לא יוכל עוד לעסוק בו. רוטמן לא מציע מגבלת זמן כלשהי לחוקים שעברו בהתגברות.

מה מציע מתווה הנשיא? במקרה זה ההצעה של הרצוג כללית מאוד. על־פי נאומו, בחוק יסוד: החקיקה שתחוקק הכנסת ייקבע באילו תנאים יכול בית המחוקקים להתגבר על פסילת חוק של בג"ץ, ו"זאת באמצעות רוב והליך שייקבעו בהידברות ובהסכמה".

הוועדה לבחירת שופטים: מתווה הנשיא מחזק את הקואליציה, אך ללא רוב

מה המצב כיום? הוועדה לבחירת שופטים מורכבת מתשעה חברים: שני נציגים לממשלה (שר המשפטים שהוא יו"ר הוועדה ושר נוסף), שני נציגים לכנסת (על־פי הנוהג, אחד מהם אמור להגיע מהאופוזיציה), שלושה שופטי עליון (אחד מהם הוא הנשיא) ושני נציגים של לשכת עורכי הדין.

השורה התחתונה של המבנה הזה היא שלאף אחד מנציגי שלוש הרשויות אין רוב, וכדי לאשר מינויים צריך להגיע להסכמות. הדבר משמעותי במיוחד במינוי שופטים לבית המשפט העליון, לאחר שב־2008 התקבלה הצעה של ח"כ גדעון סער, שקבעה כי כדי למנות את השופטים הללו יידרש רוב של לפחות שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה. המשמעות היא שגם לקואליציה (לה שלושה נציגים) וגם לשופטי העליון - יש למעשה זכות וטו בכל הנוגע למינויים הללו.

החל משנות ה־90 נעשו ניסיונות שונים להגדיל את משקלם היחסי של נבחרי הציבור בוועדה. בעבר שופטי העליון ונציגי לשכת עורכי הדין הצביעו בדרך־כלל יחד, מה שהעמיד את נציגי הכנסת והממשלה בנחיתות.

ב־2007 שר המשפטים דניאל פרידמן העלה שוב את הנושא, כשעל־פי הצעתו, יוחלפו שני שופטי העליון בוועדה בשני שופטים בדימוס מבית המשפט המחוזי (נשיא העליון יישאר בוועדה), והוועדה תגדל באמצעות הוספה של יו"ר ועדת החוקה (שמגיע מהקואליציה), ופרופסור למשפטים (שייבחר על־ידי נשיאי האוניברסיטאות). במצב כזה, הקואליציה הייתה אמורה לזכות לייצוג של 4 מתוך 11, ובית המשפט העליון היה נחלש.

בהמשך פרסם פרידמן הצעה נוספת שהעלתה את כוחה של הקואליציה ל-5 מתוך 11 (הכנסת איבדה נציג, ובמקומו נוספו איש ציבור ושופט בדימוס שימונו על־ידי הקואליציה).

ההצעות כידוע לא התקבלו, וב־2013 כבר העלה ח"כ יריב לוין את ההצעה הראשונה שאיתרנו שבה יובטח לקואליציה רוב של ארבעה מתוך שבעה בוועדה לבחירת שופטים (באמצעות איש אקדמיה שייבחר על־ידי הממשלה ויחליף את נציגות לשכת עורכי הדין).

מי שהלכה רחוק יותר הייתה איילת שקד, שבמקפיין הבחירות של מפלגת "הימין החדש" ב־2019 הציעה את ביטול הוועדה למינוי שופטי העליון ומינוי של השופטים הללו על־ידי הממשלה והכנסת.

מה רוצה הממשלה? ההצעה של לוין קובעת כי הממשלה תקבל שר נוסף בוועדה לבחירת שופטים, והכנסת תזכה בחבר כנסת נוסף, כך שמתוך ששת נציגי הממשלה והכנסת - חמישה יגיעו מהקואליציה. בנוסף, שר המשפטים יבחר שני נציגי ציבור נוספים, כך ששבעה מתוך 11 חברי הוועדה ימונו על־ידי הקואליציה, ויהיה לה רוב מוחלט בה. בנוסף, מינוי שופטי עליון ידרוש רוב רגיל בלבד.

ההצעה של רוטמן קובעת כי הוועדה תמנה תשעה חברים, כשכל אחת מהרשויות תזכה לשלושה נציגים. היות שמתוך נציגי הרשות המחוקקת שניים יגיעו מהקואליציה, גם כאן יעמוד לרשות השלטון רוב מוחלט של חמישה נציגים מתוך תשעה. בנוסף, גם כאן מינויים לבית המשפט העליון יתקבלו ברוב רגיל.

מה מציע מתווה הנשיא? כאן הצעת הרצוג מתייצבת נגד דרישת לוין ורוטמן לרוב מוחלט בוועדה לבחירת שופטים, אך כן תומכת בהגדלת כוחה של הקואליציה בה. הרצוג לא פירט בצורה מדויקת את החלוקה המספרית, אך ציין כי מתוך נציגי הכנסת יהיה לפחות נציג אחד מהאופוזיציה. אם נניח שכל אחת מהרשויות תקבל שלושה נציגים, הרי שהקואליציה תוכל להגיע לחמישה נציגים מתוך התשעה, כשאל נציגי הרשויות הללו אמורים להצטרף גם נציגי ציבור. אלה ימונו, לפי דברי הנשיא, "בתיאום והסכמה - ואני מדגיש: תיאום והסכמה - בין שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון".

איך בג"ץ פוסל חוקים: הרפורמה מעלה את הרף משמעותית

מה המצב כיום? מאז "המהפכה המשפטית" שבעקבותיה החל בג"ץ לפסול חוקים של הכנסת (עד כה מדובר ב־22 חוקים), לא הוגדר הרכב מינימלי של שופטים הדרוש כדי לפסול חוק שסותר חוק יסוד. אבל כמו שראינו בסעיפים קודמים, גם כאן לאורך השנים הועלו לא מעט הצעות בעניין.

ב־1976 הציע שר המשפטים חיים צדוק כי רק בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לחוקה יוכל לפסול חוקים כאלה, ורק בהרכב מינימלי של שבעה שופטים. עם זאת, ההצעה לא דרשה רוב מיוחד של שופטים מתוך ההרכב.

גם יורשו של צדוק, שר המשפטים שמואל תמיר, לא דרש רוב מיוחד, אך הרחיב את הרכב השופטים שידונו בפסילת חוקים לתשעה.

המספר הזה נותר יציב גם בהצעות האחרות שעלו לאורך השנים: ועדת נאמן מ־2004, שעליה הטילה ממשלת שרון לנסח חוק יסוד: חקיקה, נקבה בו, וכך גם שר המשפטים דניאל פרידמן ב־2007. אלא שפרידמן היה הראשון שהוסיף את עניין הרוב המיוחד, ובהצעה שלו דובר על שישה שופטים מתוך תשעה.

ב־2017 אימצה שרת המשפטים איילת שקד את הצעתו של פרידמן, וקבעה כי על־מנת לפסול חוק תידרש תמיכה של שישה מתוך תשעה שופטים.

ב־2021 העלה לראשונה יריב לוין, אז חבר כנסת באופוזיציה, את הדרישה שפסילת חוק על־ידי בג"ץ תיעשה רק בהרכב מלא של 15 שופטי העליון, ורק ברוב של 80% מתוכו - כלומר, של 12 שופטים.

מה רוצה הממשלה? ההצעה של לוין כשר משפטים חוזרת על המתווה שהוא העלה מן האופוזיציה: פסילת חוקים רק בהסכמת 12 שופטים מתוך 15. ההצעה של רוטמן היא המחמירה ביותר, ולפיה בג"ץ יוכל לפסול חוק של הכנסת רק בהסכמה של כל 15 שופטי העליון.

מה מציע מתווה הנשיא? הרצוג נותר כאן על הגדר ולא יוצא נגד ההצעות של לוין ורוטמן, שכאמור לא הועלו קודם לכן על־ידי שרי משפטים כמו פרידמן ושקד. בנאומו קבע הנשיא כי "חוק יסוד: החקיקה יעגן את סמכותו של בית המשפט העליון להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקים שאינם חוקי יסוד, וזאת באמצעות הרכב ורוב שייקבעו בהסכמה".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מצב השווקים השבוע

המניות שנותרו מחוץ לחגיגה בבורסה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר