גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדריך לפשרה: איך נראה מתווה הרצוג ביחס להצעות מהעבר, ומה זה מלמד על הרפורמה הנוכחית?

לקחנו ארבעה סעיפים מהתוכנית המשפטית של הממשלה, והשווינו אותם למה שהוצע ע"י שרי משפטים בעבר ולפשרה שמציע כעת הנשיא ● ההשוואה ההיסטורית מראה כיצד הדרישה לרוב מיוחד של ח"כים בחקיקת חוקי יסוד הלכה ונעלמה עם השנים ● מתווה הנשיא יוצא נגד רוב לקואליציה בוועדה למינוי שופטים, אך לא מביע עמדה בעניין הדרישה החריגה מבחינה היסטורית ל־12 ו־15 שופטים לפסילת חוק של הכנסת

נשיא המדינה, יצחק הרצוג (נאום בבית הנשיא, 12.2.23) / צילום: רפי קוץ
נשיא המדינה, יצחק הרצוג (נאום בבית הנשיא, 12.2.23) / צילום: רפי קוץ

מתווה הפשרה שהציג נשיא המדינה יצחק הרצוג מתנפץ בינתיים על סלעי הפרוצדורה, ונכון לשעת כתיבת השורות הללו הצדדים טרם הגיעו להסכמות לגבי הדרך לדון בו. אבל מה הם יגלו אם וכאשר יגיעו לדיון במהות ובפרטי הפשרה?

בשורות הבאות ניסינו להניח את ההצעות שהעלה הנשיא לגבי כל אחד מהסעיפים שבמחלוקת על ציר הזמן, ולבחון כיצד הן נראות בהשוואה להצעות שהועלו בעבר. ציר הזמן הזה מכניס להקשר גם את התוכנית האגרסיבית שמציעה כעת הקואליציה באמצעות השר יריב לוין וח"כ שמחה רוטמן; וגם מאפשר, לפחות בחלק מהמקרים, למקם את ההצעה הנוכחית של הנשיא ולהבין איך ישתנו יחסי הכוחות בין הרשויות בישראל אם זאת אכן תתקבל.

מעמד חוקי היסוד: הרפורמה מנסה ליהנות משני העולמות

מה המצב כיום? חוקי היסוד שמחוקקת הכנסת נועדו כדי לייצר חוקה שנבנית בהדרגה, לאחר שחוקה כזאת לא כוננה עם הקמת המדינה. לאחר "המהפכה המשפטית" של שנות ה־90 ושני חוקי היסוד שעברו אז, החל בית המשפט העליון לפסול חוקים של הכנסת על סמך חוקי יסוד. אלא שלאורך השנים לא הוגדר בדיוק במה אמור לעסוק חוק יסוד, וגם לא נקבע רוב מיוחד שבו החוקים הללו אמורים להתקבל.

את הבעיה הזאת ניסו לפתור מאז שנות ה־70 באמצעות הצעות שונות של שרי משפטים, ועדת החוקה וחברי כנסת מן השורה. בחינת ההצעות מצביעה על מגמה ברורה של הורדה בכמות חברי הכנסת הדרושים כדי לחוקק חוק יסוד. אם בשנות ה־90 ההצעות דיברו על צורך ב־80 חברי כנסת - בעשור הבא הציעה ועדת נאמן, למשל, שיידרש רוב של 70 חברי כנסת; ובעשור האחרון ההצעות כבר מדברות על 65 ואף 61 חברי כנסת בלבד.

מה רוצה הממשלה? מהבחינה הזאת, הרפורמה שמציעה הממשלה נאחזת מצד אחד בכוח הגדול של חוקי היסוד, וקובעת כי בג"ץ לא יכול לדון בהם ולפסול אותם,; אך מצד שני היא לא מגדירה הליך מיוחד שבו הם יחוקקו, וניתן יהיה לחוקק אותם כמו היום בכל נושא, ולהעביר אותם בכל רוב.

מה מציע מתווה הנשיא? ההצעה של הרצוג מיישרת במובן מסוים קו עם הצעת לוין ורוטמן, בכך שגם לפיה בג"ץ לא יוכל לדון בחוקי יסוד של הכנסת. אך מצד שני, נקבע בה כי הליך חקיקה של חוק יסוד יהיה הליך מיוחד שיכלול ארבע קריאות וגם רוב מיוחד. בהצעה לא מצוין מה יהיה הרוב הזה.

 

פסקת ההתגברות: הרף הלך וירד עם השנים, הנשיא נשאר על הגדר

מה המצב כיום? בחוק הישראלי ישנה פסקת התגברות אחת ויחידה - בימין אוהבים להזכיר שמי שחוקקה אותה היא ממשלת רבין השנייה - שהוכנסה לחוק יסוד: חופש העיסוק. מדובר בפסקה קונקרטית ומוגבלת מאוד שמאפשרת לכנסת לחוקק חוק שמנוגד לחוק היסוד ברוב של 61 חברי כנסת לתקופה של ארבע שנים, ובתנאי שבחוק ייכתב במפורש שהוא סותר את חוק היסוד.

זה כמובן שונה מאוד מהדרישה שאנחנו מכירים כיום לפסקת התגברות. במשך השנים הוצע להחיל אפשרות דומה על כל החוקים, בלי קשר לשאלה איזה חוק יסוד הם סותרים. בשנות ה־90 ההצעות קבעו כי לשם פסקת התגברות כזאת יידרש רוב גדול מאוד, בדומה לרוב שנדרש כדי לחוקק חוק יסוד. דן מרידור כשר המשפטים הציע שיידרשו לצורך כך 80 חברי כנסת, וועדת נאמן הציעה 70 חברי כנסת (בכך הדבר מזכיר את המודל הפיני - אחת המדינות היחידות שבהן ישנה פסקת התגברות - שבו ניתן להתגבר על החוקה באותו רוב שנדרש לתיקון חוקתי).

בדומה למגמה שראינו בסעיף הקודם, עם השנים ההצעות הלכו והורידו את הרף שנדרש מהכנסת כדי להתגבר על פסיקה של בג"ץ. פרופ' דניאל פרידמן, שכיהן כשר משפטים החל מ־2007, הציע פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת בלבד, אך כן הגביל חוק כזה לחמש שנים בלבד (לאחר מכן בג"ץ יכול לדון שוב בחוק ולפסול אותו שוב). גם יריב לוין (כחבר כנסת בקואליציה) ואיילת שקד כשרת המשפטים הציעו מתווים דומים. בהמשך לוין אף הציע שניתן יהיה להתגבר על פסיקה של בג"ץ ברוב רגיל.

מה רוצה הממשלה? המתווים של לוין ורוטמן מציעים פסקת התגברות כוללת שניתן יהיה לחוקק ברוב של 61 חברי הכנסת. ההצעה של לוין כן מפרטת בהקשר זה כי במקרה שבו הכנסת תתגבר על פסיקה של בג"ץ, החוק יוכל להגיע שוב לדיון בבית המשפט בחלוף ארבע שנים, או שנה אחרי השבעת כנסת חדשה (המאוחר מביניהם). אם הכנסת תבחר לחוקק שוב את החוק, הוא יהפוך לקבוע, ובג"ץ לא יוכל עוד לעסוק בו. רוטמן לא מציע מגבלת זמן כלשהי לחוקים שעברו בהתגברות.

מה מציע מתווה הנשיא? במקרה זה ההצעה של הרצוג כללית מאוד. על־פי נאומו, בחוק יסוד: החקיקה שתחוקק הכנסת ייקבע באילו תנאים יכול בית המחוקקים להתגבר על פסילת חוק של בג"ץ, ו"זאת באמצעות רוב והליך שייקבעו בהידברות ובהסכמה".

הוועדה לבחירת שופטים: מתווה הנשיא מחזק את הקואליציה, אך ללא רוב

מה המצב כיום? הוועדה לבחירת שופטים מורכבת מתשעה חברים: שני נציגים לממשלה (שר המשפטים שהוא יו"ר הוועדה ושר נוסף), שני נציגים לכנסת (על־פי הנוהג, אחד מהם אמור להגיע מהאופוזיציה), שלושה שופטי עליון (אחד מהם הוא הנשיא) ושני נציגים של לשכת עורכי הדין.

השורה התחתונה של המבנה הזה היא שלאף אחד מנציגי שלוש הרשויות אין רוב, וכדי לאשר מינויים צריך להגיע להסכמות. הדבר משמעותי במיוחד במינוי שופטים לבית המשפט העליון, לאחר שב־2008 התקבלה הצעה של ח"כ גדעון סער, שקבעה כי כדי למנות את השופטים הללו יידרש רוב של לפחות שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה. המשמעות היא שגם לקואליציה (לה שלושה נציגים) וגם לשופטי העליון - יש למעשה זכות וטו בכל הנוגע למינויים הללו.

החל משנות ה־90 נעשו ניסיונות שונים להגדיל את משקלם היחסי של נבחרי הציבור בוועדה. בעבר שופטי העליון ונציגי לשכת עורכי הדין הצביעו בדרך־כלל יחד, מה שהעמיד את נציגי הכנסת והממשלה בנחיתות.

ב־2007 שר המשפטים דניאל פרידמן העלה שוב את הנושא, כשעל־פי הצעתו, יוחלפו שני שופטי העליון בוועדה בשני שופטים בדימוס מבית המשפט המחוזי (נשיא העליון יישאר בוועדה), והוועדה תגדל באמצעות הוספה של יו"ר ועדת החוקה (שמגיע מהקואליציה), ופרופסור למשפטים (שייבחר על־ידי נשיאי האוניברסיטאות). במצב כזה, הקואליציה הייתה אמורה לזכות לייצוג של 4 מתוך 11, ובית המשפט העליון היה נחלש.

בהמשך פרסם פרידמן הצעה נוספת שהעלתה את כוחה של הקואליציה ל-5 מתוך 11 (הכנסת איבדה נציג, ובמקומו נוספו איש ציבור ושופט בדימוס שימונו על־ידי הקואליציה).

ההצעות כידוע לא התקבלו, וב־2013 כבר העלה ח"כ יריב לוין את ההצעה הראשונה שאיתרנו שבה יובטח לקואליציה רוב של ארבעה מתוך שבעה בוועדה לבחירת שופטים (באמצעות איש אקדמיה שייבחר על־ידי הממשלה ויחליף את נציגות לשכת עורכי הדין).

מי שהלכה רחוק יותר הייתה איילת שקד, שבמקפיין הבחירות של מפלגת "הימין החדש" ב־2019 הציעה את ביטול הוועדה למינוי שופטי העליון ומינוי של השופטים הללו על־ידי הממשלה והכנסת.

מה רוצה הממשלה? ההצעה של לוין קובעת כי הממשלה תקבל שר נוסף בוועדה לבחירת שופטים, והכנסת תזכה בחבר כנסת נוסף, כך שמתוך ששת נציגי הממשלה והכנסת - חמישה יגיעו מהקואליציה. בנוסף, שר המשפטים יבחר שני נציגי ציבור נוספים, כך ששבעה מתוך 11 חברי הוועדה ימונו על־ידי הקואליציה, ויהיה לה רוב מוחלט בה. בנוסף, מינוי שופטי עליון ידרוש רוב רגיל בלבד.

ההצעה של רוטמן קובעת כי הוועדה תמנה תשעה חברים, כשכל אחת מהרשויות תזכה לשלושה נציגים. היות שמתוך נציגי הרשות המחוקקת שניים יגיעו מהקואליציה, גם כאן יעמוד לרשות השלטון רוב מוחלט של חמישה נציגים מתוך תשעה. בנוסף, גם כאן מינויים לבית המשפט העליון יתקבלו ברוב רגיל.

מה מציע מתווה הנשיא? כאן הצעת הרצוג מתייצבת נגד דרישת לוין ורוטמן לרוב מוחלט בוועדה לבחירת שופטים, אך כן תומכת בהגדלת כוחה של הקואליציה בה. הרצוג לא פירט בצורה מדויקת את החלוקה המספרית, אך ציין כי מתוך נציגי הכנסת יהיה לפחות נציג אחד מהאופוזיציה. אם נניח שכל אחת מהרשויות תקבל שלושה נציגים, הרי שהקואליציה תוכל להגיע לחמישה נציגים מתוך התשעה, כשאל נציגי הרשויות הללו אמורים להצטרף גם נציגי ציבור. אלה ימונו, לפי דברי הנשיא, "בתיאום והסכמה - ואני מדגיש: תיאום והסכמה - בין שר המשפטים ונשיאת בית המשפט העליון".

איך בג"ץ פוסל חוקים: הרפורמה מעלה את הרף משמעותית

מה המצב כיום? מאז "המהפכה המשפטית" שבעקבותיה החל בג"ץ לפסול חוקים של הכנסת (עד כה מדובר ב־22 חוקים), לא הוגדר הרכב מינימלי של שופטים הדרוש כדי לפסול חוק שסותר חוק יסוד. אבל כמו שראינו בסעיפים קודמים, גם כאן לאורך השנים הועלו לא מעט הצעות בעניין.

ב־1976 הציע שר המשפטים חיים צדוק כי רק בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לחוקה יוכל לפסול חוקים כאלה, ורק בהרכב מינימלי של שבעה שופטים. עם זאת, ההצעה לא דרשה רוב מיוחד של שופטים מתוך ההרכב.

גם יורשו של צדוק, שר המשפטים שמואל תמיר, לא דרש רוב מיוחד, אך הרחיב את הרכב השופטים שידונו בפסילת חוקים לתשעה.

המספר הזה נותר יציב גם בהצעות האחרות שעלו לאורך השנים: ועדת נאמן מ־2004, שעליה הטילה ממשלת שרון לנסח חוק יסוד: חקיקה, נקבה בו, וכך גם שר המשפטים דניאל פרידמן ב־2007. אלא שפרידמן היה הראשון שהוסיף את עניין הרוב המיוחד, ובהצעה שלו דובר על שישה שופטים מתוך תשעה.

ב־2017 אימצה שרת המשפטים איילת שקד את הצעתו של פרידמן, וקבעה כי על־מנת לפסול חוק תידרש תמיכה של שישה מתוך תשעה שופטים.

ב־2021 העלה לראשונה יריב לוין, אז חבר כנסת באופוזיציה, את הדרישה שפסילת חוק על־ידי בג"ץ תיעשה רק בהרכב מלא של 15 שופטי העליון, ורק ברוב של 80% מתוכו - כלומר, של 12 שופטים.

מה רוצה הממשלה? ההצעה של לוין כשר משפטים חוזרת על המתווה שהוא העלה מן האופוזיציה: פסילת חוקים רק בהסכמת 12 שופטים מתוך 15. ההצעה של רוטמן היא המחמירה ביותר, ולפיה בג"ץ יוכל לפסול חוק של הכנסת רק בהסכמה של כל 15 שופטי העליון.

מה מציע מתווה הנשיא? הרצוג נותר כאן על הגדר ולא יוצא נגד ההצעות של לוין ורוטמן, שכאמור לא הועלו קודם לכן על־ידי שרי משפטים כמו פרידמן ושקד. בנאומו קבע הנשיא כי "חוק יסוד: החקיקה יעגן את סמכותו של בית המשפט העליון להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקים שאינם חוקי יסוד, וזאת באמצעות הרכב ורוב שייקבעו בהסכמה".

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב״ם מתוצרת איראן

הפעולה ההגנתית המוצלחת של ישראל המחישה עד כמה הכטב"מים מתוצרת איראן אינם קטלניים מול מערכות מערביות באיכות גבוהה ● אולם, מי שבוחר באמצעים מתוצרת איראן אינו רוכש אותם בשל איכותם, אלא מחירם ● ומי המדינה הקטנה שמקבלת מקורות פרנסה לאזרחיה העניים באמצעות מתקן ייצור מל"טים איראני?

אברהם אסף / צילום: תמר מצפי

אברהם אסף, מייסד ובעל השליטה בקבוצת אמנת, נפטר בגיל 83

אסף הפך לבעל השליטה באמנת לאחר שרק לפני ארבעה ימים רכש את ההחזקות של שותפו לייסוד החברה, שמואל בר אור, (22.17%) תמורת כ-21.7 מיליון שקל ● מי שצפוי להמשיך אותו הוא בנו, סגן יו"ר החברה, ערן אסף

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

וול סטריט / צילום: Shutterstock

שבוע המסחר הטוב מנובמבר: נאסד"ק קפץ ב-2%

מניית גוגל זינקה בכ-10%● אינטל איבדה כ-9% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● נעילות ירוקות גם בבורסות אירופה ● ה-PCE - מדד האינפלציה המרכזי של הפד - עלה ב-2.8% בחודש מרץ, גבוה מהצפוי

הנוף הנשקף מהררית / צילום: ליבי לוי

נסעתם לגליל בחג? אתם חייבים לעצור ביישוב הזה לחוויה תאילנדית אמיתית

קפה שהוא גם גלריה, מופע מוזיקלי של ערפול חושים, מעדנייה משובחת ושופינג ברוח האנתרופוסופיה ● ביקור ביישוב הררית, שמרגיש כמו יקום מקביל

הירחון העברי ''השחר'', שבו כתב בן יהודה, 1879. הרושם ממאמרו היה עצום / צילום: ויקיפדיה

העברית של ימינו מבטאת כישלון אחד מובהק של אליעזר בן יהודה

בדיוק לפני 145 שנה אליעזר בן יהודה הקדים את כל בני זמנו בהבנת הקשר בין הארץ לבין הלשון ● אבל את לשון ימינו הוא כנראה לא היה מבין

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

חזירי בר בחיפה / צילום: Ronen Zvulun

כך מתכנן ראש העיר להתמודד עם התופעה שהכי מטרידה את החיפאים

סוגיית החזירים מעסיקה את תושבי העיר מזה יותר מעשור, ובעוד שראש העיר החדש־ישן אמר שיטפל בה ביד נחושה, דרכי ההתמודדות המתגבשים לא עבדו בעבר ● פרופ' אורי שייניס, מומחה לחקר מינים פולשים, מסביר: "לנסות להתמודד עם החזירים ללא מחקר, זה כמו לנסות להתמודד עם הקורונה ללא מחקר"

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן ● אזעקות בצפון: מטרה חשודה הופלה מעל מנרה ו-2 טילי נ"ט שוגרו לעבר הקיבוץ ● היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: "יש מומנטום חדש בשיחות המו"מ" ● צה"ל תקף מטרות חיזבאללה בדרום לבנון ● מחבלים שנערכו לבצע ירי לעבר כוחותינו במרכז הרצועה חוסלו מהאוויר; מטוסי קרב תקפו אתר שממנו שוגרו רקטות לעבר אשדוד במהלך המלחמה ● עדכונים שוטפים

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם