ICL / צילום: יח''צ
מחירי הסחורות החקלאיות, עולם שנתפס בעבר כסולידי ואפור, משכו אליהם לא מעט תשומת לב בשנים האחרונות, ובמיוחד ב־2022. שילוב של אפקט פוסט קורונה בדמות משבר בשרשרת האספקה, לצד מחירי אנרגיה תנודתיים ומלחמה בין שתי ספקיות חיטה עולמיות- רוסיה ואוקראינה, טלטלו את מחירי הסחורות והשליכו על המחירים שמשלם הציבור בקניות בסופר או במסעדה.
● זיהום נחל אשלים: כיל תשלם 115 מיליון שקל להשלמת עבודות השיקום
● ירידת מחירי החיטה והתירס צפויה להאט את האינפלציה בעולם
● אפילו אחרי ההסכם בין רוסיה לאוקראינה, מלאי הדגנים בעולם קטן
את הטלטלות הללו ניתן לראות במחיר החיטה למשל, שזינק בכ־120% מתחילת שנת 2020, טרם פרוץ הקורונה, ועד למרץ אשתקד - חודש לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, שגרמה לשיבוש באספקת החיטה ואיימה ליצור מחסור עולמי בסחורה.
ככל שנמשכה המלחמה והתברר כי הבהלה הייתה מופרזת, ירד מחיר החיטה ב־36% תוך ארבעה חודשים, ומאז ועד היום היא נסחרת ביציבות יחסית, במחיר שעדיין גבוה בכ־42% מזה שבו היה לפני שלוש שנים.
לא רק מחירי החיטה האמירו, גם מחירי סחורות אחרות זינקו באותה תקופה, הגם שלא כולן מושפעות באותה מידה מהמלחמה באוקראינה. אולם הבהלה מהמצב שלחה גלי הדף גם למחירי התירס, האורז, הסוכר והסויה.
כך למשל, זינק מחיר התירס ב־77% בתוך שלוש שנים, אף שבאמצע 2022 חלה ירידה של כרבע במחירו מרמות השיא. מגמה דומה נרשמה במחירי הסויה, שהוכפלו בשלוש השנים האחרונות, והאורז שמחירו עלה ב־32% באותה תקופה.
ביקושים גוברים על אף אתגרי הענף
עליית מחירי הסחורות החקלאיות הגבירה את לחצי האינפלציה בעולם כולו, אך גם הגדילה את הכנסותיהם של החקלאים, שרבים מהם הרוויחו בשנים האחרונות סכומי עתק שעליהם יכלו רק לחלום קודם לכן. אלו אפשרו להם להרחיב את השקעותיהם במוצרים המיועדים להגדיל את התפוקה החקלאית - בין היתר דשנים.
אחת הנהנות ממגמה זו בשנים האחרונות היא ענקית הדשנים הישראלית איי.סי.אל גרופ (לשעבר כימיקלים לישראל), המפיקה אשלג בים המלח, כמו גם מוצרים נוספים ובהם ברום ופתרונות אחרים לתחומי החקלאות.
הדשנים שמייצרת איי.סי.אל (ICL) משמשים בעיקר לתחום של גידולים חקלאיים, ומחירם מושפע בין היתר מעליית מחירי הסחורות, קרי התוצרת הסופית של החקלאים. במהלך השנה דיווחה החברה על ביקושים גוברים למוצריה ומחירים גבוהים יותר במרבית השווקים, על אף עלויות גבוהות יותר של חומרי גלם ואתגרים גלובליים בשרשרת האספקה.
השבוע פרסמה איי.סי.אל, שבשליטת החברה לישראל של עידן עופר ובניהולו של רביב צולר, את תוצאותיה הכספיות לסיכום 2022, שבהן הציגה מכירות שיא: מחזור הכנסות של 10 מיליארד דולר, המהווה זינוק של 43% ביחס לשנה הקודמת. הרווח הנקי זינק ב־175% לעומת 2021 ל־2.16 מיליארד דולר. ועדיין, המשקיעים הגיבו באכזבה לדוחות עם נטייה לירידות במניית החברה.
שווי השוק הנוכחי של איי.סי.אל, 34 מיליארד שקל, ממקם אותה כחמישית בגודלה מבין החברות בבורסה בת"א, מתחת לענקית התוכנה נייס, הבנקים הגדולים הפועלים ולאומי וחברת התרופות טבע.
בשנה החולפת המניה הניבה למשקיעים ביצועים פושרים, עם ירידה של כ־10% בערכה, אולם בסיכום שלוש השנים האחרונות הללו יותר מהכפילו את כספם, עם תשואה של מעל ל־120% שרשמה המניה.
המשקיעים מנסים לצפות לאן פני השוק
התגובה הצוננת לדוחות שפרסמה איי.סי.אל השבוע נבעה מאי עמידתה בתחזיות השוק, ככל הנראה גם בשל הירידה של עשרות אחוזים במחירי חלק מהסחורות החקלאיות מהשיא שרשמו באמצע 2022, שמשפיעה על הביקוש למוצרי הדישון של החברה ועל מחירם. בשוק ציפו לרווח למניה של 29 סנט ברבעון הרביעי (החברה הציגה רווח של 28 סנט), ולהכנסות רבעוניות של 2.22 מיליארד דולר (בפועל נרשמו הכנסות של 2.09 מיליארד דולר).
מעבר לכך המשקיעים מסתכלים קדימה ומנסים לפענח מה יקרה למחירי הסחורות החקלאיות בשנים הקרובות.
"הפעם האחרונה שבה מחירי הסחורות היו 'מאוזנים', אם אפשר לקרוא לזה ככה, הייתה בשנת 2019", אומר מומחה לענף הסחורות. "הקורונה שיבשה את סדרי העולם. אמנם ענף החקלאות המשיך לתפקד, משום שאנשים חייבים להמשיך לאכול, לכן החקלאות תמיד הוחרגה גם בסגרים הכי נוקשים. אבל אז באה 2021, וכשכל העולם התחיל לצאת בהדרגה מהקורונה, שרשראות האספקה השתגעו".
לדברי אותו מומחה, "הדרמה הגדולה בתחום הסחורות הייתה סביב עלות התובלה הימית. שליחת מכולה מסין לארה"ב בשנת 2019 עלתה בערך 2,000 דולר, ותוך זמן קצר קפצה ל־20,000 דולר ערב שנת 2022. שרשראות האספקה הפכו לשבירות, חברות ומדינות התחילו לצבור מלאים, ועם פרוץ המלחמה בין אוקראינה לרוסיה כל הענף נסחף למערבולת".
קיטון במחיר האשלג, אך הרמות עדיין רווחיות
הדרמה במחירי הסחורות אולי נרגעה במהלך השנה שעברה, אבל המחירים של חלקן נותרו גבוהים היסטורית, למרות הירידות המסוימות במחצית השנייה של 2022. מומחה הסחורות מנסה להסביר את התנהגות החקלאים בעולם.
"אחרי שנים שלא הרוויחו טוב, עם הזינוק במחירי הקומודיטיס הם עשו 'ים של כסף', וכך בברזיל ובארה"ב מסתובבים היום מיליונרים חדשים. מנגד, ההתייקרות במחירי הדשנים וחומרי ההדברה שוחקת את הרווחיות שלהם. לכן ייתכן שחלקם מבקשים להמעיט ככל הניתן בדישון והדברה בשטחיהם. כך הביקושים קטנו בשנה החולפת", אומר המומחה, אך הוא מעריך כי הביקושים צפויים להתאושש בהמשך 2023.
בענף יצפו בתקופה הקרובה, לדברי גורם אחר המעורה בתחום, לראות את החוזה הבא של איי.סי.אל למכירת אשלג להודו, "שמהווה למעשה מעין בנצ'מרק לענף". החוזה ייחתם כנראה במהלך השבועיים הקרובים, ולדברי הגורם "הוא צפוי לנקוב בסביבות מחיר של 500 דולר לטונה אשלג. זה נמוך מהרמה של 590 דולר שנרשמה לפני שנה.
"ה'פיק' נרשם אשתקד בברזיל", מזכיר אותו גורם, "כשבמחצית הראשונה של 2022 הגיע מחירה של טונה אשלג ל־1,200 דולר. זה מחיר מטורף שהחקלאים לא יכולים לעמוד בו".
אותו גורם מעריך שהמחירים יתכנסו במחצית השנייה של 2023 לכיוון 500 דולר לטונה אשלג. "הממוצע ההיסטורי מדבר על מחיר שנע בין 300 ל־350 דולר לטונה, כך שמבחינת חברות כמו איי.סי.אל רמות המחירים טובות ורווחיות. שיא כמו שהיא חוותה בשנת 2022 כנראה לא יחזור על עצמו, אבל עדיין 2023 צפויה להיות השנה השנייה הטובה בתולדות החברה".