המסלול הירוק והמסלול האדום במכס בנתב''ג / צילום: תמר מצפי
בעבירות של הברחת טובין לישראל, הקנס המינימלי שיושת יהיה לפחות כגובה המסים שלא שולמו, זאת בנוסף לסכום המס שישולם - כך קבע בית המשפט העליון בפסק דין המהווה תמרור אזהרה לכל מי שמנסה להבריח סחורה ב"מסלול הירוק", במקום לדווח כנדרש ב"מסלול האדום".
פסק הדין מאשר את עמדת רשות המסים, לפיה במקרים של הברחת מוצרים לארץ ב"מסלול הירוק" יש להטיל קנס מינהלי לפחות בגובה המסים שלא שולמו. לגישת רשות המסים, במקרים חמורים המופנים להליך פלילי יש לקבוע מתחם ענישה שנע בין הקנס המינהלי (גובה המס שלא שולם) לבין סכום של עד פי ארבעה ממנו.
● היועמ"שית נגד החוק שיאפשר לנתניהו לקבל תרומות: פתח לשחיתות שלטונית
● הנשק הסודי של פוטין במלחמת האנרגיה: בנקאי לשעבר ממורגן סטנלי | WSJ
● וורן באפט מציג: כך הפכתי מניה של 19 דולר לחצי מיליון
השופטים דוד מינץ, חאלד כבוב ורות רונן ציינו, בהחלטה קצרצרה הדוחה בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בעניין הקנסות למבריחי סחורה ב"מסלול הירוק", כי "גם בהשתת קנס בהליך פלילי שבא חלף הליך מינהלי, יש לקבוע מתחם עונש הולם. במסגרת זו תחתית המתחם בדרך-כלל ראוי שתעמוד על שיעור הקנס המינהלי ולא פחות מכך".
בקשת רשות הערעור נדחתה
ישראלים כידוע נחשבים לחובבי שופינג מושבעים מעבר לים, אך את "המסלול האדום" בנתב"ג, בו צריך להצהיר על הקניות מעל גובה מסוים, הם הרבה פחות חובבים. חלק ממכורי השופינג, ואף הקניינים המקצועיים בחו"ל, עושים הכול כדי להתחמק ממנו. פסק הדין, שקובע כי מי מהם שייתפס ישלם קנס בסכום המס שנגרע (בנוסף כמובן לתשלום המס הנדרש), ניתן בבקשת רשות ערעור שהגיש משה בונפד לבית המשפט העליון על גובה הקנס שהושת עליו, לאחר שנתפס על-ידי בודקי מכס נתב"ג ביולי 2017 כשהוא עובר ב"מסלול הירוק", המיועד למעבר ללא טובין החייבים במס, כשבמזוודתו 238 פאקטים של סיגריות. לו היה עובר ב"מסלול האדום", המיועד להצהרה על טובין החייבים במס, בונפד היה מחויב במע"מ, מכס ומס קנייה בסכום כולל של כ-54 אלף שקל.
נציג רשות המסים ביקשו להטיל על בונפד קנס שלא יפחת מגובה המסים שלא שולמו, בהתאם לשיעור הקנס המינהלי המוטל במקרים כאלה. בית משפט השלום בראשון לציון גזר על בונפד קנס בשיעור 50 אלף שקל שישולם ב-50 תשלומים חודשיים רצופים ושווים, לאור מצבו הכלכלי של הנאשם. בונפד ערער על העונש לבית המשפט המחוזי בלוד, בטענה כי בית משפט השלום לא התחשב בצורה מספקת במצבו הכלכלי ובכך שמדובר במעידה חד-פעמית בעת קביעת הקנס, וראוי היה שיסטה באופן משמעותי יותר מגובה הקנס המינימלי שדרשה רשות המסים.
שופטי בית המשפט המחוזי, מיכל ברנט, שמואל בורנשטיין ועמית מיכלס, דחו את הערעור וקבעו כי "מדובר בעבירה כלכלית אשר נעשתה למטרת רווח כספי, ובנסיבות אלה ראוי להטיל קנס, סכום המשקף באופן ראוי את היקף העבירה, כמו גם את סכום המס ממנו ביקש המערער להתחמק".
על החלטה זו ביקש בונפד לערער לבית המשפט העליון, אך שופטי העליון דחו את בקשת הערעור וקבעו בפסקה קצרה כי ראוי שתחתית מתחם הענישה במקרים של הברחת טובין לארץ תעמוד על שיעור הקנס המינהלי ולא פחות מכך. השופטים ציינו כי "בהליך זה הקנס שהושת על המבקש אינו חורג מהקנס הראוי, ועל כן לא ראינו מקום לתת למבקש רשות לערער".
את רשות המסים ייצגו עו"ד רונית שמש-מנור בבית משפט השלום, עו"ד אמילי כהן-אפריאט בבית משפט המחוזי ועו"ד יורם הירשברג בבית המשפט העליון.