גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אם בתי המשפט בסכנה, כולם בסכנה": האזהרה של נגיד הבנק ההונגרי לשעבר

בכנס חירום שנערך בשבוע שעבר באוניברסיטת ת"א התריעו כלכלנים בכירים מפני איום קיומי להייטק ● גם נגיד הבנק המרכזי ההונגרי לשעבר, אנדראש שימור, לקח חלק ובשיחה עם גלובס הוא נתן מבט על המהפכה במדינתו: "הממשלה שולטת על הכל, כולל על ההיסטוריה"

אנדראש שימור / צילום: איציק בירן
אנדראש שימור / צילום: איציק בירן

חודשיים אחרי שהממשלה החלה לקדם את המהפכה המשפטית, אזהרות הכלכלנים מתוצאות החקיקה איבדו במקצת מהחידוש והאפקט דרמטי שלהן. ברור שלגילוי הדעת השני של בכירי הכלכלנים, שהתפרסם בשבוע שעבר, לא יכול להיות אותו אפקט כמו זה של הראשון, מסוף ינואר. הכלכלנים, שמכירים את חוק התפוקה הפוחתת, מן הסתם מבינים את זה בעצמם.

"יצאו מודאגים יותר": מאחורי הקלעים של פגישת בכירי ההייטק עם השר לוין
מייקל בלומברג בטור ל"ניו יורק טיימס": "ישראל בדרך לאסון"

הדברים על השולחן, ולמען האמת אנחנו כבר בשלב שבו חלק מהאזהרות מתחילות להתממש. ובכל זאת, יש גם חשיבות למי שאומר את הדברים, ולפורום בו הם נאמרים. בשבוע שעבר, באוניברסיטת תל אביב, אפשר היה למצוא את פרופ' יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר ואיש הממסד הכלכלי לכל הדעות, מזהיר מפני "טירוף מערכות", ו"סחף אל התהום", כש"בכל יום שעובר אנחנו מתקרבים לשם".

פרנקל אמר את הדברים במסגרת כנס חירום על "ההשפעה הכלכלית של המהפכה המשפטית". חוץ ממנו, ישבו על הבמה הנגידה לשעבר קרנית פלוג, והמשנה לנגיד לשעבר, פרופ' צבי אקשטיין, שהציגו גלריית דוברים שכללה את חתן פרס נובל ז'אן טירול, הכלכלן הראשי לשעבר של קרן המטבע קנת רוגוף, ואף את נגיד הבנק המרכזי של הונגריה לשעבר, אנדראש שימור.

"הכל יכול לקרות, לכל אחד, בכל רגע"

אלה לא הטונים הרגילים של פרנקל, שבדבריו ניכר תסכול על כך שהאזהרות לא נענות (בלשונו, הוא וחבריו לא מצליחים "לשבור את הקיר"), ואפילו טון נסער כשדיבר על האיומים שהמהפכה המשפטית מציבה לכלכלה. "יש לנו כל כך הרבה מה להפסיד: ובשביל מה? למה אנחנו מסכנים את זה? לא הצלחתי להבין".

פרנקל, שנאבק באינפלציה כנגיד בשנות התשעים, מכיר מציאות כלכלית אחרת מזאת ששוררת בעשורים האחרונים. "כשאני מוניתי לנגידות", סיפר, "נשלחתי לארה"ב לגייס משקיעים. היו מוכנים לתת תרומות, אבל להשקיע? מה פתאום. עברנו כברת דרך מאז". ומכאן הקביעה שיש מה להפסיד. לנוכח העובדה שוותיקי השבט הם שהזהירו לפני שנתיים מחזרת האינפלציה, כשהם מסתמכים גם על ניסיון העבר, אזהרות כאלה מקבלות משנה תוקף.

כנס החירום היה שיתוף פעולה חובק ארגונים, כולל המועדון העסקי־אקדמי, מכון פרנקל־צוקרמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון אהרן למדיניות כלכלית. בהתאמה, אפשר היה למצוא בקהל דמויות כמו עפרה שטראוס, אלפרד אקירוב, דיתה ברוניצקי, ועוד ועוד.

כאשר שלמה דברת, ממשקיעי ההון סיכון הגדולים בישראל, שמשמש גם כיו"ר מכון אהרן, הכריז מעל הבמה כי דווקא המחאה הציבורית הנרחבת מרגיעה את המשקיעים הזרים, הוא זכה לתשואות. מה שעשוי ללמד על הסנטימנט בקרב האליטה העסקית, או לפחות חבריה שנכחו בכנס.

כאמור, אחד הדוברים שגם הגיע פיזית לכנס היה אנדראש שימור, מי שהיה נגיד הבנק המרכזי של הונגריה, שהניסיון שלה "כנראה הכי רלוונטי לישראל ברגע הנוכחי", כהגדרתה של פלוג. בפתח דבריו, שימור הסביר כיצד ממשלתו של ויקטור אורבן השתלטה על מערכת המשפט, שינתה את חוקי הבחירות, ואז המשיכה הלאה. המהפכה במערכת המשפט הייתה רק ההתחלה.

"אמצעים דומים ייושמו על ידי הממשלה כדי לייצר שליטה על כל היבט של החיים, כולל איך אנחנו זוכרים את ההיסטוריה שלנו, מה חוקרים במוסדות האקדמיים שלנו, מה הילדים שלנו לומדים בבית הספר, ובמידה רבה מה אנחנו רואים בקולנוע". מאז 2015, מספר שימור, הונגריה במצב חירום: תחילה בגלל גל ההגירה, אחר כך בגלל הקורונה, ועכשיו בגלל המלחמה האוקראינה. התקציב האחרון עבר בהחלטת ממשלה, בלי דיון אחד בפרלמנט.

ומה לגבי הכלכלה? לפני עליית אורבן לשלטון, התוצר לנפש בהונגריה, מתואם לכוח הקנייה, היה גבוה ב־5% משאר מדינות הגוש הסובייטי שהצטרפו לאיחוד (מדינות ה־EU11). היום, הוא נמוך ב־3%. ואפילו זה היה כרוך בריביות נמוכות ותקציבים נדיבים, מה שהביא לפיחות בשווי המטבע ולזינוק במחירים. "הונגריה היא אלופת האינפלציה של האיחוד האירופי, עם שיעור אינפלציה של 26%".

ב־12 השנים האחרונות, אומר שימור, הונגריה "הפכה למדינה שבה כל דבר יכול לקרות לכל אחד בכל רגע". למשל מסים מפלים ואקראיים, או איומים בהפקעת רכוש. אבל מנגד, "זו יכולה להיות ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות אם אתה בצד הנכון של הממשלה". בעל חברת שרברבות קטנה סמוך לכפר הולדתו של אורבן, סיפר שימור, הפך תוך עשר שנים לאחד משלושת האנשים העשירים ביותר בהונגריה.

"המחאות נעלמות, ואז העובדות מדברות"

בסוף הכנס, שימור התפנה לשיחה קצרה עם גלובס. שאלתי אותו מה המסר שלו לקוראים, בהינתן מה שהוא יודע בדיעבד. "הטעות שלנו הייתה שלא היו לנו כנסים כאלה", עונה שימור. "אנשים חשבו שאם משהו יקרה למערכת המשפט, אז מערכת המשפט צריכה להילחם. שאם משהו קורה לבנק המרכזי, הבנקאים המרכזיים צריכים להילחם. שאם משהו קורה לאיגודים המקצועיים, האיגודים המקצועיים צריכים להילחם.

"במילים אחרות, הממשלה שיחקה הפרד ומשול, ולא היתה סולידריות בחברה. אנשים צריכים להבין שאם בתי המשפט בסכנה, זה לא רק בעיה של בתי המשפט. כולם צריכים לעמוד יחד ולהצטרף להגנה על בתי המשפט. הטעות שלנו הייתה שלא עשינו את זה".

יש הטוענים שהאזהרות והמחאות הן נבואה שמגשימה את עצמה, שהם מה שגורם לנזק הכלכלי. מה דעתך?
"אני בכלל לא קונה את הטיעון הזה. אחרי תקופה מסוימת, המחאות והרעש נעלמים, ואז העובדות מדברות עבור עצמן".

העובדה הלא מחמיאה על הונגריה

בנאום שלו, שימור הזכיר עובדה לא מחמיאה: אין בהונגריה אף חד קרן. כלומר, אף סטארט-אפ ששווה יותר ממיליארד דולר. ואילו דברת סיפר שבישראל יש לא פחות מ־85 יוניקורנים, מספר ששני רק לארה"ב, ו"הנס הזה תחת איום קיומי".

דברת הוא לא היחידי שהדגיש את חשיבות ההייטק לכלכלה הישראלית. אבל גם במונחי מאקרו, של תוצר לנפש, ההבדלים בין ישראל להונגריה או פולין ברורים. שאלתי את שימור איך זה נראה מבחינתו, בהינתן המצגות שראה.

"ממה שאני שומע", אומר שימור, "כלכלת ישראל נמצאת בקצה העליון של הסקאלה: ערך מוסף גבוה, הייטק, השכלה גבוהה, ידע אינטלקוטאלי, חדשנות ויצירתיות. הכלכלה ההונגרית מבוססת על כוח עבודה זול ושער מטבע נמוך. אנחנו מצליחים ככל שאנחנו זולים. ואילו אתם, בדיוק הפוך, מצליחים ככל שאתם יוצרים ערך מוסף גבוה לעולם. כלומר, מדובר בשני קצוות שהשוני ביניהם לא יכול היה להיות גדול יותר".

לפי דברת לפחות, אנחנו מסתכנים באובדן הערך המוסף הזה.
"זו בדיוק הנקודה".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ- 400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות בחוזים בניו יורק; מניית צים מזנקת בכ-35% במסחר המוקדם

מדד הדאקס נסחר ביציבות ● צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בקרוב ל-10% בעקבות הדוחות הכספיים ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט במסגרת דחיה של שבעה ימים להצעת נטפליקס במטרה לבחון מחדש את ההצעות

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?