דודו זבידה, מנכ''ל מבנה / צילום: איל יצהר
הסלמה בסכסוך היצרי שפרץ לאחרונה בצמרת ענקית הנדל"ן מבנה, בין דירקטוריון החברה למנכ"ל הוותיק והמוערך דודו זבידה. זבידה זומן השבוע על ידי הדירקטוריון לשימוע לפני פיטוריו, ככל הידוע בשל סוגיות הנוגעות לשכרו (בין היתר חשש לפגיעה במוטיבציה שלו לתפקיד), וכן בשל הסיכון שהיה טמון למבנה בעסקת מיזוג שניסה לקדם לאחרונה עם חברת ההחזקות הממונפת דיסקונט השקעות.
● מה תעשה הנפילה של רשתות שר פיטנס וסטודיו C לענף חדרי הכושר | ניתוח
● מה גרם לריסקפייד להוציא את כל המזומן שלה מישראל? | ניתוח
● משפטנים וחברי אופוזיציה נגד הצעת הפשרה החדשה: "פוליטיזציה של ביהמ"ש" | ניתוח
מקורבים למבנה הודפים פרסומים שלפיהם במרכז המחלוקת בין הצדדים עומדת חבילת תגמול חריגה שאותה דרש, ומכנים אותם "ספין". לטענתם הסיבה להדחתו היא רצונה של בעלת המניות הגדולה במבנה, משפחת פורר, לשלוט בדירקטוריון החברה ללא המנכ"ל הדומיננטי תחתיה. ממשפחת פורר סירבו להגיב לטענות אלו.
מבנה מתנהלת מאז אמצע העשור הקודם ללא בעל שליטה. בעל המניות הגדול בחברה הוא המיליארדר ואיש העסקים דוד פורר, אשר בנו טל פורר מכהן כיו"ר דירקטוריון לא פעיל של החברה, ואינו בעל נסיון נדל"ני משמעותי.
משפחת פורר מחזיקה בפחות מחמישית מהון המניות של מבנה (18.6%), לצד גלריה של הגופים המוסדיים הגדולים במדינה. לגלובס נודע כי חלק מבעלי המניות פנו בימים האחרונים במכתבים לדירקטורים, כדי להבין מודע מפוטר המנכ"ל, ואף דרשו לפרסם את מכתביהם באתר הבורסה. דירקטוריון מבנה דחה את דרישת פרסום המכתבים, בגיבוי של חוות דעת משפטית בנושא.
סיבות אמיתיות או תירוצים בלבד?
ביום שלישי פרסמה מבנה הודעה באתר הבורסה, שלפיה המנכ"ל זבידה זומן לשימוע לפני הפסקת ההתקשרות עימו, קרי לפני פיטוריו. לכאורה, שתי סיבות מרכזיות הובילו לדרישה לפיטורי המנכ"ל, שמנהל ביד רמה את מבנה זה יותר מתשע שנים. הראשונה היא מחלוקת על תנאי שכרו, כשעל פי פרסומים (שהוכחשו מצידו של זבידה) הוא דרש חבילת שכר עצומה בהיקפה לשנים הבאות. הסוגיה האחרת הייתה המהלך שהוביל זבידה למיזוג מבנה עם דסק"ש, שנתפס כצעד מסוכן על ידי חלק מהדירקטורים בחברה.
המקורבים לחברה טוענים כי דרישות השכר שלו, הגם שלא היו מוגזמות לטענתם, מהוות אמתלה בלבד מצד הדירקטוריון כדי לנסות ולסיים את העסקתו. לטענתם, לפני פחות משנה פנה זבידה לדירקטוריון בבקשה לבחון את תגמול האופציות לכלל נושאי המשרה, וכך גם עבורו. בהמשך הגיעה דרישת שכר מצידו, שהייתה לטענת המקורבים נמוכה משמעותית ממה שניסו להציג לציבור.
חשש מפגיעה במוטיבציה בגלל השכר
עוד הם טוענים, כי לפני כשלושה חודשים, החליט זבידה לסגת מאותה דרישת שכר, והודיע לדירקטוריון כי הוא יקבל כל החלטה שתתקבל בעניין. נושא השכר לא הפך לאבן מחלוקת, שכן התקיימה פגישה נוספת בין המנכ"ל לדירקטוריון, ואף הוצע לו שכר, שלו הוא הסכים - אך כאמור, הדירקטוריון מביע כעת חשש מפגיעה במוטיבציה של המנכ"ל, עקב שכר נמוך מזה שדרש תחילה.
זבידה, נציין, הפך בשנים האחרונות לאחד מהמנהלים המתוגמלים במשק, ומאז שמונה לתפקיד המנכ"ל ב-2014 צבר שכר בעלות מצטברת של כ-50 מיליון שקל.
כאמור, בימים האחרונים, על רקע חוסר הבהירות בנושא, הגיעו לדירקטוריון מבנה מכתבים ממספר בעלי מניות של החברה, הדורשים הסבר לפיטורי המנכ"ל המוערך, ודרישה כי הללו יפורסמו למשקיעים באתר הבורסה. בתגובה הצטייד דירקטוריון מבנה בחוות דעת משפטית שמונעת את פרסום המכתבים.
מחלוקת קיימת ככל הידוע גם באשר להרכב הדירקטוריון שיערוך את השימוע למנכ"ל. זבידה מבקש שכל הדירקטוריון ישתתף בהליך, ולא רק הרכב מצומצם. בדירקטוריון מבנה קיימים קולות נוספים, שאינם מרוצים מהאירועים האחרונים בחברה: "בעלי המניות והמוסדיים רוצים יותר שקיפות והבהרות לגבי סיבות השימוע לזבידה לפני פיטוריו. הרי בסיכומו של דבר מדובר במנכ"ל שהביא את החברה להישגים משמעותיים מאוד", אומר אחד הגורמים המוסדיים. "והנה מתכנס הדירקטוריון ומוציא הודעה שממנה משתמע: בואו נזמין את המנכ"ל לשימוע לפני פיטורין. לכן נעשתה פנייה כדי להבין אם הרקע למהלך הוא ענייני".
מסף פשיטת רגל לחברת נדל"ן מניב מובילה
זבידה הצטרף לקבוצת הנדל"ן בתחילת העשור הקודם, בעת שהייתה תחת שליטתו של אליעזר פישמן, זמן קצר טרם נקלעו החברה ובעליה לסחרור פיננסי. כנגד כל הסיכויים הצליח זבידה לייצב את הספינה השוקעת, באמצעות שורה של מהלכים שהוביל, שכללו בין היתר גיוסי הון וחוב, לצד צעדי מיזוג והתייעלות.
כך, בתוך תשע שנים, זבידה הפך את מבנה מחברה שעומדת על סף פשיטת רגל, לאחת מחברות הנדל"ן המניב המובילות בישראל, הנסחרת בשווי של כ-7.5 מיליארד שקל, לאחר ירידה של כ-20% בשווי המניה בשנה האחרונה. עם זאת, בחמש השנים האחרונות עלתה מניית מבנה ב-120%.
עם קרדיט גדול על פועלו ומהלכיו, הפך זבידה למעין בעל הבית בפועל בחברה בשנים האחרונות. בראיון שהעניק אשתקד לגלובס טען: "אני חייב להיות עם סכין בין השיניים. כל יום בעלי המניות בוחנים אותי, מסתכלים מה עשתה המניה".
בעל המניות הגדול בקבוצת מבנה (שנוצרה ממיזוג החברות כלכלית ירושלים ומבני תעשייה) הוא כאמור דוד פורר, המחזיק בין היתר בחברת הפצת התרופות ניאופרם ובחלק מגרעין השליטה בבזק. בנו טל מכהן בתפקיד היו"ר של החברה מאז נובמבר 2020, במקביל לתפקידו כמנהל העסקים הראשי של ניאופארם.
בין בעלי המניות האחרים במבנה נמצאות מרבית חברות הביטוח הגדולות: מנורה, כלל ביטוח, הפניקס, מגדל והראל. גם לבית ההשקעות מיטב יש החזקה משמעותית שהופכת אותו לבעל עניין.
ירידה בהכנסות מבנה ברבעון השלישי
מבנה טרם פרסמה את התוצאות הכספיות לסיכום שנת 2022. את הרבעון השלישי של השנה שעברה חתמה החברה עם ירידה של כ-10% בהכנסות, שהסתכמו ב-757 מיליון שקל. הירידות נבעו בעיקר מירידה במכירת דירות וקרקעות ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, לצד קיטון בהכנסות משכירות ודמי ניהול בחו"ל, כחלק ממדיניות מימוש הנכסים שם.
הודות לעליית ערך משמעותית בנדל"ן להשקעה, זינק הרווח הנקי ב-60% ל-976 מיליון שקל באותה תקופה. כמו כן, ההון העצמי לבעלי המניות של החברה עמד על 7.7 מיליארד שקל בסוף ספטמבר האחרון, עלייה של מעל למיליארד שקל בתוך שנה.
***גילוי מלא: למשפחת בר און, מבעלות השליטה בגלובס, מניות מיעוט בחברה הציבורית "מבנה". כמו כן, גלובס שוכר מחברת "מבנה" משרדים במרכז בר און