גרג בקר, מנכ''ל בנק סיליקון ואלי / צילום: רויטרס. עיבוד: טלי בוגדנובסקי
גרג בקר, מנכ"ל בנק סיליקון ואלי, שקרס בסוף השבוע האחרון, מכר מניות של הבנק בשווי של 3.6 מיליון דולר קצת פחות משבועיים לפני שהבנק קרס תחת ההפסדים הרבים שלו והולאם על ידי הרגולציה בארה"ב.
● אילו חברות ישראליות ציבוריות כבר דיווחו על חשיפה לבנק שקרס
● קריסת SVB גולשת לאירופה: פגישת חירום בבריטניה עם מגזר ההייטק
● "תוציא את הכסף": מאחורי הקלעים של נפילת בנק ההייטקיסטים
בקר מכר 12,451 מניות בתאריך 27 בפברואר. זאת הייתה הפעם הראשונה בתקופה של מעל שנה בה המנכ"ל מכר מניות של הבנק בו היו מושקעות חברות הייטק וסטארט-אפים רבים. לפי מסמכים רשמיים של רשות ניירות ערך האמריקאית, בקר הגיש את התוכנית למכירת המניות ב-26 בינואר השנה.
בשישי האחרון, בנק סיליקון ואלי קרס לאחר שבוע סוער. הבנק שלח מכתב רשמי לבעלי המניות על פיו הוא ינסה לגייס הון בשווי 2 מיליארד דולר לאחר שספג הפסדים עמוקים במיוחד. ההודעה של הבנק הפילה את מניותיו, זאת למרות נסיונות של בקר ובכירים אחרים בבנק להרגיע את הלקוחות כדי שלא יוציאו את כספם מהגוף הפיננסי.
אין דבר בלתי חוקי בנוגע לתוכניות מכירת מניות דומות לזו שבקר הגיש. תוכניות אלו הושקו על ידי רשות ניירות ערך האמריקאית בשנת 2000 כדי למזער אפשרויות לשימוש במידע פנים בחברות ציבוריות. הרעיון הוא להגביל את כמות המניות הנמכרת לתאריכים מתוזמנים מראש עבור בכירים בחברות. במקרה הזה תזמון המכירה הוא בסך הכל צירוף מקרים.
בדצמבר 2022, רשות ניירות ערך האמריקאית אישרה חוקים חדשים שיחייבו תקופת צינון של 90 ימים בין מכירות מניות של בכירים בחברות. כלומר, מנהלים לא יוכלו לסחור במניות או להגיש תוכנית עתידית למסחר במשך שלושה חודשים מסיום העסקה הקודמת. החוקים האלה ייכנסו לתוקף רק בתחילת אפריל הקרוב.