גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, התראיין לרשת CNN והתייחס להמשך קידום חקיקת המהפכה המשפטית על ידי הממשלה. "הרפורמה המשפטית היא בעלת סיכון לפגיעה במוסדות, וזה מאוד מסוכן לכלכלה. המהלך כולו נעשה בחיפזון, ורפורמה מעין זו צריכה להיעשות תחת הסכמה רחבה, שלא קיימת כרגע".

● הכי רחוק מסיליקון ואלי: שנת שיא לבנקים בישראל | ניתוח
● ושוב איתכם: 3 לקחים שארה"ב לא למדה מהמשבר הפיננסי של 2008 | ניתוח
● "סמוטריץ' ובן גביר האויבים שלי": השופט בדימוס בהשתלחות חריפה

מדובר בהתבטאות החריפה ביותר של הנגיד עד כה כלפי מהלכי החקיקה של הממשלה. עד עתה, השתמש ירון במינוחים זהירים יותר בהתבטאויות פומביות, וכעת החליט שהגיעה העת לספק את דעתו המלאה נגד הרפורמה. זאת, במסגרת משדר מיוחד של הערוץ האמריקאי על הסערה המשטרית בישראל.

הפרשן הכלכלי הבכיר של CNN, ריצ'רד קווסט, שאל את ירון האם הוא חושש שאחרי הפגיעה בעצמאות מערכת המשפט, בנק ישראל יהיה הבא בתור על הכוונת של הממשלה. הנגיד השיב כי עצמאות הבנק המרכזי היא הכרחית לכלכלה, וכי מדינות שלא שמרו על עצמאותו סבלו מהשלכות הרסניות.

הכין את הקרקע להעלאת ריבית

המגיש הוסיף להקשות ולשאול על הסערה שהתרחשה בעקבות אמירות על התערבות במדיניות בנק ישראל. זאת, לאחר התבטאויות מצד פוליטיקאים כמו שר החוץ אלי כהן ויו"ר ועדת הכספים משה גפני, שנתפסו בארץ ובחו"ל כניסיונות להתערב בסמכות המוניטרית של הבנק המרכזי. בתגובה, ירון הדגיש כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהירו ואמרו בבירור שבנק ישראל יישאר עצמאי, וששום התערבות פוליטית במדיניות הריבית של בנק ישראל לא תבוא בחשבון.

הנגיד ציין בראיון כי מצבה הכלכלי של ישראל עדיין טוב. "אנו רואים שהכלכלה יציבה. אנחנו צריכים לתת קרדיט לממשלה על התקציב שהיא מעבירה, תקציב מרוסן וגם הסכמי שכר ציבוריים מרוסנים, כך שאנו רואים משמעת פיסקלית של הממשלה", אמר. הוא העריך שהצמיחה בישראל תסתכם בשנת 2023 בשיעור של כ־3%, לעומת צמיחה גבוהה של 6.4% ב־2022. לפי התחזית שהזכיר הנגיד בראיון, בשנה הבאה צפויה הצמיחה להתחזק מעט לרמה של כ־3.5%.

עם זאת, ירון הכין את הקרקע בראיון להעלאת ריבית נוספת, לקראת ההחלטה הקרובה של הוועדה המוניטרית של בנק ישראל בתחילת חודש אפריל. "האינפלציה נשארת דביקה, בעולם ולא רק בישראל, וזה קרה במיוחד בתחום השירותים. אנחנו בבנק נחושים להוריד את האינפלציה אל תוך טווח היעד (1%־3%), ואם זה אומר להמשיך להעלות ריבית, זה מה שנעשה".

באשר לקשיים שמערימה העלאת הריבית על המשק ועל רוכשי הדירות, אמר ירון: "הורדת האינפלציה היא תהליך כואב, במיוחד בישראל, שבה ריבית הבנק המרכזי משפיעה ישירות על גובה החזרי המשכנתאות של הציבור".

עוד קשר ירון בין העלאות הריבית לבין מדיניות הממשלות: "אנו רואים שזו תוצאה של ההתערבות הפיסקלית שנעשתה כשמדינות יצאו ממשבר הקורונה. בישראל הכלכלה משגשגת והובילה לצריכה גדולה, יותר מה שמגדיל את האינפלציה".