גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עד כמה רחוק מתווה הנשיא מצורכי הקואליציה: בדקנו 4 פרמטרים מרכזיים

בחינת המתווה שהציע הנשיא הרצוג בפרספקטיבה השוואתית והיסטורית מגלה כי ברוב הסעיפים הצעותיו קרובות יותר דווקא להצעות מוכרות שקודמו בישראל בעבר, ורחוקות מהמתווה שמקדמת כעת הקואליציה ● וגם: איך נראית "פשרת פרידמן־אלבשן" בהשוואה כזאת? ● המשרוקית של גלובס

נשיא המדינה, יצחק הרצוג / צילום: רפי קוץ
נשיא המדינה, יצחק הרצוג / צילום: רפי קוץ

התגובות של הקואליציה למתווה שהציג נשיא המדינה יצחק הרצוג - לו המתינה המערכת הפוליטית במשך שבועות - הבהירו כי ככל הנראה הוא לא יהיה זה שיחלץ את ישראל מהמשבר שאליו היא צועדת. מדוע בממשלה כל כך מאוכזבים מההצעה הזאת, ואיך היא נראית לעומת הצעת פשרה אחרת, זו שזכתה לכינוי "מתווה פרידמן־אלבשן", ולרגע היה נראה כי היא עשויה לסמן את מודל ההסכמה האפשרי? בחנו את המתווים הללו דרך ארבעה פרמטרים, וגם ביחס להצעות היסטוריות מהעבר, בניסיון להכניס את עיקרי המחלוקת לפרספקטיבה ולהבהיר מהם הפערים בין הצדדים.

נתניהו בברלין: "הצעת הנשיא היא הזדמנות גדולה שהוחמצה"
הכלכלן שהתפטר והמסמכים שנמחקו: רפורמת המשפט מפלגת את פורום קהלת
כוונות טובות, נזק אדיר: היכולת להגיע להסכמות ירדה פלאים אחרי מתווה הנשיא | אבישי גרינצייג, טור סופ"ש

חוקי יסוד: הלימה בין המעמד להליך החקיקה

מה המצב הנוכחי ומה רוצה הממשלה: כיום אין שום מגבלה חוקית על חקיקתם של חוקי יסוד שעל בסיסם אמור בג"ץ לפסול חוקים. ניתן להעביר אותם ברוב רגיל ובהליך רגיל, וגם כדי לשנות אותם לא נדרש תמיד רוב מיוחד, או לעיתים, רוב מינימלי של 61 (סעיפים ייחודיים, כמו שינוי מועד הבחירות, דורשים רוב של 80 ח"כים). מה שניסו לעשות כעת בקואליציה הוא ליהנות משני הצדדים של העסקה הזאת. מצד אחד, להעביר חוקי יסוד בהליך רגיל וכמעט בכל סוגיה, ומנגד לטעון שהיות שמדובר בחוקי יסוד, בג"ץ אינו יכול לדון בהם.

מה הציעו פרידמן־אלבשן: בדומה להצעות היסטוריות מהעבר, המתווה של שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן ושל פרופ' יובל אלבשן החריג את חוקי היסוד מהחוקים הרגילים. הוא קבע שחוקים כאלה יחוקקו ברור של 70 ח"כים ובארבע קריאות, או ברוב של 61, ואז הקריאה הרביעית תתקיים רק בכנסת הבאה (כלומר, לא בטוח שלאותה קואליציה עדיין יהיה רוב).

מה מציע מתווה הנשיא: הרצוג הציע הליך מיוחד משלו להעברת חוקי יסוד. גם כאן מדובר על ארבע קריאות, כששלוש הראשונות ידרשו לפחות 61 ח"כים, והקריאה הרביעית תוכל להיעשות בשני מסלולים: כדי להעביר את השינוי עוד באותה הכנסת, יהיה צורך ב־80 ח"כים. כדי להעביר את השינוי בקריאה רביעית בכנסת הבאה יספיקו 70 ח"כים. כלומר, הרצוג יוצר כאן רף שבאמת הופך את חוקי היסוד לעניין נדיר, שדורש כוח פוליטי רב או הסכמות חוצות מחנות. עם זאת, במקרה שחוק כזה אכן יעבור, בג"ץ לא יוכל לדון בו.

פסקת התגברות: לא קיימת במתווה הנשיא

מה המצב הנוכחי ומה רוצה הממשלה: כיום כשבג"ץ קובע שחוק מסוים עומד בסתירה לחוקי יסוד ולכן הוא פסול, הוא למעשה סותם את הגולל על החלטת הכנסת (יש חריג אחד בדמות פסקת ההתגברות שקיימת בחוק יסוד: חופש העיסוק). בקואליציה, שם רוצים למשל להעביר מתווה גיוס שעלול להיפסל על ידי בג"ץ, מקדמים הצעת חוק שקובעת כי חוק יהיה תקף גם אם הוא סותר חוק יסוד, אם יהיה לו רוב של 61 בכל הקריאות. ההתגברות על בג"ץ יכולה להיעשות גם מראש וגם בדיעבד, והחוק יישאר בתוקף עד שנה מסיום כהונת הכנסת שבה הוא חוקק. אם לאחר מכן הוא יאושר שוב ברוב של 61 הוא יהיה "חסין" לצמיתות.

מה הציעו פרידמן־אלבשן: במתווה יש שתי אפשרויות: פסקת התגברות בדמות חקיקה מחדש ברוב של 65 ח"כים (בגרסה מאוחרת יותר נוספה האפשרות גם לרוב של 70), ואז החוק תקף מיידית; או, התגברות ברוב של 61 ואז החוק ייכנס לתוקף רק אם יהיה לו רוב בכנסת הבאה. כשפרופ' אלבשן הציג את המתווה בוועדת החוקה הוא הוסיף כי הם מציעים שבמקרה שבו פסילת החוק בבג"ץ נעשתה בעתירה של קורבן ישיר (להבדיל מעותר ציבורי), הרוב הדרוש להתגברות יהיה גדול יותר.

מה מציע מתווה הנשיא: המתווה של הרצוג למעשה משמר את המצב הקיים, ולא מאפשר לכנסת להתגבר על פסילת חוק על ידי בג"ץ.

 

מינוי שופטים: אין רוב לממשלה בשתי הפשרות

מה המצב הנוכחי ומה רוצה הממשלה: כיום הוועדה מורכבת מ־9 חברים, כשלקואליציה יש שלושה נציגים: שני שרים וח"כ (לאורך השנים השתרש נוהג לפיו אחד משני הח"כים בוועדה מגיע מהאופוזיציה). היות שבחירת שופטים לעליון דורשת רוב של 7 מתוך 9 חברי הוועדה, לשלושת שופטי העליון בוועדה יש למעשה זכות וטו בסוגיה. ההצעה שמקדמת הקואליציה קובעת כי מספר חברי הוועדה ישאר 9, אך מתוכם 5 יגיעו מהקואליציה (שלושה שרים ושני ח"כים). היות שלפי ההצעה מינוי שופטים בכל הערכאות יעשה ברוב רגיל, הקואליציה תקבל שליטה מלאה על מינויי כל השופטים.

מה הציעו פרידמן־אלבשן: הצוות הציע שתי חלופות. בחלופה הראשונה הוועדה תמנה 11 חברים, ולקואליציה יהיו בה 6 נציגים (שלושה שרים, ושלושה ח"כים). כלומר, גם כאן הקואליציה תיהנה מרוב, אך מכיוון שמינוי שופטים לעליון ידרוש 8 חברים, הקואליציה לא תוכל למנות אותם לבד. מינוי שופטים לערכאות נמוכות יותר ידרוש רק 6 חברים, אך שניים מתוכם צריכים להיות שופטים.

ההצעה השנייה הופכת את הוועדה לפוליטית לחלוטין. יהיו בה 4 נציגי קואליציה ו־4 נציגי אופוזיציה שימנו את השופטים ב"שיטת תיבת נוח". בכל פעם יתמנו שני שופטים לעליון, אחד שבחרה הקואליציה ואחד שבחרה האופוזיציה. לנשיא העליון ולשר המשפטים תהיה זכות וטו פעם בקדנציה. אם הופעלה זכות הווטו, לא יוכל הצד שבחר במושא הווטו לבחור לבית המשפט באותו סבב. גם הבחירה לערכאות נמוכות יותר תדרוש הסכמות משני הצדדים.

מה מציע מתווה הנשיא: מספר חברי הוועדה יגדל ל־11 כשמתוכם רק 4 מגיעים מהקואליציה. הוועדה תכלול גם שני נציגי ציבור שימונו בהסכמה בין שר המשפטים ונשיא העליון. מינוי שופטי עליון ידרוש הסכמה של 7 חברים, כך שהקואליציה לא תוכל למנות לבדה. מצד שני, לפחות באופן תיאורטי ניתן יהיה למנות שופט עליון גם אם שלושת שופטי העליון יתנגדו לכך, כך שהם יאבדו את זכות הווטו שלהם. דווקא המינויים לשאר הערכאות משאיר את הווטו בידי השופטים, שכן יהיה צורך בהסכמת שופט אחד לפחות. הדחת שופט תדרוש רוב של 9 מ־11.

פסילת חוקים: הנשיא מחזיר את המודל הבריטי

מה המצב הנוכחי ומה רוצה הממשלה: מאז "המהפכה החוקתית" של שנות ה־90 בג"ץ פוסל חוקים של הכנסת שסותרים חוקי יסוד (עד כה נפסלו 22 חוקים) מבלי שנקבע הליך מוגדר או מחייב לשם כך. ביוזמה שמקדמת כעת הקואליציה בג"ץ לא יוכל לפסול חוקי יסוד (עד היום לא נפסל חוק כזה אך לכאורה ישנה אופציה כזאת), וחוקים רגילים יפסלו רק בהחלטת 12 מתוך 15 שופטים.

מה הציעו פרידמן־אלבשן: לא תתאפשר ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. ביקורת כזאת על חוקים רגילים, כלומר האפשרות לפסול אותם, תיעשה על ידי בית המשפט העליון רק ברוב של שלושה רבעים מתוך כלל חברי ההרכב שמכהנים למעלה משנתיים. כך, למשל, בהרכב הנוכחי הדיון בפסילת חוק יעשה על ידי 11 שופטים, ומתוכם יהיה צורך ברוב של 8.

מה מציע מתווה הנשיא: גם כאן חוקי יסוד לא יעמדו לביקורת שיפוטית. דיון בתוקפו של חוק רגיל ייעשה בהרכב של 11 שופטים לפחות, כשפסילה תדרוש לפחות 8 שופטים. אם הדיון יעשה בהרכב מלא של 15, ידרשו 10 שופטים. אם יהיה רוב של שופטים לפסילת החוק, אך זה יהיה נמוך משני שלישים, בג"ץ יוכל להכריז על "אי התאמה" של החוק ולהחזירו לדיון בכנסת, אך זו לא תהיה מחויבת לקבל את הביקורת (בדומה למודל הבריטי).

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

מוריס צ'אנג / צילום: Associated Press, Aaron Favila

הוא חגג 55. ואז הקים את יצרנית השבבים הגדולה בעולם

אחרי קריירה בת עשורים בתעשיית השבבים מוריס צ'אנג יכול היה לפרוש ● אבל אז הוא בחר להקים את חברת TSMC – והפך לאדם שתרם יותר מכול לפיתוח הטכנולוגיה החיונית בעולם ● ההצלחה שזכה לה לא הייתה למרות גילו, אלא בזכות גילו ● האם הוא חריג? מחקר מגלה: הסיכוי שמייסדים בני 50 יצליחו גבוה פי שניים מזה של בני 30

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו

דווקא בזמן מלחמה, המשבר בשוק הנדל"ן והריבית הגבוהה, אילת פורחת נדל"נית ● "המשקיעים חזרו לעיר והם סוגרים עסקאות עם קבלנים"

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

הדולר בשיא של חמישה חודשים אל מול השקל. מהן הסיבות?

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?