גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עד כמה רחוק מתווה הנשיא מצורכי הקואליציה: בדקנו 4 פרמטרים מרכזיים

בחינת המתווה שהציע הנשיא הרצוג בפרספקטיבה השוואתית והיסטורית מגלה כי ברוב הסעיפים הצעותיו קרובות יותר דווקא להצעות מוכרות שקודמו בישראל בעבר, ורחוקות מהמתווה שמקדמת כעת הקואליציה ● וגם: איך נראית "פשרת פרידמן־אלבשן" בהשוואה כזאת? ● המשרוקית של גלובס

נשיא המדינה, יצחק הרצוג / צילום: רפי קוץ
נשיא המדינה, יצחק הרצוג / צילום: רפי קוץ

התגובות של הקואליציה למתווה שהציג נשיא המדינה יצחק הרצוג - לו המתינה המערכת הפוליטית במשך שבועות - הבהירו כי ככל הנראה הוא לא יהיה זה שיחלץ את ישראל מהמשבר שאליו היא צועדת. מדוע בממשלה כל כך מאוכזבים מההצעה הזאת, ואיך היא נראית לעומת הצעת פשרה אחרת, זו שזכתה לכינוי "מתווה פרידמן־אלבשן", ולרגע היה נראה כי היא עשויה לסמן את מודל ההסכמה האפשרי? בחנו את המתווים הללו דרך ארבעה פרמטרים, וגם ביחס להצעות היסטוריות מהעבר, בניסיון להכניס את עיקרי המחלוקת לפרספקטיבה ולהבהיר מהם הפערים בין הצדדים.

נתניהו בברלין: "הצעת הנשיא היא הזדמנות גדולה שהוחמצה"
הכלכלן שהתפטר והמסמכים שנמחקו: רפורמת המשפט מפלגת את פורום קהלת
כוונות טובות, נזק אדיר: היכולת להגיע להסכמות ירדה פלאים אחרי מתווה הנשיא | אבישי גרינצייג, טור סופ"ש

חוקי יסוד: הלימה בין המעמד להליך החקיקה

מה המצב הנוכחי ומה רוצה הממשלה: כיום אין שום מגבלה חוקית על חקיקתם של חוקי יסוד שעל בסיסם אמור בג"ץ לפסול חוקים. ניתן להעביר אותם ברוב רגיל ובהליך רגיל, וגם כדי לשנות אותם לא נדרש תמיד רוב מיוחד, או לעיתים, רוב מינימלי של 61 (סעיפים ייחודיים, כמו שינוי מועד הבחירות, דורשים רוב של 80 ח"כים). מה שניסו לעשות כעת בקואליציה הוא ליהנות משני הצדדים של העסקה הזאת. מצד אחד, להעביר חוקי יסוד בהליך רגיל וכמעט בכל סוגיה, ומנגד לטעון שהיות שמדובר בחוקי יסוד, בג"ץ אינו יכול לדון בהם.

מה הציעו פרידמן־אלבשן: בדומה להצעות היסטוריות מהעבר, המתווה של שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן ושל פרופ' יובל אלבשן החריג את חוקי היסוד מהחוקים הרגילים. הוא קבע שחוקים כאלה יחוקקו ברור של 70 ח"כים ובארבע קריאות, או ברוב של 61, ואז הקריאה הרביעית תתקיים רק בכנסת הבאה (כלומר, לא בטוח שלאותה קואליציה עדיין יהיה רוב).

מה מציע מתווה הנשיא: הרצוג הציע הליך מיוחד משלו להעברת חוקי יסוד. גם כאן מדובר על ארבע קריאות, כששלוש הראשונות ידרשו לפחות 61 ח"כים, והקריאה הרביעית תוכל להיעשות בשני מסלולים: כדי להעביר את השינוי עוד באותה הכנסת, יהיה צורך ב־80 ח"כים. כדי להעביר את השינוי בקריאה רביעית בכנסת הבאה יספיקו 70 ח"כים. כלומר, הרצוג יוצר כאן רף שבאמת הופך את חוקי היסוד לעניין נדיר, שדורש כוח פוליטי רב או הסכמות חוצות מחנות. עם זאת, במקרה שחוק כזה אכן יעבור, בג"ץ לא יוכל לדון בו.

פסקת התגברות: לא קיימת במתווה הנשיא

מה המצב הנוכחי ומה רוצה הממשלה: כיום כשבג"ץ קובע שחוק מסוים עומד בסתירה לחוקי יסוד ולכן הוא פסול, הוא למעשה סותם את הגולל על החלטת הכנסת (יש חריג אחד בדמות פסקת ההתגברות שקיימת בחוק יסוד: חופש העיסוק). בקואליציה, שם רוצים למשל להעביר מתווה גיוס שעלול להיפסל על ידי בג"ץ, מקדמים הצעת חוק שקובעת כי חוק יהיה תקף גם אם הוא סותר חוק יסוד, אם יהיה לו רוב של 61 בכל הקריאות. ההתגברות על בג"ץ יכולה להיעשות גם מראש וגם בדיעבד, והחוק יישאר בתוקף עד שנה מסיום כהונת הכנסת שבה הוא חוקק. אם לאחר מכן הוא יאושר שוב ברוב של 61 הוא יהיה "חסין" לצמיתות.

מה הציעו פרידמן־אלבשן: במתווה יש שתי אפשרויות: פסקת התגברות בדמות חקיקה מחדש ברוב של 65 ח"כים (בגרסה מאוחרת יותר נוספה האפשרות גם לרוב של 70), ואז החוק תקף מיידית; או, התגברות ברוב של 61 ואז החוק ייכנס לתוקף רק אם יהיה לו רוב בכנסת הבאה. כשפרופ' אלבשן הציג את המתווה בוועדת החוקה הוא הוסיף כי הם מציעים שבמקרה שבו פסילת החוק בבג"ץ נעשתה בעתירה של קורבן ישיר (להבדיל מעותר ציבורי), הרוב הדרוש להתגברות יהיה גדול יותר.

מה מציע מתווה הנשיא: המתווה של הרצוג למעשה משמר את המצב הקיים, ולא מאפשר לכנסת להתגבר על פסילת חוק על ידי בג"ץ.

מינוי שופטים: אין רוב לממשלה בשתי הפשרות

מה המצב הנוכחי ומה רוצה הממשלה: כיום הוועדה מורכבת מ־9 חברים, כשלקואליציה יש שלושה נציגים: שני שרים וח"כ (לאורך השנים השתרש נוהג לפיו אחד משני הח"כים בוועדה מגיע מהאופוזיציה). היות שבחירת שופטים לעליון דורשת רוב של 7 מתוך 9 חברי הוועדה, לשלושת שופטי העליון בוועדה יש למעשה זכות וטו בסוגיה. ההצעה שמקדמת הקואליציה קובעת כי מספר חברי הוועדה ישאר 9, אך מתוכם 5 יגיעו מהקואליציה (שלושה שרים ושני ח"כים). היות שלפי ההצעה מינוי שופטים בכל הערכאות יעשה ברוב רגיל, הקואליציה תקבל שליטה מלאה על מינויי כל השופטים.

מה הציעו פרידמן־אלבשן: הצוות הציע שתי חלופות. בחלופה הראשונה הוועדה תמנה 11 חברים, ולקואליציה יהיו בה 6 נציגים (שלושה שרים, ושלושה ח"כים). כלומר, גם כאן הקואליציה תיהנה מרוב, אך מכיוון שמינוי שופטים לעליון ידרוש 8 חברים, הקואליציה לא תוכל למנות אותם לבד. מינוי שופטים לערכאות נמוכות יותר ידרוש רק 6 חברים, אך שניים מתוכם צריכים להיות שופטים.

ההצעה השנייה הופכת את הוועדה לפוליטית לחלוטין. יהיו בה 4 נציגי קואליציה ו־4 נציגי אופוזיציה שימנו את השופטים ב"שיטת תיבת נוח". בכל פעם יתמנו שני שופטים לעליון, אחד שבחרה הקואליציה ואחד שבחרה האופוזיציה. לנשיא העליון ולשר המשפטים תהיה זכות וטו פעם בקדנציה. אם הופעלה זכות הווטו, לא יוכל הצד שבחר במושא הווטו לבחור לבית המשפט באותו סבב. גם הבחירה לערכאות נמוכות יותר תדרוש הסכמות משני הצדדים.

מה מציע מתווה הנשיא: מספר חברי הוועדה יגדל ל־11 כשמתוכם רק 4 מגיעים מהקואליציה. הוועדה תכלול גם שני נציגי ציבור שימונו בהסכמה בין שר המשפטים ונשיא העליון. מינוי שופטי עליון ידרוש הסכמה של 7 חברים, כך שהקואליציה לא תוכל למנות לבדה. מצד שני, לפחות באופן תיאורטי ניתן יהיה למנות שופט עליון גם אם שלושת שופטי העליון יתנגדו לכך, כך שהם יאבדו את זכות הווטו שלהם. דווקא המינויים לשאר הערכאות משאיר את הווטו בידי השופטים, שכן יהיה צורך בהסכמת שופט אחד לפחות. הדחת שופט תדרוש רוב של 9 מ־11.

פסילת חוקים: הנשיא מחזיר את המודל הבריטי

מה המצב הנוכחי ומה רוצה הממשלה: מאז "המהפכה החוקתית" של שנות ה־90 בג"ץ פוסל חוקים של הכנסת שסותרים חוקי יסוד (עד כה נפסלו 22 חוקים) מבלי שנקבע הליך מוגדר או מחייב לשם כך. ביוזמה שמקדמת כעת הקואליציה בג"ץ לא יוכל לפסול חוקי יסוד (עד היום לא נפסל חוק כזה אך לכאורה ישנה אופציה כזאת), וחוקים רגילים יפסלו רק בהחלטת 12 מתוך 15 שופטים.

מה הציעו פרידמן־אלבשן: לא תתאפשר ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. ביקורת כזאת על חוקים רגילים, כלומר האפשרות לפסול אותם, תיעשה על ידי בית המשפט העליון רק ברוב של שלושה רבעים מתוך כלל חברי ההרכב שמכהנים למעלה משנתיים. כך, למשל, בהרכב הנוכחי הדיון בפסילת חוק יעשה על ידי 11 שופטים, ומתוכם יהיה צורך ברוב של 8.

מה מציע מתווה הנשיא: גם כאן חוקי יסוד לא יעמדו לביקורת שיפוטית. דיון בתוקפו של חוק רגיל ייעשה בהרכב של 11 שופטים לפחות, כשפסילה תדרוש לפחות 8 שופטים. אם הדיון יעשה בהרכב מלא של 15, ידרשו 10 שופטים. אם יהיה רוב של שופטים לפסילת החוק, אך זה יהיה נמוך משני שלישים, בג"ץ יוכל להכריז על "אי התאמה" של החוק ולהחזירו לדיון בכנסת, אך זו לא תהיה מחויבת לקבל את הביקורת (בדומה למודל הבריטי).

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מחירי הדירות בתל אביב זינקו? הנתונים שבלמ"ס לא הביאו בחשבון

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

יו''ר עוצמה יהודית והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה תקדם מחדש איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת צפויה להקים הבוקר (ב') מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים ויימנע התערבות בג"ץ במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"