גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עד כמה רחוק מתווה הנשיא מצורכי הקואליציה: בדקנו 4 פרמטרים מרכזיים

בחינת המתווה שהציע הנשיא הרצוג בפרספקטיבה השוואתית והיסטורית מגלה כי ברוב הסעיפים הצעותיו קרובות יותר דווקא להצעות מוכרות שקודמו בישראל בעבר, ורחוקות מהמתווה שמקדמת כעת הקואליציה ● וגם: איך נראית "פשרת פרידמן־אלבשן" בהשוואה כזאת? ● המשרוקית של גלובס

נשיא המדינה, יצחק הרצוג / צילום: רפי קוץ
נשיא המדינה, יצחק הרצוג / צילום: רפי קוץ

התגובות של הקואליציה למתווה שהציג נשיא המדינה יצחק הרצוג - לו המתינה המערכת הפוליטית במשך שבועות - הבהירו כי ככל הנראה הוא לא יהיה זה שיחלץ את ישראל מהמשבר שאליו היא צועדת. מדוע בממשלה כל כך מאוכזבים מההצעה הזאת, ואיך היא נראית לעומת הצעת פשרה אחרת, זו שזכתה לכינוי "מתווה פרידמן־אלבשן", ולרגע היה נראה כי היא עשויה לסמן את מודל ההסכמה האפשרי? בחנו את המתווים הללו דרך ארבעה פרמטרים, וגם ביחס להצעות היסטוריות מהעבר, בניסיון להכניס את עיקרי המחלוקת לפרספקטיבה ולהבהיר מהם הפערים בין הצדדים.

נתניהו בברלין: "הצעת הנשיא היא הזדמנות גדולה שהוחמצה"
הכלכלן שהתפטר והמסמכים שנמחקו: רפורמת המשפט מפלגת את פורום קהלת
כוונות טובות, נזק אדיר: היכולת להגיע להסכמות ירדה פלאים אחרי מתווה הנשיא | אבישי גרינצייג, טור סופ"ש

חוקי יסוד: הלימה בין המעמד להליך החקיקה

מה המצב הנוכחי ומה רוצה הממשלה: כיום אין שום מגבלה חוקית על חקיקתם של חוקי יסוד שעל בסיסם אמור בג"ץ לפסול חוקים. ניתן להעביר אותם ברוב רגיל ובהליך רגיל, וגם כדי לשנות אותם לא נדרש תמיד רוב מיוחד, או לעיתים, רוב מינימלי של 61 (סעיפים ייחודיים, כמו שינוי מועד הבחירות, דורשים רוב של 80 ח"כים). מה שניסו לעשות כעת בקואליציה הוא ליהנות משני הצדדים של העסקה הזאת. מצד אחד, להעביר חוקי יסוד בהליך רגיל וכמעט בכל סוגיה, ומנגד לטעון שהיות שמדובר בחוקי יסוד, בג"ץ אינו יכול לדון בהם.

מה הציעו פרידמן־אלבשן: בדומה להצעות היסטוריות מהעבר, המתווה של שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן ושל פרופ' יובל אלבשן החריג את חוקי היסוד מהחוקים הרגילים. הוא קבע שחוקים כאלה יחוקקו ברור של 70 ח"כים ובארבע קריאות, או ברוב של 61, ואז הקריאה הרביעית תתקיים רק בכנסת הבאה (כלומר, לא בטוח שלאותה קואליציה עדיין יהיה רוב).

מה מציע מתווה הנשיא: הרצוג הציע הליך מיוחד משלו להעברת חוקי יסוד. גם כאן מדובר על ארבע קריאות, כששלוש הראשונות ידרשו לפחות 61 ח"כים, והקריאה הרביעית תוכל להיעשות בשני מסלולים: כדי להעביר את השינוי עוד באותה הכנסת, יהיה צורך ב־80 ח"כים. כדי להעביר את השינוי בקריאה רביעית בכנסת הבאה יספיקו 70 ח"כים. כלומר, הרצוג יוצר כאן רף שבאמת הופך את חוקי היסוד לעניין נדיר, שדורש כוח פוליטי רב או הסכמות חוצות מחנות. עם זאת, במקרה שחוק כזה אכן יעבור, בג"ץ לא יוכל לדון בו.

פסקת התגברות: לא קיימת במתווה הנשיא

מה המצב הנוכחי ומה רוצה הממשלה: כיום כשבג"ץ קובע שחוק מסוים עומד בסתירה לחוקי יסוד ולכן הוא פסול, הוא למעשה סותם את הגולל על החלטת הכנסת (יש חריג אחד בדמות פסקת ההתגברות שקיימת בחוק יסוד: חופש העיסוק). בקואליציה, שם רוצים למשל להעביר מתווה גיוס שעלול להיפסל על ידי בג"ץ, מקדמים הצעת חוק שקובעת כי חוק יהיה תקף גם אם הוא סותר חוק יסוד, אם יהיה לו רוב של 61 בכל הקריאות. ההתגברות על בג"ץ יכולה להיעשות גם מראש וגם בדיעבד, והחוק יישאר בתוקף עד שנה מסיום כהונת הכנסת שבה הוא חוקק. אם לאחר מכן הוא יאושר שוב ברוב של 61 הוא יהיה "חסין" לצמיתות.

מה הציעו פרידמן־אלבשן: במתווה יש שתי אפשרויות: פסקת התגברות בדמות חקיקה מחדש ברוב של 65 ח"כים (בגרסה מאוחרת יותר נוספה האפשרות גם לרוב של 70), ואז החוק תקף מיידית; או, התגברות ברוב של 61 ואז החוק ייכנס לתוקף רק אם יהיה לו רוב בכנסת הבאה. כשפרופ' אלבשן הציג את המתווה בוועדת החוקה הוא הוסיף כי הם מציעים שבמקרה שבו פסילת החוק בבג"ץ נעשתה בעתירה של קורבן ישיר (להבדיל מעותר ציבורי), הרוב הדרוש להתגברות יהיה גדול יותר.

מה מציע מתווה הנשיא: המתווה של הרצוג למעשה משמר את המצב הקיים, ולא מאפשר לכנסת להתגבר על פסילת חוק על ידי בג"ץ.

מינוי שופטים: אין רוב לממשלה בשתי הפשרות

מה המצב הנוכחי ומה רוצה הממשלה: כיום הוועדה מורכבת מ־9 חברים, כשלקואליציה יש שלושה נציגים: שני שרים וח"כ (לאורך השנים השתרש נוהג לפיו אחד משני הח"כים בוועדה מגיע מהאופוזיציה). היות שבחירת שופטים לעליון דורשת רוב של 7 מתוך 9 חברי הוועדה, לשלושת שופטי העליון בוועדה יש למעשה זכות וטו בסוגיה. ההצעה שמקדמת הקואליציה קובעת כי מספר חברי הוועדה ישאר 9, אך מתוכם 5 יגיעו מהקואליציה (שלושה שרים ושני ח"כים). היות שלפי ההצעה מינוי שופטים בכל הערכאות יעשה ברוב רגיל, הקואליציה תקבל שליטה מלאה על מינויי כל השופטים.

מה הציעו פרידמן־אלבשן: הצוות הציע שתי חלופות. בחלופה הראשונה הוועדה תמנה 11 חברים, ולקואליציה יהיו בה 6 נציגים (שלושה שרים, ושלושה ח"כים). כלומר, גם כאן הקואליציה תיהנה מרוב, אך מכיוון שמינוי שופטים לעליון ידרוש 8 חברים, הקואליציה לא תוכל למנות אותם לבד. מינוי שופטים לערכאות נמוכות יותר ידרוש רק 6 חברים, אך שניים מתוכם צריכים להיות שופטים.

ההצעה השנייה הופכת את הוועדה לפוליטית לחלוטין. יהיו בה 4 נציגי קואליציה ו־4 נציגי אופוזיציה שימנו את השופטים ב"שיטת תיבת נוח". בכל פעם יתמנו שני שופטים לעליון, אחד שבחרה הקואליציה ואחד שבחרה האופוזיציה. לנשיא העליון ולשר המשפטים תהיה זכות וטו פעם בקדנציה. אם הופעלה זכות הווטו, לא יוכל הצד שבחר במושא הווטו לבחור לבית המשפט באותו סבב. גם הבחירה לערכאות נמוכות יותר תדרוש הסכמות משני הצדדים.

מה מציע מתווה הנשיא: מספר חברי הוועדה יגדל ל־11 כשמתוכם רק 4 מגיעים מהקואליציה. הוועדה תכלול גם שני נציגי ציבור שימונו בהסכמה בין שר המשפטים ונשיא העליון. מינוי שופטי עליון ידרוש הסכמה של 7 חברים, כך שהקואליציה לא תוכל למנות לבדה. מצד שני, לפחות באופן תיאורטי ניתן יהיה למנות שופט עליון גם אם שלושת שופטי העליון יתנגדו לכך, כך שהם יאבדו את זכות הווטו שלהם. דווקא המינויים לשאר הערכאות משאיר את הווטו בידי השופטים, שכן יהיה צורך בהסכמת שופט אחד לפחות. הדחת שופט תדרוש רוב של 9 מ־11.

פסילת חוקים: הנשיא מחזיר את המודל הבריטי

מה המצב הנוכחי ומה רוצה הממשלה: מאז "המהפכה החוקתית" של שנות ה־90 בג"ץ פוסל חוקים של הכנסת שסותרים חוקי יסוד (עד כה נפסלו 22 חוקים) מבלי שנקבע הליך מוגדר או מחייב לשם כך. ביוזמה שמקדמת כעת הקואליציה בג"ץ לא יוכל לפסול חוקי יסוד (עד היום לא נפסל חוק כזה אך לכאורה ישנה אופציה כזאת), וחוקים רגילים יפסלו רק בהחלטת 12 מתוך 15 שופטים.

מה הציעו פרידמן־אלבשן: לא תתאפשר ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. ביקורת כזאת על חוקים רגילים, כלומר האפשרות לפסול אותם, תיעשה על ידי בית המשפט העליון רק ברוב של שלושה רבעים מתוך כלל חברי ההרכב שמכהנים למעלה משנתיים. כך, למשל, בהרכב הנוכחי הדיון בפסילת חוק יעשה על ידי 11 שופטים, ומתוכם יהיה צורך ברוב של 8.

מה מציע מתווה הנשיא: גם כאן חוקי יסוד לא יעמדו לביקורת שיפוטית. דיון בתוקפו של חוק רגיל ייעשה בהרכב של 11 שופטים לפחות, כשפסילה תדרוש לפחות 8 שופטים. אם הדיון יעשה בהרכב מלא של 15, ידרשו 10 שופטים. אם יהיה רוב של שופטים לפסילת החוק, אך זה יהיה נמוך משני שלישים, בג"ץ יוכל להכריז על "אי התאמה" של החוק ולהחזירו לדיון בכנסת, אך זו לא תהיה מחויבת לקבל את הביקורת (בדומה למודל הבריטי).

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר