ירידה ביתרת בחוב של המגזר הפרטי / צילום: Shutterstock, fizkes
עליית הריבית של בנק ישראל החל מחודש אפריל שעבר הביאה לירידה חדה ביתרת בחוב של המגזר הפרטי הלא פיננסי (ללא גופים המלווים כסף). על פי נתוני הבנק שנחשפו הבוקר (ב'), העלייה המואצת ביתרת החוב של המגזר הפרטי הלא-פיננסי שהחלה בשנת 2021 נמשכה אומנם במחצית הראשונה של 2022, אך ירדה באופן חד במחצית השנייה של השנה החולפת.
● מומחים מנתחים: איפה כדאי להשקיע היום 100 אלף שקל?
● הדולר והאירו מתחזקים; "3 כוחות חזקים תורמים לפיחות השקל"
כך, בעוד במחצית הראשונה של שנת 2022 יתרת החוב (הלוואות וגיוס אג"ח) זינקה בכ-148 מיליארד שקל (8%), היא התמתנה במחצית השנייה של השנה וגדלה בכ-59 מיליארד שקל בלבד (3%) לרמה של כ-2 טריליון שקל. מקור העלייה ביתרת החוב הוא גיוס חוב נטו ונטילת הלוואות על ידי שני המגזרים הלווים - משקי בית והמגזר העסקי.
בבנק ישראל מציינים כי בהשוואה לשנים הקודמות קצב הגידול השנתי ביתרת החוב של המגזר העסקי ושל מגזר משקי הבית ממשיך להיות גבוה, כשגם במחצית השנייה של השנה, למרות הירידה שחלה בו, הגידול נותר עדיין גבוה - כ-12%.
עוד עולה מהנתונים כי המגזר העסקי ממומן בחלקים כמעט שווים על ידי מערכת הבנקאות והמגזר החוץ-בנקאי, בעיקר המוסדיים ותושבי חוץ. עם זאת, בשנתיים האחרונות נראה כי החלוקה חזרה לזו שהייתה נהוגה לפני עשר שנים. משנת 2008 ועד 2012 רואים שמקור המימון הבנקאי היה העיקרי, אך החל משנת 2013 ועד 2020 המגזר החוץ-בנקאי היה גבוה מזה הבנקאי. אולם בשנתיים האחרונות מאז משבר הקורונה מנוע הצמיחה המרכזי לחוב העסקי חזר להיות הבנקים.
בסך-הכול בשנת 2022 העלייה ביתרת החוב נבעה מהיקפי גיוסי של 91 מיליארד שקל במגזר העסקי, כאשר התפתחויות נוספות שתרמו לעליית החוב הם שינויים במחירים כמו הפיחות בשקל ועליית מדד המחירים לצרכן, כאשר 25% מהחוב הינו צמוד מדד ו-20% הוא נקוב מט"ח. 91 מיליארדי השקלים שניטלו כחוב במגזר העסקי מורכבים בעיקר בהלוואות בנקאיות בסך של 80 מיליארד שקל, שהוא מקור המימון העיקרי בפער ניכר אל מול האפיקים האחרים. אפיק נוסף שרשם תנועה חיובית של גיוסים הוא האג"ח הסחירות בארץ, בהיקפים של כ-19 מיליארד שקל.
בפילוח ההלוואות הבנקאיות מבחינת גודל העסק נראה שההתפתחות בין העסקים לא הייתה אחידה ולעסקים הגדולים היה קל יותר לגייס אשראי. העסקים הגדולים גדלו ב-18%, והם מהווים כמחצית מההלוואות הבנקאיות. במחצית השנייה של השנה רואים את העלייה הנמשכת בהלוואות לעסקים הגדולים, וזאת במקביל להתייצבות בעסקים קטנים יותר.
באשר לפילוח לפי תחום הפעילות של המגזר העסקי, נמצא כי בשנתיים האחרונות הלוואות לענפי הבינוי והנדל"ן גדלו בכ-50%, והם היוו כ-40% מסך ההלוואות הבנקאיות. גם באג"ח הסחירות רואים התפתחות דומה, וגם בו נרשמה בשנתיים האחרונות יתרת חוב לענפי הבינוי והנדל"ן של 53% והם מהווים כ-50% מיתרות האג"ח הסחירות.
גידול בחוב לדיור
לגבי משקי הבית, בסיכום שנתי יתרת החוב של משקי הבית גדלה באופן משמועתי בשיעור של כ-12%, כשבלט הגידול בחוב לדיור (משכנתאות). בדומה להתפתחות בחוב למגזר העסקי, רואים האטה במחצית השנייה של השנה, כאשר בעוד שיעורי הגידול הגיעו ל-16% בחודשים ינואר-יוני, והחוב החדש הסתכם ב-55 מיליארד שקל - במחצית השנייה רואים ירידה ל-14% בחוב לדיור ו-7% בחוב שאינו לדיור, כשהגיוס החדש עמד על 25 מיליארד שקל בלבד.
במהלך השנה שעברה עמד החוב לדיור על כ-70% מהחוב של משקי הבית. הבנקים הם המלווה העיקרי בחוב לדיור, ומשקי הבית נטלו משכנתאות בשנת 2022 בהיקף של 118 מיליארד שקל כהלוואות חדשות. יחד עם זאת, ההתפתחות לאורך השנה לא זהה ולא הייתה אחידה. בתחילת השנה נראתה האצה משמעותית עד להיקפי שיא, ומחודש מאי נרשמה האטה על רקע תהליך האטת הריבית.
יתרת החוב לא לדיור גדלה השנה כאמור ב-7%. למרות הגידול שרואים בכל סוגי המלווים, אפשר לזהות את ההתמתנות במחצית השנייה של השנה בכל המדדים. הבנקים הם המלווה העיקרי בחוב לא לדיור, והמשקל שלהם עמד על כ-70% בסוף השנה. יחד עם זאת, רואים ירידה במשקל ההלוואות מהבנקים, ובשנתיים האחרונות הוא ירד ב-6%.
מחצית מחשבונות העו"ש במשיכת יתר
בבנק ישראל פרסמו נתונים גם אודות המינוס של המגזר הקמעונאי (כולל משקי בית וגם עוסקים מורשים). מהנתונים עולה כי כמחצית מחשבונות העו"ש של המגזר הקמעונאי בעלי מסגרת אשראי של עד 10 אלפים שקל.
עוד עולה מהנתונים כי כמחצית מחשבונות העו"ש נמצאו בשנת 2022 במשיכת יתר. 25% מהחשבונות נמצאו במשיכת יתר כרונית, כלומר במינוס במשך 12 חודשים רצופים. בנוסף, נמשכה בשנה האחרונה העלייה באוברדרפט הממוצע, והוא חזר לרמה שהייתה לפני משבר הקורונה. כך עבור חשבונות שנמצאו במשיכת יתר רגילה עמד הממוצע על מינוס של כ-15 אלף שקל, בעוד עבור חשבונות במשיכת יתר כרונית הממוצע עמד אשתקד על 20.4 אלף שקל.