משבר הבנקים, העלאות הריבית והרפורמה המשפטית: הכוחות שמכבידים על השקל

הטלטלה בשוק המט"ח נמשכת: בתחילת יום המסחר התחזק המטבע האמריקאי אל מול השקל ביותר מאחוז לרמה של 3.71 שקלים לדולר - שפל של ארבע שנים לשקל. אלא שאז הקערה התהפכה והשקל מחק את רוב הפער. השער היציג עמד בסופו של דבר על 3.68, אך התנודתיות נמשכה גם לאחר מכן אל תוך שעות אחר הצהריים.

● מאז דחיית מתווה הנשיא: פרמיית הסיכון של ישראל קפצה והשקל מאבד גובה 
● מומחים מנתחים: איפה כדאי להשקיע היום 100 אלף שקל? | בדיקת גלובס 
● הנחות של 400 אלף שקל על דירה: זה רשמי - מחירי הנדל"ן בירידה | בדיקת גלובס

מי שממשיך לפתוח פער משמעותי מהשקל הוא האירו. בשלושת החודשים האחרונים התחזק המטבע האירופי אל מול השקל ביותר מ־8% והוא נושק לרמה של ארבעה שקלים לאירו אחד. מדובר ברמות שלא נראו מאז מאי 2021.

בשיחה עם גלובס, כלכלנים שונים ניסו לנתח את הסיבות לחולשה של השקל ולצפות מה צפוי בתקופה הקרובה.

הגורמים החיצוניים והפנימיים לפיחות השקל

"פיחות השקל הן מול הדולר והן מול האירו נובע משלושה כוחות חזקים", אומר רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות. "שני כוחות נובעים מגורמים חיצוניים, גורמים מחו"ל: ירידות שערים חדות ועלייה כללית בחשש מסיכונים בעולם גוררת ריצה לנכסים בטוחים על חשבון שוקי המניות ברחבי העולם.

"הסיבה השנייה היא העלאת הריבית החדה בגוש האירו, וזו שצפויה ביום רביעי בארה"ב. הן הופכות את שני המטבעות הללו לאטרקטיביים יותר מאשר השקל בשלב זה".

גורם נוסף שמשפיע על השקל הוא גורם פנימי, כשבמוקד החשש מהרפורמה המשפטית. לדברי מנחם, "המתווה המרוכך של הרפורמה המשפטית נתקל בהתנגדות הן מימין והן משמאל, ולנוכח התקצרות הזמן עד תום המושב בכנסת, הסבירות לפתרון בהידברות מצטמצם. אי ודאות פוליטית זו על רקע המשך המחאה פועל לרעת שוקי הכספים והסנטימנט ופוגעת ברצון לצרוך ולהשקיע - מה שיעיב בהמשך על הפעילות הכלכלית".

בנוסף, לדברי מנחם, המצב הביטחוני שעלול להידרדר בעקבות חודש הרמאדן גם מעורר חששות, וכך הפיחות בשקל נובע מגורמים פנימיים וחיצוניים הפועלים ביחד.

המומחים חלוקים לגבי הסיבה המרכזית

מומחה מתחום המט"ח מסביר לגלובס כי הסביבה מאוד סואנת בשוק המט"ח, המשברים הפיננסים באירופה ובחו"ל, משפיעים על השוק המקומי ולצד זה מתקיים חוסר וודאות מקומית, ולכן קיים לחץ על הכלכלה בישראל. אותו גורם מציין שהכלכלה יציבה וחזקה ובגלל זה אנו רואים את התנודות החזקות בשוק. בסופו של דבר, אומר הגורם, כאשר השוק רואה את שער החליפין עובר את רף 3.7 שקלים, גופים מוכנים לנצל את השער הגבוה בשביל למכור דולרים.

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו השקעות, מחזק את הטענה כי המשבר בישראל הוא הכוח המוביל את הירידות בשוק המט"ח. פריימן מודאג מהנעשה במערכת הפוליטית: "אנו רואים את הטלטלה בשוק לאור המשבר הפוליטי עקב הרפורמה המשפטית, המתווה שפורסם היום כמובן לא מהווה פקטור וחוסר האמון של המשקיעים מצביע על כך".

פריימן מדגיש שהחוסר בהסכמה רחבה ברפורמת המשפט רלוונטי מאוד לירידות בשוק המט"ח, וככל שפשרה תתרחש ותוביל להסכמה רחבה אנו נראה שינוי ממשי בשווקים בעקבות זאת.

לעומתו אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות, מתמקד דווקא בשינויים מחוץ לישראל כהסבר המרכזי להיחלשות השקל. "שער החליפין והבורסות בחו"ל מקיימים קורלציה מאוד גבוהה". גרינפלד מסביר, שככל שהבורסות בעולם יורדות השקל נחלש כי גופים פיננסים מעוניינים ברכישת מטבעות זרים עקב השינויים ביחסים בתיק ההשקעות שלהם. גרינפלד מסכם כי ההשפעה המקומית קיימת כמובן, אך בהסתכלות על השוק, הסברה היא שהיום ההשפעה נובעת בעיקר מחו"ל.