קוטג' של תנובה / צילום: גלובס
יותר מעשור אחרי מחאת הקוטג', בית המשפט העליון קיבל היום (ב') את הערעור שהגישה תנובה על פסק הדין שקבע כי גבתה מחיר מופרז ובלתי הוגן על קוטג' בין השנים 2009-2011, במסגרתו הוטל עליה פיצוי לציבור בסכום של 20 מיליון שקל.
● הפשרה המסתמנת בתביעת הענק נגד בית ההשקעות מיטב: ישלם רק 100 מיליון שקל | בלעדי
● מאז דחיית מתווה הנשיא: פרמיית הסיכון של ישראל קפצה, והשקל מאבד גובה
התביעה שהגיש עו"ד אופיר נאור, באמצעות עורכי הדין שחר בן מאיר ודוד דנינו, נגד תנובה, נולדה סמוך למה שכונה "מחאת הקוטג'" בקיץ 2011, אז נטען כי "מחירי גבינת הקוטג' בישראל נסקו באופן בלתי סביר".
התביעה אושרה כתובענה ייצוגית באפריל 2016, ובמסגרתה טען התובע כי בתקופה האמורה תנובה קבעה מחיר בלתי הוגן לגבינת הקוטג', תוך ניצול מעמדה של תנובה כמונופול בשוק מוצרי החלב והקוטג'.
שופטי העליון יעל וילנר, אלכס שטיין ורות רונן קבעו היום כי לא הוכח כי תנובה גבתה עבור הקוטג' מחיר גבוה במיוחד ובלתי הוגן.
"גישה זהירה ומרוסנת"
"על בתי המשפט לנקוט גישה זהירה ומרוסנת במיוחד, בבואם להכריע בתובענה ייצוגית שעניינה בטענה לקביעת מחיר גבוה במיוחד ובלתי הוגן. זאת, בעיקרו של דבר, בשל קשיים משמעותיים הכרוכים בבחינת טענה כאמור, ובשל האפשרות כי דווקא קבלת התובענה הייצוגית בהקשר זה תפגע, בסופו של דבר, בתחרות ובציבור", קבעו השופטים.
השופטים קבעו עוד כי "השימוש בעילת המחיר המופרז צריך שייעשה באיפוק ובריסון, במיוחד במסגרת תובענות ייצוגיות. כמובהר לעיל, הניסיון לקבוע מהו מחיר גבוה במיוחד ובלתי הוגן כרוך בקשיים משמעותיים, שאינם ניתנים לפתרון בכלים משפטיים בלבד.
"מוטב אפוא שתעמוד לנגד עינינו אזהרת רשות התחרות, שלפיה 'פרשנות משפטית המנותקת מההשלכות הכלכליות עלולה למוטט את הבסיס העיוני שעליו ניצבים דיני ההגבלים העסקיים, כך שאכיפת האיסור על גביית מחיר בלתי הוגן גבוה תידרדר לשרירותיות". על בתי המשפט ליישם את העילה דנן בזהירות ובאיפוק רב, בהתאם לאמות-המידה שצוינו לעיל, ולהחילה רק במקרים קיצוניים ומובהקים של ניצול צרכני, אשר 'דוקרים את העין וברורים לכל' - הן מבחינת גובה המחיר, הן מבחינת חוסר הגינותו - בשים לב, בין היתר, להשלכות הכלכליות הטמונות בהחלתה במקרה הנדון".
"בשורה התחתונה", ציינו השופטים, "גישה מרוסנת וזהירה כאמור נחוצה, פן ייקלע בית המשפט, שלא בטובתו, לעמדת 'מאסדר-העל של המחירים בכלכלה הישראלית'. הדבר אינו מתפקידיו ומיכולותיו, ולא לשם כך נועדו דיני התחרות בכלל, ועילת המחיר המופרז בפרט".
"תשתית עובדתית חסרה"
בפסק הדין, שניתן כמעט שלוש שנים מאז הגשת הערעור, קבע העליון כי בית המשפט המחוזי לא קבע נתונים ברורים על המחירים של תנובה לקוטג', ולא צוין המחיר שהיה נקבע בתנאי תחרות.
עוד נקבע כי הקביעה לפיה תנובה גבתה מחיר גבוה משמעותי מהמחיר שהיה נקבע בשוק תחרותי, התקבלה "על בסיס תשתית עובדתית חסרה ותוך התבססות, מוקשית אף היא, על שיעור הרווחים התפעוליים שהפיקה תנובה ממכירת קוטג'".
שופטי העליון קבעו בין היתר כי מבחן העלויות שערך המחוזי אינו מלמד על ״פער משמעותי״ בין מחיר הקוטג' של תנובה לעלויות ייצורו.
באשר להשוואה בין שיעורי רווחי תנובה מקוטג' לבין השיעור הממוצע של רווחי החברות הזרות, שעמד על 12.1%, קבע העליון כי טענה זו שרווחי תנובה גבוהים בהרבה - לא נומקה כלל. בין היתר, כי לא הוצגו נתונים על פעילות החברות הזרות או סביבת השווקים בהם הן פועלות. עוד בעניין זה קבע העליון כי רווחי החברות הזרות אינם שוללים את האפשרות כי חברות אלו מוכרות קוטג' בשוק תחרותי בשיעור רווחים דומה לשיעורי רווחי תנובה מקוטג' ואף בשיעור גבוה מכך. לכן, ההשוואה אינה רלוונטית ואינה מלמדת על מחיר גבוה לקוטג'.
באשר למחיר בלתי הוגן, בית המשפט התייחס לכך שהצרכנים בחרו לרכוש קוטג' תנובה בתקופת התביעה, זאת על אף שהיו יכולים לרכוש קוטג' מהמתחרות, שסיפקו כ-30% מהקוטג' בשוק ולכך שבעקבות המחאה החברתית ב-2011 הורידה תנובה מיוזמתה את מחירי הקוטג' שנותרו נמוכים עד מועד מתן פסק הדין במחוזי ב-2020.
את תנובה ייצגו עורכי הדין צביקה אגמון, יונתן קהת וחנן סידור ממשרד אגמון עם טולצ'ינסקי יחד עם עורכי הדין טל אייל בוגר, נבו שטרית וענבל סטרול ממשרד פישר.
עו"ד שחר בן מאיר, שייצג כאמור את התובע הייצוגי עו"ד אופיר נאור, מסר בתגובה לפסק הדין: "יש להצטער על גישתו של בית המשפט, אשר הלכה למעשה מוחק את העילה של מחיר מופרז מספר החוקים ולמעשה מאפשר את יוקר המחיה הגבוה בישראל".