שר האוצר בצלאל סמוטריץ / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
הנהלת משרד האוצר קיימה דיון לילי בנושא ההשלכות הכלכליות של החקיקה המשפטית. בדיון הציג ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, אזהרה רשמית ראשונה של האגף כלפי הרפורמה.
● משבר הבנקים, העלאות הריבית והרפורמה המשפטית: הכוחות שמכבידים על השקל | ניתוח
● מאז דחיית מתווה הנשיא: פרמיית הסיכון של ישראל קפצה, והשקל מאבד גובה
● החשכ"ל בהתייחסות ראשונה למשבר המשפטי: "המצב הנוכחי מטריד. מצפים לפתרון שיחזיר את רמת הוודאות"
לפי הסקירה שהציג גרדוס, צעדי הממשלה עלולים להביא להפחתת דירוג האשראי של ישראל, באופן שיגדיל את נטל החוב של המדינה בעד כ-7 מיליארד שקל בשנה, ויביא לאובדן של עד כ-5.6% בצמיחה החזויה של המשק.
"מבחינת צמיחת המשק, הורדת דירוג עלולה להוביל לעלייה בהוצאות הריבית של הממשלה ובעלויות המימון למגזר העסקי וכן להאטה בצמיחה", נכתב בחוות-הדעת של אגף התקציבים. "נטל מימון החוב הציבורי צפוי לעלות ב-2.3 עד 6.8 מיליארד שקל בהבשלה מלאה".
עוד נכתב כי מבחינת צמיחת המשק, הורדת דירוג עלולה להביא לאובדן בצמיחה החזויה, "שיסתכם בעוד עשור באובדן של כ-50-100 מיליארד שקל בשנה. אובדן תוצר זה יוביל מטבע הדברים לאובדן הכנסות בעוד כעשור בהיקף של 15-30 מיליארד שקל, בהינתן נטל המס הנוכחי".
אובדן תוצר של כ-270 מיליארד שקל ב-5 שנים
במהלך הדיון הציגה גם הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, נייר עמדה אודות הסיכונים בחקיקת התוכנית המשפטית של הממשלה. "יישום הרפורמה המשפטית המוצעת עלול להביא לפגיעה משמעותית מאוד בכלכלה הישראלית", כתבה גרינברג, שבשבועות האחרונים הייתה הבכירה היחידה באוצר להתריע פומבית ורשמית מפני הסיכונים.
גרינברג הביאה תרחישים מהספרות המחקרית, לפיהם "פגיעה בדירוג של ישראל במדדי הדמוקרטיה והממשל צפויה להביא לירידה מבנית בקצב צמיחת התוצר לנפש בהיקף של 0.8% לשנה, שמשמעותה על פני 5 שנות התקציב העוקבות להעברת הרפורמה, אובדן תוצר של כ-270 מיליארד שקל במצטבר וכן ירידת הכנסות מדינה בהיקף של כ-70 מיליארד שקל במצטבר, כאשר כעבור עשור ההשפעה השלילית על הכנסות המדינה נאמדת בכ-385 מיליארד שקל במצטבר על פני 5 השנים העוקבות".
עוד ציינה גרינברג כי "הפגיעה בהכנסות המדינה עלולה להתחיל לבוא לידי ביטוי כבר בשנות התקציב הסמוך למועד יישום הרפורמה, ועל כן באם הרפורמה המשפטית המוצעת תיושם בתקופה הקרובה, צפוי שיידרש עדכון לתחזית ההכנסות לתקציב הקרוב.
"נבהיר כי הירידה המבנית בקצב צמיחת התוצר לנפש בהיקף של 0.8% לשנה, על בסיסה מבוצעת האמידה בנייר זה, יכולה להתגלות כשמרנית, שכן היא אינה לוקחת בחשבון את רמת ההשכלה הגבוהה בישראל ואת מבנה הכלכלה הישראלית הנשען במידה משמעותית על סקטור ההייטק, שהוא סקטור נייד ומוטה השקעות זרות, ואת ההשפעה הגוברת".