גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באוצר רוצים מסלול מואץ לתשתיות. האם זה יהיה על חשבון החופים?

חוק ההסדרים כולל סעיף שתוכניות מתאר ארציות לתשתיות לאומיות לא יצטרכו לעבור דיון בוועדות האמונות על שמירת החופים והשטחים הפתוחים ● המשרד להגנת הסביבה: "פוטנציאל הנזק לסביבה החופית הרגישה הוא רב"

מסילת רכבת על קו החוף. ''הוולחוף היא לא עוד ועדה, אלא כזו עם מומחיות ספציפית הנוגעת לחופים ולים'' / צילום: Shutterstock
מסילת רכבת על קו החוף. ''הוולחוף היא לא עוד ועדה, אלא כזו עם מומחיות ספציפית הנוגעת לחופים ולים'' / צילום: Shutterstock

אחד החוקים החשובים והמשמעותיים ביותר שנמצאים בחוק ההסדרים, מבקש ליצור מסלול מהיר להקמת תשתיות בישראל. התשתיות הן מרכיב קריטי - הן לאיכות החיים והן ליעילות הפעילות המשקית - ולכן משרד האוצר שם דגש משמעותי על קידום החוק. אולם, לצד יתרונותיו הרבים, מומחים ופעילי סביבה טוענים כי בחלק מסעיפיו הוא מפר את האיזון שבין פיתוח התשתיות הדרוש בדחיפות, לשמירה על הסביבה.

עסקת הענק של תשובה: הגז הישראלי עובר לידיים זרות, ומי המרוויחים הגדולים?
מאחורי הקלעים של הניסיון להדחת מנכ"ל רכבת ישראל

כך מודגש בדברי ההסבר לחוק כי "במטרה לצמצם את משך זמני הליכי התכנון, מוצע לקבוע כי תוכניות מתאר ארציות לתשתיות לאומיות ותוכנית תשתית לאומיות והיתר מכוחן לא יצטרכו לידון במקביל גם בוועדה לשמירת הסביבה החופית" (הולחוף).

ב־2004 התקבל החוק לשמירת הסביבה החופית שקובע שאישורי תוכניות במרחק של 300 מטר מהים יידונו בוולחוף כדי לאזן בין שיקולי תכנון שונים לבין ההגנה על החופים. גם הרכב הוועדה נחשב ל"סביבתי" יותר וכולל שני נציגים מטעם המשרד להגנת הסביבה לעומת נציג אחד ממשרדים אחרים. למעשה, חוק ההסדרים מבקש כעת לדלג על הוועדה הזו ולהסתפק בדיון בוות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות).

על המוקד: הכפלת המסילות על קו החוף

התיקון המוצע מגיע בעקבות התמשכות ההליכים התכנוניים סביב הכפלת מסילות החוף בין שפיים לתחנת חוף הכרמל בחיפה. מדובר בתוכנית קריטית לשדרוג פעילות רכבת ישראל בין המטרופולינים, בעלות של 15 מיליארד שקל. כעת מקודם החלק הראשון של התוכנית ובהמשך יקודם חלק נוסף בין חוף הכרמל ללב המפרץ.

התוכנית מעוכבת בשל החשש לפגיעה בחוף הים בחיפה וליצירת חיץ נוסף בין העיר לים. "חשבנו שפיצול התוכנית בעייתי כי הוא לא יאפשר לבחון חלופות טובות למעבר בתוך חיפה ואם הקו כבר ממשיך על החוף אז לא יצרו חלופה ממונהרת בחיפה מחוף הכרמל לקריית הממשלה", מסבירה המתכננת יעל דורי מארגון אדם טבע ודין, חברת הוולחוף.

בנייר עמדה שכתבו בארגון נכתב כי "לדיונים בפני הוולחוף יש ערך שלא יכול לבוא לידי ביטוי בוועדות תכנון אחרות שהוא הערך של שמירת הסביבה החופית הנדירה למען הציבור". בארגון מציינים כי במשך 20 שנה הוולחוף אישרה את כל התוכניות, בכפוף לתנאים שקבעה ורק ערר אחד הוגש מאז הקמתה. "מקרה בודד זה ממחיש כיצד, כבר במצב הנוכחי, השיקולים התשתיתיים כבר נשקלים ומקבלים משקל נכבד בהחלטות ועדות התכנון. מכאן, שההוראות מוצעות אחרות אולי יסייעו בקידום מיזמי תשתית אשר יתרמו להאצת המשק והגדלת הפריון, אך הדרך שאומצה לשם השגת מטרה זו - נישול הוולחוף מסמכויותיה - תרמוס באופן מוחלט את השיקולים החברתיים והסביבתיים, ותוביל לתוצאה שאינה מאוזנת, ושבסופו של יום פוגעת בציבור קשות", נכתב. בארגון גם מציעים פתרון: הוספת כוח אדם ותקציבים שיסייעו בעריכת הבדיקות לבחינת חלופות, במקום דילוג על הוועדה.

"אפשר לשלב תשתיות בחופים, בדרך הנכונה"

מנכ"לית מינהל התכנון לשעבר דלית זילבר מציינת כי "חלק מהדברים שעלו עכשיו בהסדרים עלו גם בעבר. בחנו איתם ובלמנו אותם כדי למנוע קיצורי דרך שפוגעים בערכי תכנון בסיסיים. אבל התחושה שעכשיו הכל הולך".

לדבריה, "הוולחוף היא לא עוד ועדה, אלא כזו עם מומחיות ספציפית הנוגעת לחופים ולים וכוללת מומחים שאינם יושבים בוועדות אחרות ויש לה חשיבות גדולה גם עבור פרויקטי תשתית. אסור לדלג על הוולחוף - אפשר לשלב תשתיות גם בחופים אבל צריך לעשות זאת בדרך נכונה כדי למזער פגיעות וכדי לנטר את ההשלכות והפגיעות האפשריות. הדילוגים המבוקשים בחוק ההסדרים פוגעים ביכולת לקדם תכנון מורכב. המדינה צפופה ועל כל שטח יש מתחרים, כולל בחוף, וצריך לבצע איזונים".

גם במשרד להגנת הסביבה מתנגדים. "משמעות ההצעה היא היעדר תכנון מושכל ועקבי של שימושי הקרקע בסביבה החופית והימית, שהיא סביבה דינמית ורגישה באופן מיוחד, וביתר שאת בעידן של שינויי אקלים. מכיוון שבחופי ישראל יש כבר כיום - ועוד יוקמו בעתיד - תשתיות לאומיות בהיקף ניכר, פוטנציאל הנזק לסביבה החופית הרגישה הוא רב", מסרו שם.

הטריגר לשינוי: תוכניות שמעוכבות שנים

מנגד, גורמים בענף התשתיות מציינים כי הטריגר לשינוי הוא אכן ההתעקשות בנושא המסילות המובילות לחיפה והעררים התקדימיים שגורמים לתגובת נגד שכן התוכנית המעוכבת מקשה על קידום מסילות הרכבת ההכרחיות לשיפור השירות בין המטרופולינים וכי הרכב הוועדה לא מאוזן מכיוון שראשי הרשויות שנמנים בין החברים לא מגיעים לדיונים בה וכי דרוש שינוי בפעילותה. חלק מהגורמים גם מציינים כי החוק כבר רוכך בנושא מגבלות רעש והיועצים הסביבתיים.

גם זילבר מדגישה כי "יש בהחלט בעיה בהרכב הנוכחי של הוולחוף וגם בעיה שראשי הרשויות החברים בה לא מגיעים לדיונים והיא אינה מאוזנת מבחינת האינטרסים".

חוק אחר שמקודם במסגרת ההסדרים נועד לשפר את ההיערכות האנרגטית של המדינה ולהקים מסלול מהיר להקמת מתקנים אגרו־וולטאים מעל שטח חקלאי. לפי צוות בין משרדי שעסק בנושא, המתקנים יכולים לקיים חיים משותפים של חקלאות ושל ייצור אנרגיה לצורך שימוש יעיל יותר בקרקע, שהיא משאב במחסור בישראל וכן מענה לייצור אנרגיות מתחדשות.

הוולקחש"פ, שעליה החוק מציע לדלג, היא הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, אף היא ועדה מקצועית שחברים בה 15 חברים ותפקידה לאזן בין צרכי הפיתוח לבין שמירת השטחים הפתוחים והחקלאיים, איכותם ורציפותם, כשנדונות בה תוכניות בשטחים אלו.

דרור בוימל, נציג ארגוני הסביבה בוות"ל, מסביר: "מדובר במהלך דרמטי כי אם בוולחוף נדונו עשרות תוכניות במשך שנים, כאן יידונו עשרות תוכניות בשנה אחת והיכולת להבין את המשמעויות החקלאיות היא קריטית. גם אם המתקן משתלב עם החקלאות זו עדיין צריכת קרקע של שטחים גדולים, גידורים וחותם נופי אדיר כי במקום שיהיו צמודים לקרקע הם עולים לגובה של 5־8 מטר ובהיקפים אדירים".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "נחוץ שתוכניות לאגרו-וולטאי ידונו בולקחש"פ, ועדה שמטרתה לאזן בין צורכי הפיתוח לבין השימור של המרחבים הפתוחים וקרקע החקלאית במדינה, מתוך מטרה לשמר את שטחים אלו ולהגן עליהם. מדובר במתקנים עם קונסטרוקציה קשיחה, המלווה בקווי חשמל ובמתקני חשמל לרבות מתקני אגירה, מתקנים שעבורם טרם נאסר גידור ותאורה. לפיכך אי אפשר להחריג את המתקנים האגרו־וולטאיים מההגדרה של שימושים שבוחנת הוועדה".

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

פלאפון מפטרת כ-10% מעובדי החברה

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פיטורי 150 עובדים קבועים במסגרת תוכנית התייעלות

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-7% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי