שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן
ההתנגדות במשרד האוצר למהפכה המשפטית הגיעה לנקודת רתיחה: בשעת ערב מאוחרת ישב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מול בכירי משרדו, שאחד אחר השני הציגו בפניו אזהרות וסיכונים מפני ההשלכות הכלכליות של החקיקה המשפטית אשר מוביל השר עם הממשלה.
● המהפכה המשפטית והכלכלה: סמוטריץ' כבר לא יוכל להתכחש לאזהרות של בכירי האוצר | פרשנות
● סמוטריץ' מגיב לביקורת בתוך האוצר על החקיקה המשפטית: "יש במשרד גורמים שמתנגדים אידאולוגית"
● באגף התקציבים מזהירים את סמוטריץ': "החקיקה המשפטית עלולה להביא לאובדן של עד 100 מיליארד שקל בשנה"
עד כה דנו באוצר ברפורמה רק בפורומים פנימיים, ללא נוכחות השר. בשבועות האחרונים ביקשו חלק מהבכירים באוצר לזמן ישיבה בנושא עם סמוטריץ', והתבקשו על-ידי מנכ"ל האוצר שלומי הייזלר להכין חוות-דעת ותחזיות שניתן יהיה להגישן לשר. לאחר שאלה התקבלו בימים האחרונים, נקבעה פגישה שאליה הגיע סמוטריץ' ישירות מנתב"ג.
חוות-הדעת החריפות ביותר שעלו בדיון היו של ראש אגף תקציבים, יוגב גרדוס; הכלכלנית הראשית, שירה גרינברג; והיועץ המשפטי של האוצר, עו"ד אסי מסינג.
גרדוס העריך כי צעדי החקיקה עלולים להביא להפחתת דירוג האשראי של ישראל, באופן שיגרע מהתוצר כ-50-100 מיליארד שקל בשנה בטווח הרחוק. גרינברג הביאה אומדנים מקיפים יותר, שכוללים פגיעה במשק מעבר להורדת הדירוג עצמו, ומגיעים לפי חישוב גלובס לנזק בסדר גודל של 300 מיליארד שקל לתוצר, בהבשלה מלאה של המהפכה המשפטית.
יועמ"ש האוצר מסינג הציג את המשמעות של החקיקות הנידונות בהיבטים של זכויות קניין, זכויות חוזיות והאפקט שעשוי להיות להן על הכלכלה מבחינת חוסר ודאות עבור משקיעים. מסינג תיאר תמונה קשה שבה היחלשות מוסדות המדינה תהפוך את ישראל להרבה פחות אטרקטיבית בעיני העולם.
רשות המסים: תיתכן פגיעה בהכנסות
בהודעה לעיתונות שהוציא משרד האוצר בתום הישיבה נכתב כי "בדיון הוצגו נתוני המאקרו של ישראל, והוצגו הסיכונים וההזדמנויות האפשריות של הרפורמה והמחאה נגדה". אולם בפועל, אנשי המקצוע הציגו אך ורק סיכונים - בעוד ש"הזדמנויות" הוצגו בעיקר על-ידי סמוטריץ' עצמו. למעשה, מסינג עצמו ציין בדיון כי בקרב פקידי האוצר לא נמצאו "סיכויים" ברפורמה.
סיכונים נוספים הוצגו על-ידי החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, שהתמקד בניתוחי שוק ההון, מניות, מט"ח ואג"ח ממשלתי; וכן על-ידי מנהל רשות המסים, ערן יעקב, בצד הכנסות המדינה.
לאחר שהאזין לטענות הפקידות הבכירה, הציג שר האוצר בפעם הראשונה התייחסות קונקרטית לחשש המוחשי לכלכלה. מדבריו של סמוטריץ' עולה כי הוא לא מתרגש מתרחישי האימים, ובטוח שניתן יהיה לגדר את הסיכונים.
לעמדתו של סמוטריץ', חוות-הדעת שהונחו בפניו מראות חשיפה לסיכונים כלכליים כבדים רק בטווח הבינוני-רחוק, כאשר בטווח המיידי הנתונים רחוקים מלהיות דרמטיים. רוטנברג וגרדוס הודו כי קשה לצבוע בוודאות את התנודות כתוצאה ישירה של החקיקה, בעוד שגרינברג סבורה כי אכן מדובר בהשלכה ברורה של צעדי הממשלה.
לא רק כלכלה: דיון סוער שגלש לדמוקרטיה
בדיון התעורר שיח האם צעדי החקיקה יפגעו בדמוקרטיה הישראלית. חלק מהנוכחים אמרו לשר סמוטריץ' כי בסופו של דבר לא משנה האם הוא עצמו חושב שהרפורמה תגביר את הדמוקרטיה, כל עוד המשקיעים הזרים וסוכנויות דירוג האשראי סבורים אחרת. "מה שלא תגיד, עדיין ייווצר נזק בסנטימנט של המשקיעים הכלכלנים כלפי ישראל", הטיחו בסמוטריץ' אנשי המקצוע.
כאן הציג סמוטריץ' בפני הנוכחים את הפתרון שלו למשבר, שכולל לדבריו "ריכוך" משמעותי ברפורמה. סמוטריץ' אמר כי הסיכון הכלכלי כולו נובע מכך שהעולם יחשוב שיש פגיעה בדמוקרטיה, בעוד שהוא, לדבריו, מנסה להגיע למתווה מוסכם, ואף הודיע כי בנוסח הנוכחי של החקיקה "יהיו דברים שלא ייכנסו בסוף".
סמוטריץ' הביע ביטחון מלא בכך שיצליח לשכנע את העולם שמדובר ברפורמה מוצלחת שלא תשנה לרעה את השלטון בישראל. להערכתו, בעולם אולי לא ישנו את דעתם לגבי הרפורמה בשנה או בשנתיים הקרובות, אבל בעוד שלוש שנים כן, כי לטעמו "בעולם יראו שלא נגרם כל נזק בדיעבד, ויחזרו להאמין בישראל". ומה יקרה עד שבעולם יתחילו לראות את רעידת האדמה המשפטית בישראל באור חיובי? סמוטריץ' סבור כי ניתן לתמחר ולגדר את הנזק הכלכלי עד אז.
לפי תחזית הכלכלנית הראשית, בטווח של 3-4 שנים עלול להיגרם נזק שנתי של כ-15 מיליארד שקל להכנסות המדינה. שר האוצר העריך כי גם אם ההכנסות אכן ייפגעו בשנים הראשונות, המצב יתאזן לאחר מכן.
גרינברג: הפגיעה תתחיל מיד עם יישום הרפורמה
לפי נייר העמדה שהציגה הכלכלנית הראשית גרינברג, "יישום הרפורמה המשפטית המוצעת עלול להביא לפגיעה משמעותית מאוד בכלכלה הישראלית".
גרינברג, שבשבועות האחרונים הייתה הבכירה היחידה באוצר להתריע פומבית ורשמית מפני הסיכונים, צירפה תחשיבים מהספרות המחקרית, לפיהם "פגיעה בדירוג של ישראל במדדי הדמוקרטיה והממשל צפויה להביא לירידה מבנית בקצב צמיחת התוצר לנפש בהיקף של 0.8% לשנה, שמשמעותה על פני 5 שנות התקציב העוקבות להעברת הרפורמה, אובדן תוצר של כ-270 מיליארד שקל במצטבר וכן ירידת הכנסות מדינה בהיקף של כ-70 מיליארד שקל במצטבר, כאשר כעבור עשור ההשפעה השלילית על הכנסות המדינה נאמדת בכ-385 מיליארד שקל במצטבר על פני 5 השנים העוקבות".
עוד ציינה גרינברג כי "אם הרפורמה המשפטית המוצעת תיושם בתקופה הקרובה, צפוי שיידרש עדכון לתחזית ההכנסות לתקציב הקרוב". היא אף הזהירה כי הפגיעה בפועל יכולה להגיע להיקפים גדולים יותר, בין היתר בהתאם להתפתחויות בענף ההייטק: "הירידה המבנית בקצב צמיחת התוצר לנפש בהיקף של 0.8% לשנה אינה לוקחת בחשבון את רמת ההשכלה הגבוהה בישראל ואת מבנה הכלכלה הישראלית הנשען במידה משמעותית על סקטור ההייטק, שהוא סקטור נייד ומוטה השקעות זרות".
לפי הסקירה שהציג גרדוס, צעדי הממשלה עלולים להביא להפחתת דירוג האשראי של ישראל, באופן שיגדיל את נטל החוב של המדינה בעד כ-7 מיליארד שקל בשנה ויביא לאובדן של עד כ-5.6% בצמיחה החזויה של המשק.
"מבחינת צמיחת המשק, הורדת דירוג עלולה להוביל לעלייה בהוצאות הריבית של הממשלה ובעלויות המימון למגזר העסקי וכן להאטה בצמיחה", נכתב בחוות-הדעת של אגף התקציבים.
"נטל מימון החוב הציבורי צפוי לעלות ב-2.3 עד 6.8 מיליארד שקל בהבשלה מלאה". עוד נכתב כי הורדת דירוג עלולה להביא לאובדן בצמיחה החזויה, ש"יסתכמו בעוד עשור באובדן של כ-50-100 מיליארד שקל בשנה".
סמוטריץ': הרפורמה טובה לכלכלה של ישראל
סמוטריץ' העלה בפייסבוק פוסט ארוך בו התייחס לממצאי הדיון באוצר. הוא ביקש להדוף את תחזיות גורמי המקצוע לפגיעה אנושה בכלכלה, וחזר על עמדתו לפיה "הרפורמה תהיה טובה מאוד לכלכלה הישראלית".
באשר למחלוקות בתוך האוצר סביב הרפורמה, כתב סמוטריץ': "הוצגו אכן מחקרים המלמדים על קשר בין פגיעה במוסדות הדמוקרטיים והחלשתם לדירוגי הכלכלה במגוון סוגי דירוג, וכמובן על השלכות פגיעה בדרוגים האמורים על הכלכלה, בהקשרי ריבית וצמיחה וממילא הכנסות המדינה ממיסים. אלא שזו בדיוק הנקודה. השיח הזה מתבסס על ההנחה השגויה, שלא לומר מופרכת, שהרפורמה פוגעת במוסדות הדמוקרטיים. מניחים את המבוקש ואז בונים עליו תילי-תילים של מגדלים פורחים באוויר.
בשורה התחתונה, סמוטריץ' סבור כי בסוף הדרך, המשקיעים הזרים וסוכנויות דירוג האשראי ישתכנעו בצדקת הדרך של הממשלה: "שקר לא מחזיק מעמד לאורך זמן", כתב שר האוצר.