עידן זו-ארץ, מנכ''ל קבוצת רב-בריח / צילום: יוסי כהן
אישי: בן 50, נשוי ללימור + 4, גר במודיעין
מקצועי: מנכ"ל קבוצת רב-בריח
משפחה: אני בא ממשפחה שורשית ישראלית מראשון לציון, מעמד הביניים. אבי זכרונו לברכה עבד בתעשייה אווירית במשך כל הקריירה שלו עד סגירת פרויקט הלביא, אמי עבדה במערכת החינוך עם ילדים על הרצף האוטיסטי. יש לי שתי אחיות, אחת גדולה ואחת קטנה ממני.
● המנכ"לית שחלמה להיות רקדנית והיום מטפחת את חברות המזון של העתיד
● המאבטח שהפך לאיש מכירות וטיפס כל הדרך מלמטה עד לתפקיד המנכ"ל
● המראיין שמצא את הדרך אל לבם של היזמים הגדולים בעולם - ועושה מזה מיליונים
בית הספר: למדתי בבית הספר להנדסאים ברמת אביב, זה היה מאוד תובעני. הייתי תלמיד לא רע. אני אדם מאוד מאוד הישגי ולכן תמיד משתדל כמה שיותר, אבל היו שם כמה גאונים שלא יכולתי להתחרות בהם.
צבא: הגנים והמשפחה משכו אותי לקרבי. התחלתי בקורס טיס עד שגילו שאני פחות טוב בהטסת מטוסים, המשכתי לסיירת גבעתי שנמצאת בחיי עד היום. הקמתי את סיירת המילואים של גבעתי ופיקדתי במשך שנים על הגיבושים לסיירת. השתחררתי בדרגת סגן, אבל כיום אני סא"ל במילואים.
השועל: ב־2006, אחרי מלחמת לבנון השנייה שהייתה טראומתית, הקמתי עם כמה חבר'ה את עמותת השועל, הבית של יוצאי סיירת גבעתי. אני יו"ר העמותה מיומה הראשון ועד היום.
השכלה: תואר ראשון הנדסת תעשייה וניהול ו־MBA - שניהם מאוניברסיטת בן גוריון בנגב.
אינטל: את רוב הקריירה שלי, קרוב ל־20 שנה, עשיתי באינטל. זה היה מבחינתי בית הספר הכי טוב שיש לניהול ולבניית מערכות. התחלתי כסטודנט ועברתי המון תפקידים משמעותיים. בין השאר ניהלתי את מרכז הייצור בירושלים, הייתי סמנכ"ל של המפעל בקריית גת, וטיפלתי בכמה רכישות גדולות כמו מיקרון ואינפיניון.
מקסין: הייתי המשנה למנכ"לית מקסין פסברג ויד ימינה, בתקופה שהיא כיהנה כמנכ"לית אינטל ישראל וסגנית נשיא אינטל העולמית. מקסין הייתה מורתי ורבתי, עזבתי את אינטל לאחר שהיא החליטה לצאת לפנסיה.
סודה סטרים: ב־2017 מוניתי לסמנכ"ל תפעול גלובלי (COO) בסודה סטרים. עברתי שם שנים של ריצה, בנייה של כל מערך התפעול כפלטפורמה גלובלית. תפקידי היה גם לאפשר את הצמיחה הפנומנלית של סודה סטרים בכל אותם שווקים גלובליים. זה הסתיים בחיוך גדול ברכישה על ידי פפסיקו ב־3.4 מיליארד דולר.
רב-בריח: נפגשתי עם שמואל דונרשטיין, הבעלים, ונוצר בינינו חיבור מצוין. רב-בריח צמחה כמעט פי שניים מאז שקיבלתי את המושכות. אנחנו נסחרים בבורסה בתל אביב לאחר שהנפקנו באוגוסט 2021, ופועלים בחמישה מגזרים: אספקה לבנייה רווייה, בנייה מוסדית, השוק הפרטי בענף הבנייה, נעילה ואנרגיה סולארית. יש לנו שמונה מפעלים ברחבי הארץ והקבוצה מעסיקה כ-1,200 עובדים.
שאיפות: פרסמנו תחזית לשוק ההון, שלפיה נשלש את ההכנסות עד 2027. זו תחזית שמבוססת על התשתיות שקיימות בחברה ועל אסטרטגיה מאוד ברורה להתרחב כוואן-סטופ-שופ לענף הבנייה. ישראל צריכה דירות, ודירות חדשות מחייבות גם בנייה מוסדית. יש כאן שני ענפים שתמיד יהיו בצמיחה ואנחנו בשיעורי צמיחה של יותר מ־30% בשנתיים האחרונות.
תעשייה: אין הייטק בלי תעשייה מסורתית, כפי שאין תעשייה מסורתית בלי הייטק. לאחרונה, נדמה לי שגם השווקים הבינו את זה. הייתה תפיסה במשק שכולם רצים להייטק, כי שם הכסף צומח על העצים וכל אחד תוך שתי דקות עושה אקזיט ונעשה מיליונר. טוב שבאה התפכחות וחזרה לריאליות. ברב-בריח נכנס חומר גלם ויוצא מוצר - זו כלכלה אמיתית, בלי שטיקים.
לימור: הכרתי את אשתי דרך חברה משותפת כשהייתי קצין בסדיר. היינו בני 20 וקצת. עולה לי חיוך רק מלהיזכר בזה.
מבט לעתיד: אנחנו רוצים להגדיל את ההובלה בשוק הישראלי ולהיות גם חברה מובילה עולמית. יהיה סיפוק מטורף להגיע ליעדים האלה, גם ברמה האישית וגם מבחינת ההשפעה על הכלכלה בישראל ועל ענף הבנייה והתעשייה כאן.
חזון: אני רוצה לסייע למדינה להמשיך לשלב בין התעשייה המסורתית להייטק. אין סיבה בעולם שישראל לא תהיה מעצמה תעשייתית, כפי שאנחנו מעצמת הייטק.