גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ותק, ביצועים או מעמד? איך החברות הגדולות מחליטות את מי לפטר

מטא הודיעה לאחרונה שתפטר אלפי עובדים, לאחר שכבר קיצצה 13% מכוח האדם שלה בשנה שעברה ● אמזון הכריזה במרץ על גל פיטורים נוסף, שכולל 9,000 עובדים ● מה השיקול המרכזי שמניע חברות לפטר עובדים, במה הוא שונה מהעבר, ומתי הוא עלול להתפרש כנקמה?

איך חברות גדולות מחליטות את מי לפטר / צילום: Unsplash, eugenia kozyr
איך חברות גדולות מחליטות את מי לפטר / צילום: Unsplash, eugenia kozyr

בחודשים האחרונים, חברות מגוונות כמו סיילספורס, הסברו, דאו ואחרות הכריזו על קיצוצים. גם אמזון הודיעה לאחרונה שתקצץ עוד 9,000 עובדים, לאחר שהודיעה בינואר על גל פיטורים שכלל כ-18 אלף עובדים.

לרוב, זמן קצר אחרי שחברה מחליטה לצמצם את מספר העובדים, מתחיל הדיון הקבוע: מי צריך ללכת? "בסביבה הכלכלית הנוכחית, כל החלטה סופית עלולה לקחת שבועות ארוכים", אומרים מנהלים ויועצים לחברות. "יש מעט עובדים זמינים, מה שמגדיל את הקושי להחליט על מי אפשר לוותר ומי כדאי לשמור". 

הפיטורים מגיעים גם לאפל: תקצץ בפעילות החנויות
גוגל לא עוצרת בפיטורים: זו הדרך החדשה שלה לחסוך על חשבון העובדים
״רבים יעבדו כמו שליחים של וולט״: החוקר שמשרטט את עולם העבודה העתידי | הצוללת

לעתים קרובות, מנהלי מחלקות ואנשי כוח-אדם בוחנים את הרשימות, מה שעלול להוביל לוויכוחים אינטנסיביים ושכתובים חוזרים ונשנים. "אין דרך טובה לעשות את זה", מסביר גרגורי דלאפ, מנהל משאבי אנוש שבילה חלק ניכר מהקריירה שלו במפעל הפלדה והחומרים Carpenter Technology Corp בפנסילבניה, שם עזר לנהל סבבי פיטורים. "בסופו של דבר, יהיה מי שיקבל יחס לא הוגן". אז איך מחליטים את מי לפטר ומי להשאיר במקום העבודה?

מה השיקול המרכזי בפיטורים?

בעבר, הוותק היה מדד עבור חברות אמריקאיות רבות כדי לקבוע את מי לכלול ברשימת המפוטרים, והעובדים החדשים בדרך-כלל היו תמיד על הכוונת. היום, לעומת זאת, "השיקול המרכזי עבור רוב החברות את מי לפטר, הוא רמת הביצועים שלהם ולאו דווקא הוותק שלהם בארגון", אומרים מנהלי כוח-אדם.

הביצועים של העובד בתקופה האחרונה יהיו כנראה גורם משמעותי בכל החלטה. עובדים עם משכורות גבוהות אולי יקבלו תשומת-לב יתרה כשמגבשים את רשימות המפוטרים העתידיות, אם כי יועצים אומרים שעובדים כאלה הם לעתים קרובות גם העובדים האיכותיים ביותר בחברה.

עם זאת, במקרים רבים, חלק מהחברות מגבילות את המפוטרים למחלקות מסוימות על פני אחרות. למשל, חברת התעופה האמריקאית בואינג, הודיעה מוקדם יותר השנה שבכוונתה לקצץ כ-2,000 משרות בעיקר בתחום הפיננסים ומשאבי אנוש, ולהעסיק אנשים נוספים במחלקת ההנדסה. ענקית הסחר האלקטרוני אמזון הודיעה כי הקיצוצים האחרונים בה יתרכזו במחלקת שירותי הענן, ייעוץ וחברת הסטרימינג Twitch. 

מי מקבל את ההחלטה את מי לפטר?

בדרך-כלל, ההחלטה את מי לפטר מתקבלת על ידי מנהלי מחלקות. בחברות רבות, מנהלים - כולל המנכ"ל ומנהל הכספים - קובעים קריטריונים, ומחליטים שעל חברה לפטר אחוז מסוים מהעובדים, או להגיע לקיצוץ בהוצאות החברה בדרך אחרת.

בחברת התוכנות העסקיות Okta למשל, הודיעו בפברואר שיקצצו 300 עובדים, או 5% מכוח-האדם, לאחר שהחברה הודיעה שבזמן משבר הקורונה העסיקה יותר מדי אנשים חדשים. "מחלקות רבות בחברה קבעו יעדי קיצוץ בהוצאות ספציפיים", מספר מנכ"ל Okta, טוד מקינון. "כל מחלקה עשתה זאת בדרכה.

"צוותי החדשנות והפיתוח העניקו עדיפות לשמירה על אנשים שעבדו על פרויקטים ויעדים שניתן להשיג בתוך שלוש שנים, לעומת אלו שלא", מוסיף מקינון. ב-Okta קיצצו חלק מאנשי המכירות שהיו ממוקדים בחברות קטנות ובינוניות בצפון אמריקה". לדבריו, הפיטורים קרו במקביל לתהליך התכנון השנתי של Okta, שעזר לקבוע לאיזה יוזמות עדיף לתת יותר תשומת-לב, ועל איזה אפשר פשוט לוותר. "לא היה קל לעבור את זה, אלה היו החלטות קשות".

האם משאבי אנוש מעורבים בהליך?

רבים חושבים שזה תפקידם של אנשי מחלקת כוח-האדם לבחור אילו עובדים אפשר לפטר. "אלא שלעתים קרובות אלה המנהלים בכל מחלקה שקובעים", אומרת קת'י זוויקרט, לשעבר מנהלת כוח-אדם ראשית בחברה האמריקאית למחשוב ענן, NetSuite, ועד לאחרונה דירקטורית בספקית התוכנה מבוססת הענן Avalara. "מחלקת כוח-האדם לא אחראית לקבוע מי נכנס ומי יוצא".

לדבריה, היא נכחה בסיטואציות בהן מנהלי מחלקות קיבלו הוראה להרכיב רשימה של עובדים פוטנציאליים לרשימת המפוטרים, על בסיס קריטריונים שנקבעו מראש. הרשימות יכולות לכלול כל אדם שקיבל ציון נמוך בבדיקת ביצועים האחרונה, או מי שהצטרפו לחברה בשישה החודשים האחרונים לחברה.

"בשלב זה, המנהלים מרכיבים רשימה של עובדים שהם יכולים לפטר, ושומרים אותה בשם קוד כמו 'פרויקט נץ', כדי שהמטרה שלו לא תהיה ברורה במקרה ויתגלה בטעות על ידי אחד העובדים", מוסיפה זוויקרט.

"מרגע שעובדים ספצפיים 'מזוהים', אנשי מחלקות כוח-האדם עוברים על הרשימות כדי לבדוק אם החברה מפטרת למשל יותר מדי אנשים מעל גיל 40, פוגעת באופן לא הוגן בבני מיעוטים, אנשים מבוגרים או כל קבוצה אחרת", מציינת זוויקרט. "כל אפליה מסוג זה עלולה לחשוף מעסיקים לתביעות. לעתים, חברות הסתמכו גם על עזרה מבחוץ בתהליך הזה, העסיקו עורכי דין כדי לעבור על הרשימה ולזהות דגלים אדומים פוטנציאליים".

בנוסף לבחינת הביצועים של העובדים, מנהלי כוח-אדם בוחנים את הפוטנציאל של העובדים להיות סתגלנים ולהתקדם בארגון. "בסופו של דבר, הליך הפיטורים כולל הערכה של ביצועים כשמחליטים את מי הולכים לשמור", אומר פול ג'יי סרבדי, מנכ"ל Inspirety, חברת כוח-אדם ומיקור חוץ.

מתי הפיטורים עלולים להתפרש כנקמה אישית?

שרה רודהורסט, מנכ"לית Onwards HR, חברה שעורכת ניתוחים סטטיסטיים בתקופות של גלי פיטורים המוניים על מנת לבחון אם קבוצות מסוימות נפגעו באופן לא הולם, מתייחסת לזווית נוספת ופחות שכיחה בהליך הפיטורים.

לדבריה, חברה עלולה לפטר עובד מסוים שבעבר התלונן נגד מנהל - וכך הפיטורים עלולים להתפרש כצעד נקמה. "זה כל-כך חשוב לעשות את זה כמו שצריך", היא מדגישה.

כמה זמן לוקח לגבש את רשימות המפוטרים?

"יש חברות שמכינות רשימות פיטורים תוך זמן קצר, אפילו תוך שבוע אחד בלבד - אם כי לרוב ההליך לוקח בין חודש לשמונה שבועות", מספר ג'ורג' פן, סמנכ"ל מנהל במחלקת כוח-האדם ב-Gartner Inc, תפקיד בו ייעץ לחברות לגבי פיטורים ונושאים נוספים. "הסיבה שזה לוקח זמן היא שיש מנהלים שמנסים לשמור על עובדים מסוימים ולמנוע את פיטוריהם. אולם, הדבר עלול להוביל לחיכוכים בין מנהלים שונים בחברה.

למשל, בשאלה האם לוותר על מנהלי צוותים, או לפטר יותר מנהלים בכירים. ויכוחים בהקשר זה אינם דבר נדיר".

"לפעמים, כשחברות מחליטות לסגור מחלקות עסקיות, מנהלים לפעמים מחליטים לשמר עובדים מצטיינים ולהעביר אותם למחלקות אחרות", מסכמת אנה טייביס, לשעבר מנהלת טאלנטים בחברת הביטוח AIG.

עוד כתבות

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נתן ווייל, לע''מ

היועמ"שית: הליך הדחתי על־ידי הממשלה בלתי חוקי ופוליטי לגמרי

גלי בהרב־מיארה הגישה את עמדתה באשר לעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד הדחתה, בה קבעה כי ההליך הוא בלתי־חוקי ביסודו ● "השיקול המרכזי בבסיס ההחלטה - רצונה של הממשלה להסיר מגבלות על כוחה השלטוני, באמצעות הליך הפסקת כהונה פוליטי", כתבה היועמ"שית

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

הספקולציות חוגגות כאילו אנחנו ב-2021: שובן של מניות המם וה־YOLO

הראלי הנוכחי בוול סטריט הציף מגמה שמזכירה נשכחות: מניות של חברות לא רווחיות הניבו מתחילת אפריל ביצועים עדיפים גם ביחס למניות רווחיות ואיכותיות ולמדדים מרכזיים ● בין אלה בולטות חברות מכירת והשכרת רכב ● מה מוביל לכך ואיך הטרנד צפוי להסתיים הפעם

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

מגדלי משרדים בתל אביב / צילום: Shutterstock

המספרים שמגלים עד כמה קשה לקנות דירה בתל אביב

פער משמעותי בין יוקר המחיה בתל אביב לאיכות החיים בה: לפי דירוג של דויטשה בנק, העיר ניצבת במקום השמיני ברשימת הערים היקרות בעולם ובולטת לרעה גם עם מחירי הדיור, אך מדורגת רק במקום ה-28 באיכות חיים ● אלו הפרמטרים שבחן הבנק

חתימה על הסכם ממון / צילום: Shutterstock, Africa Studio

התקדים שבעקבותיו "חייבים לחתום על הסכם ממון", ואיך לעשות את זה נכון

ביהמ"ש העליון קבע כי בעת גירושים ניתן לחלק שווה בשווה בין בני הזוג גם נכס השייך לאחד מהם מלפני הנישואים ● מומחים לדיני משפחה מסבירים כיצד ניתן להגן על נכס שלא רוצים לשתפו, כיצד הסכם ממון המנוסח נכון תורם לזוגיות ומדוע חשוב שלא להשפיל את בן או בת הזוג

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

ציור שנוצר בעזרת chat GPT

כתב הגנה למשרדי פרסום בעידן ה–AI - בעקבות הטור של אמיר גיא

אם משרד פרסום הוא מה שהיה במשך עשרות שנים - שותף אסטרטגי, צומת שבו מרוכזת הבנת שוק, חדשנות מותגית ויכולת לראות את התמונה כולה - יש מצב שנמשיך לראות אותו עוד הרבה שנים ● רגע לפני שקוברים את המקצוע, הנה כמה דברים שבינה מלאכותית פשוט לא יכולה לעשות, נכון לעכשיו

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

רחובות טהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הקשיים של איראן בתחום הנפט והחשמל עשויים לזרז הסכם גרעין

הסכם גרעין חדש שיבטל עיצומים יעמיד את טהרן בפני ירידה במחיר הנפט, התפתחות שלילית מבחינתה, אבל זינוק ביצוא צפוי לפצות על כך ויותר ● בנוסף, למשטר יש צורך דחוף בסיוע אמריקאי בפרט ומערבי ככלל בשדרוג תשתיות

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

השותפים בקרן רד דוט קפיטל (מימין למעלה: אטד פלד, יניב שטרן, ברק סלומון, מימין למטה: דניאל ארדון ברץ, יורם אורון) / צילום: עומר הכהן

אחרי מכירת פאראגון: זו הקרן שמגייסת 320 מיליון דולר

קרן ההון סיכון הישראלית רד דוט, אותה הקימו הקימו יורם אורון ויניב שטרן ומאחוריה מספר אקזיטים בולטים, מגייסת קרן שלישית להשקעות בחברות בוגרות ● על פי הערכת גלובס, הקרן הראשונה של רד דוט שהיקפה כ-150 מיליון דולר, החזירה למשקיעים המוגבלים בקרן פי 5 על ההשקעה

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת התעופה הגדולה שחוזרת לטוס לישראל, הבשורה והכוכבית

ענקית התעופה לופטהנזה צפויה לחדש את טיסותיה לישראל ב-1 באוגוסט, אך תעשה זאת בצורה מדורגת

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך / צילום: אסף גלעד

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: מי מהן תורמת יותר לכלכלת ישראל?

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח