דונלד טראמפ מחוץ למגדל טראמפ, לקראת המשפט / צילום: Reuters, Carlos Barria
שנתיים וקצת לאחר שהסית את חסידיו לתקוף את משכן הקונגרס בוושינגטון מפני שלא רצה לעזוב את הבית הלבן, סיכוייו של דונלד טראמפ לחזור אל הבית הלבן נראים עכשיו טובים משהיו. הנסיבות היו צריכות להפתיע כל משקיף פוליטי, אבל אינן מפתיעות כלל במקרה של טראמפ.
ביום ג' אחר הצהריים שעון ניו יורק, אצבעותיו של הנשיא לשעבר הוטבעו בדיו במשרד התובע המחוזי במנהטן. אחר כך הוא התייצב בבית משפט מחוזי, ושמע את 34 סעיפי כתב האישום, תוצאת של חקירה שנמשכה חמש שנים, עמדה על סף גניזה בתחילת השנה שעברה, אבל קמה לתחייה במהלך הקיץ. עניינה הוא זיוף והונאה. האיש שתיאר את עצמו פעם כ"נשיא הגדול ביותר מאז ג'ורג' וושינגטון" הפך בזה לנשיא הראשון מאז ומעולם, המואשם רשמית בפלילים לאחר סיום כהונתו. "לא אשם", הוא אמר לשופט, שאותו הוא הספיק כבר להאשים במשוא פנים, על יסוד הרשעה קודמת של אחד מעוזריו בעסקיו הפרטיים.
● הנשיא לשעבר דונלד טראמפ מתחיל את הפרק הבא בחייו: נאשם פלילי במנהטן | יואב קרני, פרשנות
● פינלנד שברה ימינה: סאנה מארין הודחה מראשות הממשלה בבחירות
הרקע לאישום הוא מערכת יחסיו עם כוכבת סרטי פורנו לשעבר. הוא שילם לה דמי לא-יחרץ, 130,000 דולר, ערב הבחירות לנשיאות של 2016. התשלום עצמו לא היה בלתי חוקי, אבל האופן שבו נעשה הפר לכאורה את חוקי הבחירות של ארה"ב ושל מדינת ניו יורק בה היה אז תושב. בשלהי נשיאותו הוא עקר לפלורידה, שבה הוא מתגורר, וממנה הגיע כדי להתייצב במשטרה ובבית המשפט לשמיעת פרטי האישום נגדו.
עניינים פעוטים מן החשדות הנוכחיים נגדו הביאו אל קיצן קריירות מבטיחות של פוליטיקאים בכירים. אבל טראמפ עולה לו כפורח כל אימת ששמו נכרך בשערוריות. זו ההזדמנות לחזור ולהציג את הנרטיב של נשיא, או נשיא לשעבר, הנרדף על לא עוול בכפו, ונופל קורבן ל"ציד מכשפות" של מערכת המשפט, של 'המדינה העמוקה', של הביורוקרטים, של ה'אליטות', של התקשורת הכוזבת ושל 'השמאל הקיצוני' (כמעט כל אלה העומדים שמאלה ממנו נכללים בקטגוריה הזו).
יש יסוד לחלק מתלונותיו של טראמפ. הלהיטות להזיק לו אמנם העבירה יחידים וארגונים על דעתם מפעם לפעם. אבל קצת קשה להטיל על מישהו אחר את האחריות לשיחוד כוכבת פורנו, או לעידוד התקפה אלימה על יריבים פוליטיים.
התעלומה הפוליטית הגדולה ביותר של זמננו
הקריירה של טראמפ חזרה והפריכה הנחות יסוד על התנהגות פוליטית של יחידים ושל קולקטיבים. באוקטובר 2016, בעיצומה של מערכת הבחירות לנשיאות, נחשפה הקלטה של טראמפ, בה הוא נשמע מתפאר בלשון גסה בתקיפה מינית של נשים.
חשיפת ההקלטה עוררה ביטחון כמעט מלא שהוא יובס בבחירות חודש אחר כך. הוא ניצח, אם גם בהפרש קטנטן, ואם גם רק בזכות המוסד הארכאי הנקרא 'חבר האלקטורים' (הוא הפסיד בהפרש של שני מיליון במניין הקולות הכללי).
שורה של שערוריות במרוצת נשיאותו אמנם פגעו בדימויו, אבל לא מוטטו את נשיאותו. בבחירות של 2020 הוא קיבל, כפי שהוא חוזר ומזכיר, "יותר קולות מכל נשיא מכהן לפניו". הבעיה שלו ב-2020 היתה שג'ו ביידן קיבל שבעה מיליון קולות יותר ממנו.
אבל התעלומה הפוליטית הגדולה ביותר של זמננו היא הצלחתו להישאר בחיים ולפרוח לאחר התקפת חסידיו על משכן הקונגרס, בינואר 2021. ימים אחדים אחריה, כמעט כל המפלגה הרפובליקאית התייצבה לימינו וקיבלה עליה את מנהיגותו. מועדון הגולף שלו בדרום פלורידה נעשה אתר של עלייה לרגל, משהו המקביל כמעט למקום מושבה של ממשלה גולה. זו היתה תוצאה פשוטה של אריתמטיקה: טראמפ הביא אתו נדוניה חסרת תחליף - תמיכתם הנלהבת של מיליוני מצביעים, שרק נוכחותו העמידה אותם בצד הרפובליקאי של המפה.
הרפובליקאים ידעו שהם ישלמו מחיר כלשהו. נוכחות טראמפ הבריחה ב-2020 מיליוני מצביעים המסווגים כ"עצמאים". המשוואה הדמוגרפית בארה"ב מחייבת תמיכה מסיבית של עצמאים כדי לנצח בבחירות. וכך התפתח הפרדוקס הגדול: אף כי העצמאים נחוצים לניצחון בבחירות הכלליות, הם אינם נחוצים כדי לנצח בבחירות המקדימות.
המשוואה המשונה ומטוטלת הציפיות
בבחירות המקדימות, ידם של מצביעים רדיקליים היא לעתים קרובות על העליונה. המשוואה המשונה הזו הפכה את טראמפ לכאורה למנצח הבלתי נמנע במאבק הפנים-מפלגתי ולמפסיד הבלתי נמנע במאבק הדו-מפלגתי. המפלגה שבויה אפוא בידיו, אולי לרעתה.
יתרונו העצום בתוך המפלגה העניק לו את היכולת להשפיע על בחירת מועמדיה לקונגרס ולמושלי מדינות בשנה שעברה. חלק מהעדפותיו נראו מוטרפות כמעט מעיקרן, אבל חוסר הפופולריות של הנשיא ביידן עורר ציפיה שהרפובליקאים ינחלו ניצחון סוחף בקונגרס, בבחירות של אמצע הקדנציה הנשיאותית.
בפועל הם הפסידו בסנאט וקיבלו רוב מזערי בלבד בבית הנבחרים. התוצאה הזו אימתה את הגרועים בחששות הרפובליקאים. סקרי יציאה מן הקלפיות הראו, שבוחרים הענישו את המפלגה בין השאר גם על חטאי טראמפ.
מטוטלת הציפיות חזרה אפוא והשתנתה. השתרר הרושם שהמפלגה לא תחזור ותמנה את טראמפ למועמדה לנשיאות ב-2024. סקר בחודש פברואר העניק בפעם הראשונה יתרון במקדימות של המפלגה ליריב צעיר בהרבה, המושל הימני מאוד והפופולרי מאוד של מדינת פלורידה, רון דסאנטיס. טראמפ גם התקשה לגייס כספים, עניין מבשר רעות, לפעמים קטלני, בשביל כל מועמד פוליטי בארה"ב.
הציפייה להגשת כתב האישום נגד טראמפ חזרה ושינתה את כיוון נשיבת הרוח. מן היום שבו טראמפ הזהיר כי התביעה נגדו ממשמשת ובאה, לפני שבועיים, מניותיו הפוליטיות והכספיות עמדו בסימן עלייה תלולה.
במקום להימלט ממנו, מצביעי המפלגה נוהרים אליו בהמוניהם. הסקרים מראים שיש לו עכשיו יתרון מוחץ, כמעט 20%, במקדימות של המפלגה. סנאטור רפובליקאי רב השפעה הכריז השבוע, שלאיש אין עוד סיכוי לסכל את מינויו למועמד המפלגה לנשיאות. בשבוע האחרון זרמו תרומות של שבעה מיליון דולר לקופותיו.
2024 אינה 2016
יכולתו של האיש הזה לנצל לטובתו התפתחויות שהיו הורסות כמעט כל בן תמותה אחר מחייבות את המתבוננים לשקול את האפשרות שהוא יפריך ציפיות נוספות.
הדמוקרטים בטוחים שמועמדותו לנשיאות תועיל להם. אינה דומה 2024 ל-2016, הם אומרים.
ב-2016, פריצתו של טראמפ היתה תוצאת החידוש. הוא היה מצטרף טרי אל הפוליטיקה, וזיעזע את אמות הסיפים. מיליונים אמנם רצו זעזוע כזה.
ב-2024, טראמפ הוא דמות מוכרת, אולי מוכרת מדי. הנחה רגילה היא שרוב המצביעים אינם אוהבים רעש בלתי פוסק בפוליטיקה שלהם. רעש כזה מעייף ומסיח את הדעת. פילוג וקיטוב מועילים לגיוס כספים, אבל אינם מועילים לשלום המשפחה או הקהילה. מועמדות טראמפ תזכיר למצביעים את הרגעים הקודרים, המפלגים והמקטבים של נשיאותו.
אבל כאן מסתיימות הציפיות הטבעיות ומתחילות הציפיות הטראמפיות. אף כי טראמפ הובס בהפרש עצום בבחירות של 2020, הפרש תבוסתו בשורה של מדינות-מפתח היה קטן, אפילו קטנטן. אם הוא יצליח לנצל את חוסר הפופולריות של ג'ו ביידן, ולזכות בתוספת זעומה, רק כמה עשרות אלפי קולות במדינות כמו פנסילבניה, מישיגן, וויסקונסין, ג'ורג'יה, אריזונה ונבאדה הוא יוכל לנצח בחבר האלקטורים, יהיה הפרש תבוסתו במניין הכללי אשר יהיה. זה מן האבסורדים הגדולים של שיטת הבחירות האמריקאית.
הצל הקודר
הבעיה של טראמפ היא שכתב האישום נגדו במנהטן הוא רק קצה הקרחון של בעיותיו המשפטיות. שורה של תיקים פוטנציאליים תלויים ועומדים נגדו במדינות אחרות, עם פוטנציאל חמור בהרבה מן התוצאות של תשלום דמי שתיקה לכוכבת פורנו.
במדינת ג'ורג'יה, למשל, הוא נחקר זה חודשים רבים על ניסיון לשבש את ספירת הקולות בבחירות של 2020. זו עבירה מקטגוריה אחרת. קשה להעלות על הדעת מפלגה פוליטית בוחרת בעבריין בחירות למועמדה לנשיאות.
חוקר עצמאי מיוחד בודק את פרשת המסמכים המסווגים, שטראמפ סילק מן הבית הלבן כאשר הסתיימה נשיאותו. עצם הסילוק כרוך בעונשים, אבל חמור עוד יותר הוא החשד שניסה להוליך שולל את חוקריו.
וכמובן, הצל הקודר ביותר המרחף עליו הוא התפקיד שמילא בהתקפה על משכן הקונגרס, בינואר 2021. האפשרות שיוגש נגדו כתב אשמה בעניין הזה היא ממשית, אם כי לא בעלת סבירות גבוהה. התובע הכללי (בארה"ב זה תוארו של שר המשפטים) הוא איש מתון וזהיר, שאינו נוטה לצעדים בעלי אופי פוליטי מובהק. כתב אישום נגד טראמפ במהלך מערכת הבחירות יתפרש כניסיון למנוע את הבוחרים מלהחליט בעצמם מי יהיה נשיאם.
ישראליות, גם ישראלים, מתבוננות בתהליך הזה בתחושה עזה של פמיליאריות. לפעמים הם צריכים לצבוט את עצמם כדי להיות בטוחים שהתהליך כולו אינו מתרחש בעברית מודרנית.
רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר