רוצים להביס את שוק המניות? נצלו את היתרונות שיש לכם על המקצוענים / צילום: Associated Press
השקעה היא אחד התחומים הבודדים בחיים שבהם טירונים יכולים - וצריכים - להציג ביצועים טובים יותר מבעלי המקצוע. המשקיעים הפרטיים שבילו את השנים האחרונות בניסיון לנצח את המקצוענים במגרש שלהם על ידי מרדף אחר מניות לוהטות לא עשו זאת נכון. במקום זה צריך לשחק משחק שונה לגמרי.
● היה משבר? הבנקים הגדולים בארה"ב עקפו את התחזיות
● התחזית של מנכ"ל בית ההשקעות הגדול בעולם לגבי הריבית בארה"ב
ישנן יותר ויותר עדויות לכך שמנהלי קרנות פועלים במסגרת מגבלות שאינן חלות על משקיעים פרטיים. המגבלות האלה פועלות נגד היתרונות הברורים של בעלי המקצוע על הטירונים - למשל ניסיון נרחב ומומחיות, מחשבים חזקים, גישה מיידית לים של נתונים והיכולת לעשות עסקאות אלפי פעמים בשנייה.
הביטו למשל במחקר חדש, שבחן את התשואות של יותר מ-7,800 קרנות נאמנות מנייתיות אמריקאיות מ-1991 עד 2020. המחקר מדד את התשואות שלהן כנגד התשואות מקרן סל של S&P 500, שתומחרה באופן מתואם לשוק וכנגד קרנות העוקבות אחר כל שוק המניות בארה"ב. ההשוואות במחקר כללו תקופות של חודש, שנה ועשור, וכן את השיא של כל קרן, בתוך שלושת העשורים שנבדקו.
בממוצע, רק 46% מהקרנות הציגו ביצועים טובים יותר משאר השוק בהסתכלות חודשית; רק 39% הביסו את השוק כשבוחנים תקופות של 12 חודשים; ורק 34% הביסו את השוק בהסתכלות של עשר שנים.
רק 24% מהקרנות השיגו ביצועים טובים משל שאר השוק בכל תקופת חייהן.
מובן שעמלות הן חלק מהבעיה. קרן טיפוסית גבתה מעט יותר מ-1% בהוצאות שנתיות בתקופה הזו, כך על פי מחברי המחקר, המרצים לפיננסים הנדריק בסמבינדר מאוניברסיטת אריזונה סטייט, מייקל קופר מאוניברסיטת יוטה ופנג ז'אנג מאוניברסיטת סאותרן מתודיסט.
הקרן הטיפוסית נתנה תשואה שנתית ממוצעת של 7.7% בשלושת העשורים האלה, בניכוי עמלות. אבל משקיעים בקרנות מנייתיות קיבלו תשואה של 6.9% בלבד בחישוב שנתי, בגלל דחף כרוני לרדוף אחר ביצועים לוהטים ולברוח כשהקרנות פושרות.
התנהגות כזו, של לקנות כשיקר ולמכור כשזול, נוטה להציף מנהלי קרנות במזומנים בזמנים שבהם מניות עלו במחיר בלאו הכי - וכופה על הקרנות למכור מניות לאחר ירידות. מנהלי הקרנות יכולים להצליח רק במידה שבה המשקיעים הגרועים ביותר שלהם מאפשרים להם.
המחיר של "להיות אנושי", כפי שמגדיר זאת פרופסור בסמבינדר, גבוה כמעט כמו השחיקה המצטברת של העמלות השנתיות.
בסך הכול, כך מראה המחקר, הקריבו משקיעים 1.02 טריליון דולר בהון על ידי השקעה בקרנות, שברובן מנוהלות על ידי בוחרי מניות, במקום לקנות קרן סל העוקבת אחר S&P 500.
כמעט כל התשואה בטווח הארוך באה ממעט מניות
אני חושב שיש כאן גם גורם נוסף. בקרנות מדד של כלל השוק יש כ-4,000 מניות, אבל מנהלי קרנות צריכים להיות יותר בררנים כדי להצדיק את העמלות שהם גובים.
בממוצע, יש בקרנות מניות מנוהלות בארה"ב כ-160 מניות, על פי Morningstar.
אבל בטווח הארוך, כמעט כל התשואה בשוק מגיעה ממספר נמוך במיוחד של מניות - המנצחות הגדולות, שערכן עלה ב-10,000% או יותר במהלך השנים.
המשקיע וההיסטוריון הפיננסי ויליאם ברנסטיין מ-Efficient Frontier Advisors מאיסטפורד, קונטיקט, מכנה חברות כאלה "סופר-מניות".
מחקר מוקדם יותר של בסמבינדר מראה שפחות ממחצית מכל המניות הניבו תשואות חיוביות לאורך מחזור חייהן כמניות מונפקות, ורק כ-4.3% מהמניות הביאו את כל הרווחים נטו בשוק האמריקאי מ-1926 עד 2016.
המשמעות של זה היא שמציאת ה"סופר-מניות" הבאות היא כמו מציאת כמה מחטים בערימה ענקית של שחת. ומשקיעים מקצועיים, בהגדרה, לא מסוגלים לחפש בכל השדה ובכל ערימות השחת.
באופן בלתי מפתיע, מחקרים אחרים הראו שבממוצע, ככל שיש לקרן פחות מניות, כך קטנה התשואה ממנה.
בתקופות של שלוש, חמש, 10, 15, 20 ו-25 שנים, שנגמרו ב-31 במרץ 2023, קרנות נאמנות של מניות אמריקאיות המחזיקות לפחות 100 פוזיציות השיגו ביצועים טובים יותר מהקרנות שהיו להן פחות מ-50 פוזיציות, על פי Morningstar.
הקרנות המגוונות הביאו את התשואות הגבוהות
בתקופות מקבילות, חוץ מחמש השנים האחרונות, הקרנות הכי מגוונות היו גם אלה שהביאו תשואות הכי גבוהות בין הקרנות שהיו בהן מ-50 עד 99 מניות.
אם, לדוגמה, השקעתם ב-1 באפריל 1998 10,000 דולר בקרן המחזיקה לפחות 100 מניות שונות, הייתם מרוויחים תשואה שנתית ממוצעת של 7.4% עד 31 במרץ.
זאת בהשוואה לממוצע כללי של 7% בקרנות שהיו בהן בין 50 ל-99 מניות ו-6.5% בקרנות שהיו בהן פחות מ-50 מניות.
האפקט הזה חזק יותר בקרנות סל, שם הקרנות שיש בהן פחות החזקות נוטות להיות אפילו יותר מרוכזות בתעשייה בודדת או בפלח מצומצם מהשוק.
אם מנהלי קרנות יכלו להיצמד רק לרעיונות הטובים ביותר שלהם, אולי היו מצליחים יותר.
אבל בעלות על מספר קטן של מניות יכולה לגרום כאבי ראש מבחינת מיסוי ורגולציה - וחושפת את מנהלי הקרנות למשיכות עצומות (ואובדן עמלות) אם התשואה חלשה.
אז רוב מנהלי התיקים מחזיקים יותר מדי מניות כדי להתמקד ברעיונות הכי טובים שלהם - אבל לא מספיק מניות כדי למקסם את הסיכויים למצוא מנצחת ענקית.
תוכלו ללכוד כל מחט בכל ערימת שחת
כמשקיעים פרטיים, לעומת זאת, תוכלו ללכוד כל מחט בכל ערימת שחת עם קרן מדד של כלל השוק. לאחר מכן, תוכלו להגביר את הפוטנציאל לביצועי יתר אם תנסו לנחש בעצמכם מי תהיה הסופר-מניה הבאה.
למרבה הצער, משקיעים פרטיים רבים מתגוונים על ידי הוספת שמות גדולים ומוכרים שדומים מדי למה שכבר יש להם בהשקעות, או על ידי נהירה אחר העדר לכל אופנה של רגע.
במקום זה, חפשו סופר-מניות בין החברות הקטנות והלא מוכרות, שיש להן יכולת מוכחת להעלות מחירים בלי לאבד לקוחות.
הגבילו את עצמכם לכמה אפשרויות, ואל תשימו יותר מ-5% מכספכם בהן, ולעולם אל תוסיפו כסף, אפילו אם המניה צומחת. כך תוכלו להרוויח הרבה יותר אם תגיעו למנצחת אמיתית, אבל לא תפסידו יותר מדי על המפסידות.
אם אתם מוצאים מניה שאתם חושבים שהיא סופר-מניה אתם יכולים, שלא כמו בעלי המקצוע, להחזיק אותה כמה שנחוץ כדי לגזור תשואה עצומה.
המילה "מקצוען" מקורה באנגלית מהשורש הלטיני "להכריז בציבור". למשקיעים מקצועניים כבר אין יתרונות יוצאי דופן על משקיעים פרטיים. יש להם רק חובה להכריז במה הם עוסקים.
בטווח הארוך, לא תצליחו להביס את המומחים על ידי מסחר מהיר יותר או על ידי הצטרפות להמולה סביב מניית מם כלשהי. הדרך לביצועים יוצאי דופן אינה להיעלם בעדר, אלא לעמוד בנפרד ממנו.