רשת מרכולי דיסקאונט בבריטניה / צילום: Shutterstock, Yau Ming Low
כמו לרוב מדינות אירופה, לבריטניה יש בעיית אינפלציה. בניגוד אליהן, משבר יוקר המחיה הבריטי חמור הרבה יותר מהנעשה מעבר לתעלה, למשל, ועדיין אינו מראה סימני דעיכה. נתוני מדד המחירים לצרכן של חודש מרץ בבריטניה, שהיו אמורים להציג סוף־סוף ירידה מתחת לשיעור דו־ספרתי, הפתיעו לרעה בשבוע שעבר, ועמדו על 10.1%. העליות במחירים מתפשטות ממגזרי האנרגיה והמזון לשירותים, ומשקי בית עומדים בפני הוצאות עודפות של מאות ליש"ט בחודש.
● מצפון אירלנד ועד למחסור בעגבניות: הברקזיט עדיין רודף את בריטניה
● המדינה הקטנה באירופה שהצליחה לנצח את האינפלציה
גם הנשק העיקרי של הממלכה במאבק באינפלציה - העלאות הריבית מצד הבנק המרכזי - אינו מראה יעילות מיידית. בחודש הבא צפוי הבנק להכריז על העלאה מספר 12 ברציפות של הריבית במשק, ל־4.5%. עצם ההעלאות הללו מייקר גם הוא את החזרי המשכנתאות (הצמודים ברובם לריבית הבסיס) בממלכה הבריטית, ומגביר את תחושת המחסור של התושבים. מחירי המזון במיוחד רשמו עלייה של כ־20%, שיא של קרוב לחמישה עשורים. שיאים רגעיים במחירי עגבניות או גבינה הופכים לחדשות מרכזיות בכלי התקשורת.
הסיבות לרמה הגבוהה של האינפלציה דווקא בבריטניה הן רבות. המרכזית היא התלות שלה בגז טבעי, שמחירו זינק בשנה האחרונה, וגם כעת הוא נסחר במחירים הגבוהים פי שניים ופי שלושה מהממוצע בעבר. המחירים הגבוהים היתרגמו בממלכה המאוחדת באופן מהיר למחירים גבוהים בעבור הצרכנים והחברות, עד שהממשלה התערבה באיחור וסיבסדה אותם חלקית.
גם כעת, העובדה כי הכלכלה החופשית־יחסית של בריטניה חסרה מנגנונים של פיקוח מחירים (כמו בשווייץ), סבסוד מקיף של אנרגיה (כמו בצרפת) או פיקוח מחירי דירות (כמו בגרמניה), הופכים את ההשפעות של עליות המחירים לחדות יותר, בהיעדר מנגנונים ממשלתיים שימתנו אותם.
גם הפאונד הבריטי, שנחלש בשנה האחרונה ב־5% מול האירו וחווה ירידות שער חדות מול הדולר במשך חודשים ארוכים (עד שחזר לרמה של 1.25 לאחרונה) ייקר את היבוא הבריטי והגביר את האינפלציה.
אבל גם ל"ברקזיט" יש חלק מרכזי באינפלציה. הכללים החדשים שחלים על היבוא והיצוא למדינה, גם אם נאכפו במינימליות בחודשים האחרונים, מקשים על הסחר הבינלאומי של בריטניה ומייקרים את היבוא אליה. מעל הכול, העובדה כי הגבול הבריטי נסגר לפתע לעובדים זרים, בין אם נהגי משאיות ממזרח אירופה או עובדים אחרים, יצרה מצוקת כוח אדם שהגבירה את עלויות החברות והביאה אותן לגלגל את המחירים אל הצרכן.
"האינפלציה בבריטניה עלתה מהר יותר ונותרת גבוה יותר ממקומות אחרים, משום שבריטניה חווה את הרע־ביותר שבכל העולמות: הלם אנרגיה משמעותי (כמו בגוש האירו), ומחסור בעובדים (חמור יותר מאשר בארה"ב", אמרה אנליסטית מחברת Capital Economics הבריטית.
השוק המקומי נכנס לספירלה
בנוסף, לפי הבנק המרכזי הבריטי, השוק המקומי נכון לעכשיו נכנס לסוג של ספירלה הכוללת דרישות להעלאות שכר שמיתרגמות להעלאות מחירים של החברות. בריטניה חווה שביתות רבות בחודשים האחרונים, ממגזר התעופה ועד לעובדי דואר ונהגי הרכבות, כחלק ממאבקים על תוספות יוקר. "עד שהמשחק הזה של 'העבר את החבילה' לא ייגמר, האינפלציה תימשך", אמר הכלכלן הראשי של "בנק אנגליה", יו פיל. הוא המליץ לתושבי בריטניה "לקבל את העובדה שכולנו נעשינו עניים יותר", ולא לנסות "להשיב לעצמנו את כוח הקנייה שהיה לנו" באמצעות העלאות שכר או העלאות מחירים. דבריו עוררו ביקורת ציבורית, במיוחד אחרי שפורסם כי משכורתו השנתית עומדת על כ־180 אלף פאונד.
כדאי להבהיר, שבבריטניה לא מתרחשת ספירלת שכר־מחירים כמו זו ששררה בסוף שנות ה־70 במדינות מערביות. העלאות השכר ותוספות היוקר, גם אם הן ניתנות (השכר בבריטניה עלה ב־7% בשנה האחרונה) אינן מפצות באופן מלא על ההתייקרויות. אך לדבריו של הכלכלן פיל, עצם ההעלאות ההדדיות, של השכר והמחירים, גורמת לכך "שהאינפלציה תמשך".
הממשלה הבריטית, מצדה, שהבטיחה באופן רשמי כי האינפלציה "תחתך בחצי" עד סוף השנה, מקווה שמחירי האנרגיה היורדים ייתרגמו סוף סוף לבלימה של האינפלציה. המומחים הכלכליים שלה צופים כי כפי שהאינפלציה עלתה בחדות בממלכה המאוחדת, כך היא גם תרד בחדות בחודשים הקרובים. בינתיים, בריטניה היא המדינה היחידה באירופה עם אינפלציה דו־ספרתית, וכזו שבה מדד המחירים טרם רשם ירידה רצופה של יותר משלושה חודשים.