ג'נט ילן, שרת האוצר של ארה''ב / צילום: Associated Press, Sarah Silbiger
החוב של ארה"ב כבר מגיע לתקרה שלו, ומאיים על יכולתו של הממשל שם לעמוד בהתחייבויותיו כלפי מחזיקי החוב. בעוד כמה חודשים, אם הקונגרס לא יעלה את תקרת החוב כפי שעשה פעמים רבות בעבר, ארה"ב לא תוכל לעמוד בתשלומי החובות שלה והמערכת הפיננסית עלולה להיפגע מכך קשות. כבר עכשיו רואים את פרמיית הסיכון של המערכת לשנה הקרובה עולה באופן משמעותי.
● השקעה בזהב: חשיפה לסחורה שרושמת שיאים בתקופות של אי ודאות בשווקים
● בגלל האינפלציה העיקשת: הפד צפוי להעלות את הריבית גם השבוע
ביום שלישי השבוע הזהירה שרת האוצר, ג’נט ילן, במכתב לקונגרס, כי היכולת של ארה"ב לעמוד בהתחייבויותיה עלולה להתערער כבר ב־1 ביוני. זאת לעומת תחזיות קודמות שהעריכו מועד מאוחר יותר, בין יולי לספטמבר. עם זאת, ילן הדגישה כי "לא ניתן לדעת בדיוק מתי ייאזלו האמצעים לשלם את חובות הממשלה".
● מניית הבנק האמריקאי שצנחה ב-20% אמש והקשר הישראלי
לנוכח הלחץ על הממשל האמריקאי והחשש הכבד מחדלות פירעון בכלכלה הגדולה בעולם, מתחזקת השאלה למה הקונגרס לא מעלה את תקרת החוב. גלובס עושה לכם סדר בשאלות הבוערות:
מהי תקרת החוב של ארה"ב?
בכל שנה ארה"ב מכניסה לקופת המדינה סכום כסף ממסים ומהיטלים שונים שהיא משיתה על אזרחי המדינה. בכל שנה הכסף שהיא מוציאה לטובת התחייבויותיה השונות הוא רב יותר מהסכום שהיא מקבלת מכספי המסים. הסכום שהיא לווה כדי לכסות על ההפרש הזה הוא בעצם הגירעון הממשלתי הנמדד באופן שנתי. לפי עיתון הגרדיאן הבריטי, בעשור האחרון נע הגירעון השנתי של ארה"ב בין 400 מיליארד דולר ל־3 טריליון דולר. הגירעון השנתי מצטרף בכל שנה לחוב הכולל של ארה"ב, ועליו היא משלמת ריבית. תקרת החוב אם כך היא הסכום המרבי שאותו יכולה ממשלת ארה"ב ללוות, ואותו קובע הקונגרס.
ובפרקטיקה?
ארה"ב לא תפשוט רגל כמובן, אבל ללא אישור הקונגרס להעלות את תקרת החוב הממשלתי, לא יוכל הממשל להמשיך לעמוד בהתחייבויות שלו כלפי מחזיקי החוב והאזרחים. ומאחר שהמדינה שרויה באופן תדיר בגירעון גדול, היא נדרשת להחליט לאן היא מפנה את כספי מהמסים הנצברים אצלה. זה אומר שתשלומי הביטוח הלאומי, משכורת לחיילים או עמידה בחוזים שהממשל חתם עליהם - מוטלים בספק.
למי בכלל חייבת ארה"ב כסף?
לארה"ב יש חוב ציבורי שבו מחזיקים מדינות, משקיעים וגופים נוספים (בשונה מהחוב הבין-ממשלתי המוחזק על ידי המדינה עצמה). את החוב הציבורי מחזיקות מדינות כמו יפן - עם סך של יותר מטריליון דולר, וסין המחזיקה חוב בכ־900 מיליארד דולר.
מה סכום תקרת החוב כעת?
החוב כיום עומד על מעט יותר מ־31 טריליון דולר, והממשל רוצה להגדיל את תקרת החוב על מנת להימנע מהגעה לחדלות פירעון. אין זה נושא חדש, מאז 1960 העלה הקונגרס האמריקאי את תקרת החוב 78 פעמים, תחת נשיאים משתי המפלגות הגדולות בארה"ב, אם כי התחיל לגדול באופן משמעותי ביותר תחת הנשיא רונלד רייגן (שכיהן בשנים 1981־1989), שקיצץ באופן נרחב בתקבולי המסים וכתוצאה מכך הגדיל את הגירעון של ארה"ב בכל שנת כהונה.
מתי ארה"ב צפויה להגיע לתקרת החוב?
למעשה, ארה"ב כבר הגיעה לתקרת החוב שלה בינואר האחרון, ובקונגרס כאמור עדיין לא אושרה הגדלתה. כדי לעמוד בדרישות הפיננסיות, משרד האוצר מבצע "תמרונים חשבונאיים"' על מנת שלא לעבור את תקרת החוב. היכולת לתמרן כך לא תחזיק עוד זמן רב, וכאמור השרה ילן הזהירה שזה עלול לקרות כבר ביוני הקרוב. אז ממשל ארה"ב באמת יעמוד מול שוקת שבורה.
איך הגיע הממשל לפלונטר הזה?
כדי להגדיל את תקרת החוב של ארה"ב דרוש כאמור אישור של הקונגרס - קרי שגם הסנאט וגם בית הנבחרים יסכימו על כך. הבעיה טמונה בבית הנבחרים, שם קיים רוב רפובליקני לעומת הממשל הדמוקרטי. כדי להסכים להגדלת התקרה ידרשו בבית הנבחרים מהממשל לבצע קיצוצים נרחבים בתקציב.
ואכן לפני כשבוע הגישו הרפובליקנים הצעת חוק (bill) להעלאת תקרת החוב בכ־1.5 טריליון דולר, אותה התנו בקיצוצי תקציב שיגיעו עד כ־4.8 טריליון דולר בעשור הקרוב. הדמוקרטים דחו את ההצעה, שחייבת לעבור גם בסנאט הדמוקרטי, וקוראים לרפובליקנים לא לכפות קיצוצים בקשר עם תקרת החוב.
נראה שבמפלגה הרפובליקנית מעוניינים בפרט שיבוצעו קיצוצים בסעיפי מדיניות האנרגיה הירוקה של הממשל, לטובת זירוז מתן היתרים לקידוחי נפט וגז במדינה.
מה יקרה אם ארה"ב תגיע לחדלות פירעון?
הממשל האמריקאי מעולם לא הגיע לחדלות פירעון של חובותיו. שרת האוצר ילן כתבה לקונגרס בתחילת השנה כי "כישלון של הממשל להתמודד עם התחייבויותיו עלול לגרום נזק בלתי הפיך לכלכלת ארה"ב, לרווחתם של כל האמריקאים וליציבות הפיננסית העולמית".
ככל הנראה, במקרה כזה המשקיעים יאבדו אמון בדולר ויחלישו את הכלכלה האמריקאית במהירות. היצע המשרות במדינה ייחתך באופן מיידי והממשל הפדרלי לא יוכל לספק את השירותים החיוניים כבעבר, דוגמת ביטוח לאומי (social security).
ארה"ב נקלעה בעבר למצב דומה, כאשר ב־2011 ניהלו הרפובליקנים מאבק מול הנשיא דאז, ברק אובמה, עד שכמה ימים בלבד לפני שהכסף אזל לחלוטין הגיעו הצדדים להסכמה בקונגרס על העלאת תקרת החוב. אך הפגיעה במשק כבר התרחשה, והובילה את חברת דירוג האשראי העולמית, S&P, להוריד את דירוג ארה"ב מ־"AAA" הגבוה ביותר, ל־AA פלוס. במאבק הזה לפני כעשור 'ניצחו' לבסוף הרפובליקנים שזכו בהסכמת הדמוקרטים לקיצוצים בתמורה לנכונותם להעלות את תקרת החוב.
האם השוק כבר מגיב למצב שנוצר?
פרמיית הסיכון לטווח הקצר, ה־CDS לשנה של ארה"ב, גדלה משמעותית בעקבות המשבר בגבעת הקפיטול. עם זאת, שוקי המניות לא נראים מושפעים במיוחד מהמצב הסבוך. נראה שבשווקים מעריכים שכפי שמשברים מסוג זה התרחשו בעבר והסתיימו בפשרה בין הצדדים הניצים, כך יהיה גם הפעם.
האם יש תוכנית לפתרון המשבר?
עם הנהגה מפולגת ומשוסעת מאי פעם, לא מפתיע אולי שלא נראים סימנים בשטח להיערכות של ממשל ביידן לרגע האמת. ייתכן שזוהי טקטיקה להפעיל לחץ על הרפובליקנים מפני התנגדות להעלות את תקרת החוב במועד.
דוברת האוצר אמרה בהקשר זה כי "משרד האוצר, תחת שלטון דמוקרטי ורפובליקני כאחד, הדגיש נחרצות בעבר כי הפיתרון היחיד למשבר מסוג זה הוא שהקונגרס יגדיל או ישעה את תקרת החוב. כישלון בכך יפגע באופן חמור בכלכלה, ויסכן את יכולת הממשל לשלם לאזרחים ולעסקים".
ניתן לקוות שמתנהלת מתחת לפני השטח היערכות למקרה שבו תגיע ארה"ב לקצה תקרת החוב. במשבר של 2011, שנפתר כאמור רק מספר ימים לפני פקיעת הדדליין, התברר כי פקידי האוצר הגיעו להסכמה עם הבנק המרכזי שבהיעדר הסכמות בקונגרס, יש לתת עדיפות לתשלומי הריבית על החוב של ארה"ב. המימון להם יגיע מתקבולי המסים ובכך יתאפשר לממשל להימנע מהידרדרות לכאוס ומפגיעה חסרת תקדים במערכת הפיננסית האמריקאית.
המשמעות היא כמובן דחייה של תשלומים אחרים, כמו מימון לתוכניות החינוך, התשתיות והבריאות של המדינה. לפי שעה, הממשל הנוכחי עדיין לא רמז מה יהיה סדר העדיפויות מבחינתו של התשלומים השונים.