גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך מגיעים למבול התייקרויות? מרחיבים את המנגנון הכלכלי הכושל במדינה

גל ההתייקרויות של מוצרי החלב הוא תוצר של מדיניות פיקוח המחירים ● אבל העובדה שהשיטה הזו הביאה לפערי יוקר מחיה של עשרות אחוזים מול מדינות אחרות, לא מנעה מהממשלה לייבא אותה לשוק הדיור בתוכניות "מחיר מטרה" או לאיים להרחיב אותה למוצרים אחרים

מרחיבים את המנגנון הכלכלי הכושל במדינה / איור: גיל ג'יבלי
מרחיבים את המנגנון הכלכלי הכושל במדינה / איור: גיל ג'יבלי

בקרוב יגיע חג שבועות, והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תוציא הודעה חגיגית שתזכיר לנו, כמדי שנה, כמה אנחנו צריכים להתגאות בפרה הישראלית. אשתקד דווח כי היא מספקת 11.6 אלף ליטר חלב בממוצע בשנה, 0.7% יותר מהשנה שלפניה ו"התנובה הגבוהה בעולם". הפרות של דרום קוריאה, מדינה שהצליחה להקים תעשיות מפוארות של רכב וסמארטפונים, נמצאות במקום שני בפער גדול - 10.1 אלף ליטר בשנה. בניו זילנד ובאירלנד רועות הפרות העצלניות ביותר - 4.2 אלף ו־5.3 אלף ליטר בשנה, בהתאמה.

גל אדיר של עליות מחירים שוטף את המשק, ואין מי שיעצור אותו | ניתוח
מי שהשקיע אצלו הפך למיליונר: הכירו את קן גריפין - האיש ששבר השנה כל שיא אפשרי
כך התרסק שוק הקנאביס הישראלי, שהבטיח הכנסות של מיליארדים | ניתוח

גאווה כחול לבן? בשבוע שבו מחיר החלב המפוקח זינק ביותר מ־9% (או "רק 9%" לדברי שר האוצר), ושבו פורסם הדוח השנתי של מבקר המדינה שהקדיש פרק מיוחד לעיוותים בשוק החלב המקומי, מדובר בעוד דוגמה כואבת לפער בין תדמית למציאות. מציאות שבה הפרות שלנו הן כנראה המותשות בעולם (המבקר: "כ־20% מהרפתות בישראל נמצאות במצב חמור מאוד מבחינת רווחת בעלי חיים, אך הפיקוח חסר, ולא הותקנו תקנות פרטניות החיוניות למניעת צער בעלי חיים"), והאזרחים שלנו מופסדים ("הפער בין מחיר ליטר חלב לצרכן בישראל, הנאמד ב־6.2 שקל לליטר, למחיר הממוצע במדינות האיחוד האירופי, הנאמד ב־3.5 שקל, עומד על 77%" - וזה עוד טרם ההתייקרות האחרונה).

"נראה מה לא עובד בשוק אחד, ונרחיב לאחר"

האבסורד המתסכל הוא שאנחנו בכל זאת חיים בעיקר בעולם של תדמיות. ההוכחה הטובה ביותר היא העובדה ששם הקוד "מחיר מטרה" - המנגנון המפוקפק שקובע את מחיר החלב המפוקח והיקר שלנו, אומץ על־ידי הממשלה לגזרות אחרות. כאילו מישהו שם למעלה אמר "נראה מה לא עובד בשוק אחד, ונרחיב אותו לשווקים אחרים - פשוט כי זה נשמע קליט". למה לפקח בחוסר הצלחה רק על שוק החלב, אם אפשר להביא את "מחיר מטרה" גם לענף הבנייה - בחלוקת דירות בפיקוח והנחה. בדומה לשוק החלב, המדינה קובעת בכמה ימכרו הדירות (הנחה של 20% על מחיר השוק), והסובסידיה ניתנת לקבלנים דרך הקרקע.

כמה ציפיות היו מאותו מנגנון נהדר של פיקוח? ביולי 2014, כשאושר מודל מחיר מטרה במועצת מקרקעי ישראל, בישר יו"ר המועצה ושר השיכון דאז אורי אריאל כי "מדובר בצעד המשמעותי והדרמטי ביותר בשנים האחרונות, שהשפעתו הצפויה על שוק הדיור - מחירי דירות יד ראשונה ויד שנייה - תהיה ניכרת".

יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, אמר באותו דיון כי "מחירי הדירות בארץ גבוהים בכ־20%־25% ממה שצריך להיות, והתוכנית תוכל להוריד אותם בחזרה". ומה קרה? אחרי אותה החלטה "משמעותית ודרמטית", מחירי הדירות ירדו לפי הלמ"ס במשך חודשיים ברציפות, בשיעור של 0.8%. אלא שמאז הם טסו בעוד 65%. זה כמובן לא מפריע להמשיך ולהגריל דירות מפוקחות ללא הרף במודל "מחיר מטרה" (ביום ראשון תיסגר הרשמה להגרלה של עוד 7,037 דירות כאלו).

פיקוח על הקולה? השר ברקת לא המציא כלום

ברשתות החברתיות התנפלו השבוע על שר הכלכלה ניר ברקת, שהודיע לקוקה־קולה על "כוונה להכניס את מוצריה לפיקוח". אבל ברקת לא המציא דבר. לפני שנה היו אלה שרת הכלכלה אורנה ברביבאי ושר האוצר אביגדור ליברמן, שהציבו ליצרני ויבואני המזון אולטימטום לפיו אם לא יעצרו את ההתייקרויות, הממשלה תבחן פיקוח מחירים על מוצריהם.

למרבה הצער, הציבור (בהכללה כמובן) והפוליטיקאים בעקבותיהם לא טורחים להתעמק בהשלכות של פיקוח המחירים המפתה כל־כך. השלכות בעייתיות שנגזרות מהמהלך: העמסת רגולציה (מישהו חייב לבדוק את טיב המוצר המפוקח ואת שולי הרווח); הפחתת התחרות (העלויות נקבעות בדרך־כלל לפי החברות הגדולות); חוסר תמרוץ להתייעלות (המנגנון קובע מחיר כנגזרת של העלויות); חשש ממחסור בשל תמחור בעייתי (לחמאה זה כבר קרה, כשחלק מהחברות פשוט החליטו להפסיק לייצר); העלאת מחירי מוצרים שלא בפיקוח (תנובה, שטראוס וטרה השבוע וגם מחירי הדירות לשוק החופשי מוכיחים זאת מצוין) ועוד. אבל כשלפתוח שווקים לתחרות אמיתית או לעודד יבוא זה מורכב ובעיקר מהלך ארוך־טווח, הרבה יותר מפתה להכריז על פיקוח מחירים מיידי. ובעצם למה להסתבך? אם כבר פופוליזם, אז למה לא להעביר חוק משמעותי ודרמטי, שיאסור על החברות להעלות מחירי מזון? פשוט וקל.

כוכבי השבוע

מצוין: חנן מור עבר את שלב ההפנמה

תנאי סף להבראת חולה, ודאי אם הוא על ערש דווי, הוא הכרה במצבו הקשה ורצון עז ואמיתי לעשות הכול כדי להחלים. זה לא מבטיח שהבריאות תחזור לאיתנה, אבל ללא אלה אפשר להיות בטוחים שהסוף קרוב.

השבוע, כשיזם הנדל"ן חנן מור קרא לעזרתו את דודו זבידה, מנכ"ל חברת מבנה הפורש והמוערך, ובמקביל מכר כמה חנויות בראשון לציון ב־58 מיליון שקל, המשקיעים סוף־סוף ראו שהוא מפנים את המצב. ולא פחות חשוב - שהוא מוכן לעבוד קשה כדי לעמוד מחדש על הרגליים, כולל ויתור על הרבה אגו שנצבר בדרך ומימוש של נכסים, ולא רק משאים־ומתנים ארוכים שלא הולידו עד כה דבר.

האם זה יספיק? קשה לדעת. החובות של מור עומדים על 3.3 מיליארד שקל, והריבית בשמיים. אבל לפחות את תנאי הסף ליציאה מהבור הוא עבר. למניה זה הספיק כדי לקפוץ ב־30% בתוך יומיים בלבד.

בלתי מספיק: תמצית המחדל הגדול של ישראל

האוטובוסים מאחרים וצפופים, הנסיעה פקוקה ואיטית, המחסור בנהגים עצום, התחנות לוהטות ולא מוצלות - ובכל זאת הישראלים מעדיפים במפתיע להמשיך לנסוע ברכב פרטי. מה עושים? לדברי יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן, שפתח השבוע דיון בנוגע לאכיפת נתיבי התחבורה הציבורית, "מה שיעזור הן רכבות. עם כל הרצון לעודד תחבורה ציבורית, אנחנו לא רואים שהרבה אנשים נוסעים באוטובוסים".

והנה לנו תמצית מחדל התחבורה הציבורית - כנראה המחדל הכי גדול של מדינת ישראל ב־75 שנותיה. כי למי אכפת מהאוטובוסים, אם מתישהו יהיו פה רכבות, רכבלים, שאטלים ימיים ואפילו רכבות קליע מסעירות דמיון. רק שבפועל, כדאי שחברי הכנסת יבינו שאוטובוסים הם הפתרון הכי יעיל בסביבה, והם יישארו כאלה גם בעתיד הנראה לעין. כן, גם לתחנות הרכבת העתידיות רובנו נגיע באוטובוסים - ורצוי שהם יסעו בנת"צ פנוי. ולא יזיק שגם נבחרי הציבור יסעו בהם לפעמים.

עוד כתבות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווחים סותרים בארה"ב לגבי אפשרות של מלחמה קרובה באזור

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ●  צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון  ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

פתיחת המסחר בבורסת דרום קוריאה בתחילת השנה. מזנקת לשיאים חדשים / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

הקוספי זינק בכ-3% לשיא חדש: "קוריאה היא שוב השוק המוביל באזור"

לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.12 שקלים ● הביטקוין ממשיך לאבד גובה, הזהב חזר לרף 5,000 דולר ● עדכונים שוטפים

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"