גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

2,388 יום מכתב אישום לגזר דין: הנתונים שמראים שמערכת המשפט בחדלות פירעון

בתי המשפט מתמודדים עם עומס בלתי נגמר, אך השופטים הם גורם משמעותי בהיווצרותו ● הליכים פליליים נלעסים כמו מסטיק, והעבריינים מסתובבים חופשי ● במטרה לתקן את המצב, בית המשפט ביקש עוד תקנים, אך לא משם תבוא הישועה

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: תמר מצפי
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: תמר מצפי

90% מהדיונים בתיקים פליליים בבתי המשפט לא עוסקים בכלל לגופם של האישומים, ורק 10% מן הדיונים מוקדשים להליך ההוכחות ולסיכומי התביעה וההגנה. מדובר בנתון משוגע, שנערך על־ידי הפרקליטות במסגרת ניסיון להבין למה תיקים פליליים במדינת ישראל נמשכים ונמרחים כל־כך הרבה זמן.

אפי נוה ייפסל? ההחלטה שמאיימת על התמודדותו ליו"ר הלשכה 
לפטר את רואי החשבון בקלות? התוכנית החדשה שמסעירה את הענף 

בואו קצת נסבר את האוזן: זוכרים את "חתונת השנאה"? הגיוני שהספקתם לשכוח, כי מדובר באירוע מלפני כ־8 שנים. אז אצטט לכם מתוך ויקיפדיה כדי לרענן את הזיכרון: "'חתונת השנאה' הייתה חתונה יהודית שנערכה בירושלים בדצמבר 2015, במהלכה צולמו החוגגים רוקדים ומנופפים בסכינים וכלי נשק אחרים, כשאחד מהם נראה דוקר שוב ושוב את תמונתו של הפעוט שנרצח בפיגוע בדומא, עלי דוואבשה".

העיתונאי רועי שרון חשף את התיעוד זמן קצר מאוד לאחר מכן. בתגובה, תיכף ומיד המשטרה פתחה בחקירה פלילית נגד המעורבים. כתב האישום הוגש רק כשנה לאחר מכן, באוקטובר 2016. רק בסוף השבוע ניתן גזר הדין על־ידי בית המשפט השלום נגד חלק מן הנאשמים. על נאשם מספר 4, דב מורל, נגזרו 200 שעות לתועלת הציבור וקנס בסך 2,000 שקל.

בואו נתמקד: כתב האישום הוגש 2,388 יום לפני גזר הדין שבסופו נגזרו 200 שעות (!) לתועלת הציבור. ממועד החתונה עצמה חלפו 2,712 יום. אגב, הפרקליטות הגישה בקשת עיכוב ביצוע לעונש, שכן היא מתכוונת לערער על גזר הדין.

יש אדם אחד במדינה שיכול להסביר איך תיק כל־כך פשוט מתנהל בבית המשפט כל־כך הרבה זמן? תחשבו כמה זמן שיפוטי, תביעתי, משטרתי, סנגוריאלי ועוד בוזבז. תחשבו על כמות המשאבים האדירה שהושקעה, ובסופה כלום ושום דבר. 

רק כדי להבין את האבסורד, מורל בינתיים עבר את הקווים מבחינה פוליטית והפך מזה שנים לפעיל שמאל מובהק. עכשיו הוא מקבל עונש על תמיכה בטרור יהודי כשהוא בכלל פעיל מרצ. זו דוגמה סוריאליסטית, אבל הלוואי שהייתה דוגמה לא מייצגת. לצערי יכולתי למלא את כל העיתון ואף לחרוג לתוך מוסף הנדל"ן עם דוגמאות "לא מייצגות" כאלה.

בחסות הסחבת: עבריינים מורשעים נותרו חופשים

מדי פעם אנו שואלים "מי יחקור את החוקרים", אבל צריך לשאול מי ישפוט את השופטים. האם מישהו מהשופטים נקרא לשיחת משוב אחרי ניהול הליך שנמתח כמו מסטיק? אני אפילו לא מדבר על נזיפה או אקט משמעתי אחר. סתם שיחת משוב. יש מנגנון מסודר שעוקב אחרי שופטים שמורחים תיקים?

לפני שנים פרסמתי כתבה אודות הסחבת של מי שכיהן כמשנה לנשיאת העליון באותה תקופה, חנן מלצר. תיקים רבים נערמו על שולחנו והעלו אבק כבד וסמיך במשך תקופות של שנתיים ואף שלוש שנים. בתוך כך, פרסמתי כי הוחלט להעביר מידיו עשרות תיקים לשופטים אחרים בבית המשפט העליון.

מדובר ב־40 תיקים שעוסקים בבקשות מורשעים בפלילים לערער בפני בית המשפט העליון, לאחר שערעורם נדחה במחוזי. בחלק מהמקרים, השופט מלצר דרש בעצמו מהמדינה להגיב על בקשת הערעור בתוך שבועיים, אולם לאחר שהתקבלה תגובתם, נותר התיק מיותם במשך חודשים ואף שנים כאמור ללא החלטה. תיקים רבים עוסקים במורשעים שנדונו לתקופת מאסר בפועל, ובכללם שוטר שהורשע בגרימת מוות ברשלנות ועברייני מין ופדופיליה.

הסחבת בטיפול בתיקים אלה גרמה, לכאורה, גם לעינוי דין למעורבים ולכך שעבריינים מורשעים נותרו חופשיים בשל החלטת מלצר לעכב את ביצוע עונש המאסר עד שיכריע בסוגיית הערעור לעליון.

פרסמתי זאת אז, אולם לאחר מכן התברר כי מדובר בתופעה רחבה אף יותר. רק כאשר מלצר הגיע לפרישה, צצו להם תיקים שונים שנזנחו, ולא נותרה ברירה אלא להכריע בהם רגע לפני הפרישה.

צריך להבהיר: מלצר לא היה שופט עצלן, אך הוא לא ידע להתמקד בעיקר ו"לחתוך" תיקים. כך קרה שהתיקים נערמו ונערמו, תוך כדי שהוא מוסיף לעצמו תפקידים נוספים כמו יו"ר ועדת הבחירות המרכזית במשך שתי מערכות בחירות רצופות לכנסת.

אין פיקוח על ניהול התיקים

כשביקשתי את הנתונים על מספר התיקים שממתינים על שולחנו של כל שופט בעליון, נמסר לי על־ידי יחידת חופש המידע בהנהלת בתי המשפט כי לא ניתן להפיק את הנתון הזה. מה זה אומר? שאפילו נשיאת בית המשפט העליון לא הייתה יכולה לפקח על ניהול התיקים בידי השופטים.

פתחתי את הטור בנתון של 10% בלבד מתוך הדיונים בבתי המשפט שמוקדשים להוכחות ולסיכומים. האמת היא שאת הנתון הזה צריך לחתוך בחצי לכל הפחות. כי גם כאשר נקבעים דיוני הוכחות, חלק לא מבוטל מהם לא עוסק כלל בגוף האישומים אלא בהתנהלות המשטרה והפרקליטות, לפעמים על דברים של מה בכך, מריבות אין־סופיות בין הצדדים, ויכוחים והקנטות ושאר ירקות.

מאז שדיוני בתי המשפט התחילו להיות מוקלטים ומתומללים מילה במילה ולא רק באמצעות פרוטוקול אנושי, אפשר להיווכח בצורה מאוד מוחשית על כמות הזמן שהולך לאיבוד ועל שופטים שלא מסוגלים לנהל את האולם, שנותנים לסנגור או לתובע זמן מסוים ולא מצליחים לעצור אותו, שלא מסוגלים לאכוף את ההחלטות שלהם עצמם ושלא יודעים לעצור באמצע חקירה חסרת תוחלת.

מערכת המשפט נדרשת להחלטות קשות וכואבות

אני רוצה להבהיר כדי שלא יהיו אי־הבנות: השופטים כיום במדינת ישראל עובדים קשה, ואפילו קשה מאוד. העומס עליהם הוא חסר פרופורציה. אך הם צריכים לשאול את עצמם מה חלקם במצב הזה.

כפי שציינתי בשבוע שעבר, נשיאת העליון ומנהל בתי המשפט טוענים כי יש צורך בתוספת של מאות תקנים. זה אולי נכון, אך התקנים כשלעצמם לא יפתרו את הבעיה.

בכל מערכת בשלטון הציבורי בו מתבקשת העלאת שכר או תוספת תקנים, מגיע משרד האוצר ומתחיל לנהל משא־ומתן תוך שהוא מציב בעצמו דרישות משלו. דורש התייעלות ותוכניות עבודה מסודרות לפני שהוא פותח את הכיס.

למה לא מבקשים זאת גם מהנהלת בתי המשפט? תציגו לנו תוכנית התייעלות לפתרון הסחבת במערכת המשפט. אל תדרשו רק תקנים. בשבועות הקרובים אציג בעזרת השם את עמדתי בנוגע לפתרונות אפשריים לסחבת הבלתי אפשרית הזו.

דבר אחד בטוח: מה שהיה, לא יכול להימשך. מערכת המשפט נדרשת להחלטות קשות וכואבות, ובאופן מיידי. גלגלי הצדק טוחנים לאט, אבל יש שלב שבו הגלגל נשחק לגמרי, ואין ברירה אלא לעצור ולהחליף. על כך ועוד - בשבועות הבאים.

עוד כתבות

יריד דירות נדלניישן של יד2 / צילום: רוני הרמן

רוכשי הדירות היו אמורים לשלם פחות על המשכנתא, למה זה לא קורה?

התמתנות קצב האינפלציה, הירידה בתשואות האג"ח והצפי להורדת ריבית - מאותתים על הקלה גם בריבית המשכנתאות ● אבל בבנקים לא ממהרים להפחית לפני שייראו מגמה חיובית לאורך זמן

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למירוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic

חלוקת רכוש בגירושים / איור: Shutterstock

העליון בפסק דין תקדימי: גם נכסים מלפני הנישואים עשויים להתחלק שווה בשווה בגירושים

בפסק דין תקדימי נקבע כי הזכויות בחלקת קרקע שקיבלה האישה במתנה לפני הנישואים יחולקו בינה לבין בעלה לשעבר ● השופטת יעל וילנר הרחיבה בכך את הלכת השיתוף הספציפי וקבעה כי היא תחול אם ניתן להסיק מהתנהגות בני הזוג על הסכמה בפועל לשתף בנכס ● עוד נקבע כי הכלל עשוי לחול גם על נכס שאינו בהכרח דירת המגורים המשפחתית

ג'רמי בלנק, מבעלי יעז / צילום: תמר מצפי

ג'רמי בלנק פועל להביא את חברת ההתחדשות העירונית יעז להנפקה

יעז התחדשות עירונית, שבבעלות משפחת יקואל רייפמן וקרן קומיוניטי של בלנק, שואפת לגייס 65 מיליון שקל בהנפקה בתל אביב ● החברה, שבונה עשרות פרויקטים בת"א, סיימה את השנה החולפת עם מכירות של מעל 200 מיליון שקל ● השווי המתוכנן אינו מהווה הצפת ערך משמעותית

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

המדינה תחייב התקנת גגות סולאריים בבתים פרטיים - מי ישלם את החשבון?

החל מדצמבר קבלת טופס 4 תותנה בהתקנת גג סולארי במגוון סוגי מבנים ● במשרד האנרגיה מדגישים את התרומה לביזור רשת החשמל ולהפחתת זיהום - אלא שמומחים מזהירים: הדבר יעלה את מחירי הדיור, יפגע בזכות הקניין והציבור יסבסד את המהלך דרך חשבון החשמל

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

ישראל שיתקה את המימון השיעי / צילום: AP

הצד הפחות מוכר של המלחמה: ישראל נתנה מכה אנושה גם לתשתית הפיננסית של איראן

אחרי ששיתקה כלכלית את הציר השיעי, ישראל חנקה גם את מנגנון הכספים של איראן עם חיסול אנשי מפתח בהעברת כספים לציר השיעי ● אבל המערכה טרם הסתיימה: חברות קש סיניות מבריחות נפט וסחורות תחת מסווה, ונעזרות בבנקים אירופיים

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

באופן חריג, חברות התעופה הזרות והישראליות מתאגדות. מה הן דורשות?

בחברות התעופה הישראליות והזרות מאחדים כוחות ומבקשים הקלות בחוק שמחייב אותם לפצות נוסעים שבוטלה טיסתם ● החוק כבר תוקן לפני מספר חודשים כדי לתת מענה לחברות תעופה בזמן חירום, וכעת החברות מבקשות שהמדינה תספוג את הנזק במקומן ● "אנחנו נמצאים בזמן קריטי בו חברות התעופה בוחנות האם יחזרו לארץ"

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

כסף בקיר. עם שחר שני / צילום: פרטי

תכנון המס אפשר לו לקנות שתי דירות להשקעה, והוא רק בן 23

שחר שני עבד כנער בצביעת בתים ובשיפוצים, ולכן לא נבהל מקניית דירה שזקוקה לשיפוץ ● לאחר מכן מינף את הניסיון שצבר בבית ואת מבצעי הקבלנים - כדי להחזיק שתי דירות בגיל שבו רוב הצעירים עוד חוסכים לטיול אחרי צבא

מנכ''ל פריון, טל יעקובסון / צילום: אוהד דיין

גם הפניקס דורשת מפריון לבטל את גלולת הרעל: "רואים בחומרה את התנהלות הדירקטוריון"

הפניקס מצטרפת לדרישה של ווליו בייס לבטל את גלולת הרעל ● השתיים מבקשות לכנס אסיפת בעלי מניות ובה להצביע על ביטולה ודרישה לאישורה ברוב רגיל ● בפניקס אומרים שהתוכנית אומצה תוך התעלמות מהנזקים שייגרמו לבעלי המניות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

המניה הלוהטת שחזרה לככב בוול סטריט, והמניות שאכזבו בת"א

האופטימיות ביחס להסכמי הסחר והמערכה הקצרה עם איראן צבעו את המסכים בבורסה בתל אביב ובוול סטריט בירוק במהלך החודש החולף ● סקטור השבבים ובעיקר מניית אנבידיה הובילו את העליות, מי אכזבו והאם הראלי יימשך?

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

הוא חתום על אחד האקזיטים המדהימים בתולדות ישראל אבל 4 חברות שלו כבר נקלעו לקשיים. למה זה קורה?

בני לנדא נחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל, בין היתר, בזכות האקזיט המדהים של אינדיגו ואלף פטנטים שרשם ● אך לפחות ארבע חברות המקושרות אליו נקלעו לקשיים - בשל פיתוחים יקרים, קצב חדירה איטי לשוק, תלות במשקיעים אירופים והשלכות המלחמה ● האם מדובר בצירוף מקרים מצער, או בכשל מובנה במודל?

נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב (מימין) עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן / צילום: ap

המל"ט שחשף ידידה ותיקה של ישראל להאשמות איראניות

על רקע קשריה ההדוקים עם ישראל, מוצאת את עצמה אזרבייג'ן מטרה לחשדות של טהרן בשיתופי-פעולה ביטחוניים עם ישראל בזמן המלחמה, לרבות תנועות של מל"טים על גבול איראן ● באקו מכחישה, אבל המשטר האיראני דורש הסברים - והמתיחות האזורית מתגברת

מטוס F-15 של חיל האוויר האמריקאי / צילום: Reuters, Mark Cosgrove

מערכת ישראלית תשמש את הצבא האמריקאי

לגלובס נודע כי מערכת של חברת TSG הישראלית תוטמע בצבא האמריקאי, כחלק מעסקה בגובה מאות אלפי דולרים

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

הסתיים הדיון בבג"ץ: הפרקליטות תגיש את עמדתה לגבי דיון בדלתיים סגורות

בג"ץ דן בשתי עתירות: האחת מבקשת לאפשר לנתניהו להשלים את מינוי האלוף זיני לראש השב"כ - בניגוד לעמדת היועמ"שית שקבעה כי הוא בניגוד עניינים; והשנייה מבקשת למנות ועדה בלתי תלויה לאיתור מועמדים ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"