גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

2,388 יום מכתב אישום לגזר דין: הנתונים שמראים שמערכת המשפט בחדלות פירעון

בתי המשפט מתמודדים עם עומס בלתי נגמר, אך השופטים הם גורם משמעותי בהיווצרותו ● הליכים פליליים נלעסים כמו מסטיק, והעבריינים מסתובבים חופשי ● במטרה לתקן את המצב, בית המשפט ביקש עוד תקנים, אך לא משם תבוא הישועה

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: תמר מצפי
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: תמר מצפי

90% מהדיונים בתיקים פליליים בבתי המשפט לא עוסקים בכלל לגופם של האישומים, ורק 10% מן הדיונים מוקדשים להליך ההוכחות ולסיכומי התביעה וההגנה. מדובר בנתון משוגע, שנערך על־ידי הפרקליטות במסגרת ניסיון להבין למה תיקים פליליים במדינת ישראל נמשכים ונמרחים כל־כך הרבה זמן.

אפי נוה ייפסל? ההחלטה שמאיימת על התמודדותו ליו"ר הלשכה 
לפטר את רואי החשבון בקלות? התוכנית החדשה שמסעירה את הענף 

בואו קצת נסבר את האוזן: זוכרים את "חתונת השנאה"? הגיוני שהספקתם לשכוח, כי מדובר באירוע מלפני כ־8 שנים. אז אצטט לכם מתוך ויקיפדיה כדי לרענן את הזיכרון: "'חתונת השנאה' הייתה חתונה יהודית שנערכה בירושלים בדצמבר 2015, במהלכה צולמו החוגגים רוקדים ומנופפים בסכינים וכלי נשק אחרים, כשאחד מהם נראה דוקר שוב ושוב את תמונתו של הפעוט שנרצח בפיגוע בדומא, עלי דוואבשה".

העיתונאי רועי שרון חשף את התיעוד זמן קצר מאוד לאחר מכן. בתגובה, תיכף ומיד המשטרה פתחה בחקירה פלילית נגד המעורבים. כתב האישום הוגש רק כשנה לאחר מכן, באוקטובר 2016. רק בסוף השבוע ניתן גזר הדין על־ידי בית המשפט השלום נגד חלק מן הנאשמים. על נאשם מספר 4, דב מורל, נגזרו 200 שעות לתועלת הציבור וקנס בסך 2,000 שקל.

בואו נתמקד: כתב האישום הוגש 2,388 יום לפני גזר הדין שבסופו נגזרו 200 שעות (!) לתועלת הציבור. ממועד החתונה עצמה חלפו 2,712 יום. אגב, הפרקליטות הגישה בקשת עיכוב ביצוע לעונש, שכן היא מתכוונת לערער על גזר הדין.

יש אדם אחד במדינה שיכול להסביר איך תיק כל־כך פשוט מתנהל בבית המשפט כל־כך הרבה זמן? תחשבו כמה זמן שיפוטי, תביעתי, משטרתי, סנגוריאלי ועוד בוזבז. תחשבו על כמות המשאבים האדירה שהושקעה, ובסופה כלום ושום דבר. 

רק כדי להבין את האבסורד, מורל בינתיים עבר את הקווים מבחינה פוליטית והפך מזה שנים לפעיל שמאל מובהק. עכשיו הוא מקבל עונש על תמיכה בטרור יהודי כשהוא בכלל פעיל מרצ. זו דוגמה סוריאליסטית, אבל הלוואי שהייתה דוגמה לא מייצגת. לצערי יכולתי למלא את כל העיתון ואף לחרוג לתוך מוסף הנדל"ן עם דוגמאות "לא מייצגות" כאלה.

בחסות הסחבת: עבריינים מורשעים נותרו חופשים

מדי פעם אנו שואלים "מי יחקור את החוקרים", אבל צריך לשאול מי ישפוט את השופטים. האם מישהו מהשופטים נקרא לשיחת משוב אחרי ניהול הליך שנמתח כמו מסטיק? אני אפילו לא מדבר על נזיפה או אקט משמעתי אחר. סתם שיחת משוב. יש מנגנון מסודר שעוקב אחרי שופטים שמורחים תיקים?

לפני שנים פרסמתי כתבה אודות הסחבת של מי שכיהן כמשנה לנשיאת העליון באותה תקופה, חנן מלצר. תיקים רבים נערמו על שולחנו והעלו אבק כבד וסמיך במשך תקופות של שנתיים ואף שלוש שנים. בתוך כך, פרסמתי כי הוחלט להעביר מידיו עשרות תיקים לשופטים אחרים בבית המשפט העליון.

מדובר ב־40 תיקים שעוסקים בבקשות מורשעים בפלילים לערער בפני בית המשפט העליון, לאחר שערעורם נדחה במחוזי. בחלק מהמקרים, השופט מלצר דרש בעצמו מהמדינה להגיב על בקשת הערעור בתוך שבועיים, אולם לאחר שהתקבלה תגובתם, נותר התיק מיותם במשך חודשים ואף שנים כאמור ללא החלטה. תיקים רבים עוסקים במורשעים שנדונו לתקופת מאסר בפועל, ובכללם שוטר שהורשע בגרימת מוות ברשלנות ועברייני מין ופדופיליה.

הסחבת בטיפול בתיקים אלה גרמה, לכאורה, גם לעינוי דין למעורבים ולכך שעבריינים מורשעים נותרו חופשיים בשל החלטת מלצר לעכב את ביצוע עונש המאסר עד שיכריע בסוגיית הערעור לעליון.

פרסמתי זאת אז, אולם לאחר מכן התברר כי מדובר בתופעה רחבה אף יותר. רק כאשר מלצר הגיע לפרישה, צצו להם תיקים שונים שנזנחו, ולא נותרה ברירה אלא להכריע בהם רגע לפני הפרישה.

צריך להבהיר: מלצר לא היה שופט עצלן, אך הוא לא ידע להתמקד בעיקר ו"לחתוך" תיקים. כך קרה שהתיקים נערמו ונערמו, תוך כדי שהוא מוסיף לעצמו תפקידים נוספים כמו יו"ר ועדת הבחירות המרכזית במשך שתי מערכות בחירות רצופות לכנסת.

אין פיקוח על ניהול התיקים

כשביקשתי את הנתונים על מספר התיקים שממתינים על שולחנו של כל שופט בעליון, נמסר לי על־ידי יחידת חופש המידע בהנהלת בתי המשפט כי לא ניתן להפיק את הנתון הזה. מה זה אומר? שאפילו נשיאת בית המשפט העליון לא הייתה יכולה לפקח על ניהול התיקים בידי השופטים.

פתחתי את הטור בנתון של 10% בלבד מתוך הדיונים בבתי המשפט שמוקדשים להוכחות ולסיכומים. האמת היא שאת הנתון הזה צריך לחתוך בחצי לכל הפחות. כי גם כאשר נקבעים דיוני הוכחות, חלק לא מבוטל מהם לא עוסק כלל בגוף האישומים אלא בהתנהלות המשטרה והפרקליטות, לפעמים על דברים של מה בכך, מריבות אין־סופיות בין הצדדים, ויכוחים והקנטות ושאר ירקות.

מאז שדיוני בתי המשפט התחילו להיות מוקלטים ומתומללים מילה במילה ולא רק באמצעות פרוטוקול אנושי, אפשר להיווכח בצורה מאוד מוחשית על כמות הזמן שהולך לאיבוד ועל שופטים שלא מסוגלים לנהל את האולם, שנותנים לסנגור או לתובע זמן מסוים ולא מצליחים לעצור אותו, שלא מסוגלים לאכוף את ההחלטות שלהם עצמם ושלא יודעים לעצור באמצע חקירה חסרת תוחלת.

מערכת המשפט נדרשת להחלטות קשות וכואבות

אני רוצה להבהיר כדי שלא יהיו אי־הבנות: השופטים כיום במדינת ישראל עובדים קשה, ואפילו קשה מאוד. העומס עליהם הוא חסר פרופורציה. אך הם צריכים לשאול את עצמם מה חלקם במצב הזה.

כפי שציינתי בשבוע שעבר, נשיאת העליון ומנהל בתי המשפט טוענים כי יש צורך בתוספת של מאות תקנים. זה אולי נכון, אך התקנים כשלעצמם לא יפתרו את הבעיה.

בכל מערכת בשלטון הציבורי בו מתבקשת העלאת שכר או תוספת תקנים, מגיע משרד האוצר ומתחיל לנהל משא־ומתן תוך שהוא מציב בעצמו דרישות משלו. דורש התייעלות ותוכניות עבודה מסודרות לפני שהוא פותח את הכיס.

למה לא מבקשים זאת גם מהנהלת בתי המשפט? תציגו לנו תוכנית התייעלות לפתרון הסחבת במערכת המשפט. אל תדרשו רק תקנים. בשבועות הקרובים אציג בעזרת השם את עמדתי בנוגע לפתרונות אפשריים לסחבת הבלתי אפשרית הזו.

דבר אחד בטוח: מה שהיה, לא יכול להימשך. מערכת המשפט נדרשת להחלטות קשות וכואבות, ובאופן מיידי. גלגלי הצדק טוחנים לאט, אבל יש שלב שבו הגלגל נשחק לגמרי, ואין ברירה אלא לעצור ולהחליף. על כך ועוד - בשבועות הבאים.

עוד כתבות

נשיא סוריה אל־ג'ולאני / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

שנה אחרי המרד של א-שרע: סוריה מתפוררת ובינתיים יש רק מנצחת אחת

מחליפו של אסד קיבל לידיו מדינה מוכת בעיות: 90% מתחת לקו העוני, מיעוטים שמסרבים להתיישר וטרוריסטים שמתבססים ● טורקיה ניצלה את שעת הכושר לבסס את מקומה במדינה באמצעות הזרמת נשק, כסף וגדודי ג'יהאדיסטים ● כעת היא מכוונת בין היתר לקידוחים במים הכלכליים שלה: "לטורקים יש תוכנית לחנוך בסיסים צבאיים במרכז סוריה, ואם יתאפשר - גם לרדת דרומה"

דירת שלושה חדרים בטלביה, ירושלים / צילום: דוד דוד, רימקס

דירה בשכונת יוקרה בירושלים נמכרה פעמיים בתוך שבועות

הדירה בנויה על קרקעות שהיו שייכות לכנסייה בשכונת טלביה בירושלים, והפער במחירים עומד על מאות אלפי שקלים ● הבתים במתחם הוקמו בין שנות ה-50 לתחילת שנות ה-60 במאה הקודמת. חלקם מבני רכבת וחלקם מבנים רגילים, וכולם בני 4 קומות

ניר ברקת ובצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

השר ברקת נגד החלטת השר סמוטריץ' להכפיל את הפטור ממע"מ: "לא נערכה בחינה כלכלית. יפגע בצמיחה"

שר הכלכלה טוען במכתב ששלח הערב לשר האוצר שהכפלת תקרת הפטור ממע"מ על יבוא אישי אינה מבוססת נתונים ועלולה לפגוע בעסקים קטנים ובצמיחה של המשק ● בין החלופות שהוא מונה: הפחתת מע"מ על חשמל ומים או קביעת מע"מ דיפרנציאלי על ירקות ופירות

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

דיווח: חברת הסייבר הישראלית ארמיס במגעים למכירתה תמורת 7 מיליארד דולר

ארמיס הישראלית במגעים למכירתה לחברת ServiceNow האמריקאית תמורת עד 7 מיליארד דולר - כך מדווח בלומברג ● לפי הדיווח, העסקה עשויה להיות מוכרזת בימים הקרובים

מנכ''ל אפל טים קוק. לפי דיווח בבלומברג יעזוב ב–2026 / צילום: ap, Richard Shotwell

האם אפל הולכת בעקבות IBM? השאלות הגדולות בעקבות גל העזיבות

שורת מנהלים בכירים עזבה בשנה האחרונה את אפל במה שנראה כמו חילופי דורות בארגון שמשיל את עורו ● ברקע: הניסיונות הכושלים של ענקית הטכנולוגיה להכות את המתחרים ב-AI, תרבות זהירה מדי שמבריחה טאלנטים והיערכות לסוף עידן המנכ"ל טים קוק ● בריחת מוחות או ניקוי אורוות?

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

סבתא בת 102 הורישה הכל לנכד אחד. למה הצוואה בוטלה?

שלושה אחים פרסמו מכרז כדי לדעת כמה שווה הדירה שירשו מאביהם, אך בית המשפט המחוזי בלוד החליט שהם צריכים למכור אותה ● למה נפסלה צוואה במסגרתה הורישה הסבתא את כל רכושה לאחד מנכדיה ● והאם הכנסה ממכירת דירות נחשבת הכנסה עסקית או פרטית לצורכי מס ● 3 פסקי דין בשבוע

כסף בקיר. עם טינר בן דוד / צילום: יח''צ

המשקיע שהתחיל עם 150 אלף שקל ומחזיק כיום תיק נכסים בארץ ובארה"ב

טינר בן דוד התחיל את מסע ההשקעות שלו בגיל 23 עם דירה קטנה בשדרות, המשיך לכמה בתים בקליבלנד ומשם לדירה עם בעיית רישום בגבעתיים ● בראיון לגלובס הוא מספר על הדרך ונותן טיפים למשקיעים מתחילים

ראאד סעד, מס' 2 בחמאס

האזהרה הדחופה של חמאס למחבלים אחרי חיסול סעד

שני לוחמים במילואים נפצעו קל בפיצוץ מטען בדרום רצועת עזה ● גורם ביטחוני אמר כי גוברת ההערכה שראאד סעד, מספר 2 בחמאס, חוסל בתקיפה במערב העיר עזה ● ברויטרס דווח כי בשלהי כהונת ביידן, גורמי מודיעין אמריקאים השעו זמנית חלק משיתוף המודיעין עם ישראל, בשל חשש בנוגע להתנהלותה במלחמה ברצועת עזה ● עדכונים שוטפים 

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם פרופ' יוסי מן / צילום: גלעד קוולרציק

למה יורש העצר הסעודי כל כך פוחד מנורמליזציה עם ישראל?

שיחה עם פרופ' יוסי מן, מומחה למפרץ הערבי מאוניברסיטת בר אילן ● על הצפי לכינון היחסים עם סעודיה, הכיוון המתון שאליו היא הולכת, השינויים שחווה הכלכלה והתפקיד הבא שלה בעזה ● היום שאחרי במזרח התיכון, כתבה שלישית בסדרה

אילוסטרציה: shutterstock

שתי המניות שמדאיגות את וול סטריט, ואיך זה ישפיע היום על ת"א?

לאחר שבוע שיא נוסף בבורסה בתל אביב, המסחר צפוי להיפתח היום בצל סגירה מעורבת בוול סטריט ● בעוד דאו ג'ונס ו-S&P 500 עלו לשיאים חדשים, נאסד"ק נחלש עקב האכזבה מדוחות אורקל וירידה במניות ה-AI • מניות דואליות, ובראשן טאואר, נובה וקמטק, יחזרו למסחר בת"א עם פערי ארביטראז' שליליים • ברקע: חדשות מהזירה הגיאופוליטית ופרסום מדד המחירים לצרכן

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב; מניות השבבים הדואליות נופלות

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.6% ● שבוע של שיאים חדשים עבר על תל אביב, אבל בוול סטריט הרוחות סוערות ● רגע אחרי הורדת הריבית, דוחות של שתי שחקניות מרכזיות בתחום ה-AI הציפו מחדש את החששות בשוק ● השקל לא מפסיק להתחזק מול הדולר, ובבנק סיטי טוענים כי הוא מוערך יתר על המידה בכ-20% ● וגם: שתי המניות הישראליות שצנחו בעשרות אחוזים - ועכשיו האנליסטים מזהים בהן הזדמנות

זום גלובלי / צילום: Shutterstock

המכסים החדשים על סין, והבלונים שגרמו למצב חירום

ברקע האיומים של טראמפ להטיל מכסים על מקסיקו, האחרונה נוקטת צעדים נגד סין ● בליטא הכריזו על מצב חירום. הסיבה: בלונים ● ואיך פרסומת אחת עוררה זעם בהולנד - עד שנאלצה לרדת מהמסך? ● זום גלובלי, מדור חדש 

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, דוברות בתי המשפט

בג"ץ ביטל את הדחת היועמ"שית: "הממשלה לא הייתה רשאית לפטר אותה"

בהרכב מורחב של שבעה שופטים קבע בית המשפט העליון: בהרב-מיארה תמשיך לכהן בתפקידה

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

סטארלינק של אילון מאסק תצייד את הלוויינים שלה בשבבים מקריית גת

אקסייט לאבס של יזם השבבים הסדרתי אביגדור וילנץ תספק לסטארלינק של אילון מאסק שבבי תקשורת מהירים לדור הבא של הלווינים שלה - ה-V3 ● מתג התקשורת שפותח בחברה ישמש כמרכז הרשת במהירות גבוהה בלוויני ה-V3

אירוע ''נוצות הזהב'', מייסד האירוע פול אמסלם והזמר הצרפתי תומאס דיטרון. לנער את השיח מאינטרסים / צילום: Paul Bourdel

בצרפת היייננים והמסעדנים מבקרים את המבקרים - האם זה יכול לקרות גם פה?

לפני כעשור מאסה קבוצת מסעדנים ואנשי יין צרפתים מסקירות שטחיות ומוטות יח"צ ● הם החליטו להפנות זרקור למבקרים – ולדרג אותם לפי רמת המקצועיות ● האמצעי: יצירת אירוע אגדי של יין וגסטרונומיה, שבו הטובים שבמבקרים יזכו להוקרה

חולי סרטן חיים יותר שנים. אבל המדינה לא ערוכה / צילום: AI

"אולי אם הייתה לי קרחת היו רואים אותי": חולי סרטן חיים יותר שנים. אבל המדינה לא ערוכה לזה

מדע הסרטן והטיפול המתקדם בו הביאו בשורה לחולים, ובישראל כשני שלישים מהם זוכים לחיות יותר משנה מרגע הגילוי ● אלא שבפועל נוצר פה פסיפס מורכב של אנשים, עם צרכים שונים ומשתנים, שמערכות התמיכה לא יודעות לעכל: ממימון תרופות, דרך מענה בקהילה ועד הניסיון להשתלב בשגרה ובעבודה ● כרגע אין תוכנית לאומית ו"החולים החדשים" נופלים בין הכיסאות

מפעל של יצרנית הרכב צ'רי בווהו, סין / צילום: Reuters, Xiao Benxiang/VCG

בתעשיות הביטחוניות כבר מודאגים: האם הגיע הזמן לחשוב מחדש על הרכבים הסיניים?

כלי הרכב החכמים תוצרת סין מצוידים במצלמות, חיישנים ומערכות מקושרות לרשת, ומסוגלים לאסוף כמויות עצומות של מידע לאורך זמן ● בעוד שגופי הביטחון בישראל הולכים אחרי ארה"ב ומטילים מגבלות שימוש, כרבע מיליון כלי רכב סיניים כבר נוסעים בכבישי ישראל ● האם אובדן הפרטיות הוא מחיר סביר לנוחות טכנולוגית, או שמא מדובר בסיכון ביטחוני?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

"המדינה המצטיינת בשוק ההון": המקום המפתיע שישראל קטפה במדד של המגזין היוקרתי

למרות החששות ממיתון עולמי על רקע מלחמת הסחר של טראמפ, הכלכלה העולמית סיימה את 2025 ביציבות ● בדירוג הכלכלות החזקות של האקונומיסט ישראל מזנקת מהמקום ה-6 בשנה שעברה, למקום השלישי, בעיקר בזכות ביצועי שיא של שוק ההון המקומי

שלמה קרעי, הליכוד הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?

בשבועות האחרונים שמענו שלל טענות בעד ונגד הרפורמה בתקשורת שמוביל השר קרעי ● האם לגוף החדש שיקום באמת יש זיקה פוליטית, מה תהיה מעורבות הממשלה ברייטינג, ואיך תושפע מזה עצמאות גופי החדשות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

הפקולטה. על משפיענים פיננסיים / צילום: Shutterstock

היינו רוצים לחשוב שמשפיענים פיננסיים פועלים בעיקר ממניעים מקצועיים. בפועל הם יעשו הכול בשביל עוקבים

מחקרים שופכים אור לא מחמיא על המשפיענים הפיננסיים הפועלים ברשתות החברתיות ● ההמלצות של רובם מונעות מחשש מהחמצה (FOMO) ומהיצמדות לעדר ומתברר שדווקא הפחות מיומנים זוכים ליותר עוקבים ● וגם, הטייה בלתי מודעת פוגעת בהזדמנות לפצות על ייצוג מגדרי חסר בתחום