תור להנפקת דרכון בלשכת האוכלוסין בתל אביב / צילום: כדיה לוי
ביום ראשון האחרון התחיל מבצע רשות האוכלוסין שכולל פתיחה של ארבע הלשכות הגדולות של רשות האוכלוסין, ללא קביעת תור מראש. אך שר הפנים משה ארבל הבהיר: זה לא יפתור את המשבר, אלא רק יקל עליו ובעיקר ישמש כמענה למקרים הדחופים.
● שיטת מצליח: כך משרדי הממשלה בוחרים את ספקי המחשוב ללא מכרז
● תוכנית רשות האוכלוסין למשבר הדרכונים: מכונות להנפקה עצמית וגיוס עובדים
● מהמאגר הביומטרי עד גניבת תורים: למה לא מצליחים לפתור את משבר הדרכונים
לשאלת גלובס לגבי פתרונות קבועים יותר, מנכ"ל רשות האוכלוסין אייל סיסו הבהיר כי הפתרון הכי חשוב יגיע מהמכונות להנפקה עצמית של דרכונים: והן יגיעו ללשכות הגדולות בתל אביב ובבאר שבע רק בעוד כחודש, בהינתן שהפיילוט בקריות יעבוד. על-פי סיסו, עד סוף השנה אנחנו צפויים להגיע ל-50 מכונות כאלה ברחבי הארץ שיאפשרו הנפקה מהירה ויעילה בהרבה של דרכונים.
אלא שעל-פי דוח מבקר המדינה, הפתרון הזה לא רלוונטי עבור כמחצית מאזרחי המדינה: בדוח נכתב כי "המענה שגיבשה רשות האוכלוסין בעניין עומס הפניות הצפויות בלשכותיה בשנים הבאות - הצבת עמדות שירות עצמי - ייתן מענה חלקי: העמדות לא ייתנו מענה ל-3.9 מיליון מהתושבים, אשר נכון לספטמבר 2022 אין בידם מסמכי זיהוי ביומטריים (דרכון ביומטרי או תעודת זהות חכמה); כמו כן, בשלב זה העמדות אינן מתוכננות לתת שירות לקטינים בעלי מסמכי זיהוי ביומטריים".
כלומר, עבור כמעט 4 מיליון ישראלים, פתרון הקבע למשבר הדרכונים לא יוכל לסייע להם. כל מי שלא מחזיק ברשותו תעודת זהות או דרכון ביומטרי, כמו גם קטינים, יצטרך להמשיך ולקבוע תורים.
על-פי הנתונים העדכניים של רשות האוכלוסין, 37% ממחזיקי הדרכון ו-45% ממחזיקי תעודות הזהות מחזיקים בתעודות ישנות, אך לרשות האוכלוסין אין נתון של החיתוך ביניהם. כלומר, כמה בדיוק חסרי כל תעודה ביומטרית שהיא. על כן, קשה לדעת לכמה מכונות ההנפקה העצמית רלוונטיות.
תוספת של כ-150 אלף פניות בחודש
בכל מקרה, התקווה היא שבזכות מי שכן יוכלו להשתמש במכונות, התורים עבור מי שלא יכולים להשתמש בהן יתפנו, והלחץ הניכר הקיים היום ישתחרר. אך מבקר המדינה גם אומר כי צד הביקוש לדרכונים צפוי להישאר גבוה מאוד: "בשנתיים הקרובות (2023-2024) צפוי לפוג תוקף תעודות הזהות של 3.6 מיליון תושבים (תעודות זהות מהסוג הישן ותעודות זהות ביומטריות שתוקפן צפוי לפוג). המחזיקים בתעודות אלה צפויים להגיע ללשכות רשות האוכלוסין על-מנת להנפיק מסמכי זיהוי חדשים, זאת נוסף על הפניות השוטפות ללשכות הרשות. דהיינו, מדובר בתוספת חודשית ממוצעת של כ-150 אלף פניות על כ-200 אלף הפניות שהיו בממוצע בחודש בשנת 2019 (גידול חודשי ממוצע בשיעור של כ-75%)".
זאת ועוד, המפעלים שמדפיסים בפועל את הדרכונים ותעודות הזהות הביומטריות נמצאים במצב בעייתי במיוחד, שכבר הכפיל את משך הטיפול: "מפעל הדרכונים של רשות האוכלוסין מצויד במדפסות מיושנות להנפקת דרכונים ביומטריים, והייצור התלוי בהן אינו נותן מענה על הביקוש לדרכונים ביומטריים בתקופות שבהן יש גידול בביקוש. בנובמבר 2018 החלה רשות האוכלוסין בהליכים לבחינת רכש של מדפסות מתקדמות, כדי להגדיל את מספר הדרכונים המיוצר ולעמוד בביקוש של האוכלוסייה לאספקתם. נמצא כי כעבור ארבע שנים (נכון לספטמבר 2022), רשות האוכלוסין עדיין לא סיימה את תהליך החלפת המדפסות שבמפעל".
נראה, אם כן, שעוד דרושה עבודה רבה עד לסיום משבר הדרכונים. ההיצע קטן, הביקוש מרובה, והצורך הישראלי לצאת לחו"ל דוחק. גם הפתרון הקבוע - של מכונות להנפקה עצמית של דרכונים - לא רלוונטיות לחלק ניכר מהישראלים, שימשיכו לחכות בתור.
רשות האוכלוסין: "אנו בעיצומה של תוכנית כוללת"
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "בשנת 2017, לאחר ארבע שנים של תקופת מבחן, נכנס לתוקפו חוק הביומטריה, לפיו כל מי שמבקש להנפיק תעודת זהות או דרכון מחויב בתיעוד ביומטרי. כיום מעל 55% מהאוכלוסייה מחזיקה בתעודת זהות ביומטרית. הסוגיות המועלות בדוח, לרבות היערכות לחידוש תעודות הזהות הביומטריות וכן סוגיות שעלו בנוגע למעבר הגבול נתב"ג, מוכרות לנו ומטופלות.
"בהתייחס להיערכות לחידוש תעודות הזהות, אנו נמצאים בעיצומה של תוכנית כוללת אשר תאפשר הגדלת היצע התורים לחידוש תיעוד ביומטרי, לצד הרחבת השירותים הדיגיטליים אשר אינם מחייבים נוכחית אישית בלשכה.
"בהתייחס לשאר הסוגיות, לרבות מעבר הגבול נתב"ג, אנו נמצאים בעיצומה של בניית תוכנית בקרה לכלל מעברי הגבול בישראל, ובנוסף הוקם צוות ייעודי לבחינת נוהלי העבודה ולחידודם. לסיכום, רשות האוכלוסין וההגירה תפעל לכלל ההתאמות והשינויים הנדרשים".