כיצד תיראה רשת הכבישים של ישראל - פרויקט מיוחד / איור: Shutterstock
חברי הכנסת שהתכנסו בוועדת הכלכלה השבוע ניסו לקבל הסברים ממשרד התחבורה בנוגע לתעדוף "הכבישים האדומים", אותם כבישים שבהם התרחשו הרבה תאונות קטלניות. חברי הוועדה תהו מה תוקצב במסגרת תוכנית החומש לעומת מה שנשאר בחוץ ומה הסטטוס שלהם מבחינת העדפתם.
● לשכתב ממתחרים על סטרואידים: מה עומד מאחורי אתר אייס? | תחקיר
● הדוח שמגלה: הישראלים מתקשים לעמוד בהחזרי הלוואות לרכב
● הוא התחיל כעובד קייטרינג. היום הוא מבעלי מועדון יוקרתי בשווי מיליארדי דולרים | ראיון
אלא שניסיונותיהם לקבל תשובות עלו בתוהו. נציג משרד התחבורה יכלו להסביר שכ־30% מתוכנית הכבישים האסטרטגית לעשור הקרוב מוקדשת לשיפור בטיחות, אך התוכנית נותרה עלומה כמו גם תקציבה ותעדופה.
שמירת התוכנית ב"סוד" מונעת דיון ציבורי בתקציב על עשרות מיליארדי שקלים שמיועדת מתקציב המדינה לתוכנית, או שיח על החזון התחבורתי המוצע לישראל - כל זאת כשתקציב המדינה, שכולל השקעות בשנים הקרובות כבר נמצא בישורת האחרונה. כעת, גלובס חושף את פרטי התוכנית וצוללים לעומקה: מה היא כוללת, אילו פרויקטים יתוקצבו ומה מתוכנן בהם. בכתבה הבאה מוצגים כבישים עיקריים, אך התוכנית כוללת גם פרויקטים נוספים.
מאות קילומטרים לנתיבים חדשים ולתח"צ
התוכנית הוסכמה בין משרדי האוצר והתחבורה בתקופת הממשלה הקודמת, כשמרב מיכאלי כיהנה כשרת התחבורה, ועלותה מוערכת בכ־77 מיליארד שקל, אך משרד האוצר לא התחייב לממן את כולה.
התוכנית כוללת 133 ק"מ של כבישים חדשים, 428 ק"מ של כבישים שיורחבו, 484 ק"מ של נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית ושיתופית שרובם המוחלט יתווסף לכבישים קיימים, והקמה או שדרוג של 43 מחלפים. הכבישים מתפרסים על פני ארבעה מחוזות בצפון, בדרום, במרכז וביהודה ושומרון.
התוכנית מתבססת על תחזית גידול האוכלוסייה, ביקושי התנועה, תוכניות הדיור, פיזור התעסוקה תוכניות פיתוח התחבורה הציבורית ועוד. לצד קידום תשתיות כבישים, כפי שיפורטו כאן בהרחבה, היא כוללת גם הקמת נתיבי תחבורה ציבורית וחניוני "חנה וסע", וכן ניהול ביקושים באמצעות אגרות, מסים, מדיניות חניה והגבלת תנועה של כלי רכב פרטיים. כדי שהתוכנית תשיג את יעדיה, היא צריכה לכלול את המרכיבים האלו, שאל חלקם פוליטיקאים מתנגדים. קידום של כבישים לבדם, ללא מערכות הסעת המונים ואמצעים לריסון הביקושים, רק ירע את המצב.
חלופה מעורבת ושיקולים שונים
המודל לבחירת הפרויקטים נבנה על בסיס שיקולים הנוגעים לתחומים שונים, כמו לתחבורה, כלכלה, חברה וסביבה, שמכל אחד מהם נגזרו יעדים ומטרות. כך למשל, מבחינה כלכלית נבחנה התרומה לצמיחה כלכלית ועלות, ובמישור החברתי נלקח בחשבון הגידול באוכלוסייה, חיזוק הפריפריה ושוויוניות מגדרית.
בנוסף, הוכנו חלופות שונות שכוללות כל אחת מהן סל פרויקטים אחר ובסופו של דבר הוחלט כי על חלופה מעורבת. העיקרון המוביל בה הוא מתן העדפה לתחבורה ציבורית - וזו גם החלופה בעלת התקציב הנמוך ביותר. אליה נוספו פרויקטים מהצעות אחרות מחלופה הכוללת את התוכניות הקיימות, וחלופה גאוגרפית, שנועדו להשלים פרויקטים שכבר החלו לכדי רשת של כבישים. שתי חלופות אלו שמות דגש על בטיחות וכן על מנת לבסס השקעות בפריפריה.
קידום הפרויקטים שבתוכנית נעשה גם מתוך הבנה שעדיף לחבר פרויקטים קיימים לרשת תחבורתית ארצית. זאת, על מנת לבסס חלופות לנסיעות נוסעים ומטענים ולהפריד בין תנועה ארצית, אזורית ומקומית. כיום נסיעות אזוריות רבות מבוצעות על הכבישים הארציים וגודשות אותם.
האם מעורבת גם פוליטיקה בתקצוב?
התוכנית משמשת כאבן דרך בתחום התחבורה הציבורית. לראשונה נבחנו כל הצרכים והופקה עבודת מטה רצינית שמהווה סל פרויקטים מקצועי לתקצוב שאמור לעבור כחוט השני בין ממשלות שונות. כך יכולה להיות מושגת גם מטרה שאינה רשמית: שיקולים מקצועיים יגברו על אלו הפוליטיים (ופופוליסטיים) בתכנון מפת הדרכים העתידית של ישראל. עם זאת, התוכנית רחבה דיה כך שבחירת הפרויקטים לתקצוב יכולה בהחלט לכלול שיקולים פוליטיים.
13 מיליארד שקל יושקעו בחמש השנים הקרובות בהקמת כבישים חדשים מתוך סל הפרויקטים. הסל לכאורה לא "פוליטי" בהווייתו, אבל ככל הנראה בהחלטה מה לקחת ממנו ולשים עליו כסף, היו מעורבים גם שיקולים פוליטיים: החלק בעוגה של יו"ש, הוצאת הרחבת כביש 2 על ידי שר האוצר והתוכנית לחברה הערבית שנדחקה.
לצד זאת, יש להודות ביושר שעל פי גורמים שונים שאיתם שוחחנו, התעדוף התקציבי לחמש שנים הקרובות נעשה ברובו לפי הבשלות התכנונית של הפרויקטים, אבל יש גם חריגים.
בשורה התחתונה, לא מומלץ למלא את החזה באוויר עם קריאת שורות אלה ולדמיין כבישים פנויים. כבישים חדשים, הרחבות ומחלפים לא פותרים את הפקקים. כל חלופה שנבחנה כוללת בתוכה גם עלייה בגודש. התוכנית שנקבעה הציגה את העלייה המתונה ביותר, אך היא עדיין בלתי נמנעת לנוכח השיפור ברמת החיים, התחבורה הציבורית שנמצאת בנחיתות והגידול העצום באוכלוסייה.
מרכז: נתיב פלוס ופרויקטים שנויים במחלוקת
עיקרי התוכנית: עד כה באזור המרכז טופלו בעיקר כבישי האורך והרוחב. במסגרת התוכנית נמשך הטיפול בהם וגם מוצע לטפל בכבישים נוספים שיהוו אלטרנטיבה לתנועה אזורית כמו למשל נתיב פלוס והרחבות בכביש 444, נתיב פלוס בכביש 4 בין נתניה לאשקלון, נת"צים בכבישים 471 ו־44 והמרת נתיב לנתיב פלוס בכביש 431.
יחד עם זאת, התוכנית כוללת גם פרויקטים שנויים במחלוקת כמו הקמתם של כבישים חדשים: כביש 46 שיהיה מקביל לכביש 461, וכביש 57 עוקף כפר יונה.
תקצוב: לא מעט פרויקטים באזור המרכז נכנסו לתקצוב החומש. כביש 46 נשאר בחוץ אבל כביש 57 בפנים. גם הרחבת כביש 444 כנתיב פלוס ונת"צים בכבישים נוספים.
שורה תחתונה: ההימור של ישראל על נתיב פלוס ממשיך לעלות ובאזור המרכז יוקמו גם כבישים חדשים. התוכנית שמה דגש על חיבור הפרויקטים לרשת באזור זה.
יהודה ושומרון: 25% מהתקציב: השקעה עם ניחוח פוליטי
עיקרי התוכנית: שר האוצר בצלאל סמוטריץ' רצה שחלק גדול יותר מעוגת התקציב יגיע ליהודה ושומרון, אבל לא היו די פרויקטים בשלים לצורך כך. אולם, ביחס לתוכנית האסטרטגית מדובר בתקצוב משמעותי.
תקצוב: המרבית המקטעים של כביש 60 שכוללים הרחבה ונתיב פלוס תוקצבו.
בכביש 55 מתוכנן נר"ת מכפר סבא לנווה ימין שעדיין לא תוקצב והרחבת הכביש מנווה ימין ועד לכביש 60 שכן תוקצבה, וכן הרחבה והסדרה של כביש הגישה לבית אל.
שורה תחתונה: התוכנית החדשה מדברת על השקעה של 10% מתקציב העשור בכבישים ביו"ש, אלא שבפועל בתוכנית החומש חלקה הוא כ־25% מהתקציב. זאת בנוסף, לסעיפים תקציביים אחרים ולסלים יעודיים שינתנו לאזור.
מדובר בהקצאה בעלת ניחוח פוליטי שאליה התחייבה הממשלה בקווי היסוד שלה.
ההשקעה הגדולה מגיעה חרף העובדה שמדובר באזור פרברי בו האוכלוסייה מפוזרת על שטח גדול ושהשקעה בתשתיות בו היא פחות כדאית מבחינה כלכלית. מנגד, ביו"ש אכן קיימים פערים משמעותיים בהשקעה בתשתיות.
צפון: היישובים הערבים בצפון נותרו מחוץ לתקציב
עיקרי התוכנית: במסגרת התוכנית, בצפון הארץ ייבנו כבישים שמטרתם לחבר יישובים, להגביר בטיחות וליצור רשת העדפה לתחבורה ציבורית. האסטרטגיה כוללת הקמת כבישים נוספים בצפון ותוספות של נתיבים ו"נתיבי פלוס" בכביש 85 ו־70 מצומת סומך לעכו. זאת בנוסף להרחבה כביש 6 במקטעים מסוימים.
תקצוב: לטובת הרחבת כביש 6, הממשלה תשלם כ־715 מיליון שקל להארכה מתוך אומדן של 3 מיליארד שקל, כשהיתר ימומן על ידי זכיין הכביש.
מנגד, חלק משמעותי מהתוכנית האסטרטגית, הכוללת את כביש 2 במקטע שבין קיסריה למחלף זיכרון לא יתוקצב. הסיבה לכך, כפי שנחשף בגלובס, היא התנגדות שר האוצר להסטת הכביש באזור ג'יסר א־זרקא על חשבון אדמות מושב בית חנניה הסמוך.
תוכנית נוספת שנותרה מחוץ לתקציב היא תכנון מערכת תחבורה ציבורית על כביש 65 בין כביש 2 לעפולה. אומדן הפרויקט הוא 8 מיליארד שקל, והוא כולל הפקעות נרחבות. בכל אופן, היא לא תקודם בחומש הקרוב.
כמו כן, קידום המטרונית בין עכו לנהריה תקודם בתוכנית האסטרטגית, אך אינה בשלה דיה לתקצוב, כמו גם כבישים רבים בצפון שמתוכננים להרחבה של כבישים חד מסלוליים.
שורה תחתונה: למרות שינויים רבים, פרויקטים שנוגעים לקידום החברה הערבית נותרו בחוץ ולא יתוקצבו. כך, התוכנית הגדולה לציר תחבורה ציבורית בכביש 65 והסטת כביש 2 באזור ג'יסר א־זרקא לא זכתה למימון.
דרום: כביש הדמים בדרום יעבור שדרוג והרחבה
עיקרי התוכנית: כביש 90 הוא הכביש הארוך במדינה ולכן לא כולו נופל בתבחינים המצדיקים טיפול מיידי מבחינת משרד התחבורה.
הכביש, ובעיקר חלקו הדרומי, נהפך לסמל לסכנת הבטיחות בדרכים וזאת בשל תאונות קטלניות רבות שהתרחשו בו. התוכנית מציעה לטפל במקטע בין קטורה ועד לצומת הערבה על ידי הרחבתו לכביש דו מסלולי.
התוכנית כוללת גם את הרחבתו של כביש 25 מדימונה לצומת הערבה, על מנת להשלים ציר דו־מסלולי בין אילת למרכז הארץ תוכנית שלא בשלה לתקצוב. לצרכי צבא ולנוכח שיעור משאיות משמעותי, יורחב כביש 232 בין סעד למבטחים, אך בשלב זה תוקצב המקטע שבין מעון למבטחים.
תקצוב: בתקציב החומש נכנס מקטע קטן יותר מנחל השיטה לצומת הערבה שבכביש 90 בעלות של 450 מיליון שקל מתוך אומדן כולל של 2 מיליארד שקל.
שורה תחתונה: במסגרת התוכנית, בכבישי הדרום הושם דגש על בטיחות. אומנם שדרוג דרכים ומחלפים מקטין את תאונות הדרכים, אך הוא מגדיל את הנסועה (קילומטראז') של כלי הרכב הפרטיים, ולכן יש להשתמש בו במקומות המתאימים לכך.
תגובת משרד התחבורה לפרויקט הכבישים:
"משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הגיע לסיכום עם משרד האוצר על הקצאת סכום חסר תקדים של 50 מיליארד שקל לשיפור תשתית הדרכים במדינת ישראל. 20 מיליארד שקל יוקצו בשנתיים הקרובות (2023-2024) ו-30 מיליארד שקל נוספים יושקעו במסגרת תוכנית החומש הגדולה ביותר שנרשמה אי פעם בישראל.
"רשימת הכבישים שנטען לגביה כי לא זכתה לתקציבים במסגרת התוכנית האסטרטגית לדרכים איננה נכונה.
"המדיניות היא קידום כבישים בשלים, על כן הפרויקטים שנכנסו לתוכנית האסטרטגית הינם רק פרויקטים שבשלים לביצוע. ישנם כבישים ומקטעים נוספים שמקודמים גם אם אינם באסטרטגית, חלק מהפרויקטים שצוינו נמצאים בשלב תכנון או ביצוע וחלקם האחר יטופל במסגרת סלי תכנון פרויקטים ורכיבי תקציב אחרים".
התייחסות מפורטת לכבישים:
"כביש 2 נתניה עד מחלף זכרון - הרחבה והסטה- נתניה עד קיסריה תוקצב מלא לביצוע (1.5 מיליארד), מקיסריה ועד לזכרון תוקצב 230 מלש"ח לתכנון וקידומי זמינות, ונכנס לכבישים שיתווספו במעלה החומש.
נת"צ כביש 4 עכו - נהריה - תוקצב לתכנון וקידומי זמינות.
נר"ת כביש 65 - עפולה - חדרה כחלופה לרכבת - תוקצב מיליארד ש"ח לתכנון מפורט של כל כביש, כולל שני מחלפים משמעותיים בתוואי הנ"ל של מחלף נחל חדרה ומחלף אום אל פחם.
כביש 9 בין כביש 2 ל-4 - יש התנגדות של ארגונים ירוקים בכביש, כרגע בדיון בות"ל למצוא פתרונות סטטוטוריים.
נר״ת בכבישים 85 בין סומך לעכו - בוצע הרחבה בין צומת חנניה לצומת כרמיאל, בנוסף תוקצב תכנון וקידומי זמינות ב-200 מלש"ח בין צומת חנניה לנחל עמוד.
נר"ת 431 - המרת נתיב לנרת בין ראשון למודיעין - משרד התחבורה מקדם רכבת כבדה בין מודיעין למשה דיין בראש"לצ. כאשר תוקם לאורך התוואי תחנה חדשה ברמלה (רמלה - דרום), ובמעיין שורק.
כביש 46- כביש חדש - תוקצב לתכנון.
כביש 25 דימונה עד לצומת הערבה - הרחבה. - מתוקצב לסטטוטוריקה.
כביש 73 - נהלל - תל עדשים - הכביש מקודם תכנונית.
הרחבה בכביש 75 - הכביש תוקצב באופן מלא, ייצא השנה לביצוע.
כביש 85- צומת חנניה עד לנחל עמוד הרחבה - בוצע הרחבה בין צומת חנניה לצומת כרמיאל, בנוסף תוקצב תכנון וקידומי זמינות ב-250 מיליון שקל בין צומת חנניה לנחל עמוד.
כביש 40 תוקצב רק חלקית מברנר ללוד ולא מכפר סבא לצומת בילו - תוקצב לביצוע בין ברנר ללוד, וקידומי זמינות מחלוף צומת פלוגות.
כביש 55 אמור היה מכפ"ס לנווה ימין - נר"ת ולא תוקצב- תוקצב באופן מלא לביצוע כביש 55 ממשתלות ועד אלפי מנשה וביצוע מאלפי מנשה לצופים".