"קרן מרציאנו נקרעת בשידור חי", "אברי גלעד כמו שלא הכרתם", "התקרית שגרמה לטיילור סוויפט לצעוק באמצע ההופעה", "פאולה רוזנברג חושפת דרמה רפואית גדולה" - האוסף הזה הוא רק קומץ מהכותרות שפרסמו באתר אייס (ice) השבוע. בזכות כותרות שכאלו ואחרות, האתר, המתיימר לסקר את עולמות התקשורת והכלכלה, צובר תאוצה בחודשים האחרונים.
עם זאת, לפי נתוני סימילרווב, זמני השהייה הממוצעים לכתבה נמוכים מאתרי החדשות השונים. התכנים באתר מכילים רוב הזמן הכול מהכול - ידיעות רכילות מהולות בציטוטים מהטוויטר, ידיעות פוליטיות ולא מעט אייטמים דומים מאוד לכאלו שהתפרסמו במקומות אחרים.
● אחרי 5 שנים של ירידה בהכנסות: האסטרטגיה החדשה של טבע
● עוקץ קרן הנאמנות של הישראלי באיי קיימן הסתיים במאסר
● קרב חסר תקדים בשמי קייב, והאם תקרת האשראי של ארה"ב תיפול? | 5 אירועים מהשבוע שהיה בעולם
על רקע זה ביקשנו להתחקות אחר שיטות העבודה של האתר. שוחחנו עם עובדים לשעבר, גורמים שניהלו אינטראקציה עם הבעלים ואנשי תקשורת שונים. כולם, בלי יוצא מהכלל, תיארו את אותם תהליכי עבודה שכוללים שכתוב עד העתקה של אייטמים וכן חיפוש אחר חומרים "מקליקים" ופופולריים. לפני פרסום הכתבה פנינו לאתר בבקשת תגובות והצענו שיחה לציטוט או שלא כדי להבין את הדברים, אך באייס התעלמו. במקום זה קיבלנו תגובה שחלקה מכפישה וחלקה עובדתית לא נכונה, אך נביא אותה כלשונה בסוף הדברים. במקביל, אתר אייס הוריד מהאוויר חלק מהדוגמאות להעתקות שהופיעו בבקשת התגובה שלנו, אך התיעוד מצוי בידינו.
ותחילה דוגמה: בספטמבר 2022 דיווח העיתונאי שמעון איפרגן באתר מאקו על אונס בסיני. בכתבתו הוא ראיין את הצעירה בת ה־17 שנאנסה וצעירות נוספות שהתארחו במקום ואף פנה לאדם שנטען כי תקף את הנערה. באותו הערב, עלתה כתבה דומה באייס כשהציטוטים המדויקים מהכתבה במאקו נמצאים בה ללא מתן קרדיט לאתר או לכתב.
מה קבע בית המשפט במקרה אחר? | עוד זווית
חיכוכים בין גופי תקשורת בהקשרי קרדיט ותכנים קיימים לא מעט, והנושא הגיע לבית המשפט מספר פעמים.
הפער בין העתקה של תוכן לשכתובו אינו קטן כמו שאולי נדמה. בעוד ששכתוב של מידע מאתרי חדשות אחרים עשוי להיות מוגן בזכויות יוצרים במסגרת שימוש מותר (אף ללא צורך בקבלת רשות) במסגרת סקירה ודיווחים עיתונאיים תוך מתן קרדיט כנדרש, הרי שהעתקה ישירה וממשית של מילים וטקסט - עלולה להקים עילת תביעה.
לפני יותר מעשור, סכסוך בין מעריב לדה מרקר התגלגל לבית המשפט. בשנת 2012 הכריע בית המשפט המחוזי מרכז בתביעה שהגישו בשנת 2007 מעריב ושישה כתביו כנגד חברת ביזנסנט (שהייתה החברה שהפעילה בעבר את אתר TheMarker). בית המשפט קבע שביזנסנט תשלם למעלה מ־3.5 מיליון שקל למעריב ולכתבים, בשל הפרת זכויות יוצרים בכתבות שלהם. העילה לכך הייתה שבין השנים 2000־2002, כאשר אתר דה מרקר היה בתחילת דרכו והופעל כאמור על ידי ביזנסנט, הוא פרסם מדור יומי קבוע בשם "סקירות עיתונים" בו נסקרו החדשות הכלכליות המרכזיות שהתפרסמו בעיתונות הכלכלית הישראלית - במקרה של מעריב, מוסף "עסקים".
בית המשפט קבע כי ביזנסנט העתיקה במדור זה חלקים ממשיים ומהותיים מכתבות מעריב. בית המשפט דחה את טענת ההגנה שמדובר בסקירה שהינה "שימוש הוגן", בשל היקף ההעתקה הגבוה שנלקח מתוך אותן כתבות, וגם משום שביזנסנט לא העניקה קרדיט לכתבי מעריב והפרה את זכותם המוסרית. בית המשפט פסק אומנם לטובת מעריב, אך לא קיבל את מלוא הסכום שהתבקש, וזאת בשל העובדה שמעריב השתהו בפניה אל דה מרקר בדרישה שיחדול מלבצע סקירות כאמור.
ההתנהלות השתנתה תחת הבעלים החדש
ב־2019 חברת "קו מנחה" מכרה את אייס לחברת "יו־קלע" של ליאון עג'מי. עד הרכישה, ובמשך עשור, האתר כיסה את עולמות המדיה, הפרסום, היח"צ והדיגיטל, כאשר אלכסנדר כץ היה העורך הראשי שלו.
אחרי הרכישה ותחת בעלותו של עג'מי, האתר הפך לעוסק בכל - פוליטיקה, צרכנות, כלכלה, נדל"ן ועוד. ניסיון להתחקות אחר פועלו של עג'מי העלה חרס. ביקשנו מהנהלת אייס לקבל פרטים על פועלו וחזונו של עג'מי, בקשה ממנה התעלמו. על פי ההערכות של גורמים איתם דיברנו, מספר העובדים בחברה שעוסקים בתוכן הוא קצת מעל ל־10 אנשים. מערכת אייס יושבת ברחוב המקצוע 9 בתל אביב - על רחוב המסגר.
שיטוט מהיר באתר אייס יעלה כי רבים מהתכנים חתומים בשם "מערכת ice", כשבין השמות הבודדים החתומים באופן קבוע על ידיעות הם יהודה לוינגר, עורך האתר; ניצן כהן, כתב כלכלה (שעבד בעבר בגלובס); ודוד זולדן, כתב פוליטי. לצד כל אלו, ישנם טורים קבועים וטורי אורח של אנשי מפתח בחברה הישראלית.
יהודה לוינגר, העורך הראשי באייס / איור: גיל ג'יבלי
מיעוט כתבים ו־80 אייטמים במשמרת
משיחות עם עובדים לשעבר באתר, כמו גם גורמים המעורים בפרטים, עולה כי המערכת מתנהלת תחת מודל רזה מאוד שלא משקיע בכתבים שמטרתם ליצור תכנים מקוריים או להגיע למקורות מידע. באייס שמים את הדגש על מספר עורכים.
העובדים לשעבר סיפרו כי במשמרת עריכה סטנדרטית באתר ישנם 3־4 עורכים, והיא אורכת 7־8 שעות. לכל עורך מופנית הדרישה להעלות כ־20 כתבות במהלך המשמרת. אבל בהיעדר מספר כתבים שיכול לספק 20 אייטמים ביום, העורכים "מרפרשים" במהלך היום אתרי חדשות ורשתות חברתיות ומחפשים אחר ידיעות להעלאה באתר.
עם זאת, אחד העובדים מדגיש כי אין הוראה "להעתיק" והשיח הוא "איתור ושכתוב התוכן שנכתב במקומות אחרים". בחלק מהמקרים, אייס דווקא כן נותן קרדיט לגוף התקשורת שפרסם את הידיעה. לרוב, מדובר באזכור מהפסקה השנייה והלאה.
המודל: להביא כמה שיותר הקלקות, בכל מחיר
המודל של אייס הוא להביא מאסה גדולה של כתבות במעט השקעה. הרחבת התחומים ומספר האייטמים שמעלה האתר, מאפשרת לו לייצר יותר הכנסות מקידום ממומן ופרסומות. זו גם ככל הנראה הסיבה לכותרות ה"קליק בייט" הרדיקליות בהן ידוע האתר, שנועדו למשוך משתמשים להיכנס לכתבות, גם אם הקשר בין הכותרות לתוכן הכתבה קלוש.
למטה: כתבה שעלתה במאקו ב־8 בספטמבר 2022. למעלה: כתבה שעלתה באייס באותו הערב
גורם אחר המעורה בפרטים, שביקש שלא לחשוף את זהותו, סיפר לגלובס כי מדובר בתפיסת עולם שמגיעה מהבעלים, עג'מי. "שמעתי אותו אומר שיש מספיק אמצעי תקשורת שמייצרים תוכן ומסקרים את המתרחש, כך שאין סיבה ללכת לסקר משהו אם אפשר להשתמש במידע הזה", הוא אומר. "הסיבה נובעת מכך שעג'מי מעוניין להחזיק באתר שעושה הרבה באזז, אבל בתקציב נמוך. כשהוא דורש הרבה כתבות ביום מהעורכים שלו, אין זמן באמת לשבת, לחקור ולעשות עבודה עיתונאית מקורית. הרעיון הוא לטפל בסיפור בכמה דקות ולעבור הלאה".
עובד לשעבר במערכת אייס אמר כי "אלו דברים שאתה יודע שעלו באתרים אחרים, אבל באריזה אחרת. הרבה פעמים כדי להתאים את התוכן, הלכנו לאתר אחר שעשו שם עבודה הרבה יותר מעמיקה וקיצרו את זה לגרסה שמתאימה לאייס".
"הנהלת אייס חיה בגוגל ניוז"
מעבר לשכתובים, יש דוגמאות לכך שאייס לקחו חלקים מכתבות ככתבם וכלשונם. כשהעיתונאי שכתב את הכתבה פנה לאייס, הטקסטים נערכו.
כך למשל בחודש שעבר דיווח כתב וואלה ינון בן שושן על טרגדיה מזעזעת של בת 8 בהודו ששיחקה בסמארטפון ומתה מפיצוץ. בכתבה בוואלה ציטטו את עדותו של אבי הילדה ואת דברי הסבתא שמצאה אותה. תוכן זה הופץ ברשתות החברתיות ובתקשורת הזרה.
מימין: כתבה מקורית שעלתה ב־27 באפריל באתר וואלה. משמאל: כתבה שעלתה באייס באותו הערב
באותו הערב פורסמה כתבה דומה באייס עם פסקאות זהות לחלוטין לכתבתו של בן שושן. יתרה מכך, הידיעה במקור בוואלה הכילה שגיאת כתיב. במקום לכתוב כי הסבתא "ניגשה" למטבח, נכתבה בטעות המילה "נגישה" - והטעות השתמרה גם באייס. לאחר שבן שושן תקף את האתר בפייסבוק, באייס ערכו את הידיעה ושינו מעט את הניסוחים.
דוגמה נוספת ישנה יותר, עוסקת בכתבה סביב אתר "סדרות" המספק תכנים פיראטיים ברשת. בדיווח המקורי באתר וואלה צוין כי בית המשפט הפדרלי בארה"ב קבע שאתר סדרות ייחסם, וכי בתגובה האתר חזר בכתובת חדשה.
למחרת בבוקר פורסמה כתבה דומה באייס, עם ניסוח דומה לכתבה המקורית כאשר באייס אף בחרו להשתמש בתמונה שפורסמה בכתבה המקורית, עם ההודעה בעמוד הבית של אתר סדרות. מה שמסגיר כי מדובר באותה תמונה היא לא רק הזווית שצולמה, אלא גם הלשונית "מזג האוויר" שהופיעה במקור אצל הכתב בן שושן.
עובד לשעבר באייס ששוחח עם גלובס, אמר כי "הנהלת אייס חיה בגוגל ניוז. גוגל מאפשרת לראות את כותרות החדשות לפי פופולריות. אנשי אייס נכנסים אל החדשות שגוגל ממליצה וההוראה היא שהכול יעלה גם באייס. הם לא אומרים את המילה 'להעתיק', אבל בגלל שיש מלא ידיעות וצוות קטן - אין באמת דרך לעבוד על זה כמו שצריך. הם רוצים אנשים שיעמלו כמו נמלים על כתבות".
תגובת אייס: "דבר מקובל בעיתונות"
מאתר אייס נמסר בתגובה: "מצער כי אתר גלובס, ממניעיו שלו, בוחר לנגח אתר מתחרה בפרסום שנפלו בו שגיאות ואי-דיוקים רבים. אתר ice נחשב כיום לאתר הצומח בישראל עם למעלה מ־25 מיליון צפיות בחודש, ועקף את מספר הכניסות לאתר גלובס בפער ניכר. בזמן שבאתר גלובס מוסיפים לצמצם כח אדם איכותי, באתר ice גייסו לאחרונה עשרות כתבים, עורכים וכן פובליציסטים מוכרים ומבוקשים. פרסומכם הוא בבחינת מהומה רבה על לא מאומה. ידיעות פולואו־אפ הן דבר מקובל בעיתונות, ולא בכדי ניתן למצוא ידיעות רבות כאלה גם בגלובס. במקרים בהם התרשמנו שכתב או עורך שגו ומעדו בפרסום ידיעה מסוימת, הדבר טופל מיד. אתר ice ימשיך להוביל את תחום הכלכלה והתקשורת ולהנגישם בגובה העיניים ללא אג'נדה ובסיקור מאוזן ולא מוטה".
לאחר פניית גלובס לבקשת תגובה, באייס החליטו למחוק את הכתבה שהועתקה ממאקו על האונס בסיני. יצוין כי למערכת גלובס יש דוגמאות נוספות. למשל, מקרה העתקה ישירות מגלובס: בחודש שעבר, כתבת הקמעונאות של גלובס, שירה ספיר, פרסמה ידיעה בלעדית על קשיים ברשת ג'מבו סטוק - הצ'קים של הספקים חזרו, ובכתבה צוטטו שיחות עם חלק מהספקים בנושא. למחרת, פורסמה כתבה באייס, עם הציטוט המדויק שפרסמה ספיר בכתבתה.
מקרה נוסף היה בספטמבר 2022 כאשר פורסם בשעות הבוקר ראיון בלעדי במאקו עם מועמד "הכוכב הבא" שלום סבג. בשעות הצהריים של אותו היום עלתה כתבה דומה באייס, שם ציטטו את דבריו של סבג - ללא מתן קרדיט למאקו או לכתב.
נכון לשעת סגירת הגיליון - הכתבות עדיין זמינות באייס, אך כפי שניתן להעריך, הן ייערכו או יוסרו לאחר הפרסום בגלובס.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.