נשיא ארה''ב ג'ו ביידן ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בועידת ה־G7 ביפן / צילום: Associated Press, Susan Walsh
לסמליות לא היה שיעור: בהירושימה, עשר שנים לאחר ועידת ה־G7 האחרונה שבה השתתף ולדימיר פוטין, מנהיגי הארצות הדמוקרטיות העשירות אימצו את נשיא אוקראינה אל לבם והעניקו לו במה גבוהת פרופיל.
● בכירה בסיטי ממליצה על מניות בריאות, סייבר ו-AI: "לא כדאי לחכות בצד" | ראיון
● החברה שביצעה גיוס שהיקפו פי 10 משווייה
● הכלכלנית שבטוחה מי הביא לזינוק באינפלציה - ומי משלם את המחיר | ראיון
קבוצת שבע הארצות קמה מלכתחילה, כדי לחזק את שיתוף הפעולה בין הדמוקרטיות המערביות בימי המלחמה הקרה, לפני כמעט 50 שנה. היא רואה את עצמה לא רק כפורום פוליטי וכלכלי, אלא גם כ"קהילה של ערכים", הדוגלת ב"חירות, זכויות אדם, דמוקרטיה ושלטון החוק, לצד שגשוג ופיתוח בן קיום". רוסיה הוזמנה להצטרף ב־1998, על יסוד ההנחה שהיא הפכה לדמוקרטיה. היא סולקה ב־2013, לאחר פלישתה לחצי האי קרים.
זלנסקי פוגש את מודי
אף כי זו פסגתם של מנהיגי שבע העשירות, עניין רגיל הוא שמוזמנים אליה כ"משקיפים" מנהיגיהן של ארצות דמוקרטיות נוספות. הפעם הופיעו ראש ממשלת הודו, נשיא ברזיל, נשיא אינדונזיה וראש ממשלת אוסטרליה. לזלנסקי ניתנה אפוא ההזדמנות לפגוש לא רק את מנהיגי המערב, אלא גם שלושה שלא פגש מעולם.
רבת משמעות הייתה התראותו עם ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי. הודו נמנעה מלגנות את פלישת רוסיה, והיא מוסיפה לנהל קשרי מסחר ענפים איתה, בייחוד בתחום האנרגיה. ספק אם זלנסקי הצליח לשכנע את הודו לשנות כיוון, אפילו במקצת. מנהיג זו המכונה 'הדמוקרטיה הגדולה בעולם' ידוע בחיבתו לסיסמה 'ארצנו תחילה'. ההודים אינם אוהבים זרים המטיפים להם מוסר. אבל הם גם רוצים בהבנת המערב לחששותיהם מפני כוונותיה של סין.
סין ורוסיה היו על הכוונת בהירושימה, ושתיהן הגיבו בחריפות. סין הכריזה שלבאי הפגישה "אין כל אמינות בין־לאומית". רוסיה האשימה אותם שכל רצונם הוא לבודד את רוסיה, "ולהרוס אותה כמשתתפת גיאופוליטית בכירה". סין מטרידה את מנוחת ה־G7 גם בגלל החששות מפני כוונותיה האגרסיביות בים סין הדרומי, במיוחד כלפי טייוואן, וגם בגלל המשמעויות הפוליטיות של משקלה הכלכלי הכבד.
למה ביידן חזר בו?
ביום הראשון של הפסגה, הנשיא ג'ו ביידן הקדים והעניק לזלנסקי את מבוקשו: הוא הודיע, שארה"ב אינה מתנגדת עוד לאספקת מטוסי F-16 לאוקראינה. ארצות אחרות יספקו אותם, אבל היא תאמן אוקראינים בהטסתם. יורי זאק, יועץ לשר ההגנה האוקראינה, אומר ל'וושינגטון פוסט', כי אפשר שהמטוסים יגיעו בסוף ספטמבר או תחילת אוקטובר, "ובלבד שנטיל את מלוא כובד משקלנו, והחלטות ייפלו במֿהירות".
מה בעצם קרה כאן? מה הביא את ביידן לשנות את דעתו? לא ברור. אבל הכרזתו הייתה סמוכה להודעת ההתפטרות של קולין קאהל, האיש מס' 3 במשרד ההגנה, שהיה המתנגד העיקרי של מסירת F-16 לאוקראינה. הם יהיו יקרים מדיי, הוא אמר, והם אינם משרתים את "צרכיה המיידיים" של אוקראינה.
איש אינו מאמין בזה עוד, והשאלה הבלתי נמנעת היא מה היה הטעם בעיכוב מסירתם. תוצאת העיכוב היא, שהמטוסים לא יעניקו לאוקראינה את המטרייה האווירית שלה היא זקוקה במתקפת־הנגד המתוכננת שלה. למתקפה הזו יש פוטנציאל דרמטי. היא תראה את גבול יכולתה של אוקראינה לחזור ולהשתלט על השטחים שרוסיה כבשה מאז 2014, או לפחות מאז פברואר 2022.
האומנם טייסים אוקראיניים יספיקו ללמוד בתוך ארבעה חודשים מה שלוקח בדרך כלל שנתיים? האוקראינים רכשו מוניטין במהירות הלימוד שלהם וביכולת הביצוע בשורה של מערכות נשק. אולי הם ישברו שיאים גם בשחקים. העניין הוא בזה שהפעלת מטוסים אינה רק עניין לטייסים. היא מצריכה מערכת תחזוקה גדולת ממדים ושדות תעופה, שיהיו בהישג ידם של טילים רוסיים.
האוקראינים מפצירים באירופים לספק להם מטוסים נוספים. סגן שר החוץ בקייב אמר ביום שבת לבי.בי.סי, שבאירופה יש 500 מטוסי 'יורופאייטר טאייפון', מפיתוח אירופי משותף. "אם יספקו לנו 10% ממצבת המטוסים שלהם, זו תהיה תרומה עצומה", אמר.
״היה גבר, התגייס לצבא!״
הודעת הבעלים של צבא שכירי החרב הרוסיים 'ואגנר', כי העיר באחמוט נפלה בידי אנשיו ("לאחר 427 ימי לחימה") הרימה את רוחם של אוהבי רוסיה במדיה החברתית. אבל לא ברור כלל באיזו מידה היא משפיעה על מצב רוחם של הרוסים. מקורות ביטחון בארה"ב העריכו באחרונה את סך כל הנפגעים הרוסיים ב־223 אלף, כולל 43 אלף הרוגים.
מצוקתה של רוסיה ניכרת בהבעות פניהם של מנהיגיה, באינטונציות שלהם, בלשון הגוף של פרשניה, וגם בסטטיסטיקה. הדוח החודשי של המכון למדיניות כלכלית על שם יגור גאיידאר במוסקבה הראה בשבוע שעבר, כי "רוסיה רשמה את המחסור החמור ביותר בידיים עובדות מאז עלה ולדימיר פוטין לשלטון", בסוף 1999.
סקר של אלף מפעלי תעשייה בחודש אפריל העלה, כי ב־35% מהם יש מחסור בעובדים. סיבה אחת היא הגיוס החלקי לצבא, שהתחיל בספטמבר שעבר. המחסור הזה, לפי המכון, הוא "בעיה עמוקה וארוכת־טווח", המסכלת את התפתחות התעשייה. הדוח מצוטט בכתב העת 'פוליטיקו'.
לפי הדוח, המחסור ניכר במיוחד בתעשייה הקלה ובהנדסה. אמנם יציאה של מותגים מערביים עמדה להקנות הזדמנויות ליזמים מקומיים, אבל בהיעדר עובדים ההזדמנויות מוחמצות.
בינתיים רוסיה מציעה טובות הנאה כספיות מפליגות לאזרחים שיתנדבו לצבא. היא מציעה להם משכורת חודשית של 204 אלף רובל, בערך 2,500 דולר, פי ארבעה מן השכר הממוצע. תשדיר גיוס אחד מכריז, "הם רוצים לבטל את לשונך ואת תרבותך, הם רוצים לקרוע את מולדתך לגזרים"; אחר אומר, "הגן על עתידך ועל עתיד ילדיך, הם לא יסלחו לך אם תעמוד מנגד, התגייס־נא לצבא"; שלישי מכריז, "אתה גבר, היה־נא גבר, התגייס לצבא!". הם ממלאים את העיתונים ואת המדיה החברתית, ומספרם עלה באחרונה פי שבעה, על פי מחקר המצוטט בבי.בי.סי. כמובן, אם מערכת הגיוס הזו תעלה יפה, המחסור בידיים עובדות יחריף.
הנשיא ביידן עמד לצאת מהירושימה לאוסטרליה, בין השאר כדי להשתתף בפגישת 'הרביעייה', עם ראשי הממשלות של הודו, של יפאן ושל אוסטרליה. 'הרביעייה' קמה לכאורה כדי לתאם ענייני ביטחון באוקיאנוס השקט ובאוקיאנוס ההודי. אבל לפחות פוליטית היא הרבה יותר מהסדר ביטחון קולקטיבי. היא שלד של ברית צבאית נגד סין.
לפני פלישת לחצי האי קרים ב־2013, ארה"ב קיוותה להעתיק את כובד המשקל של נוכחותה הצבאית והאסטרטגית מסביבות אירופה והמזרח התיכון אל מזרח אסיה והאוקיינוס השקט. ההיסטוריה טפחה על פני הכוונות האלה. ארה״ב עדיין תקועה במערב, גם אם לבה בפאתי מזרח.
רשימות קודמות בבלוג וב-יואב קרני. ציוצים (באנגלית) ב-טוויטר.