השכר הריאלי בדרך לשחיקה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
קצב עליות המחירים ששוטף את העולם ואת ישראל ביתר שאת לאחרונה, עשוי לגרום בקרוב לתופעה שלא ראינו שנים רבות - שחיקה בשכר הריאלי. למעשה, מאז שנות האלפיים כמעט ולא ראינו שנים בהן האינפלציה הייתה גבוהה מקצב עליית השכר וכוח הקנייה של הישראלים גדל בהתמדה.
● ואם לא יישאר כסף בקופה? השטיק שעליו בוסס המקור התקציבי לכספים
● "המשכנתה קפצה ב־1,000 שקל. לראשונה, מוותרים על מוצרים" | הפנים של יוקר המחיה, מדור חדש
● המספרים נחשפים: מי משלם הכי הרבה מסים בישראל?
על פי נתוני בנק ישראל, הפעם האחרונה שבה נרשמה שחיקה בשכר הריאלי הייתה אי שם בשנים 2008־2009, בצל המשבר הכלכלי העולמי הגדול. גם בשנים שקדמו לו וגם באלו שאחריו, השכר הריאלי התחזק בהתמדה. פרופ' בני בנטל ממרכז טאוב, מסביר כי חרף העובדה שהאינפלציה בישראל בשנה שעברה שברה שיא של 20 שנה והגיעה ל־5.3%, טרם רואים בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את השחיקה בשכר.
"זה מעט מפתיע, אבל אלו הנתונים", אומר פרופ' בנטל. "יכול להיות שהסיבה לכך היא שנתוני השכר המעודכנים ביותר בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הם לחודש פברואר 2023 ואפקט השחיקה יורגש בהמשך". בין ההסברים האפשריים לכך: ההצמדות שנכנסות לתוקף בתחילת השנה ולחצי השכר משוק העבודה.
מבט ראשוני על הנתונים עשוי להטעות וליצור מצג כאילו נרשמה ירידה מסוימת בשכר הריאלי. לדברי בנטל, "הסיבה לכך היא שצריך להשוות את הנתונים ההנוכחיים לאלו של 2019. בקורונה נוצרו כל עיוותים קטנים סטטטיסטיים בשל פיטורים והוצאה לחל"ת של עובדים בשכר נמוך, מה שהקפיץ לכאורה את השכר הממוצע". בנוסף, הוא מזכיר את העובדה שהפיריון במשק מצוי בעלייה, ובניכוי תקופת הקורונה ייתכן שהיינו רואים אף עלייה גדולה יותר בשכר הריאלי כתוצאה מכך.
"בקרוב נראה שחיקת שכר מהירה יותר"
האסטרטג הראשי של פסגות, אורי גרינפלד, מסביר כי נכון לעכשיו קצב עליית השכר די דומה לקצב עליית המחירים, ועשוי לקחת זמן עד שזה ישתנה: "בניגוד לארה"ב ולאירופה, שם האינפלציה טיפסה בשיא לרמות של 9%־10% ופגעה בכוח הקנייה של האזרחים, אצלנו השחיקה בשכר הממוצע הייתה בינתיים מאוד קלה אם בכלל. כלומר, יש לא מעט כאלו ששכרם נשחק, אבל גם יש כאלו שמצבם השתפר".
גרינפלד מסביר כי שחיקת השכר עוד עשויה להגיע, וזו אף אחת המטרות של הריבית הגבוהה (4.75%) של בנק ישראל ששברה השבוע שיא של כמעט 17 שנה. "בגלל העובדה ששיעור האבטלה ירד, אם נסתכל על ההכנסה הכללית במשק, היא בטח לא נשחקה כי מספר העובדים גדל", הוא מציין. "לכן, גם סך ההוצאה לא קטן והצריכה לא מתכווצת משמעותית". לדבריו, ההשלכות של כך הן שככל הנראה לא נראה בישראל "מיתון קלאסי" - שני רבעונים עם צמיחה שלילית - אלא רק האטה. החדשות הפחות טובות הן שככל הנראה לבנק ישראל יהיה קשה יותר להוריד את האינפלציה.
התוצאה: הריבית הגבוהה תישאר איתנו זמן ארוך יותר מהצפוי והיא אף עשויה לעקוף בתחילת השנה הבאה את זו שבארה"ב. התחזית שלו היא שככל הנראה צפויה לפחות עוד העלאת ריבית אחת בחודש יולי - לרמה של 5%. "לאחר מכן, זה תלוי בהתפתחות של הצמיחה הכלכלית ושל האינפלציה", הוא אומר.
אז מתי נתחיל לראות שחיקה משמעותית יותר בשכר? לדברי גרינפלד, "בהחלט יכול להיות מצב שבעתיד הקרוב נראה את השכר הריאלי נשחק מהר יותר. רוב האינפלציה בישראל נובעת מכך ששוק העבודה מאוד מאוד 'חם' - ולכן כדי שהאינפלציה תרד, השכר חייב יהיה לעלות בקצב איטי יותר. יכולה להיות תקופת ביניים שבה השכר הריאלי יעלה למשל ב־3% בממוצע והאינפלציה עדיין תהיה גבוהה יותר.
"אבל חשוב להבהיר - אין ברירה", מדגיש גרינפלד. "זה לא באג אלא פיצ'ר. המטרה היא לשחוק את השכר ולגרום לאנשים ולחברות לבצע פחות הוצאות. ככה נלחמים באינפלציה. זו המטרה של העלאות הריבית".
השכבות החלשות נפגעות יותר
כלכלני בנק לאומי מציינים כי שוק העבודה בישראל עדיין הדוק יחסית ומצוי בסביבה של "תעסוקה מלאה": "הביקוש הגבוה יחסית לעובדים בסקטור העסקי, הינו ביטוי אחד מבין כמה לשוק העבודה ההדוק, גורם אשר היה אחד מהנימוקים שתמכו בהעלאת ריבית בנק ישראל השבוע. זאת, לצד המשך מגמת הירידה בשיעור האבטלה, אשר עמד בחודש אפריל על 3.6% (מנוכה עונתיות) בקרב גילאי 15 ומעלה, ועל 3.1% בגילאי 25־64, המהווים את גילאי העבודה העיקריים, נתונים אשר מצביעים על הימצאותו של שוק העבודה בסביבה של 'תעסוקה מלאה'".
ד"ר איתמר יקיר, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסתכל על המצב בפרספקטיבה קצת שונה. "הדרמה גדולה יותר משחיקת השכר הצפויה בלבד", הוא אומר. "משקי הבית מתמודדים עם שלושה קשיים, הקשורים זה לזה, אך כל אחד משמעותי כשלעצמו: השקל נחלש, החזרי המשכנתה גדלים והשכר הריאלי נשחק". כפי שציין גרינפלד, הפגיעה בשכר אינה רוחבית. יש כאלו שמרוויחים מכך ויש כאלו שמפסידים יותר. הרבה יותר.
"ההשפעה של שחיקת השכר חזקה יותר בקרב עובדים מסוימים", מסביר ד"ר יקיר. "לדוגמה, עובדי שכר מינימום בענפים שבהם הביקוש לעובדים יציב, בענף כמו אבטחה. הם חווים פגיעה מיידית. הכסף שלהם פשוט שווה פחות - אמנם כמו אצל אחרים, אבל בענף זה השכר מקובע יחסית ועד לעדכון הבא של שכר המינימום כוח הקנייה שלהם נפגע. אפילו אם השכר שלהם יעודכן מהר מהצפוי בעקבות הסכם כזה או אחר, הם בדרך כלל לא יקבלו עדכון למפרע". יקיר מוסיף כי זה מלמד גם על החשיבות הדרמטית של הצמדת קצבאות למדד המחירים לצרכן.
קבוצה נוספת שאותה מציין יקיר היא עובדי המגזר הציבורי: "שחיקה מהירה מהצפוי גורמת ללחץ לפתוח הסכמי שכר קיימים או להגביר לחץ לקראת משא ומתן על הסכם שכר תקופתי חדש. אם לקבוצה מסוימת, רופאים למשל, נותרה שנה עד לסיום ההסכם הם עשויים להפעיל לחץ לפתוח אותו כבר כעת כדי להקטין את השחיקה. ככל שמדובר בסקטור גדול במגזר הציבורי, מהלך שכזה עשוי להתגלגל להשפעות רחבות, כמו ייקור השירותים או הקטנת היקף השירותים המסופקים".
השחיקה לא בהכרח רעה להייטק
אחד הענפים שעומדים במרכז המשבר הנוכחי הוא ענף ההייטק. חברות ענק וסטארט־אפים כאחד הודיעו על פיטורי ענק וחוו ירידה מהותית בשווי המניות ובנזילות. אבל דווקא שם, כפי שמסביר יקיר, עשוי להיות לשחיקה בשכר אפקט חיובי עבור העובדים.
"לפחות בטווח הקצר, שחיקה בשכר יכולה דווקא לרכך את הנטייה לפטר. ההכנסות הן בדולרים, הביקושים לרוב נובעים מציבור בחו"ל שאינו חווה שחיקה דומה בהיקפה של כוח הקנייה, וכך במידה שההכנסות של החברות נותרות יציבות, הן יכולות להעלות את השכר פחות מאשר בשנים הקודמות או לא להעלות בכלל. בגלל העובדה שהעובדים בטווח הקצר יעלו להן פחות מבעבר, חברות מסוימות עשויות לוותר על מהלכי פיטורים".
הפתרון האולטימטיבי בעיניו לבעיית השחיקה היא העלאת פריון העבודה. "נניח שהאינפלציה תתמתן בעתיד הנראה לעין. אבל סביב המירוץ בין המחירים לשכר, כדאי לתת את הדעת גם על השאלה איך מחזקים את כושר ההשתכרות בטווח הארוך. הצד המשלים והיותר מורכב הוא העלאת פריון העבודה. כלומר, ככל שהעובדים מיומנים ומשכילים יותר הם יכולים לייצר יותר. העלאת פריון העבודה תסייע בחיזוק השכר במרוץ מול עליית המחירים".