גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לידיעת גיא זהר: מי אחראי לזינוק בשער הדולר בשבוע שעבר?

בתוכנית "מהצד השני" הוצגה טענה לפיה הקשר שערכו בגלובס, ובכלי תקשורת נוספים, בין נאום הרמטכ"ל בשבוע שעבר לבין הזינוק בשער הדולר, אינו מסתדר מבחינת לוח הזמנים ● בדיקה שעשינו מגלה כי דווקא ב"צד השני" לא קראו נכון את הגרף ● מערכת "מהצד השני": "אכן, כמה מצופינו הערניים עלו על טעות בחישוב גרף המסחר. מתנצלים ונתקן בשידור בהקדם" ● המשרוקית של גלובס

ציטוט מתוך הטוויטר של כאן חדשות והגרף מתוך התוכנית ''מהצד השני'' ששודרה בכאן 11
ציטוט מתוך הטוויטר של כאן חדשות והגרף מתוך התוכנית ''מהצד השני'' ששודרה בכאן 11

האם הקפיצה הפתאומית בשער הדולר בשבוע שעבר התרחשה לפני או אחרי נאום הרמטכ"ל, שהזהיר מפני "התפתחויות שליליות באופק"? בתוכנית "מהצד השני" ב"כאן 11" נטען כי בגלובס נפלה טעות, והתבקשנו על-ידי המערכת לבדוק את העניין.

אחרי שנפל ב-6% מתחילת השנה: גולדמן זאקס בתחזית פסימית לשקל
האם הדולר יחצה את רף ה-4 שקלים, ולאיזה כיוון תלך וול סטריט?
מה עומד מאחורי דברי הרמטכ"ל שטלטלו את שוק המט"ח

בכותרת ובכותרת המשנה שהופיעה באותו יום בשער נטען כי אמירה של הרמטכ"ל הרצי הלוי הובילה או תרמה לזינוק שרשם באותו יום הדולר מול השקל. "אמירה של הרמטכ"ל על התחממות הגזרה מול איראן הקפיצה את הדולר ושלחה את השקל לשפל…", נכתב בכותרת המשנה.

כפי שצוין באותה תוכנית, ההבחנה הזאת, שלפיה לאמירתו של הרמטכ"ל יש חלק מכריע בזינוק של הדולר באותו יום, לא הייתה ייחודית לגלובס. גם כלי תקשורת אחרים קשרו בין שני הדברים. אלא שבתוכנית הובא הגרף שמציג את המסחר באותו יום לפי שעות, וממנו עולה כי עיקר הזינוק בשער הדולר נרשם בכלל "בין 11:30 ל-12:00". זאת בעוד אין מחלוקת על כך שנאומו של הרמטכ"ל התקיים רק מאוחר יותר באותו יום. אז האם כולם פספסו את לוח הזמנים הנכון?

מתוך טוויטר

בחנו את הכתבה שהתפרסמה באותו יום בגלובס. בגרסת הפרינט, האבחנה כי הזינוק קשור לדברים של הרמטכ"ל מיוחסת ל"גורם בשוק" שהסביר כי "העלייה הפתאומית שנרשמה בשער הדולר…" נבעה "מכך שדברי הרמטכ"ל תורגמו לאתרים באנגלית וגרמו לחשש בקרב משקיעים", וגם מדברים ברוח דומה שאמר יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו השקעות.

בגרסת האתר מופיע גם ציטוט של רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות, שאומר דברים דומים. כלומר, לא מדובר כאן באבחנה של כתבי גלובס שחתומים על הידיעה, אהרן כץ ודין שמואל אלמס, אלא בהסברים של גורמים שעוקבים אחרי תנודות המט"ח באופן יומיומי כחלק מעבודתם. ועדיין, כמובן שגם גורמים כאלה עלולים לטעות.

מה מקור הטעות בגרף שהוצג בתוכנית?

אז מה קרה מבחינה עובדתית? בתוכנית עצמה נטען כאמור כי הזינוק התרחש כבר בין השעה 11:30 ל-12:00. אלא שנתוני yahoo!finance מציגים תמונה אחרת: בשעה 15:32 (שעון ישראל), שער הדולר עוד עמד על 3.6614 שקלים, ועד השעה 15:59 - כלומר תוך פחות מחצי שעה - השקל נחלש בכ-1.26%, ושערו הגיע ל-3.7075.

במילים אחרות, לוח הזמנים דווקא כן יכול להתאים לתזה שלפיה הגורם להיחלשות הוא נאום הרמטכ"ל, שהחל בסביבות 13:50. ובכל מקרה, הזינוק המשמעותי התרחש אחרי הנאום, ולא לפניו.

ומה מקור הטעות בגרף שהוצג בתוכנית? ייתכן כי הבלבול חל כתוצאה מקריאה שגויה של השעות המצוינות בציר האופקי בגרף: נראה כי השעות שם מציינות את הזמן האוניברסלי המתואם, UTC, שהוא תקן הזמן העיקרי לפיו נמדדים ומתואמים השעונים במדינות השונות. כשבישראל מונהג שעון קיץ השעה כאן נמצאת בפער של 3 שעות מה-UTC. כלומר, אם נוסיף לשעה 11:30 שהוצגה בתוכנית שלוש שעות, נקבל שמדובר בשעה 14:30 שעון ישראל. זה עדיין לא מסתדר באופן מלא עם הנתונים שאנחנו מצאנו, אך כן מעביר את הזינוק לשעות שאחרי נאום הרמטכ"ל.

בתוכנית "מהצד השני" הסירו את האזכורים לאייטם מהרשתות החברתיות ומסרו בתגובה: "אכן, כמה מצופינו הערניים עלו על טעות בחישוב גרף המסחר. מתנצלים ונתקן בשידור בהקדם".

עוד כתבות

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%