פרויקטים מתעכבים, אינפלציה עולה והגבלות בתוכנית מונעות מזוכי המחיר למשתכן גם למכור את הדירה / איור: גיל ג'יבלי
לפני כשבועיים דווח בגלובס כי רוכשי הדירות ממעמד הביניים הם הסובלים העיקריים מהעלאות הריבית, שהקפיצו את החזרי המשכנתאות שלהם בכ־21% בתוך חמש שנים. הנתונים, השאובים מדוחות בנק ישראל, הראו גם כי בניגוד לרוכשי השוק החופשי, שההון העצמי שלהם גדול יותר בדרך כלל, זוכי תוכניות ממשלתיות נוטלים משכנתאות המנפצות בכל פעם שיאים חדשים.
● ברמת גן, בראשון לציון וברמת אפעל: המבצעים בשוק הנדל"ן עולים מדרגה, וגם הסיכונים
● 10,000 שקל למ"ר בנתניה: הנחות ענק בהגרלה חוזרת של מחיר למשתכן
סקירה של בנק ישראל מראה כי משכנתה ממוצעת, שבשליש הראשון של 2017 עמדה על סביבות 600 אלף שקל, חצתה באוקטובר 2022 את הרף של מיליון שקל. המשכנתה הממוצעת של זוכי מחיר למשתכן גבוהה עוד יותר, ובחודש מרץ האחרון הגיעה ל־1.24 מיליון שקל.
מאז החל תהליך העלאת הריבית באפריל אשתקד, עלתה הריבית שמונה פעמים ברציפות ועומדת כיום על 4.5%, כך שריבית הפריים עומדת על 6%, ומי שלקח משכנתה בתנאים של פריים פלוס, כבר סופג עלייה רצינית בחלק זה של המשכנתה. גם האינפלציה ב־12 החודשים האחרונים עמדה על 5%, ולכן גם החלקים שהם בריבית קבועה צמודה למדד עלו בחדות.
אז מה קורה בפועל אצל זוכי מחיר למשתכן? והאם ההנחה בדירה המסובסדת על ידי הממשלה מצדיקה את המאמץ?
דודי טייב, תושב הקריות, זכה ב־2018 בדירה בפרויקט פארק היין בזכרון יעקב במסגרת הגרלות מחיר למשתכן, במחיר 1.5 מיליון שקל. "זכינו לפני חמש שנים וכיום הבנייה בעיצומה", מספר טייב, "לאחרונה קיבלנו מכתבים שהמדינה מעכבת את הפרויקט בגלל הקמה של תחנת שאיבה ופיתוח סביבתי, ולדבריהם נקבל את הדירות בסוף השנה. בינתיים אנחנו משלמים שכירות והמדדים עולים, מחכים כל הזמן ל־15 לחודש ולא יודעים כמה נזק נצטרך לספוג".
טייב עובד כממונה בטיחות בבתי הזיקוק, ולבת זוגו ולו עסק של גני ילדים. הוא מספר שנאלץ להצטמצם בהוצאות בגלל העלייה בהחזרי המשכנתה שהוסיפה להוצאות שלו עוד כ־600 שקל בחודש. "ההחזר שלי היה אמור להיות 4,300 שקל, היום אני משלם 4,900 שקל וברגע שאקבל את הדירה ואצטרך להוסיף את התשלום האחרון, וההחזר החודשי יעמוד על 5,800־6,000 שקל.
● האם הרחוב הזה יהפוך למוקד ההתחדשות הבא של תל אביב?
● במה כדאי להשקיע מיליון שקל: אג"ח ממשלתית, אג"ח בנקים או מניות בנקים?
"אנחנו זוג עם שני ילדים ונאלצים לחיות בצפיפות עד שנקבל את הדירה שלנו. כדי לצמצם בהוצאות עברנו מדירת 4 חדרים לדירת שני חדרים. היינו רגילים לצאת לחופשות, לבתי קפה, וכתוצאה מהמצב אנחנו מצטמצמים המון, אנחנו נאלצים לחסוך המון".
מתי תקבלו את הדירה?
"פנינו לרמ"י וביקשנו לקבל את הדירה כמה שיותר מהר, אבל לא הצלחתי לקבל תשובה". גם היזם לדבריו לא התחשב בהם: "ביקשתי ממנו להקדים תשלומים אבל לא הבטיח שיקדים".
"סופגים גם את כל ההתייקרויות מסביב"
אבנר גולן, תושב נס ציונה, זכה בהגרלת מחיר למשתכן בעירו ב־2018. מחיר הדירה שלו הוא 1.45 מיליון שקל, וגם הוא עדיין לא קיבל את הדירה. גולן מספר לגלובס כי "לפי החוזה בנובמבר 2024 אנחנו אמורים לקבל את הדירה, אבל קיבלו אישור לעלות על הקרקע באיחור של חודש־חודשיים ומותר לקבלן עוד גרייס של חודש־חודשיים אז אני לא בטוח מתי זה יקרה. המשמעות היא שעד נובמבר 2024 לפחות אני מחויב גם לשכירות וגם למשכנתה שעולה עם הריבית.
"זה אומר שבתור זוג עם שני ילדים אנחנו מתחילים את החודש בהוצאה של 12 אלף שקל ועוד לא דיברנו על גנים ועל אוכל. סה"כ העליות שאנחנו סופגים מסתכמות ביותר מ־1,500 שקל לחודש - רק בשנה האחרונה: הלוואה שלקחנו עלתה מ־1,640 ל־2,020 שקל עוד לפני העלייה האחרונה, ההחזר החודשי של המשכנתה היה אמור להיות 3,800 שקל וכיום אנחנו משלמים 5,000 שקל בערך, כלומר 380 שקל תוספת להלוואה ועוד 1,200 שקל למשכנתה.
"כל הדברים הללו משפיעים. הרעיון של מחיר למשתכן הוא שמי שקונה את הדירות יוכל לעמוד במחיר אבל במציאות של היום הכול התייקר.
"אשתי במקור מנס ציונה, ואני גר בשכירות כבר 15 שנה, מהן 10 בנס ציונה. אנחנו עם שני ילדים וגרים בדירת 3 חדרים. אין לנו אפשרות לעבור לדירה של שני חדרים ולכן אין אפשרות לשנמך את השכירות שלי כיום. אנחנו עובדים קשה: אני מורה בתיכון, אשתי מנהלת בית ספר למשחק ויש לנו חברת אירועים לילדים. הפעם האחרונה שהיינו בחו"ל הייתה כשאשתי הייתה בהריון עם בתי הקטנה שהיום היא בת חמש - מדובר על 5.5 שנים".
היזם בא לקראתכם במשהו?
"הייתה סיטואציה שכל זוכי מחיר למשתכן באנו להפגין מול המשרדים שלו, היינו שם כ־60 משפחות כולל שיחות אחד לאחד וזה עזר לקבע ריביות אבל לא מעבר. הקבלן הסכים לאשר לנו להקדים תשלומים אבל על מדד תשומות הבנייה לא מאשרים לנו הקדמת תשלומים.
היית עושה משהו אחרת?
"בכנות, גם עם כל הריביות, המחיר של דירה במסגרת מחיר למשתכן יוצא יותר זול ממחיר שוק, אבל לצאת להרפתקה הזו שהיא ארוכה מאוד זה עניין לא פשוט. לא יכולתי לקנות דירה ביד שנייה כי ההון העצמי שהיה לי לא הספיק".
"הממשלה הכניסה אותם לבור שנראה בור מזהב"
ורד (שם בדוי) מנתניה, מארחת אצלה בבית את בתה וחתנה, שקנו דירת מחיר למשתכן בשכונת אגמים בעיר ועדיין לא קיבלו את הדירה. "ההצמדה למדד תשומות הבנייה היא מיום קבלת ההיתר, ואצל הבת שלי הדירה עלתה בכמעט 100 אלף שקל מאז הרכישה. אז הם משלמים כיום על דירה שהמחיר שלה 2.3 מיליון שקל", היא מספרת.
"הבת שלי ובעלה גרים אצלי אני לא רואה אותם יוצאים מהבית כרגע.
מדובר באנשים עובדים, הבת שלי בת 25 והיא רואת חשבון - אלה אוכלוסיות טובות ולא מה שטוענים כל הזמן, שמדובר ברוכשים שגייסו הון עצמי של 10% ולא ידעו לאן הם נכנסים. אלה אנשים שהממשלה הכניסה אותם לבור שנראה בור מזהב אבל לא ידעו שמדובר על כלוב.
"9,000 שקל משכנתה בחודש זה המון. אמרתי לבת שלי, 'בואי נמכור', אבל גם את זה אי אפשר לעשות. קשרו אותנו מכל הכיוונים. ברגע שחתמת - אתה תקוע, גם אם נפלת. מה המדינה רוצה? למה הם מחכים? שאנשים יפלו? חייבים לתת את האפשרות למכור למי שלא יכול לעמוד בהוצאות הללו. אין שום מצב שבשנתיים הקרובות יצאו מהבית שלי, וזה לא תענוג לאף צד, לא לנו ולא להם.
"יוקר המחיה משפיע גם עלינו. הייתי עושה קנייה אחת בשבוע ומשלמת 1,400־1,500 שקל, היום אני לא יורדת מ־2,000 שקל. מרגישים את הטירוף הזה בכל תחומי החיים".
אולי המשכנתה שלהם מלכתחילה לא הייתה מתוכננת טוב?
"כשהבת שלי לקחה את המשכנתה ריבית הפריים הייתה נמוכה, ובדיוק התחילה החגיגה שבנק ישראל איפשר לקחת שני שלישים מהמשכנתה בריבית פריים. אף אחד לא חזה את הקורונה, ואת הבלת"מים שבדרך. אז נוצר מצב שמשכנתה שלקחנו אותה ב־6,200 שקל לחודש, עולה לנו היום כמעט 9,000 בלי העלייה האחרונה.
"אני עובדת בבנק ויעצתי לחברים איזה מסלולים לקחת, ואלה אנשים שמבינים את התהליך ומבינים עניין, ואין כאן בורות שהמדינה יכולה להאשים אותם באחריות. אם לנו זה קרה, אני לא רוצה לדעת מה קרה לאוכלוסייה פחות מודעת ושאין להם גב של ההורים שיכולים לגור אצלם במקרה כמו שלנו".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי: "על פי תנאי המכרז זוכים שרכשו דירות במסגרת תוכניות מחיר למשתכן ומחיר מטרה, מחויבים שלא למכור את הדירה במשך חמש שנים ממועד קבלת החזקה או שבע שנים ממועד ההגרלה (לפי המוקדם).
"משרד הבינוי והשיכון מפעיל ועדת חריגים המטפלת בפניות פרטניות על רקע מצב אישי, רפואי או כלכלי, הוועדה בוחנת ולעתים מאשרת מכירה לפני תום תקופת איסור המכירה. נדגיש כי על פי הכללים מכירת הדירה בתקופה ההגבלה לרבות התחייבות למכירת הדירה, הינן בניגוד לכללי התוכנית. בהתאם לכללים הפרה כזו תגרור תשלום פיצוי מלא למשרד".
"דמי השכירות לא מכסים את המשכנתה"
פיני (שם בדוי) זכה בדירת 4 חדרים בבאר שבע. שטחה 110 מ"ר והוא שילם עבורה כמיליון שקל. כיום היא מושכרת ב־3,500 שקל.
לדבריו הוא "משכיר את הדירה אבל דמי השכירות שאני מקבל לא מכסים את המשכנתה כי ההחזר קפץ ב־1,700־2000 שקל בחודש בערך, וזה לא היה בתכנון שלי. כשחישבתי את ההוצאות מול ההכנסות בזמנו זה היה פרויקט משתלם עבורי, אבל כיום אני משלם את ההפרש מהכיס ואני לא יכול לעמוד בהוצאות. יש לי מינוסים אדירים בחשבון כי אני לא מצליח לעמוד בהוצאות. אני רוצה למכור את הדירה ואף פניתי לוועדת חריגים של מחיר למשתכן אבל הוועדה לא מאשרת לאף אחד למכור את הדירה לפני שעברו חמש שנים מיום קבלת טופס 4.
"הם כולאים את הזוכים בכל שלא מרשים להם למכור בכדי לכסות את החובות שלהם.
"לוועדת חריגים אין קריטריונים ואין פרוטוקולים, אני חושב שהם מקבלים ודוחים את הבקשות לפי תחושה. דחו אותי בשורה - אמרו שבגלל שאני משכיר את הדירה אז אין עילה, אבל מה זה קשור? אם אני נכנס לחדלות פירעון? בהתחלה כשעשיתי את החישובים זה היה שווה, אבל עכשיו אני רוצה למכור".
לי בר עוז מנס ציונה, שהובילה מחאה נגד קבלנים בעקבות הסירוב של חלקם להתחשב ברוכשים, התמודדה גם היא עם עליות לא צפויות. בר עוז מספרת כי "כבר למעלה משמונה שנים אני מתעסקת בפרויקט האישי שלי. זכיתי בפרויקט בנס ציונה, ושם היה עיכוב מאוד גדול.
"עוד לפני שניגשתי להגרלה עיינתי בפרטי הפרויקט באתר של משרד השיכון ושם היה כתוב שמועד המסירה הצפוי יהיה ככל הנראה יוני 2022. כששוקלים אם לקנות דירה בשוק החופשי או להמתין קצת בכדי לקבל הנחה יש בזה היגיון, והחלטנו לקנות. בזמן הזה הבאנו בחשבון את דמי השכירות שנצטרך לשלם גם את המשכנתה ומשם ראינו שהדרך סלולה כראוי - הכול לפי המידע באתר ובהתאם לשקלולים שלנו.
"אבל כאשר התגלה שהלו"ז הנקוב הוא רק המלצה, והקבלן זה שקובע מתי נקבל את הדירה, ומיוני 2022, זה נהיה ינואר 2025 - בזמן הזה ראינו את הסחרור במדדים. רק על הדיור אני משלמת 13 אלף שקל לא כולל הוצאות שוטפות.
"אני חושבת שההגרלות הן בסך הכול מכוונה טובה של המדינה. אבל במקום לשחרר את הזוגות הצעירים מחוזים דרקוניים ולהקל עליהם, המדינה מיישרת קו עם הקבלנים - איפה שיש את הלובי החזק יותר. הייתי בכמה ועדות בכנסת, והייתי בקשר עם הרבה חברי כנסת מכל הקשת הפוליטית אבל אין פתרון. צריך להצמיד את המחיר למדד תשומות הבנייה מרגע קבלת היתר, ולא מהחתימה על החוזה. המדינה חייבת לעזור למי שכבר זכה, וגם לתקן את ההליך".