גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החשמל הופסק ואנחנו יצאנו לבדוק: האם זאת אשמת הממשלה הקודמת?

הפסקות החשמל שאירעו בסופ"ש הקודם הביאו את שר האנרגיה להטיל לפחות חלק מהאשמה במצב על ממשלת בנט-לפיד ● אלא שכפי שמלמדים דוחות מבקר המדינה, הבעיות בתחום הן יסודיות בהרבה ● אחת הבולטות שבהן: שנים רבות חברת החשמל התנהלה בלי יעד רשמי בתחום הפסקת החשמל ● המשרוקית של גלובס

שר האנרגיה ישראל כ''ץ, הליכוד (ציוץ בטוויטר, 2.6.23) / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"
שר האנרגיה ישראל כ''ץ, הליכוד (ציוץ בטוויטר, 2.6.23) / צילום: אמיל סלמן, "הארץ"

עדכון והבהרה - 9.6.2023:
לאחר פרסום הכתבה, נודע לנו כי רשות החשמל קיבלה החלטה נוספת ביולי 2022, בה מופיעים יעדי אי אספקה מפורטים (בניגוד לנטען בכתבה בגרסתה המקורית). הכתבה תוקנה בהתאם. אנו מתנצלים על הטעות.

ביום שישי שעבר, בעיצומו של גל חום כבד, פסקה אספקת החשמל לבתים רבים בישראל. בשיא האירוע נרשמו כ־300 אלף בתים מנותקים לאחר שמערכת החשמל פשוט לא עמדה בעומס. מי אחראי לכשל הזה? שר האנרגיה הנוכחי, ישראל כ"ץ, ידע להצביע עליו כמעט מיד. "השבוע העברתי החלטת ממשלה בתחום תוספת ייצור למשק החשמל", הוא כתב בטוויטר עוד באותו יום, "(זאת) אחרי שהממשלה הקודמת נמנעה מקבלת החלטות בשל לחצים שונים". למה הוא התכוון?

הניתוקים יחזרו? כיצד נערכים במשק החשמל לשרב הצפוי בסוף השבוע
כדי לפתור את משבר האנרגיה בישראל נדרש יותר משתי תחנות כוח חדשות
לקראת משבר אנרגיה? הפסקות חשמל חריגות ברחבי הארץ
תסתכלו על דרום אפריקה ותחשבו על ישראל: איך נראים החיים ללא חשמל | ניתוח גלובס

ההחלטה שקיבלה הממשלה נוגעת לאישור הקמת תחנת כוח חדשה בשם "קסם", והרחבה של תחנת כוח קיימת בשם "דוראד" (במקביל הוחלט גם שלא לאשר הקמה של תחנת כוח חדשה אחרת, ולא להרחיב את תחנת OPC חדרה). איך זה עומד ביחס לעמדת השרה הקודמת קארין אלהרר? כשעניינן של שלוש מתוך ארבע התחנות הללו עלה לדיון בנובמבר 2021 היא הזכירה כי המדיניות בה היא תומכת היא העדפת הרחבת תחנות קיימות על פני הקמת חדשות, ולכן באותו שלב היא אכן התנגדה להקמת תחנת קסם שאושרה השבוע (ותמכה בהרחבת דוראד). אלא שמה שמעניין בהקשר זה הוא שלא מדובר בעמדה ייחודית לאלהרר. גם קודמה בתפקיד, חבר מפלגתו של כ"ץ, השר יובל שטייניץ, שלח ב־2021 מכתב בו הביע את התנגדותו להקמת תחנת קסם כשהוא מסביר כי ישנה החלטת ממשלה קיימת שקובעת שתחנות כוח חדשות יוצמדו לתחנות קיימות, למען שמירה על הסביבה.

ישראל כץ / צילום: אייל פישר

אבל בוא נתעלה רגע מעל הפערים בין המדיניות של כ"ץ ואלהרר. ממילא ספק אם צריך להתעמק בסוגיה כדי להבין שהבעיות במשק החשמל בישראל לא נולדו בתקופתה של ממשלת בנט־לפיד קצרת הימים. עיון בדוחות מבקר המדינה בנושא מלמד כי המשרד עוסק בכך כבר לפחות עשרים שנה. אז איך בעצם הגענו עד הלום? חזרנו לדו"חות ולמספרים.

נופלים מה־OECD

ננסה להתחיל בבסיס. איך בודקים אם משק החשמל במדינה הוא טוב ואמין? אחד המדדים המקובלים לכך הוא דקות אי ספיקת חשמל. נתוני חברת החשמל מראים כי המדד הזה רשם עלייה רציפה בין 2017 ל־2020, אז נקבע שיא של 230 דקות ללא חשמל בשנה לצרכן הממוצע. מאז, ב־2021 וב־2022, דווקא נרשמה ירידה.

העניין הוא שבהשוואה למדינות ב־OECD הנתונים הללו אינם טובים במיוחד. ב־2018 הציג אגף התקציבים במשרד האוצר נתונים שהראו כי בעוד שממוצע דקות אי האספקה של החשמל בישראל (מאז שנת 2000) עומד על כ־150 דקות בשנה ללקוח, בשמונה ממדינות ארגון המדינות המפותחות שנבחרו כהשוואה עומד הממוצע על 42 דקות בלבד. יחד עם זאת, לא מיותר להזכיר בהקשר הזה שבמדינות השונות באירופה רשתות החשמל מחוברות אחת עם השנייה, כך שמדינות יכולות לקבל חשמל גם משכנותיהן. ישראל אינה מחוברת לרשתות של מדינות האזור ונחשבת לאי אנרגטי.

עשרים שנה ללא יעד

אבל הבעיה הגדולה, כך מתברר מדוחות מבקר המדינה, היא לא המספרים אלא היעדים. אפשר לעשות "הנחה" לחברת החשמל ולטעון שבשל המצב הייחודי שלנו היעד הריאלי שיש להציב לה הוא גבוה יותר. הבעיה היא שנכון לעכשיו לחברה אין ממש יעד כלשהו בתחום. כאשר הועברה הרפורמה במשק החשמל ב־2018 לא נקבעו יעדים לפיתוח רשת החשמל - כלומר, להקמת תחנות חדשות שאותן הזכיר השר כ"ץ - וגם לא יעדים לצמצום דקות אי אספקת החשמל. יש יעדים שהוצבו על ידי אגף התקציבים, אולם אלה, כאמור, מתעלמים לפי המבקר מעניין "האי האנרגטי", וממילא הם אינם יעדים שמחייבים את חברת החשמל.

ומה יש חוץ מזה? חזרנו עשרים שנה אחורה. ב־2002 קבעה רשות החשמל יעד אי ספיקת חשמל של 100 דקות בשנה לצרכן. כשבמשרד מבקר המדינה ניסו לבדוק ב־2005 האם החברה עמדה ביעד הזה התברר כי לפי רשות החשמל בדיקת היעד היא "מורכבת מאוד". בינתיים, ב־2004, הצהירה חברת החשמל בדוחותיה הכספיים כי היא פועלת לשכנע את הרשות לקבל כיעד נתון גבוה בהרבה של 141 דקות אי־אספקה ממוצעות לצרכן. האם העמדה הזאת התקבלה? האם נקבע יעד אחר? ובכן, 13 שנה מאוחר יותר, ב־2018, מצא המבקר כי רשות החשמל "לא קבעה יעד מעודכן לרמת האמינות באספקת החשמל".

מה שכן אירע לפי המבקר הוא שלפחות עד 2017 החברה אכן הציבה לעצמה את אותו יעד של כ־140 דקות אי אספקה בשנה. הנתונים מראים כי לפחות מאז 2013 היא עמדה ביעד הזה רק בשנה אחת, אלא שכשבמשרד המבקר פנו בעניין זה לחברה לקראת הדוח שפורסם ב־2018, זו הבהירה כי בשנת 2017 היא עדכנה לעצמה את היעד ל־157.2 דקות.

לחברת החשמל אין יעדים בתחום הפסקות החשמל / צילום: דוברות חברת החשמל

ומה לגבי העתיד? ביוני 2020 פרסמה רשות החשמל החלטה לפני שימוע בה נקבע יעד להפחתת מספר דקות אי־האספקה ברמה כלל־ארצית ב־30% בתוך עשור, כך שממוצע דקות אי־הספיקה הכלל־ארצי יירד באופן מדורג ל־100 דקות עד 2030. בחברת החשמל השיבו כי זה יעד לא ריאלי והציעו יעד חלופי של הפחתה של 12% בדקות אי־האספקה באופן מדורג על פני עשור.

בסופו של דבר, ביולי 2022 קיבלה רשות החשמל החלטה שבה הוגדר יעד של צמצום דקות אי האספקה ב-32% עד שנת 2032 (ליעד כלל ארצי של 92 דקות אי אספקה). כמו כן, ההחלטה כוללת יעדי אי אספקה מפורטים לכל אחת מהשנים הבאות.

לקריאה נוספת:
דו"ח מבקר המדינה (2022): התייעלות בחברת החשמל לישראל
דו"ח מבקר המדינה (2018): חברת החשמל לישראל בע"מ - פיתוח רשת החשמל ותחזוקתה
חברת החשמל: מדדי אמינות לעשור
חברת החשמל: נתונים מרוכזים לשנת 2022 (לפי נפות ואגפי רשת)
החלטת רשות החשמל מיולי 2022

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

הבעיה של טראמפ: איך מנצחים אויב שמודד ניצחון בהישרדות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; למונייד מזנקת ב-9%, נייס ב-6%

נאסד"ק יורד ב-0.5% ● ירידות באירופה ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

גם מחיר כלכלי ואישי: הדילמה של טראמפ בדרך למלחמה רחבה

ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● ראש ממשלת פולין: על אזרחינו באיראן לעזוב במיידי - ייתכן שבעוד כמה שעות הם לא יוכלו לצאת ● בשיא המתיחות: המפגינים באיראן מרימים ראש ● עדכונים שוטפים

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים