משפחת פייטלזון / צילום: תמונה פרטית
מי אנחנו: יפעת פייטלזון, גרושה עם שלושה ילדים. הבן הבכור בן 17.5, אחריו ילדה בת 14 והקטן בן 12. גרה בצורן - "יישוב קהילתי עם אנשים תומכים ומקסימים, מוקפת בחברים וחברות שלי". עורכת דין כבר 17 שנה ומנהלת פרויקטים.
● "ההוצאות על מזון זינקו ל-4,000 שקל, אנחנו לא הולכים לשמחות של חברים"
● "המשכנתה קפצה ב־1,000 שקל. לראשונה, מוותרים על מוצרים"
● מכניסים 20 אלף שקל בחודש, אך "רכישת דירה הפכה לפנטזיה" עבורם
"לאחרונה ניהלתי פרויקט בינלאומי מטעם משרד ראש הממשלה לחילוץ יהודי אוקראינה. הפרויקט כלל מקרים קשים, חילוץ של אזרחים חולים ונכים שהועברו לארץ בטיסות אמבולנס".
הכנסות: "ההכנסה שלי משתנה. כרגע אני מקבלת דמי אבטלה מביטוח לאומי בסך 7,400 שקל נטו. האבטלה אמורה להסתיים בקרוב ואתחיל לעבוד כעורכת דין עצמאית, בשאיפה להגיע בהמשך למשרות בעולמות ניהול פרויקטים גדולים".
משכנתה: "אני גרה בבניין דירות בצורן. לקחנו את המשכנתה כשקנינו את הדירה מהקבלן במסלול של ריבית פריים, שחלק ממנה משתנה כל 5 שנים. המשכנתה עמדה על 3,100 שקל לחודש. לאחרונה, בעקבות העלאות הריבית, המשכנתא קפצה בכמעט 900 שקל. לא צפיתי את ההעלאה הזו, גיליתי בזמן אמת שמדובר בעול כבד שעולה בכל חודש. זה משפיע עליי מאוד בהתנהלות היומיומית שלי. פניתי בעקבות כך לייעוץ מקצועי ב'אלדר משכנתאות', כדי לקבל עזרה ולראות איך אפשר להוריד את ההחזר החודשי, עד שאקבל ודאות ואמצא עבודה. בנוסף, העברתי להם את פריסות התשלומים, משכנתה, הלוואות וכדומה. ישבנו יחד על תמהיל הכנסות ויכולת החזר שלי ולפי זה בנינו תוכנית מותאמת עבורי".
הוצאות: "כרגע אני חיה בצמצום וההוצאות שלי הן בעיקר לטובת צרכים בסיסיים, למחיה היומיומית בלבד. כלומר, אני מוציאה בעיקר על מזון וקניות בסופר, דלק והוצאות שוטפות הקשורות בילדיי".
יוקר המחיה: "הכול פשוט נורא יקר היום. אני קונה רק מה שצריך. תמיד חושבת פעמיים לפני כל הוצאה כספית, בודקת מבצעים ומשווה מחירים כל הזמן. מה שאני לא חייבת - לא קונה, מסתפקת בהוצאות מינימליות בלבד. אני משתמשת במבצעים של מועדוני הצרכנות על מנת להוזיל עלויות. בגדים לילדים אני קונה רק באתרים בחו"ל, שהמחירים זולים יותר או עושה שימוש במבצעי סוף עונה".
ויתורים: "אנחנו כרגע לא נוסעים בכלל לחופשות בחו"ל, אי אפשר לחשוב על זה בכלל. יותר מזה, אפילו על חופשות בארץ אנחנו נאלצים לוותר. אין לי מקום להוצאות מיותרות, אני כל הזמן חושבת על איך אסיים את החודש, כי כרגע אני במינוס גדול. למסעדות אני בכלל לא הולכת עם הילדים, אלא כולנו מבשלים יחד בבית. לצערי אפילו לאחרונה נאלצתי לוותר על לשלוח את ילדיי לחוגים, עד יעבור זעם".
איך מתמודדים: "לאור המצב הכלכלי הלא פשוט, אני מנסה לחזור למקצוע עריכת הדין, עושה למשל צוואות וחוזים על מנת להתקיים, עד שאמצע עבודה מסודרת. במקביל, אני מחפשת עבודה בתחום ניהול פרויקטים. אני נאלצת לעתים לבקש עזרה מההורים ומתחילה לשבור חסכונות".
"אני הולכת הרבה לראיונות עבודה, כי דמי האבטלה שלי כאמור עתידיים להסתיים בקרוב. אני מחפשת עבודה שהיא מתגלמת כספית ומנטלית. הבן הגדול שלי (17.5) עובד בחברה של ניהול אירועים. לא מבקש כסף ומממן את ההוצאות של עצמו, למשל הוא הולך לחדר כושר ומשלם עבור עצמו 275 שקל כל חודש. הילדים הקטנים יותר גם מרגישים מאוד את העומס הכלכלי. ההוצאות על בתי הספר נורא יקרות, יש תשלומי הורים לבתי ספר בסדר גודל של 1,500 שקל לכל ילד. מעבר לכך, יש לי גם הנחה ממחלקת הרווחה במועצה כאם חד-הורית, אז זה טיפה מקל עליי. הבן הקטן משתתף בחוג כדורגל שאימי מממנת, בסכום של 250 שקל. אנחנו יוצאים לפעילויות בחיק הטבע בסופי שבוע, מה שלא מצריך מאיתנו הוצאות רבות וכך אנחנו מרוויחים בילוי משפחתי מושלם. כשהילדים חוגגים ימי הולדת, אז אנחנו עורכים מסיבות מצומצמות כמו פעם, ללא מפעיל, רק כדי לציין את האירוע".