גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רק 7 פעמים ב-20 שנה: למה כבר לא מכריזים על מונופולים?

ההכרזה השבוע על חברת ויסוצקי כמונופול בתחום התה הירוק וחליטות הצמחים, מאירה דווקא את העובדה שהכרזות כאלה הולכות ופוחתות עם השנים ● ועדיין, שר הכלכלה ניר ברקת הגזים כשטען כי הכרזה כזאת לא נשמעה כאן כבר 20 שנה ● המשרוקית של גלובס

שר הכלכלה ניר ברקת, הליכוד. ציוץ בטוויטר, 26.6.23 / צילום: איל יצהר
שר הכלכלה ניר ברקת, הליכוד. ציוץ בטוויטר, 26.6.23 / צילום: איל יצהר

ההכרזה של רשות התחרות השבוע על חברת התה ויסוצקי כמונופול עוררה לא מעט הדים, תקוות להגברת התחרות בתחום וגם שאלות. שר הכלכלה ניר ברקת, שבינו לבין הממונה על התחרות מיכל כהן שוררים יחסים מתוחים, מיהר לברך על ההכרזה, אבל מצא בה גם הזדמנות לעקוץ. "אני שמח לראות שרשות התחרות מתעוררת מתרדמת ארוכת־שנים ואחרי 20 שנה הכריזה על מונופול בישראל", הוא כתב בחשבון הטוויטר שלו. ובהמשך הוסיף: "אני מצפה להרבה יותר צעדים בכיוון הזה".

האם באמת חלפו 20 שנה מאז הוכרז מונופול בישראל? לא בדיוק. מאז 2004 הכריזה רשות התחרות על שבע חברות כמונופול, כאשר ההכרזה האחרונה הייתה ב־2015, אז הצטרפה לרשימה חברת נמל אשדוד. 

האם ברקת יצליח להשיג את "אפקט כחלון" בשוק המזון? | ניתוח
רפורמה לפירוק המונופולים בתחום המזון עושה קאמבק 

השר ברקת לא התייחס לכך בתגובה שהעביר לנו (זו מובאת בסוף הכתבה), אבל ייתכן שהוא התכוון לכך ש־20 שנה לא הוכרז מונופול בתחום המזון. ואכן, בדוח מבקר המדינה שהתפרסם ב־2021 נכתב כי "יותר מ־20 שנה לא הכריזה רשות התחרות על בעל מונופולין בשוק המזון". עד להחלטה השבוע, ההכרזה האחרונה על מונופולים בתחום נעשתה ב־1998, אז הוגדרו החברה המרכזית לייצור משקאות קלים ("קוקה־קולה") ושטראוס כמונופולים.

יותר מכך, ברקת לא דייק בפרטים, אבל אם נרחיב מעט את הפריזמה, נראה שהוא הצביע על מגמה קיימת. מתוך רשימה של 61 מונופולים שמוכרזים כיום בישראל (ויסוצקי, שהוכרזה כמונופול בתחום התה הירוק וחליטות הצמחים, היא המונופול ה־62), לא פחות מ־50 הוכרזו במהלך שנות ה־80 וה־90. בין המונופולים הבולטים שהוכרזו אז - ועדיין מוגדרים ככאלה כיום - אפשר להזכיר למשל את בזק (הוכרזה ב־1995), הוט (1999) וחברת החשמל (1999). במקביל, צריך לזכור שרשות התחרות גם מבטלת הכרזות על מונופולים בהתאם לשינויים בשווקים הרלוונטיים (ב-2020, למשל, בוטלה הגדרת יצרנית המלט נשר כמונופול).

 

כל זה מביא אותנו לשאלה היותר מעניינת שיכולה לעלות מדבריו של ברקת. מדוע בעשורים האחרונים יש הרבה פחות הכרזות על מונופולים? האם, כפי שטוען שר הכלכלה, זה בגלל שרשות התחרות נרדמה בשמירה? ואולי יש גם הסברים אלטרנטיביים?

במונופול אפשרי הכול?

ראשית, מהו מונופול? אם נסכם את חוק התחרות הכלכלית במילים פשוטות, הרי שהוא קובע כי חברה תוגדר כמונופול בתחומה אם היא מחזיקה בלמעלה מ־50% משוק מסוים או שיש לה "כוח שוק משמעותי" באותו שוק. אבל ההגדרה הזאת מעוררת בעיה אחרת: איך מגדירים "שוק"? האם קולה וספרייט הן שווקים נפרדים? האם קפה שחור הוא חלק מהשוק של הקפה הנמס וקפה אספרסו?

זה אולי נשמע כמו התפלפלויות תאורטיות או קנטרניות, אבל אלה בדיוק הסוגיות שהעסיקו לא פעם את בתי המשפט ואת רשויות האכיפה בהליכים אמיתיים שהתנהלו בעניינים הללו. הדרך להתמודד עם השאלות האלה היא בעיקר באמצעות "מבחן המונופול ההיפותטי", בו מנסים "לדמיין" שקבוצת מוצרים מסוימת נשלטת בידי ספק יחיד. אם אותו מונופול מדומיין היה יכול להעלות את המחיר בשיעור קטן אך משמעותי ביחס למחיר התחרותי (בדרך־כלל בין 5% ל־10%), ועדיין להגדיל את הרווח שלו, הרי שקבוצת המוצרים הזו מהווה שוק מובחן.

ואחרי שעברנו את המכשולים הללו והכרזנו על חברה כמונופול בתחום מסוים? חשוב להבין שאין איסור על עצם קיומו של מונופול, כך שהמשמעות היא המשך פעילות החברה תחת מגבלות. חלקן כלליות ואוסרות על "ניצול המעמד לרעה" באופן שיפגע בתחרות או בציבור. אבל יש גם מגבלות יותר קונקרטיות, שנוגעות למשל לאיסור על יצירת חסם כניסה לענף, או קביעת מחירים "בלתי הוגנים".

וכאן מגיעה נקודה חשובה שנוגעת לשאלה שאיתה יצאנו לדרך. המגבלות הללו חלות על מונופול בין אם הוא הוכרז ככזה על ידי רשות התחרות ובין אם הוא לא הוכרז. כלומר, ההנחה היא שעל חברה לדעת שהיא מונופול גם ללא הכרזה רשמית, ולהגביל את עצמה בהתאם לכך. אם לא תעשה זאת, ניתן לפתוח נגדה בהליכים גם אם לא הייתה הכרזה רשמית לגביה (כך היה, למשל, בעניין נמל אשדוד).

אז אם זה המצב, למה בכלל לטרוח להכריז על מונופול? פרופ' דיויד גילה שכיהן כממונה על התחרות בין 2011 ל־2015 (אז התפקיד נקרא "הממונה על ההגבלים העסקיים"), הסביר לנו מהן התועלות שהוא מצא במהלכים הללו. אחת מהן היא שהכרזה כזאת "יכולה לשמש תמרור אזהרה שמעביר את המסר לפירמה שעליה להתנהל בזהירות". יתרון אחר שהוא מזכיר נוגע לכך ש"הכרזה על החברה כמונופול מעבירה את נטל ההוכחה אליה. לדוגמה, אם מוגשת תביעה ייצוגית נגד מונופול מוכרז, אז החברה עצמה צריכה להוכיח שהיא לא מונופול", בניגוד למקרה שבו לא הייתה הכרזה כזאת. בנוסף, הוא אומר, "אפשרות ההכרזה על מונופול שמה את רשות התחרות בנקודת פתיחה טובה יותר בהתנהלות מול החברות. היות שהחברות לא רוצות שיכריזו עליהן כמונופול, ייתכן שהן יהיו מוכנות לקבל על עצמן מראש התחייבויות להימנע מהתנהגות שפוגעת בתחרות - ובלבד שלא תהיה הכרזה".

אבל אל מול התועלות האלה צריך להזכיר שלהכרזה רשמית על מונופול יש גם "עלות" לא מבוטלת. הזכרנו כבר את הצורך ב"הגדרת שוק", וכפי שאפשר להבין, מדובר בהליך לא פשוט שיכול לדרוש משאבים רבים. אחריה צריך לגבש תשתית ראייתית שתוכיח שהחברה שולטת בלמעלה מ־50% מהשוק שהגדרנו או בנתח שוק משמעותי. את הראיות הללו צריך להציג בפני החברה בשימוע, וגם אם אחריו הרשות נותרת בדעתה, ומכריזה על מונופול, החברה יכולה לערער על ההחלטה בפני בית הדין לתחרות מה שגובה עוד זמן ועוד משאבים.

לכן, יש מי שסבורים שהצעד ההצהרתי של הכרזה על מונופול, הרבה פעמים לא מצדיק את העלויות הגבוהות שכרוכות בו. בדוח המבקר מ־2021 שהזכרנו ציינו ברשות התחרות שבשום מדינה אחרת לא מכריזים באופן הצהרתי על קיומו של מונופול בשוק מסוים - כך שישראל היא ייחודית לחלוטין בהיבט הזה. מה עוד שלרשות התחרות יש מגוון כלים אחרים שאמורים לאפשר טיפול בבעיות של תחרות בשווקים, ולאלה יש השלכות ממשיות וישירות. למשל, מניעת מיזוגים של חברות או הטלת עיצומים כספיים. לכן, במקרים רבים רשות התחרות תעדיף להשקיע משאבים באפיקים האלה ולאו דווקא בניסיון לבצע הכרזה על מונופולים.

בין תה ירוק לשחור

ואם כך, אז מה קרה שהפעם, במקרה של ויסוצקי, הרשות בחרה דווקא כן ללכת במסלול הזה? זה קשור ל"חוק המזון" שנחקק ב־2014. החוק הזה מאפשר הטלת איסורים מוחלטים על מי שהוכרז כמונופול בתחום המזון. כך, למשל, ויסוצקי לא תוכל להתערב כעת בהחלטות של רשתות המזון לגבי המחיר לצרכן או שטח המכירה שיוקצה לה בהן (סידור המדפים). אבל גם כאן צריך לדייק: ויסוצקי לא תוכל לעשות זאת רק במוצרים שנכללים בקטגוריה של תחום התה הירוק וחליטות הצמחים. זאת לאחר שברשות ויתרו על האפשרות להכריז עליה כמונופול גם בשוק התה השחור והתה השחור בטעמים. את המורכבות שמאחורי ההחלטות האלה אתם כבר מכירים.

משר הכלכלה ניר ברקת נמסר: ״אני שמח לראות שרשות התחרות מתעוררת מתרדמת ארוכת שנים והכריזה על מונופול בישראל. תפקידה של רשות התחרות להגן על הציבור מהמונופולים ולפעול בכל הכלים החוקיים למען התחרות. המדיניות שלי כשר הכלכלה היא להלחם במונופולים ובמי שעושק את הציבור. הציפייה שלי מרשות התחרות הכפופה למשרד הכלכלה היא לפעול בנחרצות נגד כל מי שמונע תחרות, פועל כמונופול ועושק את הציבור. אני מצפה להרבה יותר צעדים נחרצים נגד מי שמונע תחרות ופוגע בציבור״.

עוד כתבות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

החברה הלוהטת בעולם יצאה למסע רכישות בישראל. ויש גם חדשות רעות

ענקית השבבים אנבידיה משלימה בימים אלה רכישה של שתיים מהחברות המובילות בפיתוח מוצרי בינה מלאכותית בישראל ● בה בעת, מחקר חדש של סטנדפורד מסמן מגמה מדאיגה: קצב ההגירה השלילית של מוחות בתחום ה־AI מישראל שני רק להודו ● אז למה המומחים אופטימיים?

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן

חמאס פרסם אות חיים משני חטופים: קית' סיגל ועמרי מירן ● אזעקות בצפון: מטרה חשודה הופלה מעל מנרה ו-2 טילי נ"ט שוגרו לעבר הקיבוץ ● היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב: "יש מומנטום חדש בשיחות המו"מ" ● צה"ל תקף מטרות חיזבאללה בדרום לבנון ● מחבלים שנערכו לבצע ירי לעבר כוחותינו במרכז הרצועה חוסלו מהאוויר; מטוסי קרב תקפו אתר שממנו שוגרו רקטות לעבר אשדוד במהלך המלחמה ● עדכונים שוטפים

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

אזרבייג'אן איירליינס / צילום: Shutterstock

הכירו את חברת התעופה שרוצה להטיס אתכם במקום אלה שברחו

אזרבייג'ן איירליינס (AZAL), חברת התעופה הלאומית של אחת מידידותיה הקרובות ביותר של ישראל, מראה שהיא כאן כדי להישאר ● "בחודשי הקיץ נעלה את תדירות הטיסות, בין יוני לספטמבר AZAL תפעיל 11 טיסות בשבוע", אומר בני קורמאייב, נציג החברה בארץ

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

עסקאות השבוע / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירה לפינוי בינוי ברמת גן?

דירה בת שישה חדרים בבניין ישן משנות ה־60, המתפרשת על פני שטח של 158 מ"ר ובעלת שני מפלסים, נמכרה תמורת 2.9 מיליון שקל ● המתווך בעסקה: "לנכס יש פוטנציאל השבחה גדול"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו