גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רק 7 פעמים ב-20 שנה: למה כבר לא מכריזים על מונופולים?

ההכרזה השבוע על חברת ויסוצקי כמונופול בתחום התה הירוק וחליטות הצמחים, מאירה דווקא את העובדה שהכרזות כאלה הולכות ופוחתות עם השנים ● ועדיין, שר הכלכלה ניר ברקת הגזים כשטען כי הכרזה כזאת לא נשמעה כאן כבר 20 שנה ● המשרוקית של גלובס

שר הכלכלה ניר ברקת, הליכוד. ציוץ בטוויטר, 26.6.23 / צילום: איל יצהר
שר הכלכלה ניר ברקת, הליכוד. ציוץ בטוויטר, 26.6.23 / צילום: איל יצהר

ההכרזה של רשות התחרות השבוע על חברת התה ויסוצקי כמונופול עוררה לא מעט הדים, תקוות להגברת התחרות בתחום וגם שאלות. שר הכלכלה ניר ברקת, שבינו לבין הממונה על התחרות מיכל כהן שוררים יחסים מתוחים, מיהר לברך על ההכרזה, אבל מצא בה גם הזדמנות לעקוץ. "אני שמח לראות שרשות התחרות מתעוררת מתרדמת ארוכת־שנים ואחרי 20 שנה הכריזה על מונופול בישראל", הוא כתב בחשבון הטוויטר שלו. ובהמשך הוסיף: "אני מצפה להרבה יותר צעדים בכיוון הזה".

האם באמת חלפו 20 שנה מאז הוכרז מונופול בישראל? לא בדיוק. מאז 2004 הכריזה רשות התחרות על שבע חברות כמונופול, כאשר ההכרזה האחרונה הייתה ב־2015, אז הצטרפה לרשימה חברת נמל אשדוד.

האם ברקת יצליח להשיג את "אפקט כחלון" בשוק המזון? | ניתוח
רפורמה לפירוק המונופולים בתחום המזון עושה קאמבק

השר ברקת לא התייחס לכך בתגובה שהעביר לנו (זו מובאת בסוף הכתבה), אבל ייתכן שהוא התכוון לכך ש־20 שנה לא הוכרז מונופול בתחום המזון. ואכן, בדוח מבקר המדינה שהתפרסם ב־2021 נכתב כי "יותר מ־20 שנה לא הכריזה רשות התחרות על בעל מונופולין בשוק המזון". עד להחלטה השבוע, ההכרזה האחרונה על מונופולים בתחום נעשתה ב־1998, אז הוגדרו החברה המרכזית לייצור משקאות קלים ("קוקה־קולה") ושטראוס כמונופולים.

יותר מכך, ברקת לא דייק בפרטים, אבל אם נרחיב מעט את הפריזמה, נראה שהוא הצביע על מגמה קיימת. מתוך רשימה של 61 מונופולים שמוכרזים כיום בישראל (ויסוצקי, שהוכרזה כמונופול בתחום התה הירוק וחליטות הצמחים, היא המונופול ה־62), לא פחות מ־50 הוכרזו במהלך שנות ה־80 וה־90. בין המונופולים הבולטים שהוכרזו אז - ועדיין מוגדרים ככאלה כיום - אפשר להזכיר למשל את בזק (הוכרזה ב־1995), הוט (1999) וחברת החשמל (1999). במקביל, צריך לזכור שרשות התחרות גם מבטלת הכרזות על מונופולים בהתאם לשינויים בשווקים הרלוונטיים (ב-2020, למשל, בוטלה הגדרת יצרנית המלט נשר כמונופול).

כל זה מביא אותנו לשאלה היותר מעניינת שיכולה לעלות מדבריו של ברקת. מדוע בעשורים האחרונים יש הרבה פחות הכרזות על מונופולים? האם, כפי שטוען שר הכלכלה, זה בגלל שרשות התחרות נרדמה בשמירה? ואולי יש גם הסברים אלטרנטיביים?

במונופול אפשרי הכול?

ראשית, מהו מונופול? אם נסכם את חוק התחרות הכלכלית במילים פשוטות, הרי שהוא קובע כי חברה תוגדר כמונופול בתחומה אם היא מחזיקה בלמעלה מ־50% משוק מסוים או שיש לה "כוח שוק משמעותי" באותו שוק. אבל ההגדרה הזאת מעוררת בעיה אחרת: איך מגדירים "שוק"? האם קולה וספרייט הן שווקים נפרדים? האם קפה שחור הוא חלק מהשוק של הקפה הנמס וקפה אספרסו?

זה אולי נשמע כמו התפלפלויות תאורטיות או קנטרניות, אבל אלה בדיוק הסוגיות שהעסיקו לא פעם את בתי המשפט ואת רשויות האכיפה בהליכים אמיתיים שהתנהלו בעניינים הללו. הדרך להתמודד עם השאלות האלה היא בעיקר באמצעות "מבחן המונופול ההיפותטי", בו מנסים "לדמיין" שקבוצת מוצרים מסוימת נשלטת בידי ספק יחיד. אם אותו מונופול מדומיין היה יכול להעלות את המחיר בשיעור קטן אך משמעותי ביחס למחיר התחרותי (בדרך־כלל בין 5% ל־10%), ועדיין להגדיל את הרווח שלו, הרי שקבוצת המוצרים הזו מהווה שוק מובחן.

ואחרי שעברנו את המכשולים הללו והכרזנו על חברה כמונופול בתחום מסוים? חשוב להבין שאין איסור על עצם קיומו של מונופול, כך שהמשמעות היא המשך פעילות החברה תחת מגבלות. חלקן כלליות ואוסרות על "ניצול המעמד לרעה" באופן שיפגע בתחרות או בציבור. אבל יש גם מגבלות יותר קונקרטיות, שנוגעות למשל לאיסור על יצירת חסם כניסה לענף, או קביעת מחירים "בלתי הוגנים".

וכאן מגיעה נקודה חשובה שנוגעת לשאלה שאיתה יצאנו לדרך. המגבלות הללו חלות על מונופול בין אם הוא הוכרז ככזה על ידי רשות התחרות ובין אם הוא לא הוכרז. כלומר, ההנחה היא שעל חברה לדעת שהיא מונופול גם ללא הכרזה רשמית, ולהגביל את עצמה בהתאם לכך. אם לא תעשה זאת, ניתן לפתוח נגדה בהליכים גם אם לא הייתה הכרזה רשמית לגביה (כך היה, למשל, בעניין נמל אשדוד).

אז אם זה המצב, למה בכלל לטרוח להכריז על מונופול? פרופ' דיויד גילה שכיהן כממונה על התחרות בין 2011 ל־2015 (אז התפקיד נקרא "הממונה על ההגבלים העסקיים"), הסביר לנו מהן התועלות שהוא מצא במהלכים הללו. אחת מהן היא שהכרזה כזאת "יכולה לשמש תמרור אזהרה שמעביר את המסר לפירמה שעליה להתנהל בזהירות". יתרון אחר שהוא מזכיר נוגע לכך ש"הכרזה על החברה כמונופול מעבירה את נטל ההוכחה אליה. לדוגמה, אם מוגשת תביעה ייצוגית נגד מונופול מוכרז, אז החברה עצמה צריכה להוכיח שהיא לא מונופול", בניגוד למקרה שבו לא הייתה הכרזה כזאת. בנוסף, הוא אומר, "אפשרות ההכרזה על מונופול שמה את רשות התחרות בנקודת פתיחה טובה יותר בהתנהלות מול החברות. היות שהחברות לא רוצות שיכריזו עליהן כמונופול, ייתכן שהן יהיו מוכנות לקבל על עצמן מראש התחייבויות להימנע מהתנהגות שפוגעת בתחרות - ובלבד שלא תהיה הכרזה".

אבל אל מול התועלות האלה צריך להזכיר שלהכרזה רשמית על מונופול יש גם "עלות" לא מבוטלת. הזכרנו כבר את הצורך ב"הגדרת שוק", וכפי שאפשר להבין, מדובר בהליך לא פשוט שיכול לדרוש משאבים רבים. אחריה צריך לגבש תשתית ראייתית שתוכיח שהחברה שולטת בלמעלה מ־50% מהשוק שהגדרנו או בנתח שוק משמעותי. את הראיות הללו צריך להציג בפני החברה בשימוע, וגם אם אחריו הרשות נותרת בדעתה, ומכריזה על מונופול, החברה יכולה לערער על ההחלטה בפני בית הדין לתחרות מה שגובה עוד זמן ועוד משאבים.

לכן, יש מי שסבורים שהצעד ההצהרתי של הכרזה על מונופול, הרבה פעמים לא מצדיק את העלויות הגבוהות שכרוכות בו. בדוח המבקר מ־2021 שהזכרנו ציינו ברשות התחרות שבשום מדינה אחרת לא מכריזים באופן הצהרתי על קיומו של מונופול בשוק מסוים - כך שישראל היא ייחודית לחלוטין בהיבט הזה. מה עוד שלרשות התחרות יש מגוון כלים אחרים שאמורים לאפשר טיפול בבעיות של תחרות בשווקים, ולאלה יש השלכות ממשיות וישירות. למשל, מניעת מיזוגים של חברות או הטלת עיצומים כספיים. לכן, במקרים רבים רשות התחרות תעדיף להשקיע משאבים באפיקים האלה ולאו דווקא בניסיון לבצע הכרזה על מונופולים.

בין תה ירוק לשחור

ואם כך, אז מה קרה שהפעם, במקרה של ויסוצקי, הרשות בחרה דווקא כן ללכת במסלול הזה? זה קשור ל"חוק המזון" שנחקק ב־2014. החוק הזה מאפשר הטלת איסורים מוחלטים על מי שהוכרז כמונופול בתחום המזון. כך, למשל, ויסוצקי לא תוכל להתערב כעת בהחלטות של רשתות המזון לגבי המחיר לצרכן או שטח המכירה שיוקצה לה בהן (סידור המדפים). אבל גם כאן צריך לדייק: ויסוצקי לא תוכל לעשות זאת רק במוצרים שנכללים בקטגוריה של תחום התה הירוק וחליטות הצמחים. זאת לאחר שברשות ויתרו על האפשרות להכריז עליה כמונופול גם בשוק התה השחור והתה השחור בטעמים. את המורכבות שמאחורי ההחלטות האלה אתם כבר מכירים.

משר הכלכלה ניר ברקת נמסר: ״אני שמח לראות שרשות התחרות מתעוררת מתרדמת ארוכת שנים והכריזה על מונופול בישראל. תפקידה של רשות התחרות להגן על הציבור מהמונופולים ולפעול בכל הכלים החוקיים למען התחרות. המדיניות שלי כשר הכלכלה היא להלחם במונופולים ובמי שעושק את הציבור. הציפייה שלי מרשות התחרות הכפופה למשרד הכלכלה היא לפעול בנחרצות נגד כל מי שמונע תחרות, פועל כמונופול ועושק את הציבור. אני מצפה להרבה יותר צעדים נחרצים נגד מי שמונע תחרות ופוגע בציבור״.

עוד כתבות

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן