גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רק 7 פעמים ב-20 שנה: למה כבר לא מכריזים על מונופולים?

ההכרזה השבוע על חברת ויסוצקי כמונופול בתחום התה הירוק וחליטות הצמחים, מאירה דווקא את העובדה שהכרזות כאלה הולכות ופוחתות עם השנים ● ועדיין, שר הכלכלה ניר ברקת הגזים כשטען כי הכרזה כזאת לא נשמעה כאן כבר 20 שנה ● המשרוקית של גלובס

שר הכלכלה ניר ברקת, הליכוד. ציוץ בטוויטר, 26.6.23 / צילום: איל יצהר
שר הכלכלה ניר ברקת, הליכוד. ציוץ בטוויטר, 26.6.23 / צילום: איל יצהר

ההכרזה של רשות התחרות השבוע על חברת התה ויסוצקי כמונופול עוררה לא מעט הדים, תקוות להגברת התחרות בתחום וגם שאלות. שר הכלכלה ניר ברקת, שבינו לבין הממונה על התחרות מיכל כהן שוררים יחסים מתוחים, מיהר לברך על ההכרזה, אבל מצא בה גם הזדמנות לעקוץ. "אני שמח לראות שרשות התחרות מתעוררת מתרדמת ארוכת־שנים ואחרי 20 שנה הכריזה על מונופול בישראל", הוא כתב בחשבון הטוויטר שלו. ובהמשך הוסיף: "אני מצפה להרבה יותר צעדים בכיוון הזה".

האם באמת חלפו 20 שנה מאז הוכרז מונופול בישראל? לא בדיוק. מאז 2004 הכריזה רשות התחרות על שבע חברות כמונופול, כאשר ההכרזה האחרונה הייתה ב־2015, אז הצטרפה לרשימה חברת נמל אשדוד.

האם ברקת יצליח להשיג את "אפקט כחלון" בשוק המזון? | ניתוח
רפורמה לפירוק המונופולים בתחום המזון עושה קאמבק

השר ברקת לא התייחס לכך בתגובה שהעביר לנו (זו מובאת בסוף הכתבה), אבל ייתכן שהוא התכוון לכך ש־20 שנה לא הוכרז מונופול בתחום המזון. ואכן, בדוח מבקר המדינה שהתפרסם ב־2021 נכתב כי "יותר מ־20 שנה לא הכריזה רשות התחרות על בעל מונופולין בשוק המזון". עד להחלטה השבוע, ההכרזה האחרונה על מונופולים בתחום נעשתה ב־1998, אז הוגדרו החברה המרכזית לייצור משקאות קלים ("קוקה־קולה") ושטראוס כמונופולים.

יותר מכך, ברקת לא דייק בפרטים, אבל אם נרחיב מעט את הפריזמה, נראה שהוא הצביע על מגמה קיימת. מתוך רשימה של 61 מונופולים שמוכרזים כיום בישראל (ויסוצקי, שהוכרזה כמונופול בתחום התה הירוק וחליטות הצמחים, היא המונופול ה־62), לא פחות מ־50 הוכרזו במהלך שנות ה־80 וה־90. בין המונופולים הבולטים שהוכרזו אז - ועדיין מוגדרים ככאלה כיום - אפשר להזכיר למשל את בזק (הוכרזה ב־1995), הוט (1999) וחברת החשמל (1999). במקביל, צריך לזכור שרשות התחרות גם מבטלת הכרזות על מונופולים בהתאם לשינויים בשווקים הרלוונטיים (ב-2020, למשל, בוטלה הגדרת יצרנית המלט נשר כמונופול).

כל זה מביא אותנו לשאלה היותר מעניינת שיכולה לעלות מדבריו של ברקת. מדוע בעשורים האחרונים יש הרבה פחות הכרזות על מונופולים? האם, כפי שטוען שר הכלכלה, זה בגלל שרשות התחרות נרדמה בשמירה? ואולי יש גם הסברים אלטרנטיביים?

במונופול אפשרי הכול?

ראשית, מהו מונופול? אם נסכם את חוק התחרות הכלכלית במילים פשוטות, הרי שהוא קובע כי חברה תוגדר כמונופול בתחומה אם היא מחזיקה בלמעלה מ־50% משוק מסוים או שיש לה "כוח שוק משמעותי" באותו שוק. אבל ההגדרה הזאת מעוררת בעיה אחרת: איך מגדירים "שוק"? האם קולה וספרייט הן שווקים נפרדים? האם קפה שחור הוא חלק מהשוק של הקפה הנמס וקפה אספרסו?

זה אולי נשמע כמו התפלפלויות תאורטיות או קנטרניות, אבל אלה בדיוק הסוגיות שהעסיקו לא פעם את בתי המשפט ואת רשויות האכיפה בהליכים אמיתיים שהתנהלו בעניינים הללו. הדרך להתמודד עם השאלות האלה היא בעיקר באמצעות "מבחן המונופול ההיפותטי", בו מנסים "לדמיין" שקבוצת מוצרים מסוימת נשלטת בידי ספק יחיד. אם אותו מונופול מדומיין היה יכול להעלות את המחיר בשיעור קטן אך משמעותי ביחס למחיר התחרותי (בדרך־כלל בין 5% ל־10%), ועדיין להגדיל את הרווח שלו, הרי שקבוצת המוצרים הזו מהווה שוק מובחן.

ואחרי שעברנו את המכשולים הללו והכרזנו על חברה כמונופול בתחום מסוים? חשוב להבין שאין איסור על עצם קיומו של מונופול, כך שהמשמעות היא המשך פעילות החברה תחת מגבלות. חלקן כלליות ואוסרות על "ניצול המעמד לרעה" באופן שיפגע בתחרות או בציבור. אבל יש גם מגבלות יותר קונקרטיות, שנוגעות למשל לאיסור על יצירת חסם כניסה לענף, או קביעת מחירים "בלתי הוגנים".

וכאן מגיעה נקודה חשובה שנוגעת לשאלה שאיתה יצאנו לדרך. המגבלות הללו חלות על מונופול בין אם הוא הוכרז ככזה על ידי רשות התחרות ובין אם הוא לא הוכרז. כלומר, ההנחה היא שעל חברה לדעת שהיא מונופול גם ללא הכרזה רשמית, ולהגביל את עצמה בהתאם לכך. אם לא תעשה זאת, ניתן לפתוח נגדה בהליכים גם אם לא הייתה הכרזה רשמית לגביה (כך היה, למשל, בעניין נמל אשדוד).

אז אם זה המצב, למה בכלל לטרוח להכריז על מונופול? פרופ' דיויד גילה שכיהן כממונה על התחרות בין 2011 ל־2015 (אז התפקיד נקרא "הממונה על ההגבלים העסקיים"), הסביר לנו מהן התועלות שהוא מצא במהלכים הללו. אחת מהן היא שהכרזה כזאת "יכולה לשמש תמרור אזהרה שמעביר את המסר לפירמה שעליה להתנהל בזהירות". יתרון אחר שהוא מזכיר נוגע לכך ש"הכרזה על החברה כמונופול מעבירה את נטל ההוכחה אליה. לדוגמה, אם מוגשת תביעה ייצוגית נגד מונופול מוכרז, אז החברה עצמה צריכה להוכיח שהיא לא מונופול", בניגוד למקרה שבו לא הייתה הכרזה כזאת. בנוסף, הוא אומר, "אפשרות ההכרזה על מונופול שמה את רשות התחרות בנקודת פתיחה טובה יותר בהתנהלות מול החברות. היות שהחברות לא רוצות שיכריזו עליהן כמונופול, ייתכן שהן יהיו מוכנות לקבל על עצמן מראש התחייבויות להימנע מהתנהגות שפוגעת בתחרות - ובלבד שלא תהיה הכרזה".

אבל אל מול התועלות האלה צריך להזכיר שלהכרזה רשמית על מונופול יש גם "עלות" לא מבוטלת. הזכרנו כבר את הצורך ב"הגדרת שוק", וכפי שאפשר להבין, מדובר בהליך לא פשוט שיכול לדרוש משאבים רבים. אחריה צריך לגבש תשתית ראייתית שתוכיח שהחברה שולטת בלמעלה מ־50% מהשוק שהגדרנו או בנתח שוק משמעותי. את הראיות הללו צריך להציג בפני החברה בשימוע, וגם אם אחריו הרשות נותרת בדעתה, ומכריזה על מונופול, החברה יכולה לערער על ההחלטה בפני בית הדין לתחרות מה שגובה עוד זמן ועוד משאבים.

לכן, יש מי שסבורים שהצעד ההצהרתי של הכרזה על מונופול, הרבה פעמים לא מצדיק את העלויות הגבוהות שכרוכות בו. בדוח המבקר מ־2021 שהזכרנו ציינו ברשות התחרות שבשום מדינה אחרת לא מכריזים באופן הצהרתי על קיומו של מונופול בשוק מסוים - כך שישראל היא ייחודית לחלוטין בהיבט הזה. מה עוד שלרשות התחרות יש מגוון כלים אחרים שאמורים לאפשר טיפול בבעיות של תחרות בשווקים, ולאלה יש השלכות ממשיות וישירות. למשל, מניעת מיזוגים של חברות או הטלת עיצומים כספיים. לכן, במקרים רבים רשות התחרות תעדיף להשקיע משאבים באפיקים האלה ולאו דווקא בניסיון לבצע הכרזה על מונופולים.

בין תה ירוק לשחור

ואם כך, אז מה קרה שהפעם, במקרה של ויסוצקי, הרשות בחרה דווקא כן ללכת במסלול הזה? זה קשור ל"חוק המזון" שנחקק ב־2014. החוק הזה מאפשר הטלת איסורים מוחלטים על מי שהוכרז כמונופול בתחום המזון. כך, למשל, ויסוצקי לא תוכל להתערב כעת בהחלטות של רשתות המזון לגבי המחיר לצרכן או שטח המכירה שיוקצה לה בהן (סידור המדפים). אבל גם כאן צריך לדייק: ויסוצקי לא תוכל לעשות זאת רק במוצרים שנכללים בקטגוריה של תחום התה הירוק וחליטות הצמחים. זאת לאחר שברשות ויתרו על האפשרות להכריז עליה כמונופול גם בשוק התה השחור והתה השחור בטעמים. את המורכבות שמאחורי ההחלטות האלה אתם כבר מכירים.

משר הכלכלה ניר ברקת נמסר: ״אני שמח לראות שרשות התחרות מתעוררת מתרדמת ארוכת שנים והכריזה על מונופול בישראל. תפקידה של רשות התחרות להגן על הציבור מהמונופולים ולפעול בכל הכלים החוקיים למען התחרות. המדיניות שלי כשר הכלכלה היא להלחם במונופולים ובמי שעושק את הציבור. הציפייה שלי מרשות התחרות הכפופה למשרד הכלכלה היא לפעול בנחרצות נגד כל מי שמונע תחרות, פועל כמונופול ועושק את הציבור. אני מצפה להרבה יותר צעדים נחרצים נגד מי שמונע תחרות ופוגע בציבור״.

עוד כתבות

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר