גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השכנים הפכו את המחסן וחדר הזבל לדירות להשכרה. מה קבעה המפקחת?

היכן עובר הגבול בין מה שמותר לבעלי דירות ומה שאסור להם לעשות ברכוש המשותף בבניין? ● בעלי דירה בירושלים בנו על גג הבניין ובחצר לא פחות מארבע דירות וטענו כי קיבלו את אישור השכנים ● אלה הכחישו ופנו למפקחת על המקרקעין בדרישה להרוס את הדירות

חריגות בנייה ברחוב גבעת משה 2 בירושלים / צילום: יוסי זמיר
חריגות בנייה ברחוב גבעת משה 2 בירושלים / צילום: יוסי זמיר

סכסוכי שכנים הם דבר נפוץ ומחלוקות בנוגע לשימוש ברכוש המשותף בבניין מגיעים לעיתים רבות לבתי המשפט, אך מה קורה כאשר אחד מהשכנים משתלט על שטח משותף, בונה בו יחידות דיור נוספות ואף משכיר אותן? כך קרה בבית משותף ברחוב גבעת משה 2 בירושלים.

הקו האדום של הרכבת הקלה יוצא לדרך, אבל התחנות נשארו מאוחר
מה קרה למשכנתה שלכם אחרי שנה וחצי של העלאות ריבית

דיירים בבניין הגישו תביעה למפקחת על המקרקעין, בטענה כי אחד מבעלי הדירות בבניין התקין שער ברזל בכניסה לגג הצמוד לדירתו ובנה עליו יחידת דיור; בנה יחידת דיור בחצר הבניין, תוך שימוש באזור שבו היה בעבר חדר פחי האשפה של הבניין; וגם שינה ייעוד של מחסן הצמוד לדירה אחרת, והפך אותו ליחידת דיור המושכרת למגורים.

לטענת השכנים, הדבר נעשה ללא היתר, והם ביקשו מהמפקחת לחייב את השכנים להרוס את יחידות הדיור שבנו.

המפקחת על המקרקעין אביטל שרייבר קיבלה חלק מטענות השכנים וקבעה כי יש להרוס שניים מהמבנים - זו שבחצר הצמודה לדירה בבניין וזו שנבנתה הגג - בתוך 60 יום. "אף שמדובר בצו הריסה, שהוא סעד חמור באופיו, הרי שהתנהלות הנתבעים מצביעה על שיקולים כבדי־משקל לתת סעד כאמור", ציינה המפקחת והוסיפה: "מביקורי במקום עלה כי הנתבעים בנו לא פחות מארבע (!) יחידות מגורים נוספות בבית המשותף, שאין להן כל זכר במסמכי הבית המשותף, בנוסף על הדירה שבבעלותם, כאשר במועד הביקור עלה כי ב־3 מתוך 4 היחידות האמורות מתגוררים שוכרים. כמו כן, עולה כי לכל הפחות בנוגע ליחידה זו שעל הגג וליחידה הנוספת שבחצר, לא קיים היתר בנייה, ולא ניתנו הסכמות קנייניות נדרשות, ואף השימוש ביחידה שלישית, במחסן, כדירת מגורים, נעשה ככל הנראה בניגוד לייעודה התכנוני".

איש הישר בעיניו יעשה

על התנהלות זו של השכנים הנתבעים כתבה המפקחת כי היא "חורגת במידה ניכרת מהתנהלות סבירה של בעל דירה בבית משותף (גם אם חלק מבעלי הדירות, מסיבותיהם, הסכימו בעבר לבנייה של שתיים מבין ארבע היחידות), ויש לה השפעה משמעותית על אופיו של הבית המשותף ויכולת יתר בעלי הדירות ליהנות מקניינם. לא ניתן להשלים עם התנהלות כאמור, העלולה להביא למצב שבו איש שהישר בעיניו יעשה, והבית המשותף ישנה לחלוטין את פניו ויהפוך למקבץ של יחידות בלתי חוקיות, ללא תכנון כולל ובסיס קנייני".

סכסוך השכנים התעורר בבית משותף בעל 3 כניסות ו־32 יחידות דיור בשכונת גבעת משה. לבית המשותף היה תקנון מוסכם, הקובע כי הרכוש המשותף שבתחומי כל כניסה, למעט הקרקע, יוצמד לבעלי הדירות באותה כניסה. לכל כניסה הייתה נציגות שניהלה את הרכוש המשותף המוצמד לאותה כניסה.

התובעים בתיק היו דיירים בבניין וחברים בנציגות הבית המשותף בכניסה א', ובני הזוג הנתבעים הם בעלי דירה הממוקמת בכניסה א'. בעוד נציגות הבית המשותף טענה כי שער הברזל שבנו השכנים על הגג וכל ארבע יחידות הדיור של שכניהם הנתבעים נבנו ללא היתר וללא הסכמת שאר הדיירים בבניין - טענו הנתבעים כי קיימות בבית המשותף חריגות בנייה רבות, אולם אחת מנציגות הבית המשותף בחרה, באופן אישי ובאמצעות הנציגות, לתבוע אותם בלבד, בשל רדיפה אישית. לטענתם, השער קיים כבר כ־30 שנה, והוא נעשה על־ידי הקבלן שבנה את הבניין, ומעולם לא נטענו טענות נגד בנייתו.

באשר למחסן וליחידת הדיור שבגינה, לטענתם, קיימת הסכמה חתומה של בעלי הדירות, כולל אחד התובעים, לבנייה זו. עוד טענו הנתבעים כי אין מניעה שיהיה שימוש חורג במחסן, וכי התובעים עצמם עושים במחסן שלהם שימוש חורג.

באשר לבנייה באזור שיועד בעבר לפחי האשפה, טענו הנתבעים כי התובעים הסכימו להוצאת פחי האשפה מחצרם הפרטית לפני כ־30 שנה. באשר לבנייה על הגג הצמוד לדירתם, טענו הנתבעים כי העניין נדון בפני בית הדין, שנתן פסק דין אשר אושר בבית המשפט המחוזי ומהווה מעשה בית דין.

המפקחת על המקרקעין קבעה כי אותן חריגות בנייה שלא אושרו על־ידי שאר הדיירים - דינן להיהרס.

פגיעה בנוף של השכנים

המפקחת ביקרה בבית המשותף וציינה בנוגע ליחידת הדיור שנבנתה על הגג, כי "במסגרת הביקור במקום, צפיתי במרפסת הגג הצמודה לדירת הנתבעים, ביחידה הבנויה מגדר אבן נמוכה, קירות זכוכית, ומקורה בגג, הנמצאת על גבי מרפסת הגג, בהפרדה פיזית מדירת הנתבעים. מחלון מטבח דירת התובעים נצפה גג היחידה האמורה, כאשר מחצית מהנוף הפתוח הנצפה מהחלון חסום על־ידי היחידה ובהמשך על־ידי פרגולה".

המפקחת ציינה כי כאשר מדובר בבנייה נוספת שאינה מהווה הרחבת דירה, יש לקבל את הסכמת כל בעלי הדירות לביצוע הבנייה. "עצם הבנייה הנוספת, גם אם היא על גג מוצמד, ואף אם אינה גורעת מאחוזי הבנייה של יתר בעלי הדירות, דורשת הסכמה של 100% מבעלי הדירות", כתבה וקבעה כי בתיק שבפניה "מדובר בבנייה של מבנה שאינו מהווה המשך טבעי של דירת הנתבעים, כי אם יחידה נפרדת, שהמחבר בינה לבין דירת הנתבעים הוא רצפת מרפסת הגג הצמודה לדירת הנתבעים. לפיכך עולה כי לא מדובר בהרחבת דירה כמשמעותה בחוק המקרקעין, אלא בתוספת בנייה של מבנה עצמאי", ו"הנתבעים לא הוכיחו קיומן של הסכמות מבעלי הדירות האחרים".

המפקחת ציינה עוד כי היחידה האמורה אף "פוגעת בדירת התובעים, משום שהיא מסתירה חלק מהנוף הנשקף מחלון מטבח דירתם. פגיעה כאמור, בשל השינוי שביצעו הנתבעים במרפסת הגג הצמודה לדירתם, מנוגדת לסעיף 2(ב) לתקנון המצוי שבתוספת לחוק המקרקעין, החל על הבית המשותף על־פי הוראת סעיף 64 לחוק המקרקעין".

לא הוכחה הסכמה

באשר לבנייה בחצר הצמודה לדירת הנתבעים במיקום שבו בעבר היה חדר האשפה - ותחתיו נבנתה יחידה מושכרת עם חדר שינה, חדר ילדים, מטבח, מקלחת שירותים - חזרה המפקחת על כך ש"בנייה של יחידה נוספת כאמור, גם אם היא מבוצעת בחצר צמודה לדירה, דורשת הסכמה של כל בעלי הדירות" וכן "עליה לעמוד בתנאי של אפשרות לקבלת היתר בנייה על־פי תוכנית בת־תוקף". ואולם, הנתבעים לא הוכיחו כל הסכמה שהיא מטעם יתר בעלי הדירות בבית המשותף.

מנגד, המפקחת דחתה את התביעה להריסת השער לגג, לאחר שנקבע כי ניתנה הסכמה לבנייתו, וכן דחתה את התביעה להריסת יחידת הדיור הנוספת ב"מחסן" - הכוללת מבואה, חדר שינה, מטבח מקלחת ושירותים ואשר גם היא מושכרת. נקבע כי בשנת 1999 חתם אחד התובעים על הסכמה לבנייה שבוצעה במחסן והפיכתו לדירה, וכן כי התובעים לא הוכיחו כי השימוש במחסן פוגע בדירתם, מלבד טענות כלליות על עומסים הנגרמים לתשתיות הבית המשותף עקב כך.

הנתבעים חויבו להרוס את היחידות שבנו על הגג ובחצר תוך חודשיים, וכן חויבו לשלם לוועד חוב בסך 2,688 שקל.

1/219/2020

עוד כתבות

קמפיין של הלוטו / צילום: צילום מסך מיוטיוב

כ-15 מיליון שקל בשנה: תקציב הפרסום של הלוטו עובר ידיים

פרסום הגרלת הלוטו עובר ממשרד באומן בר ריבנאי למשרד אדלר חומסקי - שלמעשה יטפל מעתה במרבית תקציב הפרסום של מפעל הפיס, העומד על 60 מיליון שקל בשנה ● מקס ממתגת מחדש את הלייב פארק בראשון לציון כ־אמפי MAX ● חברת הפינטק הישראלית april חותמת על שיתוף פעולה עם פייפאל ● וגם: שורת מינויים חדשים בגלידות שטראוס תחת הבעלים החדשים ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה שלילית בתל אביב; מדדי הקלינטק והביטחוניות ירדו ב-3%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.9% ● טאואר זינקה לאחר שהודיעה על שת"פ עם אנבידיה, אך מחקה את העליות זמן קצר לאחר מכן ● מג'יק ומטריקס התאוששו מעט לאחר הצניחה במניות ה-IT אתמול ● הביטקוין יורד לשפל של כשנה וחצי ● וגם: בבנק אוף אמריקה מצפים שהטלטלה בתחום הטכנולוגיה תייצר הזדמנויות במניות השבבים

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

שווארמה על גחלים ב–BBQ Mirage / צילום: וליד שרוף

בתחנת דלק מצאנו מסעדה אגדית שהתור אליה ממלא את החניון

יין וגבינות ממקרר שפועל בשיטת האמון, קטיף של פירות אדמה, סדנת תחפושות באווירת "משחקי הכס" וסניף חדש לשווארמה האגדית מהכרמל ● ביקור באבירים

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

ארגוני הפשיעה מצאו שיטה חדשה לגנוב מיליארדי שקלים מהמדינה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● רשות המסים בלמה לאחרונה חשבוניות פיקטיביות בהיקף של 25 מיליארד שקל, וארגוני הפשיעה החלו לחשב מסלול מחדש: לפרוץ למערכות של חברות אמינות, לגנוב זהויות ולהנפיק חשבוניות "רפאים" באישון לילה ● מקבלנים שחשבונם הוקפא ועד מילואימניקים שנפלו קורבן - כך עובדת שיטת העוקץ

הבקבוקים של יקב ליבנה / צילום: בני גם זו לטובה

בר ליבנה לקח את הכרם המשפחתי ולא הפסיק לנסות עד שהוציא ממנו את היין הכי טוב שאפשר

נתוני הפתיחה של יקב ליבנה היו מאתגרים, אך על הטרואר הצנוע חיפו מסירות ומגוון מרהיב של זנים ● עם כישרון ניכר, סבלנות לתהליך למידה, ויכולת מקצועית לא מבוטלת, הגיע הנכד לבית ליבנה ליינות ייחודיים ומוצלחים

האם רגולציית הסייבר לרכב תחסום יבוא דגמים מסוימים? / אילוסטרציה: Shutterstock

המהלך הדרמטי של הממשלה: התקנה שעשויה לעצור את יבוא הרכבים הפופולריים

יבוא רכבים לישראל יחוייב השנה באישורי סייבר, לפי תקנות משרד התחבורה ● ב-2025, ישראל הובילה ביבוא רכבים סיניים מופחתי זיהום ודורגה 14 בעולם ביצוא מוחלט ● וגם: עודפים מוזלים של "אפס ק"מ" גם בחודש פברואר ● השבוע בענף הרכב

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; הביטקוין צלל ב-10% לשפל של כמעט שנתיים

נאסד"ק ירד בכ-1.5% ● הביטקוין ירד ל-65 אלף דולר, חצי מהשיא שנקבע באוקטובר ● זינוק של 118% בהודעות הפיטורים בארה"ב, בינואר הגיעו לרמתם הגבוהה ביותר מאז 2009 ● דו"חות אמזון אחרי נעילת המסחר: ההכנסות צפויות לעלות לראשונה על 200 מיליארד דולר ● מחירי המתכות היקרות יורדים

מרטין שלגל, נגיד הבנק המרכזי השוויצרי / צילום: Reuters, Maximilian Schwarz

הדילמה השוויצרית: איך להגן על הכלכלה, לשמור על הפרנק ולא לעצבן את טראמפ

בעוד שהדולר מוסיף ונחלש, והעולם מחפש יציבות, שווייץ ניצבת בפני "צרות של עשירים": המטבע המקומי בשיא של עשור, האינפלציה במדינה אפסית, והחשש מפגיעה ביצוא גובר ● האם הנגיד מרטין שלגל יחזור לריבית שלילית ויסתכן בעימות חזיתי מול ממשל טראמפ?

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שליש מהשטח מזוהם: מה עומד לקרות כעת בפרויקט שדה דב?

ממצאים ראשוניים של זיהום בקרקע ובמי התהום ברובע שדה דב העלו שאלות לגבי המשך קידום הפרויקטים במתחם ● באילו אזורים אותרו החומרים שמקורם בקצפי כיבוי אש, מדוע שווקו הקרקעות מלכתחילה, ואילו יזמים כבר מבהירים שהשטח שלהם נקי? ● גלובס עושה סדר

ביטקוין / צילום: Shutterstock

שוק הקריפטו איבד 2.2 טריליון דולר משוויו, מה אומרת ההיסטוריה ומה צפוי בהמשך?

חורף הקריפטו חוזר: הביטקוין קרס ב-48% משיאו לרמה של 65 אלף דולר למטבע ● בשוק נותנים שלל הסברים מדוע המטבעות הדיגיטליים מתמוטטים עכשיו, ומנסים להעריך האם מדובר בהזדמנות קנייה או בתחילתה של תקופה ארוכה של חולשה. ומה קרה בפעמים הקודמות שהביטקוין קרס? ● גלובס עושה סדר

קריית שמונה. תצליח איפה שחיפה ובאר שבע נכשלו? / צילום: Shutterstock

בין פנטזיה למציאות בגליל: אוניברסיטה ושדה תעופה הם לא תמיד תרופת קסם

ההכרזות על שדה תעופה ואוניברסיטה בקריית שמונה מצטיירות כהבטחה למהפך בצפון ● בפועל, ניסיון העבר מלמד שנגישות ולימודים לבדם אינם משנים מגמות הגירה ● בלי תעסוקה, שירותים ואקוסיסטם עירוני מתפקד, קריית שמונה עלולה להישאר תחנת מעבר זמנית

זום גלובלי / צילום: Reuters

מילה אחת מיותרת ברוסיה עלתה בשש שנות מאסר

ארה"ב והודו הגיעו להסכם מכסים חדש - לפחות לטענת טראמפ • גזר הדין החריג שהוטל על קומיקאי רוסי • ומי רצח את בנו של קדאפי? פרטים חדשים נחשפים • זום גלובלי, מדור חדש

סטיב וויטקוף / צילום: ap, Evelyn Hockstein

סבב השיחות בין ארה"ב לאיראן הסתיים; סבב נוסף יתקיים בימים הקרובים

בוול סטריט ג'ורנל מצטטים דיווחים בתקשורת באיראן על כך שהיא הבהירה בשיחות היום עם ארה"ב כי היא מסרבת להפסיק את העשרת האורניום ● דוברת הבית הלבן: "טראמפ רוצה עסקה עם איראן, אבל אני רוצה להזכיר לאיראנים שיש לנשיא גם אופציות אחרות" ● בלבנון מדווחים על תקיפה ישראלית בדרום המדינה ● עדכונים שוטפים

הזבל עולה על גדותיו / צילום: Shutterstock

בין ההצהרות למעשים: ישראל לא נגמלת מקבירת הפסולת באדמה

בישראל, בניגוד לעולם, עדיין רוב הפסולת מוטמנת בקרקע ● מדובר במצב בעייתי ממגוון סיבות, כשאחת מהן היא שהמקום הולך להיגמר ● מאמצי הממשלה לא הביאו לשינוי בשטח, והמשבר מעבר לפינה ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי הטיפול בפסולת

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

אתר דודאים, סמוך לבאר שבע / צילום: Shutterstock

מתקן המרת זבל לאנרגיה בעלות של 1.5 מיליארד שקל יטפל בפסולת של באר שבע

בלוג'ן ודקל, השייכות לקרן ג'נריישן, יחד עם קבוצת שפיר, זכו במכרז של החשכ"ל על הקמת המתקן, שימוקם באזור התעשייה נאות חובב ויהיה הגדול בישראל ● כ-80% מהזבל בישראל מוטמן - שיעור כפול מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD

פרסומת של ארטליסט לסופרבול / צילום: צילום מסך

יותר מ-8 מיליון דולר ל-30 שניות: אף אחד כמעט לא מזפזפ בפרסומות הסופרבול

הסופרבול, שישודר ביום ראשון הקרוב, הוא לא רק אירוע ספורט משמעותי עם 120 מיליון צופים - אלא גם אחד מאירועי הפרסום הגדולים בעולם ● השנה יקחו בו חלק שלוש חברות ישראליות, והטרנד הבולט הוא מעבר מפרסומת חד-פעמית לחוויה אינטראקטיבית "360"

יזמי MyOr. מימין:  ד''ר מיכאל ברנדווין, ד''ר אריאל כץ ופרופ' רוני כהן / צילום: באדיבות החברה

ליזם שהפך את אנזימוטק לסיפור הצלחה יש תוכנית חדשה לשינוי עולם הבריאות

ד"ר אריאל כץ, היזם שהוביל את חברת אנזימוטק ופרש רגע לפני שנמכרה במאות מיליוני דולרים, רוצה לרתום את קליניקות התזונה למהפכה ברפואה מונעת ● בראיון הוא מספר על המודל העסקי של חברת MyOr שהקים וצופה לה השנה הכנסות של 30 מיליון דולר