גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השכנים הפכו את המחסן וחדר הזבל לדירות להשכרה. מה קבעה המפקחת?

היכן עובר הגבול בין מה שמותר לבעלי דירות ומה שאסור להם לעשות ברכוש המשותף בבניין? ● בעלי דירה בירושלים בנו על גג הבניין ובחצר לא פחות מארבע דירות וטענו כי קיבלו את אישור השכנים ● אלה הכחישו ופנו למפקחת על המקרקעין בדרישה להרוס את הדירות

חריגות בנייה ברחוב גבעת משה 2 בירושלים / צילום: יוסי זמיר
חריגות בנייה ברחוב גבעת משה 2 בירושלים / צילום: יוסי זמיר

סכסוכי שכנים הם דבר נפוץ ומחלוקות בנוגע לשימוש ברכוש המשותף בבניין מגיעים לעיתים רבות לבתי המשפט, אך מה קורה כאשר אחד מהשכנים משתלט על שטח משותף, בונה בו יחידות דיור נוספות ואף משכיר אותן? כך קרה בבית משותף ברחוב גבעת משה 2 בירושלים.

הקו האדום של הרכבת הקלה יוצא לדרך, אבל התחנות נשארו מאוחר
מה קרה למשכנתה שלכם אחרי שנה וחצי של העלאות ריבית  

דיירים בבניין הגישו תביעה למפקחת על המקרקעין, בטענה כי אחד מבעלי הדירות בבניין התקין שער ברזל בכניסה לגג הצמוד לדירתו ובנה עליו יחידת דיור; בנה יחידת דיור בחצר הבניין, תוך שימוש באזור שבו היה בעבר חדר פחי האשפה של הבניין; וגם שינה ייעוד של מחסן הצמוד לדירה אחרת, והפך אותו ליחידת דיור המושכרת למגורים.

לטענת השכנים, הדבר נעשה ללא היתר, והם ביקשו מהמפקחת לחייב את השכנים להרוס את יחידות הדיור שבנו.

המפקחת על המקרקעין אביטל שרייבר קיבלה חלק מטענות השכנים וקבעה כי יש להרוס שניים מהמבנים - זו שבחצר הצמודה לדירה בבניין וזו שנבנתה הגג - בתוך 60 יום. "אף שמדובר בצו הריסה, שהוא סעד חמור באופיו, הרי שהתנהלות הנתבעים מצביעה על שיקולים כבדי־משקל לתת סעד כאמור", ציינה המפקחת והוסיפה: "מביקורי במקום עלה כי הנתבעים בנו לא פחות מארבע (!) יחידות מגורים נוספות בבית המשותף, שאין להן כל זכר במסמכי הבית המשותף, בנוסף על הדירה שבבעלותם, כאשר במועד הביקור עלה כי ב־3 מתוך 4 היחידות האמורות מתגוררים שוכרים. כמו כן, עולה כי לכל הפחות בנוגע ליחידה זו שעל הגג וליחידה הנוספת שבחצר, לא קיים היתר בנייה, ולא ניתנו הסכמות קנייניות נדרשות, ואף השימוש ביחידה שלישית, במחסן, כדירת מגורים, נעשה ככל הנראה בניגוד לייעודה התכנוני".

איש הישר בעיניו יעשה

על התנהלות זו של השכנים הנתבעים כתבה המפקחת כי היא "חורגת במידה ניכרת מהתנהלות סבירה של בעל דירה בבית משותף (גם אם חלק מבעלי הדירות, מסיבותיהם, הסכימו בעבר לבנייה של שתיים מבין ארבע היחידות), ויש לה השפעה משמעותית על אופיו של הבית המשותף ויכולת יתר בעלי הדירות ליהנות מקניינם. לא ניתן להשלים עם התנהלות כאמור, העלולה להביא למצב שבו איש שהישר בעיניו יעשה, והבית המשותף ישנה לחלוטין את פניו ויהפוך למקבץ של יחידות בלתי חוקיות, ללא תכנון כולל ובסיס קנייני".

סכסוך השכנים התעורר בבית משותף בעל 3 כניסות ו־32 יחידות דיור בשכונת גבעת משה. לבית המשותף היה תקנון מוסכם, הקובע כי הרכוש המשותף שבתחומי כל כניסה, למעט הקרקע, יוצמד לבעלי הדירות באותה כניסה. לכל כניסה הייתה נציגות שניהלה את הרכוש המשותף המוצמד לאותה כניסה.

התובעים בתיק היו דיירים בבניין וחברים בנציגות הבית המשותף בכניסה א', ובני הזוג הנתבעים הם בעלי דירה הממוקמת בכניסה א'. בעוד נציגות הבית המשותף טענה כי שער הברזל שבנו השכנים על הגג וכל ארבע יחידות הדיור של שכניהם הנתבעים נבנו ללא היתר וללא הסכמת שאר הדיירים בבניין - טענו הנתבעים כי קיימות בבית המשותף חריגות בנייה רבות, אולם אחת מנציגות הבית המשותף בחרה, באופן אישי ובאמצעות הנציגות, לתבוע אותם בלבד, בשל רדיפה אישית. לטענתם, השער קיים כבר כ־30 שנה, והוא נעשה על־ידי הקבלן שבנה את הבניין, ומעולם לא נטענו טענות נגד בנייתו.

באשר למחסן וליחידת הדיור שבגינה, לטענתם, קיימת הסכמה חתומה של בעלי הדירות, כולל אחד התובעים, לבנייה זו. עוד טענו הנתבעים כי אין מניעה שיהיה שימוש חורג במחסן, וכי התובעים עצמם עושים במחסן שלהם שימוש חורג.

באשר לבנייה באזור שיועד בעבר לפחי האשפה, טענו הנתבעים כי התובעים הסכימו להוצאת פחי האשפה מחצרם הפרטית לפני כ־30 שנה. באשר לבנייה על הגג הצמוד לדירתם, טענו הנתבעים כי העניין נדון בפני בית הדין, שנתן פסק דין אשר אושר בבית המשפט המחוזי ומהווה מעשה בית דין.

המפקחת על המקרקעין קבעה כי אותן חריגות בנייה שלא אושרו על־ידי שאר הדיירים - דינן להיהרס.

פגיעה בנוף של השכנים

המפקחת ביקרה בבית המשותף וציינה בנוגע ליחידת הדיור שנבנתה על הגג, כי "במסגרת הביקור במקום, צפיתי במרפסת הגג הצמודה לדירת הנתבעים, ביחידה הבנויה מגדר אבן נמוכה, קירות זכוכית, ומקורה בגג, הנמצאת על גבי מרפסת הגג, בהפרדה פיזית מדירת הנתבעים. מחלון מטבח דירת התובעים נצפה גג היחידה האמורה, כאשר מחצית מהנוף הפתוח הנצפה מהחלון חסום על־ידי היחידה ובהמשך על־ידי פרגולה".

המפקחת ציינה כי כאשר מדובר בבנייה נוספת שאינה מהווה הרחבת דירה, יש לקבל את הסכמת כל בעלי הדירות לביצוע הבנייה. "עצם הבנייה הנוספת, גם אם היא על גג מוצמד, ואף אם אינה גורעת מאחוזי הבנייה של יתר בעלי הדירות, דורשת הסכמה של 100% מבעלי הדירות", כתבה וקבעה כי בתיק שבפניה "מדובר בבנייה של מבנה שאינו מהווה המשך טבעי של דירת הנתבעים, כי אם יחידה נפרדת, שהמחבר בינה לבין דירת הנתבעים הוא רצפת מרפסת הגג הצמודה לדירת הנתבעים. לפיכך עולה כי לא מדובר בהרחבת דירה כמשמעותה בחוק המקרקעין, אלא בתוספת בנייה של מבנה עצמאי", ו"הנתבעים לא הוכיחו קיומן של הסכמות מבעלי הדירות האחרים".

המפקחת ציינה עוד כי היחידה האמורה אף "פוגעת בדירת התובעים, משום שהיא מסתירה חלק מהנוף הנשקף מחלון מטבח דירתם. פגיעה כאמור, בשל השינוי שביצעו הנתבעים במרפסת הגג הצמודה לדירתם, מנוגדת לסעיף 2(ב) לתקנון המצוי שבתוספת לחוק המקרקעין, החל על הבית המשותף על־פי הוראת סעיף 64 לחוק המקרקעין".

לא הוכחה הסכמה

באשר לבנייה בחצר הצמודה לדירת הנתבעים במיקום שבו בעבר היה חדר האשפה - ותחתיו נבנתה יחידה מושכרת עם חדר שינה, חדר ילדים, מטבח, מקלחת שירותים - חזרה המפקחת על כך ש"בנייה של יחידה נוספת כאמור, גם אם היא מבוצעת בחצר צמודה לדירה, דורשת הסכמה של כל בעלי הדירות" וכן "עליה לעמוד בתנאי של אפשרות לקבלת היתר בנייה על־פי תוכנית בת־תוקף". ואולם, הנתבעים לא הוכיחו כל הסכמה שהיא מטעם יתר בעלי הדירות בבית המשותף.

מנגד, המפקחת דחתה את התביעה להריסת השער לגג, לאחר שנקבע כי ניתנה הסכמה לבנייתו, וכן דחתה את התביעה להריסת יחידת הדיור הנוספת ב"מחסן" - הכוללת מבואה, חדר שינה, מטבח מקלחת ושירותים ואשר גם היא מושכרת. נקבע כי בשנת 1999 חתם אחד התובעים על הסכמה לבנייה שבוצעה במחסן והפיכתו לדירה, וכן כי התובעים לא הוכיחו כי השימוש במחסן פוגע בדירתם, מלבד טענות כלליות על עומסים הנגרמים לתשתיות הבית המשותף עקב כך.

הנתבעים חויבו להרוס את היחידות שבנו על הגג ובחצר תוך חודשיים, וכן חויבו לשלם לוועד חוב בסך 2,688 שקל.

 1/219/2020

עוד כתבות

הנוף הנשקף מהררית / צילום: ליבי לוי

נסעתם לגליל בחג? אתם חייבים לעצור ביישוב הזה לחוויה תאילנדית אמיתית

קפה שהוא גם גלריה, מופע מוזיקלי של ערפול חושים, מעדנייה משובחת ושופינג ברוח האנתרופוסופיה ● ביקור ביישוב הררית, שמרגיש כמו יקום מקביל

תוכנית דירה. האם ניתן לקיים הליך תכנוני ללא הסכמה קניינית? / צילום: Shutterstock

האם ניתן לקיים הליך תכנוני ללא הסכמה קניינית?

תושבים בתל אביב שביקשו להוסיף ממ"ד לדירתם נתקלו בהתנגדות של השכנים, שטענו כי הדבר יפגע בהמשך בהליך התחדשות עירונית ● מה קבעה ועדת הערר?

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

עליות בוול סטריט; אפל קופצת ביותר מ-3%

השקל מתחזק במעל 1% מול הדולר, 3.76 שקלים ● דומינו'ס פיצה קופצת אחרי שפירסמה דוחות שעלו על ציפיות האנליסטים ● אילון מאסק בסין וטסלה קיבלה שם בשורות טובות ● שטף הדוחות בוול סטריט ימשך השבוע, אמזון תדווח בשלישי, אפל בחמישי ● לפי הוול סטריט ג'ורנל, יועצי דונלד טראמפ מנסחים הצעות חוק להגבלת עצמאות הבנק המרכזי ● ברביעי החלטת הריבית של הפדרל ריזרב, בשישי דוח התעסוקה החודשי

טקס הסיום הראשון של סטודנטים בסניף אוניברסיטת NYU בשנחאי, 2017 / צילום: Reuters, Ke yi

הכל למכירה: כך זורם הכסף הסיני לאוניברסיטאות אמריקאיות

אוניברסיטאות אמריקאיות חותמות על חוזים ברחבי העולם כדי למכור את מומחיות המחקר וההכשרה שלהן, וכמה מההסכמים הרווחיים ביותר שלהן היו עם חברות שבסיסן בסין ● חוזים הוערכו ב-2.32 מיליארד דולר בין 2012 ל-2024, על רקע חששות בקונגרס כי הקשרים האקדמיים עלולים להוות סיכון ביטחוני לאומי

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

אולם קולנוע בקליפורניה. החדשים רווחיים יותר מהישנים / צילום: Shutterstock

לאולמות קולנוע יש נדל"ן מיוחד, וזה מציל אותם

אולמות הקולנוע הלכו ואיבדו רלוונטיות רק לפני כמה שנים ● המיצוב הנדל"ני המיוחד שלהם עשוי להציל אותם

חניה על מדרכה. נושא שנוי במחלוקת / צילום: הלית ינאי

מה הוביל לקפיצה במספרי תו החניה לנכים?

מאז שרוככו התנאים לקבלת תו נכה, נרשמה עלייה של 55% במספר התווים שהונפקו ● השינוי בחוק שאפשר לנכים לקבל חניה צמודה לבית הקפיץ גם את מספר החניות, ובתל אביב הוא הוכפל ● יו"ר עמותת נגישות ישראל, יובל וגנר: "התכלית של מתן תווי נכה פשוט לא מקוימת"

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

עו''ד חגי קלעי / צילום: פליקס רטברג

"משפיל ומקומם": עורך הדין שהצליח לעזור להרבה, רק לא לעצמו

הוא עמד בפני 15 שופטים בבג"ץ הסבירות ההיסטורי, מייצג בעלי מניות נגד תאגידי ענק, ובין לקוחות המשרד שלו אפשר למצוא את אבי חימי ואריה דרעי ● אבל נדמה שהשליחות הגדולה ביותר של עו"ד חגי קלעי היא בקידום השוויון לקהילה הגאה ● אז איך זה שדווקא את בנו הוא נאלץ להביא בפונדקאות בארה"ב? "זה היה משפיל ומקומם"

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

עושים סדר לפסח? כך תדעו מה צריך לשמור ומה לזרוק, לפי תורתה של מארי קונדו

מה משמעות המילה פרעה ומהן "ערי מסכנות" המוזכרות בהגדה, אילו מדינות יזכו לחבילות סיוע נוסף לישראל ובאילו דגלים מופיע סמל היין־יאנג? ● הטריוויה השבועית

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

טל בסכס, פרויקטור מרכז השליטה האזרחי / צילום: רמי זרנגר-יח''צ החברה למתנ''סים

הפרויקטור שלא היה בראיון ראשון: "לא באתי לחמם כיסא"

טל בסכס מונה בסוף אוקטובר לפרויקטור שתפקידו "לתדרך בכל הנוגע לניהול האזרחי של המלחמה" ● אלא שאינטרסים פוליטיים רחשו בשטח, יותר מדי גופים היו מעורבים, ומהדיבורים על תקציב של 15 מיליארד שקל לא נשאר דבר ● בראיון לגלובס הוא מדבר על היכולת להשפיע כמנכ"ל החברה למתנ"סים, ומפתיע: "אם קוראים לי שוב - אני מתייצב"

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו

דווקא בזמן מלחמה, המשבר בשוק הנדל"ן והריבית הגבוהה, אילת פורחת נדל"נית ● "המשקיעים חזרו לעיר והם סוגרים עסקאות עם קבלנים"

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

שכונת גליל ים, הרצליה / צילום: המרכז למיפוי ישראל

הנוף לים בנתניה, המיקום המנצח בתל אביב: השכונות שעברו מהפכה

צילומי אוויר מראים את השינוי הגדול שהתרחש ב־20 השנים האחרונות באזורים מרכזיים ברחבי הארץ: את השדות החליפו בנייני מגורים, כבישים ופארקים ● איך אפשר היה לתכנן את השכונות החדשות טוב יותר ● צילומי אוויר: המרכז למיפוי ישראל ● פרויקט מיוחד

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

חזירי בר בחיפה / צילום: Ronen Zvulun

כך מתכנן ראש העיר להתמודד עם התופעה שהכי מטרידה את החיפאים

סוגיית החזירים מעסיקה את תושבי העיר מזה יותר מעשור, ובעוד שראש העיר החדש־ישן אמר שיטפל בה ביד נחושה, דרכי ההתמודדות המתגבשים לא עבדו בעבר ● פרופ' אורי שייניס, מומחה לחקר מינים פולשים, מסביר: "לנסות להתמודד עם החזירים ללא מחקר, זה כמו לנסות להתמודד עם הקורונה ללא מחקר"

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות