ביטוח לאומי. החוק בעבר לא העלה בדעתו הרכב משפחתי שבו הגבר יהיה "עקר בית" / צילום: Shutterstock, KiyechkaSo
הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
לאורך השנים פסיקות בתי המשפט ביצעו צעדים משמעותיים לקידום השוויון בין המינים. אפילו הלכות משפטיות שקוממו חלק מהנשים, כמו ביטול המשמורת והמרתה בחלוקת אחריות הורית משותפת, פועלות בטווח הרחוק לטובת השוויון ומאפשרות לנשים לצאת מהמטבח ולהצטרף למעגל העבודה.
החקיקה, לעומת זאת, נותרה הרחק מאחור, ודוגמה לכך ניתן לראות בחוק הביטוח הלאומי, שמבקש להקל על יחידה משפחתית, שבה אחד מבני הזוג אינו עובד מסיבות שונות, לדוגמה מכיוון שיש ילדים קטנים לטפל בהם. החוק מעניק פטור מתשלום דמי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות לבן הזוג שאינו עובד, בשעה שהוא עדיין ייהנה מחלק מהכיסוי שמעניק הביטוח הלאומי למי שמשלם.
● האם ניתן לחייב את הסבתא לעזור לנכדים להוציא דרכון זר?
● מדוע קיבלה אלמנה בעלות על דירה שלא נרשמה בירושה?
הבעיה? בן הזוג שאינו עובד מוגדר כ"עקרת בית" בלשון נקבה, ולמען הסר ספק קיימת גם הגדרה מפורשת לגבי הזכאי להטבה: "עקרת בית - אישה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי פרק זה, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית".
החוק, שנחקק בשנת 1935 ותוקן לאחרונה בשנת 1995, לא העלה בדעתו הרכב משפחתי שבו הגבר הוא שישמש כ"עקר הבית", והאישה תפרנס את המשפחה; ואף לא התייחס לאפשרות של הרכבים משפחתיים חד-מיניים.
בשנת 2010 בני הזוג סניה ויחזקאל מני ביקשו לעשות היסטוריה ועתרו לבג"ץ נגד האפליה הגלומה בחוק. הם ביקשו כי הפטור המגולם בחוק הביטוח הלאומי יוחל גם על גבר שהוא "עקר בית", וטענו כי במצב הקיים היום מוטל נטל כלכלי כבד על נשותיהם של הגברים שאינם עובדים, הנדרשות לשלם את דמי הביטוח הלאומי המוטלים על בעליהן. בכך נפגע חופש העיסוק שלהן, וכן נפגע חופש העיסוק של גברים המעוניינים לעבוד במשק הבית.
בית המשפט העליון הסכים עם הטענה שהחוק מפלה, אך פסק כי ידיו קשורות במקרה זה, וכי זהו תפקידו של המחוקק לתקן את המצב. בקשה לדיון נוסף בהרכב מורחב של בית המשפט העליון נדחתה, והמצב נותר על מכונו.
החוק המיושן יוצר עיוות כפול
חלפו 13 שנה, ואף אחד בוודאי אינו מופתע מכך שהמחוקק לא תיקן, ואף אין לו כל כוונה לתקן את החוק. כעת הגיש גבר נוסף תביעה בנושא זה, אולם במקום לפנות לבג"ץ, הוא הגיש תביעה בבית הדין האזורי לעבודה.
בני הזוג הפעם הם שני גברים, שהצביעו בין היתר על כך שהחוק המיושן יוצר עיוות כפול, מאחר שזוגות חד-מיניים של נשים דווקא נהנות מההטבה, וכל אחת מהן יכולה להיחשב כ"עקרת בית" לצורך החוק - ואילו זוגות חד-מיניים של גברים אינם כפופים לחוק כלל.
בצעד נועז, בית הדין האזורי לעבודה קיבל את התביעה, בקובעו כי "ההסדר החקיקתי הקיים מבוסס על תפיסות עולם מיושנות ופוגע בתא משפחתי של שני גברים. במסגרת מערכת משפט שדוגלת בשוויון בין המינים, אפליה בין גברים לנשים נראית תמוהה. הטבה מדיני הביטחון הסוציאלי הרלוונטיים לעניין זה אמורה להיות מוענקת לכל תא משפחתי, כך שלכל זוג תהיה בחירה להותיר את אחד מבני הזוג במשק הבית".
בנימוקיו התבסס בית הדין לעבודה על שני פסקי דין היסטוריים מפורסמים: פסק דין דנילוביץ', שקבע כי משעה שהחליטה אל על להעניק טובת הנאה בדמות כרטיסי טיסה לדיילים ידועים בציבור ממין שונה, שלילת זכות זו מבני אותו המין היא אפליה אסורה, ויש לתקנה באמצעות הרחבת ההטבה גם על זוגות חד-מיניים; וכן פסק דין פנקס ארד, שהרחיב את הסדרי הפונדקאות גם על בני זוג הומוסקסואלים.
על פסק הדין החדש בעניין "עקר הבית" הוגש ערעור מטעם הביטוח הלאומי, והוא עומד כעת להכרעת בית הדין הארצי לעבודה.