הפדרל ריזרב העלה את הריבית בקצב המהיר ביותר מאז שנות ה־80, אבל בוול סטריט יש מי שמעריכים שהשיא עוד לפנינו.
● עסקה של 3.3 מיליארד דולר: וורן באפט מגדיל את ההימור בתחום האנרגיה
● הכלכלנים מסבירים: איך תשפיע התקררות האינפלציה בארה"ב על הריבית?
סקירה חדשה שפורסמה על־ידי גולדמן זאקס רומז שהתנאים הפיננסיים יעילים פחות לצינון הכלכלה מכפי שהיו בתחילת השנה. כלכלני גולדמן טוענים שמדד כלכלי חדש שפרסם הפד לאחרונה העריך את השפעות העלאות הריבית בריסון הצמיחה בחודשים הקרובים.
הגישה של הספקנים עשויה לנבא זמנים של טלטלות בשווקים. במשך מרבית שנת 2022, עליות הריבית פגעו במחירי אג"ח ומניות במקביל. בתקופה האחרונה, ההימור הוא שהתנאים הפיננסיים יתקשחו, יאטו את הצמיחה, יחד עם המכירות בשוק האג"ח והניעו ריבאונד במניות.
כך או אחרת, בינתיים, בשווקים לא מתנהגים כאילו הם חוששים מחיכוך מול המדיניות הקשוחה יותר, אמר ג'ו לינץ', מנהל המחלקה הגלובלית של אשראי שאינו בדירוג השקעה בבית ההשקעות נויברג ברמן.
"לא נרשם שום קושי לקבל גישה להון השנה, ובמחירים סבירים יחסית", טען לינץ'. "כשאתה בוחן בשטח כיצד מתומחרות העסקאות, נראה שזה לא מכביד על הלווים".
האם התנאים הדוקים באמת?
לרוב, משקיעים צופים שריביות גבוהות יצננו את הכלכלה, כחלק מהתהליך המוכר בוול סטריט כ"הידוק התנאים הפיננסיים" - קונסטלציה של ריביות גבוהות על משכנתאות ועלייה בתשואה מאיגרות חוב ומחירי נכסים שנוטים מלהיות נמוכים. כל אלו נוטים לצמצם את כמות הכסף העובר בשווקים, בין היתר משום שעל ידי כך שהם מקשים על לקיחת הלוואות מצד חברות ואנשים פרטיים.
במצב הנוכחי, אחת המורכבויות היא שקשה לדעת בזמן אמת אם התנאים הדוקים, או שזה רק נראה כך, בייחוד כשהאינפלציה מטפסת לרמה הגבוהה זה שנים.
להבין אם התנאים הפיננסיים הדוקים או משוחררים זה מאתגר, מאחר שישנו משתנה מרכזי שמוסתר מן העין, אומרים כלכלנים. מה שמשנה אינו הרמה האבסולוטית של יעד הריבית, אלא האם היא גבוהה או נמוכה יותר מריבית "טבעית" היפותטית, שלא הייתה ממריצה וגם לא מעכבת את הכלכלה.
כלכלנים אומרים שתנאים פיננסיים רק נעשים קשים יותר כשהריביות עולות בחדות מעל הרמה הטבעית. את הרמה שנחשבת טבעית לא ניתן למדוד באופן ישיר, והיא משתנה עם הזמן - היא עולה כששינויים טכנולוגיים או דמוגרפיים משפרים את התחזית הכלכלית, ויורדת כשהתחזית לעתיד מתקדרת. אם הריבית הטבעית עלתה בחדות בשנתיים האחרונות, ייתכן שהפד לא הידק את המדיניות המוניטרית בחומרה מקבילה לדרמטיות של מהלך העלאות הריבית שעשה.
המדדים הרגילים לא מאותתים שהתרחש הידוק משמעותי. למשל, התמ"ג הנומינלי עלה בכ־7% בשנה לפי ההערכות, צמיחה שיש הסוברים שחותרת תחת כל טענה על כך שהמדיניות המוניטרית מושכת את הכלכלה לאחור.
"הייתי מצפה שמניות יסבלו"
סקוט סאמנר, כלכלן מוניטרי מאוניברסיטת ג'ורג' מייסון שבארה"ב, טוען שהריבית הטבעית טיפסה בחדות ונדחפה מעלה על ידי הסיוע המוניטרי של הפד בזמן המגפה באופן שהשתיק את ההשפעה של העלאת הריבית ב־5% מצד הפד בחודשים האחרונים.
סאמנר הפך למוביל דעה כשהבחין בדינמיקה דומה במשבר 2008-9, אז טען שהחלטת הפד להותיר את הריבית קבועה במשך רוב 2007, ביטאה הידוק משמעותי של המדיניות המוניטרית, בגלל שהריבית הטבעית צנחה במהירות.
כעת, הוא חושב שקורה ההיפך. "רוב האנשים היו מפרשים ריביות גבוהות כמדיניות הדוקה, אבל אי אפשר לקפוץ בהכרח למסקנה כזו", אמר סאמנר. "אם זו באמת הייתה מדיניות מוניטרית קשה, הייתי מצפה שמניות יסבלו מכך".
ואכן, בשנה האחרונה ההערכה הממוצעת של נגידי הפד לגבי הריבית הטבעית בטווח הארוך עלתה. לדברי פליפה ווילרואל, מנהל תיקים בחברת ניהול הנכסים הבריטית TwentyFour, חלק מהנגידים חוזים שהריבית הטבעית תעלה בטווח הארוך ב־3% ואף יותר מכך.
"הפד יודע שצריך לעשות יותר"
ועדיין, ווילרואל שומר על זהירות בכל הנוגע להנחה שהעמדה של הפד לא ניצית מספיק כמו משקיעים רבים, הוא חושב שההשפעות של העלאות הריבית מתאחרות לעתים קרובות, מה שמעניק תוקף להימור שלו שהכלכלה תאט והתשואות באג"ח יירדו. למעשה, הקרן שווילרואל מפקח עליה קנתה אג"ח ממשלתיות לעשר שנים, כשהמחירים שלהן עולים כשהתשואות יורדות, והעדיפה אג"ח של חברות באיכות גבוהה.
אך יו"ר הפד פאוול לצד בכירי נוספים בבנק המרכזי צופים שהריבית תגיע לשיא של כ־5.6% השנה בטרם תחל לרדת במהלך השנה הבאה.
כל אלו לא השפיעו על משקיעים רבים שנערכים למדיניות הדוקה יותר, אמרה ג'ודית ראנרי, מנהלית תיקי קרנות כספיות ב־Gabelli Funds.
לטענתה, הקרן שלה יותר מוטה לעבר אג"ח ממשל במח"מ מאוד קצר לעומת קרנות מקבילות. מדובר בהימור על כך שהריביות עוד יטפסו בניסיון לבלום את האינפלציה.
"בהחלט ראינו האטה בצריכה, אבל אפילו הפד עצמו הבהיר שצריך לעשות יותר", אמרה ראנרי. "האינפלציה לא מתכווצת כמו שהיא אמורה".
