גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תוספת של אלפי דירות בזמן קצר: באיזו עיר חצי מהדירות הן של מחיר למשתכן?

תוכניות הדיור הממשלתיות אפשרו למאות אלפי ישראלים להגיע לבעלות על דירה, אך יצרו בעיה לרשויות מקומיות קטנות - שחלקן נאלץ להתמודד עם תוספת משמעותית של דירות ● ניסיון העבר מלמד שגם עזרה ממשלתית לא תמיד עוזרת לרשויות להתאזן ● כתבה רביעית בסדרה

בנייה חדשה בבאר יעקב / צילום: Shutterstock
בנייה חדשה בבאר יעקב / צילום: Shutterstock

בשבועות האחרונים סקרנו כאן את ההשפעות של תוכניות הדיור הממשלתיות - ממחיר למשתכן ועד דירה בהנחה - על שוק הנדל"ן ועל הזוכים בהגרלות שרכשו באמצעותן דירות. אבל יש עוד צד לתוכנית האלו שלא מרבים לעסוק בו - כיצד השפיעו ההגרלות על הערים שבהן הן התקיימו. בחלק מהמקומות שיעור הדירות שהשתתפו בהגרלות מסך הדירות בעיר זניח למדי - לדוגמה בתל אביב הוגרלו עד היום 352 יחידות דיור (יח"ד) בסך-הכול. אך בערים אחרות, שבהן הוגרלו עד כה אלפי דירות, המצב שונה - ובהחלט הביא שינוי משמעותי לעיר.

משקיעים בלי להתכוון: מה לעשות אם קיבלתם דירה בירושה | כסף בקיר
המנהלים חוגגים, המשקיעים מפסידים: המודל הבעייתי של קרנות הריט בישראל | בדיקת גלובס
הפחתת ענק של שיכון ובינוי בשדה דב חושפת את השבר בשוק הדיור להשכרה | ניתוח

סיכום שערכנו אודות הערים המובילות במספר הדירות שהוגרלו בהן עד כה במסגרת תוכניות הדיור הממשלתיות, מעלה כי אשקלון היא המובילה את הרשימה עם כמעט 7,600 יח"ד שהוגרלו עד כה. אחריה מגיעות בית שמש עם כ־5,500 יח"ד, ראשון לציון עם כ־5,400 יח"ד, ראש העין עם כ־5,200 יח"ד וחיפה עם כ־4,300 יח"ד.

בהמשך אמדנו את משקל הדירות שהוגרלו מכלל הדירות ביישובים. שלא מפתיע ניכר שבערים גדולות כמו ראשון לציון, חיפה, ירושלים, נתניה ופתח תקווה, אף שהוגרלו בהן דירות רבות, שיעורן מהדירות בעיר קטן - ברמה של אחוז חד ספרתי. לעומת זאת בערים עכו, דימונה, נתיבות, מודיעין ואשקלון, משקל הדירות שהוגרלו עומד על 10%־20%, ואילו בשדרות, באופקים ובבאר יעקב שיעור הדירות המוגרלות עלה על 30%.

מכיוון שחלק מהדירות שהוגרלו טרם נבנו וטרם נספרו במסגרת הדירות הקיימות ביישובים, המשקל בפועל נמוך במידה מסיימת ממה שהגענו אליו בחישובים שלנו, ואולם עדיין הערים עם משקל גדול של דירות מוגרלות, יישארו במקומות הגבוהים גם לאחר ניכוי כזה, והשאלה העולה היא עד כמה הדבר משמעותי לעיר.

"העיר תחטוף עומס תקציבי גדול מאוד"

"זה משמעותי בהחלט", קובע הכלכלן ד"ר יניב ריינגוורץ מהמחלקה למינהל ולמדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה, המתמחה בכלכלה של רשויות מקומיות. "קח לדוגמה את המקרה של ראש העין. בעיירה המקורית התגוררו אנשים מהמעמד הנמוך, עד שלפני כ־30 שנה היא הכפילה את עצמה מבחינת כמות האוכלוסייה, כשנכנסו לתוכה תושבים חדשים וחזקים לשכונות הצבאיות בגבעת הסלעים ובנווה אפק.

"האוכלוסייה החדשה שנכנסה לראש העין במסגרת מחיר למשתכן אינה אמידה כמו תושבי השכונות הצבאיות, אך בטח שלא דומה לאוכלוסייה המקורית בעיר, כך שיתכן מאוד שהם מעלים מעט את המצב הסוציו אקונומי של העיר; אני מניח שגם במקומות פריפריאליים יותר כמו אופקים המצב הוא כזה, אבל אין כרגע נתונים שניתן לקבוע לפיהם".

זה ההיבט הסוציו אקונומי של התושבים. כיצד העירייה מתמודדת איתם?

"העיר עומדת לחטוף, יוטל עליה עומס תקציבי מאוד גדול. הגיעו ויגיעו לעיר תושבים חדשים שהם בהגדרה גירעוניים לרשות המקומית, ולכן כל הערים הללו - החזקות וגם החלשות - יצטרכו להוציא יותר כסף על התושבים.

"הסיפור הזה היה ידוע במידה רבה, ולכן יזמו את הסכמי הגג. הם אמורים היו לתת פיצוי על תוספת האוכלוסיה, אבל ממה שאני מכיר ומבין הם לא נותנים פיצוי מלא. בשורה תחתונה, תהיה מצוקה תקציבית, שהסכמי הגג לא פתרו עד הסוף וזה עומד לפגוע בערים, לפחות עד שהן יצליחו להקים אזורי מסחר".

יש אפשרות לרשות מקומית להיערך לגל כזה, או שהוא מהיר ואינטנסיבי מדי?

"אחד המאפיינים החשובים בשלטון המקומי הוא גודל היישוב. בערים שבהן שיעור הדירות שהגיעו מתוכניות הדיור הממשלתיות נותר נמוך, כמו ירושלים לדוגמה - זה שטויות מבחינתן. עיר גדולה יכולה להתמודד עם המצב הזה. אפילו אשקלון היא עיר שלדעתי מספיק גדולה להתמודד עם זה.

ד''ר יניב ריינגוורץ, אוניברסיטת חיפה / צילום: אוניברסיטת חיפה

"אבל כשמדובר ביישוב קטן, הוא קטן גם מבחינה תקציבית, וגם אם המדינה תסייע לו בשנים הראשונות, זה יעזור לו בטווח הקצר ואולי הבינוני. לטווח ארוך הבעיה תישאר, כי כמה אזורי תעסוקה אפשר כבר להקים במקומות כאלה?"

יוגב שרביט, מנהל המחלקה הכלכלית בחברת בילד אסטרטגיה אורבנית, פסימי מעט יותר. לדבריו, "המשמעות של כניסת משפחות בהיקף משמעותי לערים היא שהעלויות של התושבים יגדלו, כי מדובר באוכלוסייה גירעונית מאוד מבחינת הארנונה", הוא אומר. "שינוי 'המאזן' העירוני לכיוון משפחות יפגע בחוסן הכלכלי של הרשויות האלה ואז יתחיל מרדף אחרי בנייה של אזורי תעסוקה - שאין להם ביקוש בפריפריה - ויגדל החיכוך עם רשויות סמוכות במסגרת דרישות לחלוקת הכנסות מאזורי תעסוקה אזוריים".

הסכמי הגג ותוכניות הוותמ"ל נועדו לכאורה להתמודד עם הבעיה הזאת באמצעות כסף, והקצאת שטחי תעסוקה רבים. באיזו מידה הם עונים על הבעיות שתיארת?
"הם לא עונים על הבעיות האלו בכלל. הסכמי גג פותרים רק את העניין של התזרים לתקציבי הפיתוח. באשר לשטחי תעסוקה, לפריפריה יש ביקושים מסוימים לתעסוקה, כולל אופי - תעשייה יותר ממשרדים. אז זה שסימנו שטחים לא אומר כלום. בעיקרון, קרן הארנונה אמורה להתמודד עם זה".

הקרן אושרה במסגרת חוק ההסדרים, לאחר התנגדויות נוקבות מצד הרשויות המקומיות החזקות, ואולם נראה כי אם תיושם - היא תתחיל להשפיע רק בעוד שנים.

האם הפתרון יגיע מהסכמי הגג?

ראש עיריית אופקים, איציק דנינו, מזהה את גודל האתגר שעומד בפניו, אך אומר שהעירייה נערכת למצב. באופן כללי, הוא שבע רצון מההתפתחויות רבות שחלות בעיר בשנים האחרונות, במיוחד לאור העובדה שעד לפני 10 שנים אופקים פעלה תחת ועדה קרואה.

"עד לשנים האחרונות אופקים רשמה נתוני הגירה שליליים של כ־250 איש בשנה. עכשיו המצב התהפך, ובניגוד לעבר, אין מדובר בקליטת עלייה", הוא אומר. הוא רואה את מחיר למשתכן, את הוותמ"ל ואת הסכמי הגג כמנופי פיתוח גדולים. "רק בתקופה האחרונה קלטנו לעיר 932 ילדים. זה 30 כיתות לימוד", הוא מספר.

אז מה עושים כדי לעמוד באתגר של זינוק מספר התושבים מ־35 אלף כיום ל־80 אלף, כפי שמייעדות התוכניות? לפני שש שנים חתמה העירייה על הסכם גג שיוסיף לעיר יותר מ־12 אלף יח"ד, חלקן בבנייה צמודת קרקע וחלקן בבנייה לגובה, וכשליש מהדירות הללו הן דירות שהוגרלו במחיר למשתכן עד כה. דנינו מברך על כך.

איציק דנינו, ראש עיריית אופקים / צילום: אדי ישראל

הוא מספר שהעירייה משתתפת בתוכנית "המראה" של משרד הפנים, שמחליפה את מה שהיה נהוג במשך עשורים במשרד, לייצר תוכניות הבראה לרשויות המקומיות, שבמקרים רבים לא הצליחו להוציא אותן מהצרות. תוכנית ההמראה נועדה לייצר לרשויות משאבים שיסייעו להן להגדיל הכנסות ואף לקלוט תושבים.

כשמדובר באופקים, העירייה מקבלת ממשרד הפנים כ־1,400 שקל בעבור כל משפחה חדשה שנוספת לעיר, ודנינו מסביר כי זה מפצה את העירייה על הגירעון שנגרם בגין התושבים החדשים. נוסף לכך כוללת התוכנית עידוד של הרשויות לייצר מקורות הכנסה באמצעות פרויקטים חדשים, שנבדקים מראש על ידי משרדי הפנים והאוצר.

באחרונה אושר חיבור של כל השכונות החדשות בעיר לתשתיות הגז הטבעי על ידי העירייה, מה שיניב לה הכנסות. עוד לפני כן אושרה הקמת פרויקט "קריית העיר", מבנה תעסוקה של 6,000 מ"ר שיכלול משרדים ממשלתיים ועירוניים ויניב לעירייה הכנסות משכירות בגין שטחי מסחר ומשרדים פרטיים שיוקמו בו.

ואולם זה לא מספיק, והמפתח לאיזון נמצא בשטחי התעסוקה. "שיווקנו עם רמ"י קרקעות ל־400 אלף מ"ר מסחר ותעסוקה ועוד 436 דונם לתעשייה, והם ייצרו עבורנו הכנסות נוספות שלא ממגורים", אומר דנינו. "מדובר לא רק במקור חשוב להכנסות שלא ממגורים לעירייה, אלא גם מקור תעסוקה לתושבי העיר".

האם זו הכמות שתביא את העיר לאיזון תקציבי עם 80 אלף תושבים?
"זה מתאים ל־60־70 אלף תושבים. בימים אלה אנו מקדמים בוועדה המחוזית אזור תעשייה נוסף".

בעבר הממשלה לא עזרה מספיק לרשויות

כפי שמעידים הנתונים, אופקים היא רק דוגמה אחת לרשויות המקומיות שמאותגרות על ידי תוכניות הדיור הממשלתיות. התוכניות, בצירוף פעילות הוותמ"ל, שינו את הגיאוגרפיה של ישראל והובילו לשינויים מהירים מאוד בערים שבהן הן פועלות.

דנינו מספר למשל שהעירייה הקטנה מלפני כמה שנים התפתחה מאוד בעת האחרונה. הוקם בה אגף לפיתוח אורבני והוקמה גם חברה כלכלית. תהליכים דומים עוברים על עוד רשויות מקומיות שנמצאות במצב דומה, אבל האם כל זה מספיק? לממשלות ישראל ניסיון רע בטיפול ברשויות שצמחו במהירות בעקבות השתתפות בפרויקט לאומי. לפני 30 שנים היו רשויות מסוימות שקרסו תחת נטל העלייה, והממשלה לא עזרה להן מספיק. "מחיר למשתכן" הייתה במקורה תוכנית דיור, והוגיה לא חשבו הרבה מעבר לזה. גם הסכמי הגג שעליהם חתמו עם הרשויות השונות לא מספיקים ולא תמיד מתממשים בקצב הנדרש.

התוכנית הזו היא יותר מתוכנית דיור, והממשלה תצטרך להמשיך ללוות רשויות מקומיות כמו אופקים למשך שנים, ולסייע להן במידה שיוברר שהתוכניות להוסיף שטחי תעסוקה בתחומן היו יפות - אך בפועל לא התממשו או שלא הספיקו.

עוד כתבות

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות