גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשהמכונות יפקיעו מאיתנו את הבלעדיות, נישאר רק עם המבוכה הקיומית

הבינה המלאכותית הולכת ומשתלטת על חיינו, וברור כי כבר חצינו את הגבול המפריד בין האדם למכונה ● בעולם בו האדם מוותר על הייחודיות ועל הבלעדיות שלו אל מול המכונות, הכאוס הוא תוצאה בלתי נמנעת ● רעיון

חואקין פיניקס בסרט ''היא''. בדידות דיגטלית / צילום: צילום מסך
חואקין פיניקס בסרט ''היא''. בדידות דיגטלית / צילום: צילום מסך

זה עבר כאש בשדה קוצים: סטודנטים ומרצים כותבים מאמרים אקדמיים בסיוע הבינה המלאכותית; אנשים בודדים, המתקשים במגע חברתי, מוצאים לעצמם חברה או חבר דיגיטלי, המגלה אכפתיות ודאגה; חואן פניקס בסרט "היא" (Her) אפילו מתאהב בחברה הדיגיטלית שלו שהופכת למאהבת קנאית חסרת פשרות.

מה הקשר בין מלחמת העולם השנייה לאולפני פיקסאר? | סרנדיפיטי
מה קרה כשיצאתי להגשים חלום שילדה בת 16 ראתה בטיקטוק | קניתי
25 שנה ל"מופע של טרומן": כולנו בפעמון הזכוכית | רעיון

הבינה המלאכותית כבר פה ובקרוב תהפוך לשגרת חיים. כשניסע במכונית אוטונומית המחשב ייטול מן הנהג את המעמד שלו כמקבל החלטות. הוא יפסיק להיות היצור התבוני, האדם האוטונומי. גם כשנדליק טלוויזיה כדי לשמוע חדשות - מי יקדם את פנינו אם לא מגישות ומגישי חדשות דיגיטליים.

גם אם החזון הזה נשמע לכם כנבואה דיסטופית קיצונית, ברור כי כבר חצינו מזמן את הגבול המפריד בין האדם למכונה. אין ספק כי אנו שרויים ב"עולם חדש אמיץ" הנוטל מאיתנו מידה כזו או אחרת של רצון חופשי. מה שהיה פעם תוצר של סרטי מדע דמיוניים או של רומנים עתידיניים נוסח אלדוס האקסלי, הפך למציאות כמעט בנאלית.

מהי אם כן, אותה מכונת פלא - הבינה המלאכותית - ומדוע היא מייצרת תגובה רגשית כה עזה? מדוע אנו מגיבים אליה בתערובת מורכבת של התלהבות ואימה?

מכונות הבינה המלאכותית מדמות את פעולות המוח האנושי אך אינן מסתפקות רק בעיבוד של נתונים קוגניטיביים - הן מסוגלות גם לפתח עמדות רגשיות. יכולתן של המכונות להתנהג באופן רגשי ולדמות בצורה אמינה תקשורת שיש בה אלמנטים אנושיים של שמחה, אהבה ועוד מושכת את המשתמש ומאיימת עליו בו זמנית. האיום נובע מן העובדה כי מכונות אלה עשויות להפקיע מן האדם את הבלעדיות שהייתה לו עד כה, כיצור המסוגל לקבל החלטות דינמיות, פרי הרגש, האינטואיציה והדמיון.

כאן אנו מגיעים אל לב הדילמה שהבינה המלאכותית מביאה איתה אל העולם. ראשית, מדובר בוויתור האדם על הייחודיות ועל הבלעדיות שהיו לו בעבר מול עולם המכונות הישן. שנית, קיימת חרדה מפני אובדן גבולות, שפירושה הוויתור על החלוקה הבינארית של העולם לאמיתי ולמדומה, לטבעי ולמלאכותי. במציאות החדשה אנו הופכים ליצורים קיברנטיים שהגבולות האלה אינם מוכרים להם.

בהיעדר גבולות, מה שנכנס לתוך הוואקום הוא מבוכה קיומית וכאוס צבעוני. הכאוס הוא תוצאה בלתי נמנעת של הקושי לקבל החלטות אוטונומיות ולבחור באופן עצמאי בין ברירות חיים שונות. מעתה כל בחירה שנבצע עשויה להתגלות בדיעבד כפרי של מניפולציה אלגוריתמית, שמישהו בתוך המחשב שתל במוחנו. עלינו להתרגל אם כן לחיים בעולם פילוסופי, אסתטי ומוסרי, שההבחנות בו הן עמומות.

ברמה הפילוסופית אי־הוודאות הדיגיטלית, שבה אנו שרויים, מהדהדת אלמנטים מרכזיים בעולם הפוסט־מודרני. שניים מרכזיים באים כאן לידי ביטוי: פירוק האמת (אי־ההבחנה בין אמת לשקר) ופירוק הסובייקט האוטונומי. כעת החלטות הסובייקט הן פרי השיתוף בין עצמיותו הישנה ומערכות מידע "מאגיות" חדשות, המתמזגות עם תודעתו האנושית.

מציאות עמומה ומסתורית זו מקרינה באופן חזק על המשתמש: האחרון מוצא עצמו שבוי בתוך עולם דיגיטלי מאגי, היוצר תחושה כפולה - הן של היקסמות והן של בעתה.

במסתו הידועה על "האלביתי" (1919) מגדיר פרויד את האלביתי כהתמכרות המשתמש להתנסות שבה הביתי, המוכר והאינטימי הופך לפתע לזר ולמבעית. כאילו מאחורי המוכר מתגלה גם החלק המודחק, המוכחש, המאיים שבו. דומה כי אחת ההגדרות של הבינה המלאכותית בימינו היא הצורך לחיות בתוך סביבות של "האלביתי" ולהתגבר עליהן.

מקורות האימה נעוצים בעולם שלא מסוגל כבר להבחין בין הזיה למציאות. כשהדבר קורה, אנו מאבדים את תחושת האוריינטציה מול העולם: הכול נראה אפשרי ומופרך כאחד. במחוזות האלביתי אנו נשאבים למצבים מאגיים של חוסר שליטה. הסימביוזה שנוצרת בין הגוף האנושי "החם" לבין הישות המופשטת והקרה של המכונה המתמטית יכולה, במצבים קיצוניים, לדמות גם את תחושת המוות.

"האם זה טוב, האם זה רע" - אנו שואלים והתשובה כבר מסתמנת מאליה: "אם זה טוב ואם זה רע, אין כבר דרך חזרה". העתיד הקרוב יראה אם גילינו מחוזות חדשים של דמיון ותבונה, או שמא אנו דוהרים קדימה אל הגדרה חדשה, מעוררת תהייה, של האדם.

עוד כתבות

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"