מה הקשר בין מלחמת העולם השנייה לאולפני פיקסאר?

בשנת 1942 הוקם באוניברסיטת MIT בבוסטון בניין 20, שיועד להיות מרחב עבודה למדענים בזמן מלחמת העולם השנייה. משום שתוכנן להיות חלל זמני קירותיו נבנו דקים מאוד. בחורף היה שם קר מאוד ובקיץ חם מאוד, והוא לא עמד בתקנים של כיבוי אש.

בסיום המלחמה זיהו ב־MIT בעיית מקום עבור ריבוי הסטודנטים והחוקרים, והחליטו להשאיר את הבניין על תילו. מי שהפכו אותו למעוזם הם אנשי אקדמיה מדיסציפלינות שונות, שלא השתייכו באופן מובהק לאחד החוגים בקמפוס.

● מה קרה כשיצאתי להגשים חלום שילדה בת 16 ראתה בטיקטוק | קניתי
● נטוורקינג: צביעות ריקה או מיומנות הכרחית לקידום מקצועי? | סרנדיפיטי
● 25 שנה ל"מופע של טרומן": כולנו בפעמון הזכוכית | רעיון

מה שקרה בבניין 20 לימד את טובי המרצים לניהול על סיעור מוחות מיטבי. אותה אסופה של אנשים שאינם קשורים זה לזה כביכול אילצה אותם להתרגל זה לזה, להקשיב דרך הקירות הדקים ולהתמנגל כל הזמן. אותם אנשים הצליחו לברוא מציאות חדשה.

המרחב הזה, שבזמן המלחמה הפך לפורץ דרך בחקר הגרעין והמחקר הרדיואקטיבי, המשיך לרשום הישגים מדעיים גם אחריה, כמו צילום במהירות גבוהה, אנטנות של רדארים ואפילו את פיתוח המיקרוגל.

סטיב ג'ובס עצמו ציטט את מה שקרה בבניין 20 כמצע להקמת בניין אולפני פיקסאר, שבהם האטראום הגדול במרכז מאלץ את אנשי המחשוב, המטה והאנימטורים להיתקל זה בזה כל הזמן.

היום את בניין 20 מחליף Stata Center, שעיצב האדריכל הידוע פרנק גארי בשנת 2004, והוא נועד להנציח את רוח החדשנות והרב־תחומיות שהייתה באותו חלל אגדי.

באותה השנה גם פרסם פרנס ג'והנסון את ספרו "אפקט מדיצ'י", שטען שכדי להשיג חדשנות יש לשבור מסגרות ולחבר רעיונות שאינם קשורים, שבצומת שבין דיסציפלינות שונות מתגלה החדש והמפתיע.

אפקט מדיצ'י הוא מושג שאפיין את התחייה התרבותית, הפילוסופית והאמנותית שידעה איטליה במאה ה־14, שהניחה את היסודות למה שכונה מאוחר יותר תקופת הרנסנס. הוא נהגה על שם משפחת מדיצ'י, ששלטה בפירנצה באותם ימים והולידה מדענים, אמנים, אדריכלים, פילוסופים ועוד. בחצרה של המשפחה נפגשו כולם והפרו זה את זה ברעיונות שיחד הביאו לפריחה החדשה של התרבות.

הסיפורים האלה מלמדים אותנו שחיבור של אנשים תחומי מחקר ועניין שונים, גם אם הוא אינו מובן מאליו ואפילו מפליא לעתים, וגם אם הוא כרוך במאמץ, יכול להניב אקראיות טובה, סרנדיפיטי. במקום להתחבר לדומים לנו, כדאי שנבקש את השונים מאיתנו.

ויש עוד דרך ליהנות מיתרונותיה של הרב־תחומיות. אנו עצמנו יכולים להיות היום אנשי הגם וגם. אם בעבר חקלאי היה חקלאי, ולא זאת בלבד, הוא גם היה חקלאי של אקלים מסוים, התמחה בזן מסוים ושיווק את אותו הפרי לאורך שנים, היום העידן המודרני פותח בפנינו את האפשרות להתנסות ולהעמיק ביותר מתחום אחד ולרכוש כמה מקצועות במקביל.

חוכמת הגם וגם היא מקדם בטוח להפתעות חיוביות. כמו בכלים שלובים, ישנה הזנה הדדית מתחום לתחום וניתן ליהנות מכל העולמות. אם נתקלתם בספר, סרט, הרצאה או אפילו שיחה מעניינים, אל תפסלו את האפשרות שזה פתח לתחביב חדש או אולי לעיסוק חדש. אם החלטתם לכתוב משהו, אולי הוא ימצא את מקומו בבלוג. ככל שתדעו יותר על יותר תחומים, הם יפרו זה את זה, ותצליחו יותר בכל אחד מהם.