שר המשפטים יריב לוין / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
יום למחרת ביטול עילת הסבירות בכנסת, מפלגת יש עתיד והתנועה לאיכות השלטון הגישו היום (ג') עתירות לבג"ץ לחייב את שר המשפטים יריב לוין ואת הממשלה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים - זאת על רקע המחסור החמור בעשרות שופטים והעומס על בתי המשפט. הפעם האחרונה שכונסה הוועדה הייתה בממשלה הקודמת, באפריל 2022.
● "בלי הסדרי טיעון היינו קורסים": 4 נשיאי בתי משפט מספקים הצצה מבפנים על העומס ברשות השופטת
● האם מערכת המשפט סובלת ממחסור של קרוב ל־100 שופטים?
● עם מי נפגש לוין בשלושת החודשים הראשונים שלו כשר המשפטים?
הממשלה מבקשת לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כך שהקואליציה תשלוט בוועדה ובמינויים. הליך החקיקה שהוביל לוין נעצר רגע לפני אישור החוק בקריאה שנייה ושלישית בעקבות גל המחאה, ומאז נמנע לוין מלכנס את הוועדה.
העתירות מציבות בפני בג"ץ בפעם הראשונה את ההתמודדות ללא עילת הסבירות, תוך הסתמכות אפשרית על עילות אחרות.
איך ישפיע ביטול עילת הסבירות על העתירה, ומה סיכוייה להתקבל?
יש עתיד טוענת כי ההחלטה לא לכנס את הוועדה מנוגדת לדין ומהווה ניסיון לשתק את הרשות השופטת. לטענתה, ההחלטה שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים היא בלתי סבירה באופן קיצוני.
לדברי יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, "לא ייתכן שראש הממשלה לא מסוגל להשתלט על שר המשפטים שלו ולהודיע לו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. זו פגיעה ממשית באזרחי ישראל, פגיעה מקצועית במערכת המשפט ופגיעה בערכי הדמוקרטיה".
מאחר שאמש בוטלה עילת הסבירות, יש עתיד, המיוצגת על-ידי עורכי הדין ממשרד גזית-בקל, ממקדת את טיעוניה בטענה לחוסר סמכות ושיקולים זרים. גם התנועה לאיכות השלטון טוענת לשימוש לרעה ולשיקולים פוליטיים אישיים.
העותרים טוענים כי ההימנעות מאיוש עשרות תקני שופטים פנויים מפרה את החובה המוטלת על שר המשפטים והממשלה מכוח חוק יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט. "החלטה זו פוגעת פגיעה קשה באינטרס הציבורי ומהווה הפרה בוטה של חובת הנאמנות וההגינות המוטלת על הממשלה. הניסיון להביא לשיתוקה של הוועדה לבחירת שופטים, עד להשלמת המהלך החקיקתי השנוי במחלוקת שמבקש שר המשפטים לקדם, הוא ניסיון להביא לשיתוקה של הרשות השופטת", נטען בעתירת יש עתיד.
"במעשיו פוגע שר המשפטים ביכולתם של אזרחי המדינה לקבל את יומם בבית המשפט, ופוגע בזכות הגישה לערכאות ובעיקרון הפרדת הרשויות", הוסיפו בעתירת התנועה לאיכות השלטון.
בעתירת יש עתיד מצוטטת תשובתו של השר לוין בכנסת - מתי הוא מתכוון לכנס את הוועדה. לוין הבהיר בתשובתו כי בכוונתו לשנות את הרכב הוועדה. "כדי שיהיה סיכוי לשנות את הדבר הזה, נדרש כמובן שהוועדה תהיה בהרכב אחר", אמר. כאשר נשאל על -די ח"כ גלעד קריב: "ואם לא תצליח לשנות האם תכנס את הוועדה?", השיב לוין: "אנחנו נשנה. אני לא עוסק מה יקרה אם חס וחלילה".
מדוע מדובר באי-הפעלת סמכות?
חוק בתי המשפט קובע כי אם שר המשפטים ראה שיש למנות שופט, הוא "יודיע על כך ברשומות ויכנס את הוועדה". העותרים טוענים כי "לשון החוק פשוטה ומדברת בעד עצמה, ודאי מקום בו המחוקק נקט ביטויים ברורים ומפורשים דוגמת 'יודיע' או 'יכנס'. הסמכות היא סמכות חובה, טוענת יש עתיד. עוד הם הוסיפו כי לכל הפחות מדובר בסמכות בעלת שיקול-דעת צר ביותר, שמחייב את מימושה בהתקיים תנאים אובייקטיבים פשוטים.
"המחוקק לא התכוון להעניק לשר המשפטים - בעל תפקיד בכיר ברשות המבצעת ומי שנתון בעצמו לביקורתה של הרשות השופטת - את הסמכות לפגוע בתפקודה ובכשירותה של הרשות השופטת, בדרך של הימנעות מכוונת מכינוס הוועדה עד שהרכבה יישא חן בעיניו", נטען. לפי העתירה, שיקולים אלה הם שיקולים "זרים ופסולים, שאינם רלוונטיים כלל להחלטה המתחייבת על כינוס הוועדה שעה שמתעורר הצורך במינוי שופטים".
האם ניתן לכנס את הוועדה בעת הזו מבחינת החוק?
הוועדה לבחירת שופטים מונה 9 חברים: ראש הוועדה שר המשפטים לוין ושר נוסף, 3 שופטי עליון, שני נציגי הוועדה לבחירת שופטים ושני נציגי הכנסת שנבחרו - קארין אלהרר מיש עתיד ויצחק קרויזר מעוצמה יהודית. מי שלא מונה זה שרה נוספת. הקואליציה נמנעה עד היום מלמנות שרה, אך לפי החוק ניתן לכנס את הוועדה גם בהרכב מצומצם של 7 חברים במקום 9.
מאחר שהעותרים מתבססים על עילות נוספות על הסבירות, בהן פעולה בחוסר סמכות ושיקולים זרים, ולאור המחסור העצום בשופטים הפוגע בציבור כולו - ההערכה היא כי לעתירות יש סיכוי להתקבל.
יחד עם זאת, בית המשפט ישקול את עיתוי הגשת הבקשה, לצד שיקול-הדעת המסור לשר המשפטים באשר למועד הכינוס. השאלה אם 7 חודשים ללא כינוס הוועדה הוא פרק זמן שבית המשפט יתערב בו כאשר החוק לא קובע מועד.