היועמ''שית גלי בהרב-מיארה וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, יוסי זמיר
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הגישה היום (ג') את עמדתה לבג"ץ בנוגע לחוק הנבצרות שעבר בכנסת. לעמדתה, הכנסת עשתה שימוש לרעה בסמכותה כאשר חוקקה את חוק הנבצרות, כדי לשפר את מצבו המשפטי של ראש הממשלה נתניהו. היועמ"שית סבורה כי יש מקום להוציא צו על-תנאי שיורה לכנסת ולראש הממשלה לנמק למה לא לבטל את החוק.
● סיטי בנק בדוח מיוחד על ישראל: "המצב נהיה מסוכן יותר ומסובך יותר"
● מי נחשב לתושב ישראל? הכללים החדשים שמקדמת רשות המסים
בתגובת היועמ"שית נכתב כי "מכלול הנסיבות מלמד בבירור כי ענייננו בתיקון חוקתי פגום מיסודו ובתוצאותיו, שהינו תוצר של שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, בהליך חקיקה מואץ, כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט הנכבד".
נזכיר כי בית המשפט דחה במאי 2020 עתירות שעסקו באפשרות כי הרכבת הממשלה תוטל על נתניהו. בית המשפט הסתמך על הנחת המוצא שהייתה מקובלת על ראש הממשלה, כי הוא יהיה נתון למגבלות של ניגוד עניינים שיגבש היועמ"ש. בהמשך גובש הסדר ניגוד עניינים, ובית המשפט קבע כי ההסדר יבטיח שהעניינים האישיים הנוגעים לכתב אישום נגד נתניהו לא ישפיע על תפקודו כראש ממשלה. בהסדר נקבע כי נתניהו נדרש "להימנע מכל מעורבות בעניינים הנוגעים לפעילות הוועדה לבחירת שופטים ובכל הנוגע לשופטי בית המשפט העליון והמחוזי", בשל היותו נאשם בפלילים.
"פגם חוקתי חמור"
בתגובת הייעוץ המשפטי, עליה חתומים עורכי הדין ענר הלמן ראש מחלקת הבג"צים, רן רוזנברג ואודי איתן, נטען כי קיים חשש כבד כי החוק תוקן כדי לאפשר לנתניהו לעסוק ברפורמה המשפטית, ובכך יש "פגם חוקתי חמור". בתגובה מתוארת השתלשלות העניינים שהובילו לשינוי חוק הנבצרות: ראשית בהצעת חוק פרטית שהונחה על שולחן הכנסת ימים ספורים לאחר שהוגשו עתירות בעניין נבצרותו של נתניהו.
עוד צוין בתגובה כי "שעות בודדות לאחר שאושר בכנסת, תיקון חוק היסוד שימש בידיו של ראש הממשלה להתנער בפומבי מהחובות מתחום טוהר המידות שהוטלו עליו בחוות-דעת ניגוד העניינים המחייבת אותו". בכך שנתניהו הודיע כי "הוא נכנס לאירוע" ומתחיל להיות מעורב בחקיקת הרפורמה המשפטית. זאת בניגוד לעמדת היועמ"שית - כך על-פי העמדה.
בעתירה מפורט כיצד חברי הקואליציה אישרו כי מדובר בחוק פרסונלי. כך, בישיבה בוועדת הכנסת שהתקיימה במרץ השנה אמרה ח"כ אפרת רייטן מהעבודה לח"כ משה סעדה מהליכוד: "אתה אומר שהוגשה עתירה בעניין בנימין נתניהו בעניין הנבצרות, והנה כנסת ישראל משנה עכשיו". ח"כ סעדה השיב לה: "אפרת, זה פשיטא שבגלל זה חוקקנו, את צודקת. מה את חושבת שחוקקנו כי סתם קמנו ואמרנו וואו החוק הזה לא ברור?". בהמשך אישר סעדה שוב: "עשינו את זה בגלל האירוע של נתניהו".
נתניהו: "בית המשפט אינו מוסמך לפסול חוק יסוד"
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב להודעת היועמ"שית וטען כי בית המשפט אינו מוסמך לפסול חוק יסוד. "אין להתערב במפעל חקיקת היסוד של הכנסת באופן שיהווה התערבות תקדימית וחריגה של בית המשפט הנכבד בתפקידה החוקתי של הכנסת".
עורכי דינו של נתניהו, מיכאל ראבילו ורועי שכטר, טוענים גם כי אין מקום להרחיב את עילת הנבצרות מעבר לחולה על נסיבות אובייקטיביות מטעמי בריאות או מוות. זאת לאור קיומם של הסדרים מקבילים ל"הדחת" ראש ממשלה מכהן בדמוקרטיה.
החוק, שעבר במרץ השנה, תיקן את חוק יסוד: הממשלה וקבע כי רק ראש הממשלה או הממשלה יוכלו להכריז על נבצרות ראש הממשלה, ורק בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית, ברוב של 75% מחברי הממשלה. קודם לכן החוק לא הגדיר זאת במדויק. החוק מונע הכרזה על נבצרות, למשל בשל הפרת הסדר ניגוד העניינים כפי שנטען במקרה הנוכחי.
את העתירות נגד חוק הנבצרות הגישו התנועה לאיכות השלטון ומפלגת ישראל ביתנו. הדיון נקבע בבית המשפט העליון ל-3 באוגוסט. יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד ד"ר אליעד שרגא, מסר היום: "היועצת המשפטית לממשלה הזכירה פעם נוספת לכולם היום, ששלטון החוק שולט גם בשלטון ושבמדינה דמוקרטית, יש בלמים ואיזונים בין הרשויות, ולכן החקיקה האנטי-דמוקרטית תיפסל בשערי בג"ץ, במבצר זכויות האדם".
מטעם ראשי הקואליציה נסמר כי "תשובת היועמ"שית לעתירה היא עוד ניסיון לבטל את הבחירה הדמוקרטית של מיליוני אזרחים ולהעביר את הסמכות להדיח ראשי ממשלה בישראל לידי פקידות שלא נבחרה. ראש הממשלה נתניהו נבחר על-ידי למעלה מ-2.5 מיליון אזרחים, ובדמוקרטיה האזרחים בלבד הם אלה שקובעים מי יהיה ראש הממשלה. הניסיון המאולץ לקשור בין הרפורמה המשפטית שזוכה לתמיכה של מיליוני אזרחים לבין משפטו של ראש הממשלה נתניהו שמתנהל כסדרו מזה שלוש שנים, הוא חסר בסיס ומופרך מיסודו".
בג"ץ 2412/23, 2466/23