אושר סופית בכנסת: החוק שימנע מלהוציא את נתניהו לנבצרות, גם אם לא יעמוד בהסכם ניגוד העניינים

זהו החוק הראשון בין הליכי החקיקה הרבים במסגרת המהפכה המשפטית, שנועד למנוע מבג"ץ להוציא את נתניהו לנבצרות • המשנה ליועמ"שית: "צבר של דברי חקיקה מטרידים ביותר, שמקודמים במהירות רבה, תוך שימוש בסמכות המכוננת של הכנסת שלא למטרות שלהן נועדה" • לפיד: "חוק פרסונלי מגונה ומושחת; שוב נתניהו דואג רק לעצמו"

ראש הממשלה בנימין נתניהו במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
ראש הממשלה בנימין נתניהו במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

הכנסת אישרה הבוקר (ה') בקריאה שנייה ושלישית את תיקון חוק יסוד: הממשלה, של חבר הכנסת אופיר כץ וקבוצת חברי כנסת נוספים, תיקון הידוע גם כ"חוק הנבצרות". החוק עבר ברוב של 61 תומכים מול 47 מתנגדים לאחר לילה של פיליבסטר של האופוזיציה. 

חוק הנבצרות יגרום נזק משמעותי למדינה ולשלטון החוק | עו"ד פנחס רובין, דעה
הפתרון למשבר - סיום משפטי נתניהו בתמורה לעצירת החקיקה | עו"ד שלום הרשקוביץ, דעה

לפי החוק, רק ראש הממשלה או הממשלה יוכלו להכריז על נבצרות ראש הממשלה, ורק בשל אי-מסוגלות פיזית או נפשית. קודם לכן החוק היה עמום ולא הגדיר זאת במדויק. 

זהו החוק הראשון בין הליכי החקיקה הרבים במסגרת המהפכה המשפטית, שנועד למנוע מבית המשפט העליון להוציא את ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות.

תיקוני החקיקה במסגרת הרפורמה המשפטית:

● שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שהקואליציה תשלוט במינויים - אושר לקריאה שנייה ושלישית. נעצר לפני ההצבעה במליאה לאחר שהונח על שולחן הכנסת
● שופטי בג"ץ לא יוכלו לפסול חוקי יסוד - אושר בקריאה ראשונה
● על-מנת לפסול חוק תידרש הסכמה של 12 מתוך 15 שופטי בג"ץ - אושר בקריאה ראשונה
● פסקת התגברות תאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל ברוב של 61 חברי כנסת - אושר בקריאה ראשונה
● בית המשפט לא יוכל להעביר ביקורת שיפוטית על מינוי שרים (חוק "דרעי 2") - אושר בקריאה ראשונה
● בית המשפט לא יוכל לפסול החלטות ממשלה ונבחרי ציבור בשל עילת הסבירות - אושר לקריאה שנייה ושלישית
● הייעוץ המשפטי לממשלה לא יחייב. שרים יוכלו למנות יועצים מטעמם - לא מקודם
● פירוק לשכת עורכי הדין - עבר קריאה טרומית
● הכפפת מח"ש לשר המשפטים - עבר בקריאה טרומית

"צבר של דברי חקיקה מטרידים ביותר" 

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, התנגדה לחוק, והמשנה שלה, עו"ד ד"ר גיל לימון, אמר בוועדה: "מה שאנחנו רואים לנגד עינינו הוא צבר של דברי חקיקה מטרידים ביותר, שמקודמים במהירות רבה, תוך שימוש בסמכות המכוננת של הכנסת שלא למטרות שלהן נועדה, ואשר יש בהם כדי להיטיב עם עניינו האישי של אדם בקשר לתוצאות הנובעות מהליכים משפטיים בעניינו. לפיכך, על אף מתן המענה שניתן לחלק מהקשיים שהעלנו, התנגדותנו העקרונית להצעת החוק עומדת בעינה".

בדברי ההסבר לחוק נכתב כי " בשל ההשלכות של קביעת קיומה של נבצרות של ראש הממשלה, כאשר הקביעה מתקבלת בניגוד לדעתו, כאשר הוא כשיר פיזית ונפשית לתפקידו, משמעותה הדחתו של מנהיג מכהן שנבחר על-ידי נציגי העם ובעודו זוכה לאמון הכנסת. כלומר, קביעת נבצרות ראש הממשלה היא בפועל מעשה ביטול של תוצאות הבחירות וההליך הדמוקרטי".

בתוך כך, אתמול (ד') בערב המשיכה ועדת החוקה בראשות ח"כ שמחה רוטמן לדון בשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. 1,900 מתוך 5,400 הסתייגויות נדחו. הדיון ימשך ביום ראשון, ובכוונת הקואליציה להעביר את החוק בשבוע הבא. 

"חוק פרסונלי מגונה ומושחת" 

יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, מסר בתגובה: "כמו גנבים בלילה, העבירה עכשיו הקואליציה חוק פרסונלי מגונה ומושחת נגד שמועה מופרכת על נבצרות. יידעו אזרחי ישראל - רגע לפני החגים, בזמן שיוקר המחיה מזנק, שוב נתניהו דואג רק לעצמו".

ח"כ אפרת רייטן מהעבודה מסרה: "בזמן שישנתם, לאלה שמצליחים לעצום עין בימי החושך האלה, העבירה הקואליציה המושחתת את חוק הנבצרות - תיקון חוק יסוד: הממשלה לביצור כוחו של השליט נתניהו. בושה וביזיון של ממשלה".

ח"כ גלעד קריב מהעבודה מסר: "ממשלה נבצרת! כמה שעות אחרי שהקואליציה הפילה את חוק האיזוק האלקטרוני, הכנסת מאשרת את חוק הנבצרות, שכולו ספין והסחת דעת. חוץ מחוקי המהפכה המשטרית וחוקי השחיתות, שום דבר לא מעניין אותם".

התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד חוק הנבצרות, שעות ספורות לאחר שאושר בכנסת. התנועה גם עתרה לבג"ץ לפני כחודש וחצי להוצאת נתניהו לנבצרות בטענה להפרת הסדר ניגוד העניינים שלו, ומטרת התיקון לחוק שעבר אתמול היא למנוע את האפשרות של בג"ץ לדון בעתירה.

בהמשך לכך טוענת התנועה כי זהו תיקון פרסונלי אשר "חותר תחת הבסיס המשטרי בישראל, לפיו הרשות השופטת מאזנת ובולמת את הרשות המבצעת ואת הרשות המחוקקת, וכינונו הוא מעבר נוסף אל דיקטטורה".

עוד טוענת התנועה נגד תחולתו המיידית של התיקון, בטענה כי הוא "יוצר תקדים חדש ומסוכן - ככל שלא עולה בידי מי שאוחז בראשות הממשלה לשנות את ההסדרים החוקתיים, כך הוא הולך ומשנה אותם בהתאם לנוחיותו, נוכח הרוב המזדמן שברשותו".