הפקולטה לניהול. הטריק המפתיע שמסייע להפחית תכנים אלימים ברשת / צילום: Shutterstock
בעידן הדיגיטלי המודרני פלטפורמות מדיה חברתית ואתרי תוכן הפכו לכיכרות העיר הווירטואליות. השיח ברשת, שמאפשר הפצה שוטפת של תוכן ותגובה מיידית לו באזורים מיועדים לתגובות, הפך לפלטפורמת השיח המרכזית.
ליכולת המיידית להגיב לתוכן יש יתרונות ברורים. אזור התגובות מאפשר למשתמשים ליצור אינטראקציה, לייצר ולהפיץ תכנים, להביע מחשבות וחששות ולהגשים מטרות אישיות, כגון הצורך בהכרה ומשמעות. כפי שהראו מחקרים מ־2013 ו־2018, מבחינת האתרים, תוכן שיוצרים משתמשים מעורר דיונים מרתקים, שיכולים להגדיל את זמן השהייה באתר ואת נאמנות המשתמשים. מחקר מ־2000 העלה כי מבחינת החברה הדמוקרטיזציה של התקשורת המקוונת מאפשרת את הרחבת הידע הקולקטיבי, מגדילה את חופש הביטוי ומייצרת הזדמנות ביטוי לקולות מהשוליים.
עם זאת, כמו בכל כלי רב עוצמה, גם ליצירת תוכן על ידי משתמשים יש צד אפל, שמאיים לערער את המרקם של הקהילות המקוונות. התגברות האלימות המילולית אינה רק עניין של אי־נוחות. מחקר מ-2015 הראה כי היא מונעת שיחות משמעותיות, משתיקה קולות שוליים ושוחקת את אמון המשתמשים באיכות התוכן. זהו איום שעלול להרחיק משתמשים, ליצור פגיעה מהותית בחופש הביטוי ולטפח סביבה שבה רק הקולות האלימים ביותר מעזים להביע את עצמם.
זהו אתגר לא קל. באופן מסורתי ניסיונות למיתון אלימות מילולית ברשת התמקדו במחיקת תגובות. אולם סינון תגובות מעלה חשש לגבי חופש הביטוי. יתרה מכך, הוא עלול לדרוש משאבים רבים. כמו כן, כפי שהראה מחקר מ-2021, סינון תוכן הוא סובייקטיבי בהגדרה ועלול לכלול הטיות שונות, שכן הגבול בין שיח מקובל לשיח בלתי מקובל ואלים הוא לעתים רבות מטושטש ושנוי במחלוקת.
עם זאת, ייתכן שלאלימות ברשת יש פתרון חלופי.
על המקום
במחקר שערכנו מצאנו כי מיקום התגובות משפיע על הטון של המגיבים, כשתגובות בשולי השרשור, בתחילתו ובסופו הן המשפיעות ביותר. הממצאים, שהתקבלו על סמך תצפיות וניסויים מבוקרים, מספקים קרקע יציבה לאימוץ אסטרטגיה של סידור תגובות כפתרון יעיל ואתי למאבק באלימות מילולית ברשת. באמצעות הצבת תגובות שאינן אלימות מילולית בתחילת שרשור ובסיומו והעברת תגובות לא הולמות לאמצע, ניתן למתן את תופעת העדר של שיח אלים.
השלב הראשון של המחקר התמקד בניתוח תצפיתי של מדור תגובות באתר תוכן ישראלי המציג תגובות ללא כל סינון. בחינת התגובות העלתה כי תגובות המכילות אלימות מילולית הן בעלות אופי מידבק. תגובה אלימה הגדילה את הסבירות לאלימות מילולית נגררת בהמשך. מידת ההידבקות באלימות המילולית נמצאה כתלויה במיקום: תגובות אלימות בתחילת השרשור או בסופו הגדילו משמעותית את הסבירות לאלימות מילולית בקרב משתמשים. לעומת זאת, לתגובות אלימות באמצע השרשור לא הייתה השפעה משמעותית על טון השיח והתגובות הבאות.
כדי לאמת את הממצאים הראשוניים ערכנו סדרת ניסויים מבוקרים. ניסויים אלה דימו את החוויה של משתמשים באינטראקציה עם שרשורי תגובות בפורמט הדומה לפייסבוק, הכולל תכנים ותגובות אליהם. בניסויים שינינו באופן מבוקר את מיקום התגובות האלימות כדי לבחון את השפעותיו על התגובות האחרות. המשתתפים קראו תכנים הכוללים שרשורי תגובות, שסודרו בארבעה מערכים שונים, שלאחד מהם נחשף כל משתתף באופן אקראי: מערך שבו התגובות האלימות מופיעות בתחילת השרשור, מערך שבו הן מופיעות בסופו, מערך שבו הן באמצע ומערך בקרה שבו התגובות לא הכילו אלימות מילולית כלל. לאחר הקריאה המשתתפים התבקשו לכתוב תגובה משלהם, שרמת האלימות בה נבחנה איכותנית.
הניסויים אישרו את ממצאי המחקר התצפיתי. משתתפים שנחשפו לתגובות אלימות בתחילתו או סופו של שרשור נטו בסבירות גבוהה להגיב באופן אלים מילולית. לעומתם, משתתפים שנחשפו למערכים שבהם התגובות האלימות הופיעו באמצע השרשור או שהכילו רק תגובות ללא אלימות מילולית נטו לכתוב תגובות שאינן אלימות.
דרך האמצע
לסיכום, בעודנו מתמודדים עם האתגרים האתיים שמציבה התגברותה של האלימות המילולית ברשת, חיוני שנחקור גישות חדשניות המאזנות בין שמירה על חופש הביטוי לבין טיפוח סביבה מקוונת בטוחה. סידור מחדש של התגובות עשוי להיות פתרון מעשי לבלימת ההתפשטות של אלימות מילולית, שאינו פולשני ואינו פוגע באיכות השיח ובחופש הביטוי. זה פתרון חלופי למחיקת תגובות שעומדות בכללי השיח של האתר אך יש בהן כדי לעודד שיח אלים. מחקר זה לא מעודד אי־מחיקת תגובות המכילות תוכן פוגעני (שנאה, איומים מפורשים וכו'), אלא שיישום פתרון זה מאפשר לאתרי תוכן ופלטפורמות מדיה חברתית לנווט בין חופש ואחריות, ולהבטיח שהמרחבים הדיגיטליים שלנו יישארו מוקדים של דיאלוג בונה ומכיל.
לקריאה נוספת:
Burtch, G., Hong, Y., Bapna, R., and Griskevicius, V. (2018). Stimulating online reviews by combining financial incentives and social norms. Management Science 64(5), 2065-2082.
Drake, B., Yuthas, K., and Dillard, J. F. (2000). It’s only words-impacts of information technology on moral dialogue. Journal of Business Ethics, 23(1), 41-59.
Gervais, B.T (2015). Incivility online: Affective and behavioral reactions to uncivil political posts in a web-based experiment. Journal of Information Technology & Politics 12(2), 167-185.
Gonçalves, J., Weber, I., Masullo, G. M., Torres da Silva, M., and Hofhuis, J. (2021). Common sense or censorship: How algorithmic moderators and message type influence perceptions of online content deletion. New Media & Society.
Oestreicher-Singer, G. and Zalmanson, L. (2013). Content or community? A digital business strategy for content providers in the social age. MIS Quarterly 37(2), 591-616.