היישוב אפרת / צילום: איל יצהר
בני זוג שערכו הסכם לרכישת בית ביישוב אפרת, וגרו בו במשך שלוש שנים עם חמשת ילדיהם, ייאלצו לאבד את הבית ולהפסיד מאות אלפי שקלים, וזאת בגלל עיכוב של מספר ימים בהעברת יתרת התשלום.
הרוכשים טענו במשפט כי המוכר ניצל את האיחור, שלא היה באשמתם, כדי לקבל בחזרה את הנכס, שערכו הנדל"ני עלה משמעותית מאז המכירה.
● התביעה נדחתה: גיל שויד לא ישלם דמי תיווך על רכישת בית ב-130 מיליון שקל
● בג"ץ קבע כי החוק שנועד לסייע למקורבו של דרעי לא יחול בבחירות הקרובות
השופט רם וינוגרד מבית המשפט המחוזי בירושלים אישר את ביטול ההסכם, למרות העיכוב הקצר, והורה למשפחה בת שבע הנפשות לצאת מביתם בתוך שלושה חודשים. נוסף על כך תיאלץ המשפחה לשלם דמי שכירות בסך 12 אלף שקל על תקופה של שנתיים כמעט - סכום שלא הייתה אמורה לשלם לו היה הסכם המכר נאכף.
תחילתו של הסיפור ביולי 2020, אז חתמו בני הזוג ג'ק וקרן ג'ייקובס, עולים מארה"ב, על חוזה לקניית בית דו-משפחתי ביישוב אפרת המשתרע על כ-300 מ"ר. הם סיכמו עם המוכר משה עמר כי ישלמו תמורתו 3.62 מיליון שקל.
מתוך סכום זה הם שילמו מיליון שקל סמוך לחתימה על ההסכם. את היתרה, 2.62 מיליון שקל, התחייבו לשלם בתוך עשרה ימי עסקים מיום שיתקבל טופס 4. המוכר התחייב להשיג את הטופס בתוך 12 חודשים. נקבע כי הפרת ההתחייבות לטופס 4 ולמועד יתרת התשלום תיחשב להפרה יסודית. יחד עם זאת, סוכם כי איחור בתשלום בשבעה ימים נוספים לא ייחשב להפרה מהותית.
איחור של שלושה חודשים בהבאת הטופס
המשפחה עברה להתגורר בבית באוקטובר 2020 וביצעה שיפוץ בבית בתקופה זו. הצדדים סיכמו כי בחצי השנה הראשונה ישלמו שכירות מופחתת של 5,000 שקל, ולאחר מכן לא ישלמו. הציפייה הייתה שבתקופה זו יתקבל טופס 4, והרכישה תושלם.
אך עמר איחר בהוצאת הטופס בשלושה חודשים, תוך שהוא מפר את ההסכם, ורק ב-10 באוקטובר 2021 הועבר הטופס לבני הזוג. אלה העבירו את הטופס יום למחרת לבנק, וביקשו לקבל את המשכנתה שאושרה להם.
הבנק התעכב עם העברת הסכום, וגם בחלוף 10 ימי עסקים, ב-24 באוקטובר, יתרת התשלום לא הועברה. מיד בחלוף שבעה ימים נוספים, בהם ארבעה ימי עסקים בלבד - ימי הגרייס לפי ההסכם - הודיע עמר כי הוא מבטל את המכירה.
עמר פנה לבית משפט השלום, ביקש לפנות את המשפחה ונדחה. לאחר מכן פנה לבית המשפט המחוזי לאשר את ביטול ההסכם.
בני הזוג טענו כי הסיבה לאיחור נעוצה בעיכוב בהוצאת טופס 4, שהוביל לכך שחלפה שנה מאישור המשכנתה, והבנק נאלץ לאשר אותה מחדש.
למחרת היום שבו הודיע המוכר על הביטול, הבנק הוציא אישור עקרוני לבקשה. המוכר נדרש לחתום על טופסי המשכנתה וסירב.
לא הייתה מחלוקת כי בני הזוג ביקשו לשלם והיו תלויים בבנק, וגם לא כי הכסף היה בידם בתוך זמן קצר. אך השופט וינוגרד סבר כי התנהלותם מצדיקה את אישור ביטול ההסכם, וקבע כי ההסכם בוטל בתום-לב. זאת, למרות שגם המוכר הפר את ההסכם במהלך הדרך, עת התעכב שלושה חודשים עם המצאת טופס 4.
על מה הביקורת? השופט קבע כי בני הזוג לא לחצו על הבנק לאחר שפנו. בני הזוג טענו כי פנו מספר פעמים, אך השופט קבע כי מלבד מייל לא הוצגו ראיות לכך.
ביקורת נוספת התייחסה לכך שבני הזוג לא פנו למוכר בבקשת הארכה כאשר ראו שהם לא עומדים בזמנים.
ביקורת שלישית הייתה שמשכנתה נועדה לשלם כמעט את כל הסכום, שנותר מלבד 226 אלף שקל שהיו בידי בני הזוג, אך אלה לא העבירו אותם והמתינו למשכנתה כדי להעביר את כל הסכום יחד.
12 אלף שקל בחודש מיום ביטול ההסכם
השופט גם דחה את טענת הקונה, שהמוכר "ארב להזדמנות לביטול ההסכם". זאת מאחר שהמוכר הסכים לחזור בו אם יתרת התמורה תשולם בתוך מספר ימים. אלא שהקונה סירב להצעה מאחר שנדרש להסכים לפנות את הבית בתוך שבעה ימים אם לא ישלם, וכך ייוותר ללא מקום מגורים לו ולילדיו. ניסיונות נוספים של הצדדים להגיע להסכמה לא צלחו.
השופט חייב את בני הזוג לשלם 12 אלף שקל בחודש מיום ביטול ההסכם - כמעט שנתיים, לשלם שכר-טרחת עורך דין בסך 40 אלף שקל ולפנות את הבית בתוך שלושה חודשים.
המוכר יוצג על-ידי עו"ד יואל שרייבר, ובני הזוג יוצגו על-ידי עורכי הדין אוהד שלום ואייל דרור.
52881-11-21