שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית (ציוץ בטוויטר, 27.7.23) / צילום: יצחק קלמן
אישורו של "החוק לצמצום עילת הסבירות" ללא הסכמות עם האופוזיציה הוביל לתנודות חדות בבורסה ושוב העלה ספקות לגבי הכיוון שאליו צועדת הכלכלה הישראלית. גם שתיים מבין שלוש חברות דירוג האשראי העולמיות הגדולות פרסמו בעקבות האירוע דוחות מיוחדים. קודם עשתה זאת מודי'ס (Moody's) ואחריה S&P.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', התייחס לדוחות הללו בחשבון הטוויטר שלו וכתב: "כשמביטים מעבר לכותרות בתקשורת, רואים שגם S&P, כמו מודי'ס, אינה ממליצה על הורדת דירוג האשראי ואינה מזהירה מפגיעה בכלכלה בשל הרפורמה המשפטית, אלא בגלל המחאה שמייצרת אי-יציבות". אבל האם זה באמת מה שעולה מהדוחות של שתי החברות?
● האם הבורסה החזירה לעצמה את הירידות שנרשמו על רקע החקיקה?
● המשרוקית של גלובס מציגה: כל מה שרציתם לדעת על החוק שמטלטל את המדינה
הדוח של S&P פורסם בשבוע שעבר, לאחר הדוח של מודי'ס. הוא נושא את הכותרת: "המחלוקת הנמשכת סביב הרפורמה המשפטית בישראל מגדילה את אי-הוודאות הפוליטית ואת הסיכונים לצמיחה", ואכן לא ניתן למצוא בו התייחסות קונקרטית לתוכן הרפורמה.
האנליסטים של חברת הדירוג למעשה כורכים יחד את המהלך של הממשלה ואת התגובות לו, ומציינים, למשל, כי "הרפורמה השנויה במחלוקת הובילה למחאות ציבוריות נרחבות, ולדעתנו, אם הממשלה והאופוזיציה לא ישיגו הסכמה בנושא, הדבר עלול להחריף עוד יותר את העימות הפוליטי הפנימי ולהעיב על הצמיחה הכלכלית בטווח הבינוני". כלומר, הסכנה לכלכלה נובעת, על-פי S&P, מ"המחלוקת הפנימית" - שבה אפשר להאשים גם את הממשלה ולא רק את המוחים נגדה - ולא בהכרח מתוכן הרפורמה.
בהתאם לדבריו של סמוטריץ', שלגביהם אין מחלוקת, הדוח גם לא עוסק בשינוי אפשרי בדירוג האשראי של ישראל, והאנליסטים מציינים בו "חוזקות בתחום דירוג האשראי הישראלי הכוללות את הכלכלה העשירה והמגוונת שלה, את עודף סחר החוץ שלה" ועוד.
אבל מה לגבי הדוח של מודי'ס שאותו הזכיר שר האוצר בנשימה אחת עם הדוח של S&P? כאן דווקא מופיעה התייחסות מובהקת לתוכנו של המהלך המשפטי שמובילה הקואליציה. "אנו מאמינים שהאופי הרחב של הצעות הממשלה עלול להחליש מהותית את עצמאותה של מערכת המשפט ולשבש איזונים אפקטיביים בין זרועות הממשל השונות, שהם היבטים חשובים של מוסדות חזקים", נכתב בדוח המכונה "הערת מנפיק" (Issuer Comment). "לישראל אין חוקה כתובה, והמערך המוסדי שלה מסתמך במידה רבה על פיקוח וביקורת שיפוטיים".
עוד מציינים האנליסטים כי "המוסדות ברשות המבצעת והמחוקקת הפכו פחות צפויים ומוכנים יותר ליצור סיכונים משמעותיים ליציבות הכלכלית והחברתית".
גם בדוח הזה אכן אין המלצה חדשה בנוגע לדירוג האשראי של ישראל, אך במודי'ס מזכירים בו כי באפריל שונתה תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה", וזאת "כדי לשקף את תפיסתנו שהממשל בישראל הידרדר, כפי שממחישה ההצעה לשנות את מערכת המשפט".
בשורה התחתונה: דבריו של סמוטריץ' מטעים. בדוח של מודי'ס מופיעה התייחסות מפורשת לתוכן הרפורמה, שעלולה להחליש את ה"מוסדות" וליצור "סיכונים משמעותיים ליציבות הכלכלית והחברתית". בדוח של S&P אמנם לא מתייחסים במפורש למהות הרפורמה, אך גם לא נטען בו כי הפגיעה האפשרית בכלכלה היא "בגלל המחאה", אלא בשל "העימות הפוליטי הפנימי" בין "הממשלה והאופוזיציה".
תחקיר: יובל אינהורן