ישיבת ממשלה / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
הכותב הוא ראש ההתמחות באקטואריה וניהול סיכונים בתואר שני למינהל עסקים בקריה האקדמית אונו
12,920 שקל - זה מחיר החקיקה האחרונה עבור משק הבית הישראלי נוטל המשכנתה הממוצע. 44,600 שקל - זה המחיר ששילם משק הבית מאז הוצא המשק הישראלי ממסלולו על־ידי הממשלה לפני 6 חודשים.
אין לטעות, זה לא מחיר עליית הריבית. מחיר עליית הריבית גבוה פי כמה, ורובו הוא בשל עליית האינפלציה העולמית. השאלה היא רק מה תרומת הרפורמה המשפטית לנזק לכיס של כל אזרח.
הרבה סיבות יש לעליית ריבית המשכנתאות, אבל צריך לזכור עובדה פשוטה: הכסף מגיע תמיד מכסף שהבנק מגייס כנגד ההלוואות שהוא נותן. הגיוס של כל בנק התייקר, כי התשואה על איגרות החוב של מדינת ישראל עלתה.
ישראל יוצאת מהכלל
התשואה של איגרות החוב הממשלתיות הארוכות, לטווח של 10 עד 30 שנה, עלתה בכל העולם, וגם בישראל, ב־2022. ואז ברוב העולם, למעט בישראל, היא הפסיקה לעלות, מפני שבכל מקום, חוץ מאשר בישראל, פרמיית הסיכון התייצבה. אבל לא אצלנו.
במדידה השמרנית ביותר, מעל ממוצע איגרות החוב הארוכות של ממוצע מדינות ה־OECD, אנחנו משלמים 14 נקודות בסיס יותר. מאז תחילת השנה, אנחנו משלמים 41 נקודות בסיס מיותרות.
כשמתרגמים את המושג "נקודות בסיס ריבית" לעלות גיוס הלוואות בשקלים עבור משכנתה ישראלית ממוצעת, מקבלים את הקנס, בשקלים מהוונים, שמשלם כל משק בית שייקח משכנתה, בין אם הוא תומך הרפורמה או מתנגד לה.
ישנם עוד אלפי שקלים רבים שמסתתרים בעלויות עקיפות רבות נוספות: אין חברה - החל מחברת החשמל וכלה בכל חברת מזון ואפילו עיריות - שלא עמוסה בחוב, וכשהחוב הזה מתייקר, אז החשמל, השוקולד ואפילו הארנונה מתייקרים. בכמה? קשה לחשב, אז על זה יגיד "השר למלחמה ביוקר המחיה" שזו "דעה".
44,600 השקלים הנוספים שמשלמים נוטלי המשכנתאות, זו לא דעה, אלא עובדות, ניתנות לחישוב, כפי שעשינו בקיצור נמרץ בטור הזה. צריך רק לרצות לעשות אותו.
כל זה רק קדימון לאפשרות שהפכה ממשית מאוד שדוח סוכנויות הדירוג הבא בסתיו לא ייפתר בשיחות טלפון והבטחות כוזבות. בנובמבר, במשרד נגיד בנק ישראל כבר לא יישב כוכב כלכלי בינלאומי ששמו בלבד מבטיח יציבות. תחזיות הצמיחה שהולכות ונהיות עלובות מרבעון לרבעון כבר יהיו למציאות. מי זוכר ששר האוצר אמר על 3.5% ש"חכו ותראו שהתחזית נמוכה מדי", כש־S&P כבר חתכה באכזריות את התחזית שלה ל־1.5%.
חברות הדריוג הבינלאומיות לא אוהבות להפתיע ולא אוהבות להיות מרומות. הדוח המיוחד שלהן לאחר העברת החוק לביטול עילת הסבירות היה בבחינת האקדח על השולחן. ממשלת ישראל יודעת לקרוא רק מכות נבוט, לא אנגלית מנוסחת היטב. המסר ברור: אל תופתעו מהורדת הדירוג.
התייקרות משמעותית
כמה שווה ההפרש בין AA מינוס ל־A פלוס? עוד 30 או 40 נקודות בסיס. עוד 200 שקל בכל חודש לנוטלי המשכנתה. תזכרו - כשהוא יגיע, זו לא תהיה הפתעה, פרמיית הסיכון ואיתה עלויות הריבית יטפטפו אט־אט. ביום שאחרי, שר האוצר יוכל להגיד שוב ש"הנה קרה, וכלום לא קרה". לך תספר לו שזה קורה עכשיו.
אני מתקשה לראות את ממשלת ישראל הנוכחית סופרת את נוטלי המשכנתה או את משלמי חשבון החשמל בחישוביה. מי שמסתכל רק על מה יוכל לקחת מ"בר הסלטים" החופשי בשנה־שנתיים הקרובות, לא ממש מתעניין במה שיקרה במדינת ישראל ב־30 השנים הבאות.
מקסימום, ברוח חודש אלול: תאכלו חרובים.