קלע דוד. מחיר של כל יירוט מיליון דולר / צילום: דוברות רפאל
החלטת הממשל האמריקאי לאשר השבוע את מכירת מערכת קלע דוד לפינלנד תמורת 316 מיליון אירו (יותר מ-1.2 מיליארד שקל) מהווה מחמאה גדולה, לא רק לחברת רפאל, אלא בכלל לתעשיות הביטחוניות הישראליות.
● השכר הממוצע בישראל זינק ב-6.3% בשנה האחרונה. מה קרה בהייטק?
● בנק ישראל: אי הוודאות הפוליטית תורמת לעליית האינפלציה
● תורה של ישראל מתקרב: פיץ' צפויה לפרסם דוח חריף. מה יקרה לדירוג?
מדובר במעין תו תקן חשוב בתקופה שבה הפלישה הרוסית לאוקראינה נמשכת, והמדינות האירופאיות ממשיכות להבין כי עליהן לשקם את הצבאות המיושנים שלהן. לרגל העסקה, גלובס עושה לכם סדר לגבי קלע דוד, המפתחות, כיצד בחרה פינלנד את המערכת, על מצב מכירת חץ 3 לגרמניה, ומה צופן העתיד הקרוב לתעשיות הביטחוניות הישראליות.
מהי קלע דוד?
קלע דוד (David Sling באנגלית) היא מערכת ליירוט רקטות וטילים לטווח בינוני-ארוך וכן טילי שיוט, באמצעות מנגנון Hit to Kill (פגיעת ברזל בברזל - מיירט במטרה). המערכת כוללת טיל מיירט דו-שלבי, המתמרן במהירות, אשר בחרטומו מותקנות שתי מערכות איכון והכוונה - מכ"ם וחיישן אלקטרו-אופטי.
המערכת נועדה להעניק שכבת הגנת ביניים בין כיפת ברזל שמיועדת לאיומים לטווח הקצר לבין מערכות החץ שמיועדות ליירוט איומים לטווח ארוך, וכן לשמש מערכת הגנה מפני טילי שיוט. בכך, מאפשרת "שרביט קסמים" את עיבוי מערך ההגנה האווירית על מדינת ישראל מפני איומי הטילים והרקטות. המערכת אינה קופאת על שמריה, וכשם שהאויב מתפתח ומפתח, כך אף היא מתפתחת ומשתכללת להבטחת מתן מענה לא רק לאיומים הנוכחיים, אלא גם לאיומים העתידיים.
מי פיתחו את המערכת?
מנהלת "חומה" במפא"ת (המינהל למחקר פיתוח אמל"ח ותשתית טכנולוגית) של משרד הביטחון, בראשות משה פתאל, מובילה את הפרויקט, באמצעות חברת רפאל, שפועלת בשיתוף החברה האמריקאים "רייתאון". את מכ"מ ה-MMR פיתחה חברת אלתא, חטיבה וחברה בת של התעשייה האווירית, כאשר את מערכת השליטה והבקרה "שקד זהב" פיתחה חברת אלישרא, מקבוצת אלביט מערכות.
ארה"ב נוטלת חלק מלא במיזם, בעזרת סוכנות ההגנה מפני טילים (MDA). וושינגטון שותפה למימון ולפיתוח, כולל הובלת פיתוח וייצור אצל רייתאון. כחלק משיתוף הפעולה, קלע דוד מתממשקת באופן מלא עם מערכות אמריקאיות.
ממתי המערכת מבצעית?
קלע דוד נמסרה לחיל האוויר בשנת 2016, והוכרזה כמבצעית ב-2017.
האם המערכת הוכיחה את עצמה בזמן אמת?
במהלך מבצע "מגן וחץ" לפני כשלושה חודשים, התבצעו שני השימושים הראשונים והמוצלחים במערכת.
מי מפעיל את קלע דוד בצה"ל?
גדוד ייעודי בחיל האוויר, שהוקם לטובת תפעול קלע דוד, מפעיל את המערכת.
כמה עולה השימוש בקלע דוד?
מחירו של כל טיל מיירט עומד על כמיליון דולר. לצורך ההשוואה, מחיר כל יירוט של כיפת ברזל עומד על 50 אלף דולר. במקרה של חץ 2 וחץ 3, עלות של כל טיל מיירט, לפי הערכות, עומדת על כ-3 מיליון דולר.
כיצד נוצרה העסקה עם פינלנד?
לפינלנד יש גבול ארוך עם רוסיה, והחלטתו של הנשיא ולדימיר פוטין לפלוש לאוקראינה גרמה לבכירי היבשת להבין כי נדרש מרוץ חימוש חדש - ובפרט צבאי. ישראל אמנם נמנעת מסיוע צבאי משמעותי לאוקראינה, במיוחד באמצעים התקפיים, אבל החברות הביטחוניות בהחלט נהנות מהתעניינות גוברת בשל מרוץ החימוש האירופי.
כחלק מאותה מגמה אירופית, בכירי הלסינקי החליטו לקיים מכרז לרכישת מערכת הגנה אווירית מתאימה. זאת בניגוד, למשל, לעסקת מכירת חץ 3 לגרמניה, שנובעת מבחירה ספציפית של ברלין במערכת זו.
למכרז הפיני ניגשו שמונה חברות, חלקן מישראל, אך גם מארה"ב, מצרפת וממדינות נוספות לאירופה. בשלב הראשון, הצטמצמו המועמדות לארבע, ולאחר מכן לשתיים. הבחירה בשתיים הייתה מחמיאה מאוד לתעשייה הצבאית הישראלית, משום ששתי המועמדות הסופיות היו קלע דוד של רפאל וברק 8 של התעשייה האווירית. בשל הרגישות שנובעת מכך ששתי המערכות מטופלות במפא"ת, ראש מפא"ת (ומפתח כיפת ברזל) תא"ל (במיל') ד"ר דני גולד נאלץ להתעסק עם "צרות טובות" ולנהל ברגישות את ההליך, עד שהבכירים בפינלנד הבינו כי למתאר שבו הם נזקקים למענה - קלע דוד מתאימה יותר.
כיצד העסקה עם הפינים השפיעה על שוק מכירות המערכות הצבאיות?
לגלובס נודע כי בעת האחרונה יש פניות לישראל שבהן אומרים מפורשות "אנחנו רוצים כמו הפינים". חלק מהסיבה לכך היא העובדה כי קלע דוד, בדומה לכיפת ברזל, כבר הוכיחה את עצמה - מה שחיזק את ההתעניינות בה.
מאז סגירת העסקה עם פינלנד, התקדמו עסקאות רבות. ככלל, סגירת עסקאות ביטחוניות היא תהליך לא פשוט, משום שלדוגמה, במקרה של קלע דוד, כל התקדמות של ישראל מול רוכשת פוטנציאלית - החל משיווק דרך תצוגה ראשונית וניסויים, ועד סגירת עסקה - תלויה בהסכמות אמריקאיות לאורך כל הדרך.
מה הסטטוס של מכירת מערכת "חץ 3" לגרמניה?
עסקה הרכישה בעלות 3.99 מיליארד אירו ממתינה לאישור אמריקאי, שצפוי להתקבל בקרוב.
האם צפויות עסקאות משמעותיות נוספות?
המערכות הישראליות זוכות להתעניינות רבה, כולל כאלו שלא נרכשו לאחרונה. ההתעניינות הזו צפויה להביא לעסקאות נוספות בזמן הקרוב.