משרדי Vesttoo בתל אביב / צילום: מיטל ויזברג
בחודש שעבר, נחשפה פרשת הונאה חדשה בהיי-טק הישראלי, כאשר דירקטוריון הסטארט-אפ וסטו (Vesttoo) החליט לפתוח בבדיקה פנימית על־מנת לחשוף את מקורם של מסמכים מזויפים שנמצאים בפלטפורמת ההשקעות הישראלית.
● מ־90 לשלושה: פייסבוק ישראל צמצמה דרמטית את אנשי הגיוס שלה
● "לא מתכוונים לוותר על ישראל": וויקס עברה לראשונה לרווח תפעולי
● לבנק ההשקעות מהגדולים בעולם יש תחזית אופטימית לישראל
הזיוף - שטיבו עדיין מתברר בחקירה - עלול לחשוף חברות ביטוח גדולות לנזקים גדולים, להכתים את שמן של חברות ענק שהתקשרו עם חברה הישראלית ואף לסתום את הגולל על גורלה שלה. בינתיים, נכנסו לתמונה פירמות חקירה פיננסית גדולות ואפילו הבולשת הפדרלית (FBI) פתחה בחקירה. הנה כל מה שידוע עד כה על פרשת ההונאה, שמאז שפרצה לאוויר העולם חושפת פרצה בענף הביטוח שייקח עוד זמן רב לתקן.
מה בעצם וסטו עושה?
הרגולציה בשוק הביטוח היא קפדנית וקשוחה לא פחות - ואולי אף יותר מהשוק הבנקאי. בעוד בנקים יכולים למנף את היקף הכסף המזומן שיש ברשותן פי כמה וכמה על־מנת לתת הלוואות ומשכנתאות, חברות הביטוח מוגבלות ביכולת המינוף שלהן. אם ברצונן להשתמש במזומנים שאגרו לצרכים שונים כמו רכישות, שכירות מבנים או הקמה של פעילות חדשה, עליהן לפעול במסגרת המינוף הצרה שהחוק מתיר להן.
למעשה, כללי הרגולציה מגבילים את יכולת מינוף ההון של חברות הביטוח ומחייבים אותן להציג ערבויות בסכום דומה לזה של הפרמיות שהן מוכרות, כדי לא להסתכן בפשיטת רגל. חברות הביטוח משתמשות ברשת של שותפות, המכונות מבטחי משנה, המסייעות להן לחלוק את פוליסות הביטוח - ואת הסיכון הגלום בהן - תמורת נתח מהפרמיות.
וסטו - כמו גם חברות מתחרות אחרות, דוגמת אקינובה ולדג'ר אינבסטינג - מסייעות לחברות הביטוח וביטוח המשנה להשיג ערבויות בנקאיות כדי שתהיה להן היכולת להשתמש בחלק גדול יותר של הכסף הנזיל שברשותן - זאת על־ידי מכירת הערבות כנכס סחיר עבור משקיעים מוסדיים ופיננסיים, בדומה לאג״ח. וסטו טענה בעבר כי ״איגוח״ ערבויות יאפשר לבנקים ולבתי השקעות לבזר את השקעותיהם בתחום הביטוח תוך סיכון נמוך, מכיוון שהסיכון הוא ״ביטוחי״ ואיננו חשוף לשוק ההון. כלומר, הסיכון היחיד, לטענת החברה, נגזר מהחשיפה לאסונות טבע, תאונות דרכים ונזקי רכוש.
אלא שבשונה מחברות אחרות, הפכה וסטו את מלאכת התיווך בין משקיעים פיננסים ממולחים לחברות ביטוח למשוכללת יותר, באמצעות שירות דיגיטלי המאפשר לחברות הביטוח לאתר משקיעים בפלטפורמה מקוונת, די בדומה לאתרי גיוס הלוואות עמיתים. בחברה טענו בעבר כי פיתחו אלגוריתמים המסייעים לחברות הביטוח ולגופים המוסדיים לתמחר את הערבויות, על־מנת להקל על הסחירות שלהן בשוק. על גבי הפלטפורמה הדיגיטלית, אפשרו בוסטו לסחור לא רק בכסף מזומן - אלא במסמכי ערבויות בנקאיות (LOC) שהחליפו ידיים תדיר כמטבע עובר לסוחר, וייתכן שאף ללא פיקוח מתאים.
מהי ההונאה שאותרה ומה היקפה?
אחת מחברות הביטוח שגייסה מסמכי בטוחה באמצעות הפלטפורמה של וסטו התלוננה כי אלה לא כובדו ולא נפדו למזומן. בבדיקה ראשונית, התברר כי מדובר במשקיע מוסדי מהונג קונג, אשר לטענת מקורבים לחקירה, זייף מסמכי ערבות מהבנק הסיני China Construction Bank - שהכחיש כל קשר למסמכים המדוברים. מאוחר יותר, התברר כי ייתכנו מסמכים רבים נוספים אשר הושגו בדרך דומה וכי אותו משקיע מהונג קונג - הנחשב לאחד הלקוחות הגדולים במערכת - אחראי לזיופים רבים. השבוע, התברר כי מסמכי בנק נוסף - סטנדרד צ'רטרד הבריטי - זויפו גם הם.
האם זה מסוכן?
חברת הדירוג והמחקר מורנינג סטאר העריכה כי היקף הערבויות וההון שעבר במערכת של וסטו מוערך בין 5 ל-10 מיליארד דולר, אלא שלא ברור מהו חלקו של נתח השוק הזה מכלל השוק. לפי וסטו עצמה, ב-2022 השקיעו מוסדיים כ-300 מיליארד דולר בערבויות לחברות ביטוח ועד שנת 2027, היקף הערבויות צפוי להגיע ל-950 מיליארד בכל העולם. בהנחה שכלל הערבויות שהוצגו במערכת של וסטו מזויפות - וזו איננה ההנחה כעת - הרי שהנזק מוערך בכ-3% מכלל תעשיית הערבויות למבטחים. יחד עם זאת, עבור כמה חברות ביטוח שעבדו על המערכת של וסטו, ייתכן ומדובר בגורם סיכון שנבחן על ידן.
בין החברות שוסטו טענה שהיא משרתת בעבר: Corinthian, Beazley, Obsidian ו- Chaucer, לצד חברות הביטוח וחברות המייצגות איגודים של מבטחי משנה ובנקי ענק, דוגמת ג'פריז, סנטנדר והבנקים הסיניים CCB, בנק אוף צ'יינה, ו-ICBC. חלק מהחברות הללו כבר הודו כי הן בודקות את רמת החשיפה שלהן לערבויות שניתנו באמצעות וסטו, אך עד כה, לא נודע על נזק כלכלי כזה או אחר לחברות.
מה קרה בחברה מאז התגלתה ההונאה?
עם גילוי ההונאה, התפטרו מרצונם רוב המנהלים המקצועיים בארה״ב, בכלל זה היועצים המשפטיים, סמנכ״ל הכספים ואחראי תחום החיתום בארה״ב. בישראל, עם זאת, דבקו כל בעלי התפקידים בחברה והביעו אמון בהנהלה בראשות יניב ברטלה, אחד המייסדים והמנכ״ל. כל זאת, עד השבוע - כאשר הוחלט לפטר את רוב עובדי החברה, 150 איש, וכן לנתק עד כמה שאפשר את הקשר עם ברטלה ואחד המייסדים האחרים - אלון ליפשיץ. השניים הוצאו לחופשה בתשלום ונותקו ממערכות החברה. בתגובה, שכרו השניים את משרד עורכי הדין תל-צור, בטענה שההדחה נעשתה שלא כדין.
כיצד לא גילו את ההונאה קודם לכן?
זו אולי שאלת מיליארד הדולר שמהדהדת לחלל האוויר: כיצד חברה צומחת - המלווה בידי כמה מהפירמות הגדולות ביותר כמו ארנסט אנד יאנג, מקינזי, סנטנדר וגולדמן זאקס - מאפשרת לחברות ענק לגייס ערבויות של מיליארדי דולרים באמצעות מסמכים מזויפים וללא בקרה מספקת?
גרוע מכך: אותם מסמכים הועברו בתוך שרשרת ערך של חברות ביטוח - בין ברוקרים, מבטחי משנה, איגודי מבטחי משנה, חברות ביטוח ובנקים - מבלי שמישהו הבחין בזיוף. לפי פרסומים של אתר ארטמיס, המסמכים המזויפים הגיעו מתוך כתובות אימייל המיוחסות לבנקים שמסמכיהם זויפו, כך שמדובר בהונאה מתוחכמת ממה שנתפס תחילה. דבר אחד בטוח: האפשרות להעביר מסמכי ערבות בשווי מאות מיליוני דולרים לאחד, בתוך פלטפורמה אלקטרונית ללא בקרה מתאימה, יצרה פרצה שאפשרה את הונאת הענק.
מדוע ה-FBI נכנס לתמונה?
על פי אתר חדשות הביטוח ארטמיס, הבולשת הפדרלית החלה לחקור את הנעשה בחברה - ככל הנראה בשל אופי ההונאה המתוחכם שהפיל בפח חברות ביטוח רבות באמצעות זיוף מכתבי ערבות בנקאיים. על־פי טענת וסטו, נכון לשנת 2022, היא החזיקה רישיונות תיווך בין מבטחי משנה בארה״ב, ברמודה והונג קונג (סין).
בעבר, טענו מקורבים לחברה כי לאחר בדיקות שנערכו על ידי פירמות כמו אפלבי, מאייר בראון וקליפורד צ'אנס בברמודה, בארה״ב ובבריטניה, נמצאה החברה ככזו שאיננה חשופה לסנקציות רגולטוריות או משפטיות. בהמשך, נשכרו פירמת החקירות הפיננסיות קרול (Kroll) ופירמת מיתר לבדיקת ההונאה. הבולשת ככל הנראה תערוך בדיקה משלה ותחקור עבירות לכאורה שהתבצעו על אדמת ארה״ב או כלפי חברות אמריקאיות.
זו, אגב, לא החברה הישראלית היחידה שנחקרת על ידי ה-FBI. בגלובס דיווחנו כאן על חקירה משולשת הנערכת על ידי ה-FBI, רשות ניירות הערך בארה״ב (SEC) ומשרד המשפטים האמריקאי בדבר ההונאה בחברת ג'ונקו (Joonko). זהו מקרה שונה וחמור מסוגו, בו לטענת המשקיעים בחברה, נהגה המנכ״לית והמייסדת עילית רז לזייף חוזים ומסמכי העברת כספים על־מנת ליצור רושם של צמיחה במספר הלקוחות ובהכנסות החברה. ג'ונקו נוהלה מישראל, אך חברת האם שלה רשומה במדינת דלאוור.
כיצד הפכה וסטו לחד קרן?
וסטו צמחה בבת אחת כחברה פרטית ואלמונית, כמעט מתחת לרדאר. עיקר הפרסומים נגעו לצמיחה העצומה בשווי שלה - היא הפכה לחד קרן בתוך שלוש שנים מהיווסדה, כשהיא מאפשרת למספר משקיעים, כמו גם ליזמים, למכור מניות שניוניות במיליוני דולרים. היא נוסדה ב-2020 וגייסה את הונה הראשוני מיריב גילת וגיא בן ארצי, בעלי חברת הבלוקצ'יין הבורסאית טקטונה, העומדים מאחורי מספר מיזמי קריפטו. בהמשך, גייסה הון משור-טק השקעות ולאחר מכן הצטרפו אליה קרנות ענק, כמו הנקו הישראלית, קרן מורו של בנק סנטנדר הספרדי, קלבר הרוסית ובלאק ריבר, קרן הון סיכון של בכירים לשעבר בענף הטכנולוגיה הרוסי שהיגרו לברצלונה.
על פי PitchBook, שווי החברה זינק מ-22 מיליון דולר בשנת 2021 למיליארד דולר בסוף 2022. בתחילת השנה, מכרו שור-טק והיזמים מניות שניוניות (סקנדרי) בחברה בהנחה של 30%. לפי ההערכה, כל אחד מהמייסדים: יניב ברטלה, בן ציקל ואלון ליפשיץ (אין קשר לאלון ליפשיץ מקרן הנקו המשקיעה בחברה), הכניס כמיליון דולר לפני מס.
בחודשים האחרונים, עוד בטרם נחשפה פרשת ההונאה, הציגה את עצמה החברה למספר גופים מוסדיים ולמשקיעים על־מנת לעניין אותם באגרות חוב המבוססות על נכסי ביטוח. וסטו חשפה בפניהם כי הכנסותיה בשנה שעברה עמדו על 110 מיליון דולר מעמלות, צמיחה של קרוב לפי ארבע ביחס לשנה שלפניה, ורווח EBITDA (רווח ללא פחות ומסים) עמד על 52 מיליון דולר. החברה גם צפתה כי תסיים את שנת 2023 עם 200-220 מיליון דולר בהכנסות, וכי קופת המזומנים שלה תעמוד על כ-250 מיליון דולר. לפי ההערכה, וסטו שורפת כ-4 מיליון דולר בחודש.
השותפות הבורסאית שור-טק הייתה בין המשקיעים הבודדים, ככל הנראה, שהצליחה להרוויח מההשקעה בוסטו, והיותה חברה ציבורית ומדווחת חשפה את חברת האינשורטק הישראלית לעיני כל, לאחר תקופת פעילות מתחת לרדאר. בסך הכל, מכרה שור-טק מניות שניוניות (כלומר, מניות שנמכרו לה במקור על־ידי החברה) ב-23 מיליון דולר, לאחר השקעה של כ-2 מיליון דולר בלבד, זאת בזכות עליית הערך האסטרונומית של החברה מדי שנה, לעיתים פעמיים או שלוש בשנה אחת.
בחודש מאי האחרון, לאחר המימוש המוצלח של שור-טק, ביקשו בחברה לגייס הון בשווי גבוה אף יותר: 1.5-2 מיליארד דולר, והחלו לאתר משקיעים פוטנציאליים לשם כך. לגלובס נודע כי לפני כחודש, התהוותה עסקת סקנדרי נוספת בוסטו מצד אחד מבעלי המניות, דנבאר פיננסים של ניר רוטנברט, מתן וולקן ואפרים סופר. ההצעה הוצעה לשוק במספר פלטפורמת מסחר שניוני, אך הנהלת החברה חסמה אותה, מכיוון שהיא איימה להוריד את השווי של החברה בזמן הגיוס. עם גילוי מקרה ההונאה לכאורה, הופסקו המאמצים להוציא את עסקת הסקנדרי אל הפועל, וכן את תהליכי הגיוס הרשמיים.